המסר

המסר
The Message
	מימין לשמאל: עבדאללה גיית', מונה וואסף, אנתוני קווין, איירין פאפאס ומוסטפא עאקד, בזמן צילומי "המסר" בלוב, 1976
בימוי	מוסטפא עאקד, אנדרו מרטון
הופק בידי	מוסטפא עאקד
תסריט	ה. א. ל. קרייג, Abd al-Rahman al-Sharqawi, Abdel Hamid Gouda al-Sahhar, תאופיק אל-חכים, Mohammad Ali Maher
עריכה	ג'ון בלום
שחקנים ראשיים	אנתוני קווין (חמזה אבן עבד אלמטלב); George Camiller (Walid ibn Utbah); Nicholas Amer (Suhayl ibn Amr); ארל קמרון (ארמה, מלך אקסום); דונלד ברטון (עמר אבן אל-עאץ); ג'ון בנט (Mohamed bin Salman); Ewen Solon (Yasir ibn Amir al-Ansi); Leonard Trolley; Elaine Ives-Cameron (אום ג'מיל); Wolfe Morris (אבו להב); Hassan Al-Jundi (ח'וסרו השני); Peter Madden; מרטין בנסון (Amr ibn Hishām); נוויל ג'ייסון (ג'עפר בן אבי טאלב); רוזלי קרצ'לי (סומיה בנת חבאט); ג'וני סקה (בילאל אבן רבאח); מייקל פורסט (ח'אלד בן אל-וליד); מייקל אנסרה (אבו סופיאן); אירן פאפאס (הינד בנת עותבה); Bruno Barnabe (Umayya ibn Khalaf); ריצ'רד ג'ונסון; רוברט בראון (עותבה אבן רביע); Damien Thomas (זיד בן חארת'ה); אנדרה מורל (אבו טאלב); גריק הגון (עמאר בן יאסר); רונלד לי-האנט (הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית); Habib Ageli (אבו חוד'יפה בן עותבה)
מוזיקה	מוריס ז'אר
צילום	ג'ק הילדיארד
מדינה	לוב, לבנון, מרוקו, הממלכה המאוחדת, סוריה
הקרנת בכורה	30 ביולי 1976
משך הקרנה	178 דק'
שפת הסרט	אנגלית, ערבית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט מלחמה, סרט אפי, סרט תקופתי (ימי הביניים), סרט דרמה, סרט הרפתקאות
	דף הסרט ב־IMDb

המסר (בערבית: الرسالة, נקרא גם "המסר: סיפורו של האסלאם" או "מוחמד, שליח האל") הוא סרט קולנוע אפי בבימויו של מוסטפא עאקד, המתעד את חייו של מוחמד, נביא האסלאם.

הסרט יצא לאור בשנת 1976 בגרסה בערבית, ובשנת 1977 בגרסה באנגלית. הוא נחשב לסרט היחיד המתאר את תולדות האסלאם.

עלילה

הסרט מתעד את חייו של מוחמד במכה, במאה ה-7. המלאך גבריאל מתגלה בחזון של מוחמד, והוא קורא לו להנהיג את העם המוסלמי במכה, ולעבוד את אללה במקום 300 אלילים שהיו הכעבה. מוחמד ומאמיניו נאבקים על זכותם לעבוד את אללה, ומתעמתים עם המנהיגים הפוליטיים והצבאיים המושחתים ששולטים במכה. העימות מוביל אותם בסופו של דבר לגלות באל-מדינה, ההג'רה. לאחר זמן מה, אללה מתגלה למוחמד ומצווה עליו לחזור למכה ולהילחם בשליטים המושחתים, תוך גיוס חסידים רבים ככל האפשר. מוחמד ומאמיניו חוזרים למכה, משחררים את העיר ומנהיגים בה את שלטון האסלאם.

בסרט מתוארים מספר אירועים חשובים בתולדות האסלאם, בהם קרב בדר וקרב אוחוד. רוב העלילה מסופרת מנקודת המבט של חמזה אבן עאבד אל-מוטאליב, דודו של מוחמד, המגולם על ידי אנתוני קווין.

הפקת הסרט

במאי הסרט, מוסטפא עאקד, מוסלמי סורי-אמריקאי, רצה ליצור את הסרט מתוך תחושת שליחות אישית, כדרך לגשר על הפער בין העולם המערבי לבין העולם המוסלמי. בראיון משנת 1976 הוא אמר: ”עשיתי את הסרט כי זה עניין אישי עבורי. יש בו סיפור, יש תככים, יש דרמה. אך בנוסף לכל אלה, אני חושב שיש בו משהו אישי, בהיותי מוסלמי שחי במערב הרגשתי שזו חובתי לספר את האמת על האסלאם. זוהי דת שיש לה 700 מיליון מאמינים, ובכל זאת יודעים עליה כל כך מעט שזה הפתיע אותי. הרגשתי שאני חייב לספר את הסיפור שיביא את הגשר, ויסגור את הפער עם המערב.”

