חזיתות מלחמת חרבות ברזל
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
ראשיתה של מלחמת חרבות ברזל התמקדה בלחימה ברצועת עזה, אולם עד מהרה המלחמה התרחבה לחזיתות נוספות ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זאת פיגועי טרור פלסטינים ביהודה ושומרון, תקיפות של חזבאללה מלבנון ושל מיליציות פרו-איראניות מסוריה ומעיראק, תקיפה משטח איראן ותקיפות של החות'ים מתימן. המעורבות של החות'ים במלחמה התבטאה תחילה בשיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל, אולם בהמשך התבטאה בעיקר בפגיעה בכלי שיט העוברים בקרבת מיצרי באב אל מנדב ועושים דרכם לעבר נמלי ישראל, מה שהוביל למבצע שומר השגשוג של ארצות הברית ובעלות בריתה נגד החות'ים.
ב-13 באפריל 2024, במסגרת התרחבות המלחמה בעקבות תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק, תקפה איראן את ישראל ישירות לראשונה מאז המהפכה האיראנית ב-1979.
רקע עריכה
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הטרור הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה ולהשבת החטופים. בהמשך התרחבה המלחמה והשפעותיה גם לזירות נוספות ברחבי המזרח התיכון.
החזית הצפונית עריכה
- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
ב-8 באוקטובר 2023, ביומה השני של המלחמה, שיגר ארגון הטרור חזבאללה רקטות מונחות ופגזי ארטילריה מלבנון לעבר עמדות צה"ל בהר דב וחוות שבעא. ישראל הגיבה בתקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. התקיפות הגיעו לאחר שחזבאללה הביע תמיכה במתקפת הפתע על ישראל. חילופי ירי, שכללו גם טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה.
עם תחילת המלחמה פינתה ישראל יישובים בעומק של 2 קילומטר מגבול ישראל–לבנון, בהם מטולה, קיבוץ חניתה, קיבוץ מנרה, קיבוץ ראש הנקרה ועשרות אחרים, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות. בתחילה חזבאללה כיוון את מאמציו אל היישובים הנטושים ובאופן יומיומי ירה נשק מדויק נגד טנקים והרס בשיטתיות את הבתים ביישובים. עם המשכות הלחימה החל הארגון לשגר טילים וכטב"מים חמושים לעומק רב יותר, העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו גם לבסיסי צה"ל באזור הצפון.
צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בביירות, ובתקיפת בסיסי מחבלים בדרום לבנון. צהל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. בתקריות נכון להיום נהרגו 10 חיילי צה"ל ו־7 אזרחים. ומנגד נהרגו 373 איש בלבנון, בהם 267 מחבלי חזבאללה.
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל עריכה
- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
בנובמבר 2023 הכריזו החות'ים מלחמה על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והחלו לשגר טילים לעבר מטרות בישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה. הם תקפו וחטפו אוניות בים סוף שיש להן קשר לישראל. ארצות הברית ביקשה מישראל לא לתקוף את החות'ים כדי למנוע את התרחבות העימות לאזורים נוספים, והחזירה את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור. ב-22 בפברואר הודיע עבד אל-מאלכ אל-חות'י, מנהיג החות'ים, כי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו הכוחות החות'יים 183 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים ישראליים ב"פלסטין הכבושה".
מבצע שומר השגשוג עריכה
- ערך מורחב – מבצע שומר השגשוג
בעקבות התקיפות החות'יות הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על מבצע שומר השגשוג (באנגלית: Operation Prosperity Guardian) שהוא קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית, במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה.
תקיפות אוויריות בהובלה אמריקאית בתימן עריכה
- ערך מורחב – המתקפה האווירית בתימן (2024)
ב-3 בינואר 2024 קואליציית מדינות בהובלת ארצות הברית הציבו אולטימטום לחות'ים להפסיק את פעילותם. מאז 12 בינואר 2024 ארצות הברית ובריטניה, בתמיכת אוסטרליה, בחריין, קנדה והולנד, שיגרו סדרה של טילי שיוט מסוג טומהוק ותקיפות אוויריות נגד החות'ים בתימן בתגובה להתקפות החות'ים על ספינות באדום. פקידים אמריקאים אמרו שהתקיפות נועדו לפגוע ביכולות החות'ים לתקוף ספינות משא של הים האדום, במקום לכוון למנהיגים ומאמנים איראנים; החות'ים אמרו שלפחות חמישה בני אדם נהרגו ושישה נפצעו. בשבוע שלאחר מכן, בוצעו שבע תקיפות נוספות של טילי טומהוק על מטרות בתימן על ידי הצי האמריקני.
מבצע קשת פוסידון עריכה
- ערך מורחב – מבצע קשת פוסידון
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע עד אותה העת.
