דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה. ראשוני הכת היו יהודים שהתאסלמו לאחר שנכפה על מייסד הכת והמשיח מטעמם, שבתי צבי, להמיר את דתו לאסלאם. מאז המאה ה-20 רבים מהם התבוללו ונישאו עם בני עמים אחרים וכך נטמעו בחברה הטורקית.

"דונמה" הוא כינויים בפי הטורקים, אך הם עצמם מתנגדים לכינוי זה וקוראים לעצמם "מאמינים" (בטורקית: "Mamina". ובלאדינו: "לוס מאמינימס") או "חברים" ("Haberim"). היהודים כינו אותם "מינים" (מהמושג מינות)^[1] או "יהודים ישנים" (ישנים במובן "לשעבר") ובאדריאנופול נודעו בכינוי "דגים קטנים" ("Sazanicos").

דמוגרפיה

מקורם של בני הדונמה הוא בכמה מאות משפחות מחסידי שבתי צבי מהעיר סלוניקי שביוון שהתאסלמו בשנת 1683 בעקבות התאסלמות משיחם. יריביהם טענו שהתאסלמותם נועדה למנוע את האשמתם בעבירות מוסר. במשך 250 שנה ישבו בני הקהילה בסלוניקי בשתי שכונות ייחודיות ותפסו עמדות חשובות בבנקאות ובמסחר.

הדונמה אסרה על בניה את הנישואים הן עם המוסלמים והן עם היהודים. כשקמו בתוכה פלגים אידאולוגיים שונים נמנעו חבריהם אף מנישואין עם בני הדונמה שאינם נמנים עם הפלג שלהם עצמם. כתוצאה מכך, רבו בדונמה נישואי קרובים. אך עובדה זו לא השפיעה על הריבוי הטבעי הגבוה שלהם. באמצע המאה ה-18 כבר מנתה הכת כ-600 משפחות (שלושת אלפים נפש) ולאחר שנאלצה לעזוב את סלוניקי,^[2] מנתה הכת 13-15 אלף נפש. מספרם כיום אינו ידוע במדויק, והוא מוערך ב-15-20 אלף נפש.

החל מסוף המאה ה-19 חרגו משכילי הדונמה מתחומה של הכת. חלקם פנו לפעילות ציבורית. כמה פרשנים הציעו שכמה מחברי הטורקים הצעירים, תנועה אנטי אבסולוטיסטית של מהפכנים מונרכיסטים חוקתיים, שבשנת 1908 אילצו את הסולטאן להעניק חוקה, היו דונמה.^[3] אחד ממנהיגי מזימת הרצח נגד הנשיא מוסטפא כמאל אטאטורק באיזמיר לאחר הקמת הרפובליקה הטורקית היה מהמט ג'וויד ביי^[4] שהיה מהדונמה,^[5]^[6]^[7] החבר המייסד של ועדת האיחוד והקידמה ושר האוצר לשעבר של האימפריה העות'מאנית. לאחר חקירה ממשלתית נרחבת, ג'וויד ביי הורשע ולאחר מכן הוצא להורג בתלייה ב-26 באוגוסט 1926 באנקרה.^[8] לאחר הקמת הרפובליקה הטורקית ב-1923, המדיניות הלאומנית הטורקית של אטאטורק, אשר הותירה את המיעוטים האתניים והדתיים, לוותה בתעמולה אנטישמית של מפרסמים לאומנים בשנות ה-30 וה-40.^[9] לאחר הגירוש מיוון התיישבו מרבית בני הדונמה באיסטנבול, באיזמיר, באנקרה, בבורסה ובקוניה. חלק מעניי הכת התפזרו בערים קטנות יותר. הפיזור הרחב הביא לידי משבר. חלק מהמאמינים - בעיקר מפלג היעקוביים - התבוללו והתחתנו עם שכניהם. גם העיתונות הטורקית תקפה אותם בשל המסתורין האופף את אמונתם. ניסיון של חלק מהם לחזור ליהדות נדחה על ידי הרבנים בגלל חשש לממזרות ובגלל שנחשבו למומרים-להכעיס ולא לאנוסים.

