הפארק הלאומי (רמת גן)
הפארק הלאומי הוא פארק גדול אשר נמצא בדרום העיר רמת גן, ישראל.
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 1953 |
אדריכל | משה כבשני |
מייסדים | אברהם קריניצי |
נתונים ומידות | |
שטח | 1,800 דונם |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | רמת גן |
קואורדינטות | 32°02′57″N 34°49′33″E / 32.049225°N 34.82580278°E |
הפארק הלאומי הוא הפארק השלישי בגודלו בארץ אחרי פארק הירקון ופארק נחל באר שבע. הפארק נמצא סמוך לספארי של רמת גן. זהו הפארק העירוני הראשון שניטע בישראל. במקור כלל הפארק גם את השטח עליו הוקם אצטדיון וינטר בשנות ה-80.
בתחזוקת הפארק ובפיתוחו עוסקת "חברת הפארק הלאומי רמת-גן בע"מ".
היסטוריה
עריכהאת הרעיון להקמת הפארק הלאומי העלה ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, במאי 1950. לצורך הקמת הגן סופחו לעיריית רמת גן 1,000 דונם שהופקעו לפי חוק נכסי נפקדים משטחי הכפר הערבי אל-ח'ירייה[1]. תכנונו של הפארק נעשה ב-1950 על ידי משה כבשני, בוגר לימודי גננות במקווה ישראל ומתכננו של גן שאול[2]. נטיעתו של הפארק הלאומי החלה בט"ו בשבט תשי"א (1951). הפארק הוקם כאשר חלק מהשטח כלל פרדסים ומטעים נטושים ששולבו בפארק (אך נעקרו כשהוקם הספארי). חלקו הצפון-מערבי של הפארק תוכנן לשימוש אינטנסיבי של קהל המבקרים. בחלק זה נטעו מדשאות רחבות, וחורשות אקליפטוסים, והוקמו שדרות, טיילות, גן שעשועים, מזרקות וקיוסקים. הפארק נפתח לקהל בשנת 1953.
ב-1955 ניטע בפארק כרם גפנים, ששריגיו צמחו ב-3,000 סוכות. כרם זה אמור היה להיות אחד מגורמי המשיכה העיקריים של הפארק. בשנות החמישים הוקמה גם פינת חי גדולה, בי"ס לרכיבה על סוסים וגן ורדים.
בשנת 1959 נבנה בפארק אגם מלאכותי. תחילה תוכנן אגם קטן לנוי, אך מכיוון שהפך עד מהרה לאטרקציה העיקרית של הפארק, הוא הורחב מדי פעם עד שבתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע לגודלו הנוכחי. לאגם הוכנסו סירות שיט, ונבנו בו איים וגם בית קפה בצורת ספינה, שפעל זמן קצר אך הפך לסמלו של הפארק. הזנת האגם מתבצעת בחורף על ידי מי הגשמים שזורמים באפיק נחל כופר שעובר בפארק, ובקיץ מהזרמה דרך מפל מלאכותי. העפר שהוצא מהאגם נערם לסוללה, ועל בסיסה נבנה אמפיתיאטרון קטן, בו התקיימו מופעי בידור רבים בשנות השישים והשבעים. בין היתר הופיעו בו להקת פיקוד דרום, להקת כחול מזעזע (Shocking Blue) מהולנד, ולהקת מונגו ג'רי (Mungo Jerry) מבריטניה.
בשנת 1963 החלו לקיים מדי שנתיים תערוכת ורדים בינלאומית על בסיס גן הוורדים. עם הזמן הוקמו גם מבנים ששימשו את התערוכות. תערוכת הוורדים האחרונה התקיימה בשנת 1974.
בשנת 1969 נקבר בפארק ראש עיריית רמת גן ויוזם הפארק, אברהם קריניצי, ולצדו חתנו ישעיהו שמואלביץ ונהגו ברוך עזאני, שנהרגו עמו בתאונת דרכים.
בראשית שנות ה-70 התברר כי כרם הגפנים ושטחי הפרדסים אינם משיגים את יעדיהם ואינם מעניינים את קהל המבקרים. בהמשך הוחלט לעקור אותם ולבנות פארק זואולוגי בכל השטח הלא מפותח של הפארק. סביב השטח (אליו הועברה גם פינת החי) נבנתה חומה, ובפסח 1974 נפתח הספארי לקהל הרחב.