עיראק וסוריה עריכה
תקיפות אוויריות של ישראל על אנשי משמרות המהפכה האיראנים עריכה
בין ה-12 ל-22 באוקטובר 2023, ישראל פתחה בשלוש התקפות על שדות תעופה בסוריה, במיוחד אלו של דמשק וחלב. ב-24 באוקטובר תקפה ישראל בנפת דרעא בדרום סוריה, תקיפה שגרמה למותם של שמונה חיילים סורים ולפציעות של שבעה אחרים, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית של סוריה SANA.[5]
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[6]
התקפות מיליציות פרו-איראניות מעיראק על בסיסי צבא אמריקאים עריכה
החל מ-17 באוקטובר 2023, יזמו מיליציות פרו-איראניות בעיראק סדרה של יותר מ-130 התקפות על בסיסים ונכסים של צבא ארצות הברית בסוריה ובעיראק, בתגובה לתמיכת ארצות הברית בישראל מלחמת חרבות ברזל. התקפות אלו הביאו לפציעות של עשרות אנשי צבא אמריקאיים וב-28 בינואר 2024 אף נהרגו שלושה. בתגובה ארצות הברית פתחה במתקפות נגד מרובות, שהביאו למותם של למעלה מ-30 חמושים, כולל מפקד בכיר של תנועת נוג'בה, מושטק טאלב א-סעידי.
התקפות עיראק על ישראל עריכה
מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.
תקיפות טילים איראניות בכורדיסטן העיראקית עריכה
ב-15 בינואר 2024, איראן ביצעה שורה של תקיפות אוויריות ומזל"טים בתוך עיראק וסוריה, בטענה כי תקפו את המפקדה האזורית של המוסד וכמה מעוזים של "ארגוני טרור" דוגמת ג'יש אל-עדל, בתגובה לפיגוע בכרמאן ב-3 בינואר, שעליו נטלה אחריות המדינה האיסלאמית (דאעש). העיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן העיראקית, הייתה היעד של 11 מתוך 15 הטילים הכוללים שנורו. ארבעת הטילים הנותרים כוונו לעבר נפת אידליב בסוריה, לאזורים שבשליטת האופוזיציה הסורית. בהתקפה האיראנית בארביל עצמה, נהרגו ארבעה אזרחים ונפצעו 17 אחרים. ממשלת עיראק וכרודיסטן העיראקית גינו את התקיפות ודחו את טענות איראן כי כוונתה הייתה לפגוע בנוכחות הישראלית ובארגוני הטרור שם.
התנקשויות עריכה
ההתנקשות בסאלח אל-עארורי עריכה
- ערך מורחב – ההתנקשות בסאלח אל-עארורי
ב-2 בינואר 2024 ביצעה ישראל תקיפה אווירית בדאחיה של ביירות, שהביאה להתנקשות בחייו של סאלח אל-עארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, ולמותם של שישה נוספים. ההתנקשות התרחשה יום לפני שחזבאללה ציין את יום השנה ה-4 לחיסולו של מפקד כוח אל-קודס האיראני קאסם סולימאני ב-6 בינואר שיגר חזבאללה כ-40 רקטות לעבר צפון ישראל כ"תגובה ראשונית" להריגתו של אל-עארורי. הרקטות כוונו ליב"א 506, וגרמו לו נזק.
ההתנקשות בוויסאם א-טוויל עריכה
ב-8 בינואר התנקשה ישראל בוויסאם א-טוויל, סגן מפקד כוח רדוואן של חזבאללה, אותו האשימה בביצוע התקיפה בבסיס אווירי מירון יומיים קודם לכן. בתגובה להריגתו של א-טוויל, חזבאללה פתח במתקפה של מזל"ט על מפקדת פיקוד הצפון של ישראל בצפת למחרת, הממוקמת כ-20 ק"מ (12 מייל) מהגבול. עלי חוסיין ברג'י, מפקד הכוחות האוויריים של חזבאללה בדרום לבנון שעל פי הדיווחים היה אחראי לפיגוע, נהרג בתקיפה אווירית, על פי ישראל, לצד שלושה חברי חזבאללה נוספים, בח'רבת סלם זמן קצר לפני שהחלה הלווייתו של א-טוויל. עם זאת, חזבאללה הכחיש כי ברג'י נהרג.
הזירה האיראנית עריכה
- ערכים מורחבים – תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק, התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
ב-1 באפריל 2024 תקפו מטוסי קרב, תקיפה המיוחסת לישראל, את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד למבנה השגרירות האיראנית בעיר, שכתוצאה ממנה נהרג מוחמד רזא דאהדי, מפקד כוח אל-קודס בלבנון ובסוריה, סגנו, ואישים נוספים במשמרות המהפכה.
בתגובה, ב-13 באפריל תקפה איראן את ישראל במעל 100 כטב"מים ומעל 100 טילי שיוט שהיו לתקיפה הראשונה על ישראל משטח איראן מאז המהפכה האיסלאית ב-1979. רובם המוחלט של הטילים והכטב"מים יורטו. נגרם נזק קל לבסיס נבטים, וילדה בת 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה.
זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל עריכה
- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
לצד הלחימה ברצועת עזה היוותה גזרת יהודה ושומרון את אחת מזירות הלחימה העיקריות. ארגוני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל לתקיפות חיל הים וחיל האוויר הישראלי ברצועת עזה וכניסת כוחות היבשה לתוכה, פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון.
הערות שוליים עריכה
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ Syria says 8 soldiers killed in Israeli strikes
- ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024