אידאולוגיה

כלפי חוץ נראו בני הדונמה כל השנים כמוסלמים לכל דבר. בינם לבין עצמם האמינו באדיקות בשבתי צבי המשיח וקיימו בסתר מנהגים ותפילות משל עצמם. הם מחזיקים ב-18 עיקרי אמונה, חלקם מצוות ומנהגים הנטולים מהיהדות (כמו מילת הבנים ביום השמיני ואמירת תהילים מדי יום). לרבים מהם היה שם כפול - טורקי ויהודי, קיימו בתי קברות נפרדים, הקפידו על גידול זקנים וגילוח ראש.

לאחר עזיבת סלוניקי, כשהחלו חלק מסודות הכת לדלוף, נודע כי הם חוגגים את "חג הכבש" בכ"ב באדר. עיקרו של חג זה הוא סעודת ערב חגיגית של שני זוגות או יותר, שבסיומה כיבוי אורות וקיום חילופי זוגות^[10]^[11]. הנולדים מיחסי מין אלה נחשבים בדונמה למקודשים^[11]. (יש לציין שאנשי הדונמה מכחישים את הטענות הללו, אך יהודים נמנעו מלקבלם חזרה ליהדות מחשש ממזרות^[12]).

כמו כן ידוע על נוסחים שונים של תפילות בדונמה, בהן משתקפים ניגודים גדולים בין שתי תפיסות באשר למעמדו של שבתי צבי, כשחלק מהדונמה מתפללים אליו כאל אלוהות וחלק רואים בו משיח בשר ודם בלבד.

בעבר היו פילוגים בדונמה, בעיקר על רקע מחלוקות בשאלה מי הם יורשיו ונושאי משיחיותו של שבתי צבי ועל רקע זה התפצלו לשלוש כיתות.

יעקוביים. נקראו על שם מייסדה, יעקב קרידו (בטורקית שמו עבדאללה יעקוב), אחיה של יוכבד אשתו החמישית במספר של שבתי צבי ומי שלדעתם היה יורשו הרוחני. לפי מסורתם, מת קרידו בדרכו למכה כדי לקיים בה את מצוות החג'. זהו הפלג הוותיק ביותר בכת. חבריו נהגו לגדל זקנים אך לגלח לחלוטין את שיער ראשם. הם נחשבים כקרובים מאוד לטורקים וחלקם משמשים כיום כפקידי ממשלה. עיסוקם המסורתי היה מכירת טבק וחברי פלג זה נחשבו לאמידים במיוחד.

קאראקאשלאר (בעלי הגבות השחורות) או ה"חוניוזוס". חבריה מאמינים בעותמאן באבא, גלגולו של שבתי צבי, ובברוך קוניו (הקרוי גם ברוכיה רוסו), נביא האמת של המשיח. הפילוג התרחש ב-1690, בעקבות הופעתו של הנביא ברוכיה. גם בני פלג זה מגדלים זקן, אך הם אינם מגלחים את שיער ראשם. בתפילותיהם הם מזכירים בנשימה אחת את שבתי צבי ואת ברוכיה, שזכרו נתערבב במשך השנים עם זכר עותמאן באבא. רוב בני ה"קאראקשאלאר" נחשבים אמידים, ובהם עורכי דין, בנקאים, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים נוספים. אחד ממנהיגי הכת, דרויש אפנדי, פעל בתקופתו של יעקב פרנק והוא שאחראי להנהגת שיתוף הנשים לכל בני הפלג, מנהג שאותו נימק בטקסטים מעורפלים מספר הזוהר ומספרות אחרת מתחום הקבלה. באמצע המאה ה-19 עמד בראש הפלג הזה אמברג'י, אדם פיסח ועיוור, שניהל את עדתו ביד קשה וכונה "טימור לנג" (על שם המנהיג המונגולי ההיסטורי).