ב-1983 נחנך בדרום הפארק אצטדיון כדורגל, אצטדיון וינטר, ששימש כמגרשן של קבוצות כדורגל עירוניות.
בשנות ה-50 וה-60 הפארק הלאומי היה הפארק העירוני היחידי בישראל, ולכן משך קהל מבקרים רב, והיה לשם דבר בארץ. באותם ימים נהוג היה לשתול עץ בפארק לכבודו של כל ילד שנולד ברמת גן. בשנות ה-70, עם פיתוח שטחים רחבים בפארק הירקון, נטיעת פארקים עירוניים אחרים, והעלייה בשימוש ברכב פרטי (שאפשרה בילוי בשמורות טבע וביערות מחוץ לערים), הפארק איבד מכוח המשיכה שלו, והחל לתפקד יותר כפארק עירוני.
בשנות ה-70 וה-80 סבל הפארק מהזנחה, אך בשנות ה-90 זכה לעדנה מחודשת. הוא עבר שיפוצים נרחבים. גן הוורדים הישן הוחלף בגן מטופח בסגנון גינון צרפתי. בבניין ששימש את תערוכות הוורדים נפתח מוזיאון טבע בשם מוזיאון האדם והחי. צמוד למוזיאון גינה ובה תערוכה של מגוון סוגי קקטוסים הקיימים בעולם. הקמת הגינה התאפשרה על ידי תרומת בני משפחת זנד (לזכר יקירם דוד "דוליו" זנד) ותרומת משפחת אלינגהם מבנימינה. כמו כן, נפתחו בפארק בתי קפה, הופעלה רכבת מבקרים, חודש גן השעשועים, והוקמו מתקנים לפעילויות כושר גופני. הפארק הפך לאתר פופולרי לקבוצות צועדים מתושבי האזור.
בין השנים 2005 -2007 עבר הפארק שיפוצים נוספים. הסירות הוצאו מהאגם ונבנו באגם שתי מזרקות חדשות המוארות בלילה בצבעים שונים (המזרקות נסגרו לאחר מספר שנים).
בשנת 2005 הוקם בפארק מגרש מיני פיץ' שאינו עומד בדרישות התחרויות הבינלאומיות.[3]
ליד כל עץ הוצב שלט הסבר וכך הפך הפארק למעין גן בוטני.
בפארק מוצב הפסל יהודה המתעורר פרי עבודתו של הפסל אברהם מלניקוב.
ב-2013 הוקם שעון שמש מול מוזיאון האדם והחי.
ב-2016 הוצב בפארק גן פסלים של מנשה קדישמן[4].
ביוני 2019 נחנך מתחם כדורעף חופים (ופוצ'יוולי) הכולל ארבעה מגרשי חול בתקן בינלאומי, מערכת מוזיקה, מקלחות ואמצעי אבטחה. המתחם נמצא בחורשת נעמי שמר.[5], בקרבתו של מגרש הכדורעף הישן.
ב-2020 הוקם אתר זיכרון לאילן רמון, רונה רמון ואסף רמון שהיו בזמנו תושבי רמת גן. האתר נמצא מול מוזיאון האדם והחי ובו שלושה שלטי זיכרון וליד כל אחד ניטע עץ רימון.
ב-2021 נחנך "שביל חורשת האקליפטוס על שם נעמי שמר", שביל להולכי רגל באורך קילומטר המחבר בין הכניסה הדרומית של הפארק למזרקת המאה שליד האגם. לאורך השביל 12 תחנות שכל אחת מהן מוקדשת לשיר אחר של נעמי שמר. בכל תחנה מתקן משחק אינטראקטיבי, לוח עלין מוצגות מילות השיר השיר, ושני לחצנים - להשמעת השיר במלואו ולהסבר על השיר.[6]
ב-22 באפריל 2021 נחנך מתחם כושר, הגדול בארץ לשימוש חוץ. במתקן 80 מתקנים ייחודיים, ביניהם מסלול ריצה היקפי באורך 200 מטרים, מתחם כושר קרבי, ומתקנים נגישים המיועדים לשרת בעלי מוגבלויות ואת בני הגיל השלישי. במתחם שולבו 25 עצים ליצירת הצללה טבעית, בשילוב הצללת מפרשים ייחודית, וכן, תאורת לילה דקורטיבית.[7].