הפקת הסרט לוותה בקשיים רבים. בתחילה פנה עאקד לאולפנים בהוליווד, אך הם סירבו להתמודד עם הנושא או לממן את הפרויקט. עאקד ניסה להציג את חייו של מוחמד ואת השקפות האסלאם מתוך כבוד, ולשם כך התייעץ עם מספר אנשי דת מוסלמים. הוא קיבל אישור להפקת הסרט מהמועצה האסלאמית העליונה של "אל-אזהר" במצרים, וקיבל הבטחה למימון הפרויקט מממשלות כווית, לוב ומרוקו. צילומי הסרט החלו במרוקו, במימונו של חסן השני, מלך מרוקו. צוות ההפקה עמל במשך ארבעה וחצי חודשים על מנת לבנות את הערים מכה ואל-מדינה כפי שהן נראו בתקופתו של מוחמד, אך לאחר שישה חודשים הודיעה הליגה המוסלמית העולמית בערב הסעודית שהיא מתנגדת לסרט, והמלך ציווה להפסיק את הצילומים. גם אמיר כווית, סבאח אל-סלים אל-סבאח, ביטל את תמיכתו הכספית.

בצר לו, פנה עאקד לרודן מועמר קדאפי, שליט לוב. קדאפי הסכים לממן את הפרויקט, והצילומים הושלמו במשך שישה חודשים נוספים בלוב. קדאפי גם סיפק כאלף חיילים מצבא לוב, שהשתתפו כניצבים.

עאקד צילם בו-זמנית גרסה אנגלית וגרסה ערבית, בה השתתפו שחקנים ערבים. לדבריו, הוא לא יכל להסתפק בדיבוב הסרט מאנגלית לערבית, כי סגנון המשחק הערבי שונה באופן משמעותי מזה של הוליווד.

תיאורו של מוחמד בסרט

בהתאם למנהג המוסלמי בנושא תיאוריו של מוחמד, הוא לא מוצג על המסך וקולו לא נשמע.

בתחילת הסרט מוצגת הכתובית הבאה: ”יוצרי סרט זה מכבדים את המסורת המוסלמית לפיה הצגת דמות הנביא פוגעת ברוחניות של המסר שלו. לכן, דמות מוחמד לא תוצג או תושמע.”

כלל זה תקף גם לנשותיו של מוחמד, בנותיו (בהן פאטמה), אחייניו, וכן הח'ליפים הראשונים (אבו בכר, עומר בן אל-ח'טאב, עות'מאן בן עפאן ועלי בן אבי טאלב, בן דודו מצד אביו). הדמויות המרכזיות המוצגות בסרט הן דמותו של חמזה, דודו של מוחמד, המגולם בגרסה האנגלית על ידי אנתוני קווין, ובנו המאומץ זיד, המגולם על ידי דמיאן תומאס. חמזה היה מפקד זוטר בקרבות של בדר ואוחוד המתוארים בסרט, שבפועל הונהגו על ידי מוחמד.

בכל פעם שמוחמד נוכח בעלילה, נוכחותו מצוינת על ידי לייטמוטיב של מנגינה עדינה באורגן חשמלי. המילים שהוא אומר אינן נשמעות, ובמקומן אחת הדמויות האחרות (חמזה, זיד או בילאל) חוזרות על המשפט. כאשר הוא נדרש להיות נוכח בסצנה כלשהי בעלילה, הסצנה מצולמת מנקודת המבט שלו.

הסצנה בסרט הקרובה ביותר לתיאורו של מוחמד, או של בני משפחתו, היא כאשר רואים במהלך סצנות הקרב את החרב המפורסמת, בעלת הלהב הכפול, של עלי בן אבי טאלב. כמו כן נראה בסרט קאסווה, הגמל של מוחמד.

פסקול

פסקול הסרט הולחן ועובד על ידי מוריס ז'אר, ומבוצע על ידי התזמורת הסימפונית של לונדון.

פרסים ומועמדויות

בשנת 1977 הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לפסקול מקורי.

התגובות לסרט

לאחר השלמת הסרט הודיעה המועצה האסלאמית העליונה של "אל-אזהר" במצרים (שבהתחלה סייעה במחקר ואישרה את התסריט) שהיא מגנה את הסרט ורואה בו עלבון לאסלאם. התנגדות זו, בנוסף להתנגדותה של הליגה המוסלמית העולמית בערב הסעודית, גרמו לכך שהוא לא הוקרן בעולם המוסלמי, פרט לטורקיה ותוניסיה.

במהלך הפקת הסרט נפוצו שמועות חסרות בסיס לפיהן דמותו של מוחמד תוצג בו, והתפקיד יגולם על ידי צ'רלטון הסטון או פיטר או'טול.^[1] שמועות אלה גרמו למחאות רבות של מוסלמים בארצות הברית.

כאשר הסרט היה מוכן להקרנת הבכורה בארצות הברית, עדיין נפוצו שמועות לפיהן אנתוני קווין משחק את מוחמד בסרט.^[2] שמועות אלה היו בין הגורמים לפיגוע החנפי בוושינגטון. באירוע זה, ארגון טרור מוסלמי הטיל מצור על בניין "בני ברית" בוושינגטון, לקח 149 בני ערובה, ואיים לפוצץ את הבניין על כל יושביו. אחת מדרישות החוטפים הייתה שהקרנת הבכורה של הסרט תבוטל. בסופו של דבר שוכנע מנהיג הארגון להפסיק את המצור, על ידי שגרירים משלוש מדינות מוסלמיות. בתקרית נהרגו שוטר ועיתונאי.

התקריות סביב הסרט הרתיעו את הצופים והוא נכשל בקופות.

לקראת סוף המאה ה-20 הסרט החל להיות מוקרן בארצות ערב, ונפוץ גם בפורמט DVD. מבקריו מציינים בחיוב את הניסיון להציג עמדה מאוזנת ומכבדת של האסלאם ושל מוחמד.

במאה ה-21 נעשו מספר ניסיונות להפיק גרסה מחודשת של הסרט, אך הם לא נשאו פרי.