קאקפאנג'ילאר (בעלי המאזניים). נולדה מתוך פירוד ב"קארקאקאשלאר" אחרי מותו של עותמאן באבא בשנות ה-20 של המאה ה-18. כת זו רואה את עצמה כשיבה לשבתאות הצרופה, והיא דוחה את משיחיותם של קרידו ושל עותמאן באבא כאחד. חברי פלג זה של הדונמה הם מגולחי זקן ואינם מגלחים את שיער ראשם. כיום הם מהווים חוג של משכילים, ועמם נמנים מורים, רופאים, וטרינרים, מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים.

שימוש בדונמה כתירוץ לאנטישמיות בטורקייה

האשמת יחידים או משפחות בהיותם דונמה היא חלק בלתי נפרד מהאנטישמיות הטורקית .^[13]

האנטישמיות הטורקית וחדשות הכזב כנגד היהודים מתבססות ומתמקדות רבות בדמות הדונמה החשאית. .^[14]

לפי ההיסטוריון מארק דייוויד באר, לתופעה יש שורשים עמוקים בהיסטוריה העות'מאנית המאוחרת. המורשת של האשמות קונספירציה נמשכה לאורך ההיסטוריה של הרפובליקה של טורקיה ונשמרת שם בחיים היום. האנטישמיות המודרנית מייצרת באופן גזעני את היהודי כיחידה הומוגנית בכל מקום הפועלת במסווה של קבוצות גלובליות שונות, הרודפת ללא הפוגה שליטה פוליטית וכלכלית גלובלית בערוצים חשאיים. ככת שבתאית חשאית, הדונמה תמיד היו מטרה קלה להאשמות בשליטה פוליטית סמויה, ולהשפעה חברתית קלוקלת, בין אם הואשמו בהתקוממות פוליטית נגד הסטטוס קוו או בתמיכה במשטר מדכא.

לדברי באר, ההיסטוריה של הדונמה של הסודיות התיאולוגית והפולחנית השבתאית, המבוססת על המסורת היהודית, בשילוב עם הפרקטיקה הפומבית של האסלאם, הופכת האשמות של שליטה יהודית סמויה להגיוניות לכאורה. ^[15]

ה"יהודי הנסתר", הוא מישהו שהוא גם יהודי בסתר וגם פועל בחשאי להפעלת שליטה. בהיותו יהודי, הדבר מקבל משמעות כפולה; מעל לכל, זהותם הדתית הסודית, במיוחד כאשר אין להבחין ביניהם ממוסלמים טורקים רגילים שחיים בכל מקום, וכפי שבאר טוען, האנטישמי המודרני רואה ביהודי בהכרח "בכל מקום" עבור ממציאי תיאוריות קונספירציה בשל "השפעתם הנסתרת".

מצד אחד המעורבות לכאורה של חברים בכת דונמה בהפיכת הטורקים הצעירים נגד הסולטאן עבדול חמיד השני, פירוק הממסד הדתי העות'מאני והקמת רפובליקה חילונית.

תומכי הסולטן, ומוסלמים אדוקים מתארים את האירועים האלה כקונספירציה עולמית יהודית שבוצעה על ידי "יהודים נסתרים" בטורקיה. מאחר שהם לא היו מרוצים מהרפורמות שלו, האיסלאמיסטים טענו שאתאטורק הוא דונמה כדי להכפיש אותו והפיקו עליו תיאוריות קונספירציה רבות אחרות.

מן הצד השני, קונספירצית ה"יהודים הנסתרים" ששימשה בדרך כלל לאורך ההיסטוריה הטורקית המודרנית אנשי ימין ואיסלאמיסטים כדי לערער את הלגיטימיות של המנהיגות הפוליטית מכהנת, באה לידי שימוש כיום דוקא על ידי שמאלנים וחילונים המבקשים לערער את מעמדו של ארדואן.

