פתיחת התפריט הראשי

היי קיילוס

במאי תיאטרון וטלוויזיה יהודי אמריקאי, שהִרבה לביים בתיאטרון הישראלי
(הופנה מהדף היי קילוס)

קורות חייועריכה

נולד בפרובידנס שברוד איילנד במשפחה יהודית. החל לשחק כילד בתיאטרון היידי. למד תיאטרון באולפן השחקנים אצל לי שטרסברג וב"אמריקן תיאטר וינג". במלחמת העולם השנייה שירת בדיוויזיית השריון ה-11 (11th Armored Division) בצבא ארצות הברית ובמסגרתה לחם בקרב על הבליטה ובשחרור מחנה מאוטהאוזן בתחילת מאי 1945. על לחימתו זכה בעיטור לב הארגמן.

קיילוס החל את דרכו כבמאי בשנת 1946. הוא ביים הצגות ברחבי אמריקה, כמו גם עשרות סרטי תעודה לטלוויזיה. בין ההצגות שביים היו "הפיזיקאים" במילווקי ו"הבט אחורה בזעם" בוושינגטון ו"שגעונו של אלוהים" מאת אלי ויזל.

קיילוס הגיע לישראל ללמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון "הקאמרי" בשנת 1953, בעקבות הזמנתו של יוסף מילוא. כעבור שנה החל לביים בישראל. המחזה הראשון שביים בישראל היה "אנשי ריב" מאת ג'ורג' בלאק, בקאמרי. בשלהי אותה שנה ביים בקאמרי את "האיש שבא לסעוד" מאת קאופמן והרט. בקאמרי ביים בסך-הכול תשעה עשר מחזות. ב-1956 החל לביים בהבימה, בה ביים אחד עשר מחזות, בהם "הבט אחורה בזעם" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שאותו ביים פעמיים ואשר זכה להצלחה רבה. רבים מהמחזות אותם ביים היו אמריקאים.

ביים גם באופרה הישראלית, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון גיורא גודיק, בתיאטרון בימות ובתיאטרון חיפה. ביים גם סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית, ביניהם "לילה שכולו יום", סרטו הראשון של הצלם דוד גורפינקל, על פי תסריט מאת רם עברון. היה חבר בוועדת הרפרטואר של הקאמרי.

בתיאטרון גם הכיר את אשתו, השחקנית זהבה הס. משנות ה-50 עד ה-90 עבר לסירוגין מישראל לארצות הברית, וביים בכל ארץ סרטים ומחזות. בארצות הברית גם ייעץ לקבוצות משקיעים מעסקי השעשועים אילו הפקות כדאי להעלות.

ב-2006 הוענק לקיילוס אות הוקרה על תרומתו המיוחדת לתיאטרון הקאמרי.

הוא נפטר בביתו בניו יורק ב-2012, בגיל 86. הותיר אחריו את אשתו, שני בנים וארבעה נכדים. בנו רם נשוי למוזיקאית אילה אשרוב. אשתו זהבה הס היא בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס וגיסתו של הצ'לן עוזי ויזל.

הצגות בבימויועריכה

בתיאטרון הקאמריעריכה

הצגה מחזאי הצגת בכורה
אנשי ריב ג'ורג' בלאק 11 בפברואר 1954
האיש שבא לסעוד קאופמן והרט 24 באוקטובר 1954
שובי שבא הקטנה ויליאם אינג' 4 באפריל 1955
הלב הנמהר ג'ון פטריק 1 בפברואר 1956
הקיסר ג'ונס יוג'ין או'ניל 17 ביולי 1958
שועלים קטנים ליליאן הלמן 17 באפריל 1961
אריה בחורף ג'יימס גולדמן 6 ביולי 1969
בשפל (עם תיאטרון חיפה) מקסים גורקי 24 בנובמבר 1970
הפקודה סול לויט 26 באוקטובר 1971
הן לא תקחהו עמך קאופמן והרט 30 בדצמבר 1971
אלופי העונה ג'ייסון מילר 18 בנובמבר 1972
כרגע לא פנוי סיימון גריי 18 בינואר 1977
מה עושים עם ג'ני דונלד ווילד 13 בדצמבר 1977
מחסן קרור רונלד ריבמן 13 בדצמבר 1978
פרק ב' ניל סיימון 8 בפברואר 1979
כל ילד טוב ראוי לקצת חסד טום סטופארד 24 ביולי 1979
אותלו ויליאם שקספיר 20 בפברואר 1980
אמדאוס פיטר שייפר 27 בנובמבר 1982
אני לא רפופורט הרב גארדנר 19 באוקטובר 1986

בתיאטרון הבימהעריכה

הצגה מחזאי הצגת בכורה
מראה מעל הגשר ארתור מילר 14 באפריל 1956
אנה כריסטי יוג'ין אוניל 23 בפברואר 1957
נשף הגנבים (קיילוס גם עיצב את התנועה ביחד עם גרטרוד קראוס) ז'אן אנווי 26 באוקטובר 1957
הבט אחורה בזעם ג'ון אוסבורן 23 באפריל 1959
מסע ארוך אל תוך הלילה יוג'ין אוניל 1 בנובמבר 1960
מי מפחד מוורג'יניה וולף אדוארד אלבי 11 במאי 1965
בקט או כבודו של אלוהים ז'אן אנווי 18 בנובמבר 1967
מי מפחד מוורג'יניה וולף אדוארד אלבי 6 בנובמבר 1976
הכתובה אפרים קישון 8 במרץ 1980
יתוש בראש ז'ורז' פדו 23 ביולי 1982
המלביש רונלד הארווד 25 ביוני 1988
הפיזיקאים פרידריך דירנמאט 22 ביוני 1991

תיאטראות שוניםעריכה

הצגה מחזאי תיאטרון הצגת בכורה
הארווי מארי צ'אז תיאטרון האהל 1960
ציד המכשפות ארתור מילר תיאטרון חיפה 28 באוגוסט 1968
ידידי הארווי מרי צ'ייס תיאטרון חיפה 25 באוקטובר 1969
הנערים שבחבורה מארט קראולי תיאטרון בימות 1970
הבלש אנטוני שפר תיאטרון גודיק 1970
בשפל מקסים גורקי קופרודוקציה של תיאטראות חיפה והקאמרי 24 בנובמבר 1970

קישורים חיצונייםעריכה