באותה השנה הוקם חוף ים לצד האגם עם חול ים, שמשיות, כיסאות נוח ומוזיקה[8]. בנוסף, שופץ האמפיתיאטרון הצופה לאגם, ועל הבמה הוקם מסך לד גדול, דו-כיווני. המסך משמש להקרנות סרטים ואירועי ספורט[9]. כל רכבי התחזוקה של הפארק הוחלפו לרכבים חשמליים ירוקים[10].
ביוני 2022 נחנך שביל ההליכה המשודרג אשר הורחב לכלול גם שביל אופניים. זהו שביל סובב אגם באורך ארבעה קילומטרים ממנו מסתעפות יציאות לנקודות מעניינות בפארק.
בינואר 2023 בוצעה תוכנית ליצירת חורש טבעי סמוך לגדר המפרידה בין הספארי לשאר חלקי הפארק[11]. באפריל באותה שנה נפתח מרכז הסעדה בכניסה לפארק, לאחר שעבר שיפוץ נרחב. בפסח של אותה שנה התקיימה בפארק תערוכת פרחים ומיצגי אור, שהייתה פתוחה לקהל.[12]
ב-18במאי 2023, התקיים בפארק הלאומי ברמת-גן אירוע הפתיחה של סקייטפארק הבטון הגדול בישראל. המתחם תוכנן לשימוש רוכבי אופניים וגולשי גלגיליות, סקייטבורד וסקוטרים.[13]
ב-1 ביולי 2023 נפתחה לקהל מזרקת המאה הכוללת 100 סילוני מים (ג׳טים), 36 מצבי ערפול מים, 272 גופי תאורה ומערכת סאונד. בשעות לפני הצהריים בקיץ המזרקה מתוכננת לפעול בגובה נמוך עבור ילדים. בערבים יתקיימו מופעי אור, צבע וצליל.[14][15]
בשנים הקרובות עתידים מי האגם לעבור טיהור.
ב-7 בפברואר 2024 נחנכה בפארק "גבעת הרעות"[16] ליד חלקת הקבר בו טמונים אברהם קריניצי, חנתו ונהגו שנספו יחד איתו בתאונת הדרכים. גבעת הרעות היא מרכז מורשת חדש בו סיפורים היסטוריים על תקופת הקמת מדינת ישראל והעיר רמת גן. בגבעת הרעות מונצחים המשורר והסופר חיים גורי, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון וראש העיר המיתולוגי של רמת גן אברהם קריניצי, באמצעות אלמנטים עיצוביים בשילוב מיצג סיפורי המתאר את קורות חייהם המשתלבים במורשת הלאומית, בליוויי קריינות של מספר הסיפורים יוסי אלפי.
האגם
עריכהבאגם ניתן לראות עופות מים רבים, חלקם מקומיים אך רבים מהם חונים בו בעת עונות הנדידה למנוחה ואף לגידול צאצאים. בתוך האגם יש אי המשמש מקום לעופות רבים בלי הטרדות ממבקרים. בין העופות המצויים באגם וסביבותיו באופן קבוע: ברכייה, יאורית מצרית, ברבור מצוי, דררה מצויה, קורמורן, אווז הבית, ברווז מוסקובי, אנפה אפורה, לבנית קטנה, לבנית גדולה, ברבור שחור, מגלן חום ועוד.