בעקבות המשבר ביחסי טורקיה–ישראל בתקופת רג'פ טאיפ ארדואן, הורגשה עלייה בתיאוריות הקונספירציה האנטישמיות^[16].

העיתונאי בני ציפר הציג את שורשי האנטישמיות בטורקיה, כפי שתיאר באוזניו דניס אוז'לוו, חבר הקהילה היהודית:^[17]

בעוד שעד לסוף שנות ה-40, האנטישמיות בטורקיה נטפלה לסטריאוטיפ של היהודי העשיר, המנצל את העם, ובאה משורות משמאל, אט אט תופסת את מקומה שנאת יהודים דתית. האנטישמי הטורקי של ימינו משוכנע שכל רעיון הרפובליקה החילונית שאימץ מייסד טורקיה המודרנית, מוסטפא כמאל אטאטורק, הוא מזימה יהודית, שכן אתאטורק היה ממוצא יהודי (אין לכך שחר, כמובן), וכל האליטה השלטונית שלו היו "דונמה", כלומר יהודים שהתאסלמו מטעמי נוחות.

בהמשך מאמרו מביא ציפר תאוריית קונספירציה נוספת המזינה את האנטישמיות בטורקיה:

אחרי שהסולטאן הטורקי עבד-אל-חמיד סירב לבקשתו של הרצל להקים מדינה יהודית בפלשתינה, החליטו היהודים לנקום בסולטאן בכך שדחפו את תנועת הטורקים הצעירים בשעתה, שרוב חבריה היו כידוע יהודים חשאיים ומומרים לאסלאם (אין לכך שחר, כמובן) להדיח את הסולטאן. אתא-טורק גמר את המלאכה בכך שהכריז על הרפובליקה הטורקית כחילונית, לנוחות אחיו היהודים, ומאז האליטה השלטונית עוברת מיד ליד בתוך אותה קליקה יהודית נסתרת.

טענות אלה, כמו קביעות אחרות בדבר שאיפות יהודיות לשליטה עולמית, המתגלמות בחלקן בהישגי הציונות, מצטרפות לשורה ארוכה של טענות שווא כנגד יהודים בטורקיה, בדומה לתיאוריות קונספירציה פוליטיות אחרות, המופצות לעתים קרובות בו-זמנית על ידי גורמים פוליטיים שונים בתכלית.^[15]

לקריאה נוספת

מאיר עוזיאל, "דונמה פה ודונמה שם", מקור ראשון
אליהו בירנבוים, "עדת המאמינים במשיח השקר", מקור ראשון
בנימין שלמה המבורגר, "משיחי השקר ומתנגדיהם"

קישורים חיצוניים

רחל אליאור (עורכת), החלום ושברו: התנועה השבתאית וגלגוליה, ירושלים תשס"א, א-ב, אתר האוניברסיטה העברית
דן ירדני, לך אחכה, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
רחל אליאור, 'הדונמה, השבתאות בפודוליה ויעקב פרנק', בספרה ישראל בעל שם טוב ובני דורו, ח"ב, ירושלים 2014, עמ' 189–215
צביקה קליין, הכירו: כת החסידים של משיח השקר שבתי צבי, באתר nrg‏, 6 באוקטובר 2015
דונמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חומר לא מעובד שאסף יצחק בן-צבי על הדונמה, באתר ארכיון המדינה

