התנדבות בקיבוץ

המתנדבים בקיבוצים הם לרוב צעירים אשר מגיעים מכל רחבי העולם לקיבוצים בישראל כדי להיות שותפים לפרק זמן מוגבל בעבודה בענפי הקיבוץ השונים, לעיתים גם על-מנת לצבור ניסיון בתחום החקלאות וניהול חווה ומשק ולשוב למדינתם.

מתנדבים אוסטריים, בקטיף תפוחים בקיבוץ עין השופט (קיץ 1973)

המתנדבים בדרך כלל מגיעים לישראל לתקופה קצרה של שניים עד שלושה חודשים באשרת מתנדב, ומשתתפים בעבודה בכל ענפי הקיבוץ (כגון חקלאות, מטבח, גינון, תעשייה). המתנדבים מקבלים לרוב דמי כיס מן הקיבוץ (נכון ל-2008 כ-200 ש"ח בחודש) ומקבלים מגורים, מזון ופעילויות חברתיות אותם מספק הקיבוץ המארח בתמורה.

בתום תקופת ההתנדבות, מחליטים מעטים מן המתנדבים להישאר בארץ, כאשר חלקם אף התחתנו עם ילידי הארץ. מתוך המתנדבים היהודים אשר מחליטים להישאר בארץ, רובם נשארים בקיבוצים בהם התנדבו ולפעמים אף ממשיכים לשירות סדיר בצה"ל. המתנדבים הלא יהודים אשר מחליטים להישאר בארץ לרוב מתגיירים.

היסטוריה

עריכה

תופעת המתנדבים בקיבוצים החלה באמצע שנות השישים כאשר צעירים מדור הבייבי בומרס, בייחוד יהודים, אך גם צעירים לא יהודים מאירופה, שהסתקרנו מחיי הקומונה בקיבוצים בישראל, החליטו להתנדב ולהתנסות בחיי שיתוף.[1][2] עד מלחמת ששת הימים מדובר היה במתנדבים בודדים בכל קיבוץ. מיד אחרי מלחמת ששת הימים, עם עליה בגל ההזדהות עם מדינת ישראל ששטף את יהודי התפוצות, גברה התעניינותם של הצעירים היהודים ממדינות המערב בישראל ובעקבות כך גם הגיעו מספר רב יותר של מתנדבים ונוצרו בקיבוצים תשתיות דיור והתארגנות לטיפול בתופעה.

בשנים שלאחר מכן התגברה בהדרגה והתמסדה תופעת המתנדבים בקיבוצים. במקביל, ירד חלקם של המתנדבים היהודים ורוב המתנדבים הגיעו ממדינות מערב אירופה בקבוצות או כבודדים. בשנים הראשונות היו הקיבוצים מרוצים מהתופעה שהביאה עבודה זולה במקום העבודה השכירה שהייתה מנוגדת לאידאולוגיה הקיבוצית וגם הוסיפה צבע חדש לקיבוץ ופתיחות לתרבות העולם, אולם חיש מהר, עלו גם תופעות לוואי למתנדבים שנתקבלו בפחות שביעות רצון בקיבוצים: שימוש בסמים, תרבות שתיית אלכוהול ונישואי תערובת שהיו כרוכים לעיתים בהגירת חברי הקיבוץ ובניו שנישאו לבני זוג שהיו מתנדבים.[3]

בתקופת השיא של תופעת המתנדבים, בשנות השבעים, הגיעו קרוב ל-12 אלף מתנדבים מדי שנה,[4] והיוו גורם תרבותי משפיע וכוח עבודה נייד וזול במאות קיבוצים ברחבי הארץ.

בעקבות משבר הקיבוצים בשנות ה-80 וה-90 החלו רבים מהקיבוצים לאמץ דפוסי פעולה מונחי כלכלת שוק והגיעו למסקנה כי עבודת המתנדבים אינה משתלמת. במקביל, החלו בהדרגה חלק מהקיבוצים להעסיק עובדים זרים מתאילנד בחקלאות ועובדים ישראלים בתעשייה ובשירותים.

סך הכל הגיעו לקיבוצים בישראל מאז מלחמת ששת הימים ועד שנת 2005 כ-350 אלף מתנדבים מ-35 מדינות שונות.[4] כשהמדינות מהן הגיעו הכי הרבה מתנדבים הן הממלכה המאוחדת (50 אלף), דרום אפריקה (40 אלף), שוודיה (25 אלף), דנמרק (20 אלף), וגרמניה (15 אלף).[5] ב-2010 נטען כי 20 מתוך 179 חברי הפולקטינג שהו בעברם בקיבוצים.[6]

הסרת התמיכה וההתנדבות האירופאית בקיבוצים

עריכה

בסרט התיעודי "תוצרת חוץ" שנעשה על תופעת ההתנדבות בקיבוצים, מועלת הטענה שהתזוזה ימינה של החברה הישראלית ואירועים כמלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, ורצח יצחק רבין, הורידו את האטרקטיביות של הקיבוצים בקרב צעירים ממדינות המערב. וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בגלי המתנדבים בקיבוצים כאשר השיא היה בשנת 2001 כאשר הגיעו רק 100 מתנדבים לישראל[7] עקב פריצת האינתיפאדה השנייה. מנגד החלה להיווצר תופעה של צעירים הבאים להתנדב לטובת הצד הפלסטיני ובשטחי הרשות, כולל תמיכה בתנועות החרם על ישראל.[8] בשנת 2007 הגיעו קרוב ל-1,500 מתנדבים לישראל.[7]

מתנדבים מפורסמים

עריכה

חלק מהמתנדבים הרבים, אשר הגיעו מכל העולם במשך השנים, התפרסמו במהלך הזמן. ביניהם:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריאל רנן, צעירים גרמנים בקיבוץ, דבר, 4 במאי 1966
  2. ^ רן אדליסט, פנים אל פנים עם אידאולוג ה"היפיס", דבר, 15 בפברואר 1968
  3. ^ משה ברק, היה הייתה התנדבות, הזמן הירוק, 7 ביולי 2011
  4. ^ 1 2 אלי אשכנזי‏, בקיבוצים חוגגים 40 שנות מתנדבות שבדיות, באתר וואלה, 7 ביוני 2005
  5. ^ ידיעות הקיבוץ, קטעי "עובדה!" בגיליון מיוחד לרגל 100 שנות קיבוץ (גיליון מספר 1237, מתאריך 29.9.2010)
  6. ^ עלי קדם, בדנמרק התלהבו: תמונות המתנדבים בקיבוצים יוצגו בתערוכה, באתר nrg‏, 10 בנובמבר 2010
  7. ^ 1 2 יונת אטלס ולירון מילשטיין, המתנדבים בקיבוץ עין השלושה נחושים להישאר, באתר ynet, 15 בינואר 2008
  8. ^ טוביה טננבאום, 2014, תפוס ת'יהודי, סלע מאיר.
  9. ^ הקשר האוסטרי, באתר "אתר הקיבוצים", 11 בדצמבר 2008