המבנה העגול
עריכהבמרכז האגם הוקם בשנת 1967 מבנה עגול שבתחילה אפשר היה להגיע אליו רק בסירות ואחר כך נבנה גשר עץ מקומר שחיבר אותו ליבשה. בתחילה היה בו בית קפה ואחר כך מסעדות, אולם אירועים ומועדון לילה. כל העסקים האלה נכשלו והמקום נעזב. גשר העץ נהרס באחת הסופות והמבנה נותר בודד והועלו הצעות להרסו[17]. הצעות אלה נתקלו בהתנגדות בטענה שהמבנה היווה סמל לפארק בפרט ורמת גן בכלל. בדצמבר 2013 הסתיימה בנייתו של גשר חדש. בדצמבר 2019 התקיימה תחרות האדריכלים "הבית באגם" אשר תקבע את עתיד המבנה, הזוכות היו האדריכליות הילה חבקין ושרון אקר-מיכאל אשר הציעו להרוס את המבנה הקיים ולבנות במקומו אחד חדש.[18]
גלריה
עריכה-
האי באגם בפארק הלאומי
-
הטיילת בפארק הלאומי
-
אווזי יאורית מצרית בפארק הלאומי
-
הפסל "לידה" של מנשה קדישמן בפארק הלאומי
-
אפיק נחל כופר בחורשת האקליפטוסים בפארק
-
בוסתן הפארק מול הכניסה למוזיאון האדם והחי. הוקם במקום הגן בסגנון אירופאי, 2024
-
המבנה והמזרקות באגם בפארק הלאומי עם הגשר הישן שנהרס
-
האגם הגדול ואחד האיים המלאכותיים שהפך למעוזן של ציפורי המים
-
גן הקקטוסים שליד מוזיאון האדם והחי
-
פסל יהודה המתעורר של הפסל אברהם מלינקוב
-
ברבור שחור באגם הפארק
-
אתר זיכרון לאילן, רונה ואסף רמון בבוסטן הפרק מול הכניסה למוזיאון האדם והחי
-
שעון שמש בפארק הלאומי מול הכניסה למוזיאון האדם והחי
-
אתר הקבורה של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו בגבעת הרעות
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף בן ערב, גנים ונוף בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981.
קישורים חיצוניים
עריכה- רוני דורי, טיוטה ראשונה - מרכז החלל על שם אילן רמון: "הרעיון הוא שכל הזמן תיווצר תנועה של אור", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2012
- אודות הפארק הלאומי באתר פארק איילון
- תמונות הפארק הלאומי באתר עיריית רמת גן
- הפארק באתר סברסים
- אודות הפארק באתר קינדרלאנד
- אודות הפארק באתר inature
- צעירה מרואני, חזון הפארק הלאומי ברמת גן ומימושו, אתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אתרים המגזין, גיליון 7, דצמבר 2017, עמודים 37–44
הערות שוליים
עריכה- ^ אלף דונם ל"גן לאומי" בר"ג, חרות, 16 ביולי 1950
- ^ על פי שילוט המצוי בפארק
- ^ פארק לאומי ר'ג - מגרש מיני פיץ', באתר ישראדיבי
- ^ גן פסלים של האמן מנשה קדישמן ייחנך בפארק הלאומי, באתר עיריית רמת גן, 30 ביוני 2016
- ^ אביעד ברטוב, עפים למעלה: מתחם כדורעף חופים הוקם בפארק הלאומי, באתר rmgcity - מקומונט רמת גן, 13 נובמבר, 2019
- ^ אביעד ברטוב, חורשת האקליפטוס של נעמי שמר קמה לתחיה בפארק הלאומי, באתר rmgcity - מקומונט רמת גן, 6 אוגוסט, 2020
- ^ הפארק הלאומי: נחנך מתחם הכושר הגדול בארץ, באתר המקומון מעריב
- ^ חוף ים מלאכותי הוקם בפארק הלאומי, באתר מקומונט רמת גן
- ^ גמר היורו: 4,000 צופים בשידור הפתוח בפארק הלאומי, באתר מקומונט רמת גן
- ^ מגמה ירוקה: הפארק הלאומי עובר לרכבים וקטנועים חשמליים, באתר מקומונט רמת גן
- ^ שיקום מרגש של טבע בלב העיר, ראיון באתר יוטיוב
- ^ אטרקציית חינם בפסח: מיצגי צבעים ואור בפארק הלאומי בר"ג, באתר אייס, 3 באפריל 2023
- ^ הסקייטפארק הכי גדול בארץ נפתח ברמת גן
- ^ הבאנו את חו"ל לרמת גן
- ^ מזרקה פארק לאומי ר"ג, נבדק ב-2024-03-26
- ^ הפארק הלאומי מתחדש במרכז מורשת לאומית, באתר www.ramatgannet.co.il
- ^ עידו אפרתי, האם ייהרס סמלו של הפארק הלאומי ברמת-גן?, באתר ynet, 14 בספטמבר 2005
- ^ נעמה ריבה, האם זה סופו של "הפיל הלבן באגם"?, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2019