הערות שוליים

^ כינוי הנובע מהמונח הנפוץ בהיסטוריה היהודית. וראו: מינות (יהדות).
^ בעקבות הסכם לוזאן מ-1923, חילוף האוכלוסין, הנוצרים עברו ליוון והמוסלמים לטורקיה
^ Adam Kirsch (15 בפברואר 2010). "The Other Secret Jews". The New Republic. אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2010. נבדק ב-5 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Andrew Mango, Atatürk, John Murray, 1999, pp. 448-453
^ Ilgaz Zorlu, Evet, Ben Selânikliyim: Türkiye Sabetaycılığı, Belge Yayınları, 1999, p. 223.
^ Yusuf Besalel, Osmanlı ve Türk Yahudileri, Gözlem Kitabevi, 1999, p. 210.
^ Rıfat N. Bali, Musa'nın Evlatları, Cumhuriyet'in Yurttaşları, İletişim Yayınları, 2001, p. 54.
^ "Javid (Cavid) Bey, Mehmed". אורכב מ-המקור ב-16 ביוני 2021. נבדק ב-2022-04-08. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The journal İnkılâp and the appeal of antisemitism in interwar Turkey" by Alexandros Lamprou, Middle Eastern Studies, Volume 58, 2022, pp. 32-47
^ היסטוריה גדולה, בקטנה, פוסט, באתר www.facebook.com
^ ¹ ² כת הדונמה השבתאית בתורכיה - המנהיג שבתי צבי ומשיחיותו, באתר All About Jerusalem
^ תורכיה, איסטנבול (2) - "אנחנו אנשים מיוחדים" / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il
^ Dönme. In: Klaus Kreiser: Kleines Türkei-Lexikon. Beck, München 1992.
^ תבנית:Akademik dergi kaynağı
^ ¹ ² תבנית:מקור המגזין האקדמי
^ איריס ז'ורלט, ‏״יהודי זה אומר שקרן”: היהודים בטורקיה חוששים מהאנטישמיות המתגברת, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2018
^ בני ציפר, מגעים עם החמאם, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009

[1] כינוי הנובע מהמונח הנפוץ בהיסטוריה היהודית. וראו: מינות (יהדות).

[2] בעקבות הסכם לוזאן מ-1923, חילוף האוכלוסין, הנוצרים עברו ליוון והמוסלמים לטורקיה

[3] Adam Kirsch (15 בפברואר 2010). "The Other Secret Jews". The New Republic. אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2010. נבדק ב-5 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Andrew Mango, Atatürk, John Murray, 1999, pp. 448-453

[5] Ilgaz Zorlu, Evet, Ben Selânikliyim: Türkiye Sabetaycılığı, Belge Yayınları, 1999, p. 223.

[6] Yusuf Besalel, Osmanlı ve Türk Yahudileri, Gözlem Kitabevi, 1999, p. 210.

[7] Rıfat N. Bali, Musa'nın Evlatları, Cumhuriyet'in Yurttaşları, İletişim Yayınları, 2001, p. 54.

[8] "Javid (Cavid) Bey, Mehmed". אורכב מ-המקור ב-16 ביוני 2021. נבדק ב-2022-04-08. {{cite web}}: (עזרה)

[9] "The journal İnkılâp and the appeal of antisemitism in interwar Turkey" by Alexandros Lamprou, Middle Eastern Studies, Volume 58, 2022, pp. 32-47

[10] היסטוריה גדולה, בקטנה, פוסט, באתר www.facebook.com

[:2-11] ¹ ² כת הדונמה השבתאית בתורכיה - המנהיג שבתי צבי ומשיחיותו, באתר All About Jerusalem

[12] תורכיה, איסטנבול (2) - "אנחנו אנשים מיוחדים" / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il

[13] Dönme. In: Klaus Kreiser: Kleines Türkei-Lexikon. Beck, München 1992.

[:0-14] תבנית:Akademik dergi kaynağı

[:1-15] ¹ ² תבנית:מקור המגזין האקדמי

[ז'ורלט_3.7.2018-16] איריס ז'ורלט, ‏״יהודי זה אומר שקרן”: היהודים בטורקיה חוששים מהאנטישמיות המתגברת, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2018

[17] בני ציפר, מגעים עם החמאם, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]