כיתת כוננות

כוח אבטחה מצומצם המיועד לתת מענה ראשוני מהיר לאירוע ביטחוני עד להגעת כוחות נוספים

1. ביישובים ישראליים : כוח חמוש התנדבותי קטן המורכב מתושבי היישוב והמיועד לטפול ראשוני בחדירה עויינת אליו עד להגעת כוחות צה"ל ולסיוע להם לאחר הגעתם. ביישובים בהם יש רכז/ת בטחון שוטף צבאי (רבש"ץ), לרוב הוא/היא מפקד כיתת הכוננות. רוב כיתות הכוננות ביישובים פועלות באחריות צה"ל, והשאר הן באחריות משטרת ישראל, או הרשות המקומית, או מערך של יישובים.

2. בצה"ל (בראשי תיבות: כ"כ) : כיתה שהרכבה נקבע כתורנות, וחייליה נמצאים בכוננות לתגובה תוך כמה דקות ולפיכך הם נדרשים בכל זמן התורנות להשאר במדים ובנעליים צבאיות בחדר בו מצוי נשקם האישי וציודם הצבאי. לעתים מצטרפים אליהם גם חובשים. במספר מקרים של אסונות, דוגמת ליל הגלשונים, התברר שלא הייתה כיתת כוננות.[1]

3. בצה"ל : כינוי לקבוצת חיילים הנמצאים בכוננות לפעולה שאינה לחימתית, למשל טכנאים המשמשים ככוננים למערכת חירום.


ביישובים

עריכה

כללי

עריכה

צוות כוננות יישובי מורכב מ-15 לוחמים בממוצע, כאשר הלוחמים הם מתנדבים מאומנים היטב שתפקידם לתת מענה בזמן אמת בכל אירוע חירום בתחומי היישוב על פי תוכנית פעולה סדורה. כיתת הכוננות היא כוח התנדבותי, שלאחר הכרזת מצב מבצעי מסוים חבריה מגוייסים רטרואקטיבית כחיילי מילואים. חברי כיתת הכוננות נמנים עם כוחות המילואים והם מצוידים בנשק (לרוב רובים אך גם אקדחים), אפודים קרמיים ומאומנים ברוב היישובים על ידי החטיבה המרחבית.

מלבד שירות המילואים ביחידותיהם, מגויסים חברי כיתות הכוננות לשני ימי מילואים נוספים מדי שנה, בהם הם מאומנים להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, כמו חדירת מחבלים ליישוב, החזקת בני ערובה בו והשתלטות אויב על מבנה ביישוב.

היסטוריה

עריכה

כיתות כוננות הוקמו ביישובי הספר לאחר מבצע סיני בסוף שנות ה-50, כדרך להתמודד עם המסתננים.[2] בשנות ה-70, במסגרת הקמת המשמר האזרחי הוקמו גם כיתות כוננות, בין השאר במבשרת ציון,[3] בקריית אונו[4] ובחיפה, בה לצד כל בסיס הפעלה של המשמר האזרחי הייתה כיתת כוננות.[5]

עם הקמת יישובים ברחבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן הוקמו גם בהם כיתות כוננות. עם השנים, חלה התמקצעות ובניית מערך אימונים מסודר, ופיתוח תורת לחימה ייחודית לאנשי צוות הכוננות.

אחריות צה"ל לכיתות הכוננות האזרחיות הוגדרה כפקודה [6].

בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-23 באוקטובר 2017 (פרוטוקל 198) נידון והוסדר משפטית כל נושא הפעלת צוותי הכוננות לאור איומי הביטחון בהווה. כאשר בוועדה הביע נציג צה"ל בפני יו"ר ועדת חוץ וביטחון (ח"כ אבי דיכטר) את חיוניותם של צוותי כיתות הכוננות לאור איומי ההווה ואף העתיד הקרוב. כאשר האויב וארגוני הטרור רואים בתקיפה ופשיטה ישירה על המרחב היישובי-אזרחי כמטרה משנית או מרכזית בלחימה, אי לכך קיומו של מערך הגנה יישובי איתן, חיוני מאוד לצה"ל בהתמודדות עם איומים של פשיטה על ישוב ביישובי קו עימות.

על אף זאת בשנים הבאות צמצם צה"ל את כמות כלי הנשק הארוכים שנמסרו לכיתות הכוננות בעוטף עזה ובגבול סוריה ולבנון. לטענת צה"ל צעד זה בוצע על רקע גניבת כלי נשק והפתרון שהוצע על ידיו היה להתקין ביישובים כספת עבור כלי הנשק, אך ברוב היישובים דבר זה לא נעשה.[7][8] במקרה של עוטף עזה ציין צה"ל גם את השלמתו של המכשול בגדר הגבול כגורם המוריד את הסיכון ומצדיק את צמצום כלי הנשק.[9]

כלקח ראשוני ממתקפת הפתע על ישראל ביום שמחת תורה 2023, החליטו השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה שכיתות הכוננות יוקמו גם בערים.[10][11] בפועל, את הקמת כיתות הכוננות קידם מרכז השלטון המקומי יחד עם הפרויקטור לאבטחת הרשויות המקומיות.[12]

קרבות בהם השתתפו חברי כיתת כוננות

עריכה

פיגועים ביהודה ושומרון

עריכה

באירועים רבים בהם חדרו מחבלים ליישובי יהודה ושומרון היו חברי כיתת הכוננות הראשונים שהגיעו לזירה ונלחמו במחבלים.[13][14] בכמה מקרים ההתערבות המהירה של חברי כיתות הכוננות הצילה חיי אדם, ובכמה מקרים שילמו חברי כיתות הכוננות בחייהם בזמן הלחימה. לאחר נפילתם, הוכרו חברי כיתות הכוננות שנפלו כחללי צה"ל.

להלן אירועים בולטים ביישובי יהודה ושומרון שבהם לקחו חלק חברי כיתת הכוננות:

  1. רצח משפחת גביש: ב־28 במרץ 2002 חדר מחבל אל בית משפחת גביש בשכונה א' באלון מורה, ורצח 4 מבני המשפחה. 3 בני המשפחה הנותרים ששהו בבית הצליחו להתחבא בקומה השנייה והזעיקו את כיתת הכוננות של היישוב. חברי כיתת הכוננות ניהלו עם המחבל קרב במקביל לחילוץ בני המשפחה מהקומה השנייה, ובהמשך האירוע חברו אליהם כוחות צה"ל ומג"ב שפרצו לבית ומצאו את גופתו של המחבל. לא ידוע מתי נהרג המחבל.
  2. הפיגוע באדורה: ב־27 באפריל 2002 חדרו שני מחבלי חמאס אל היישוב אדורה ורצחו 4 מבני המקום, אחד מהם חבר כיתת הכוננות, שניסתה לנטרל את המחבלים ללא הצלחה.
  3. הפיגוע באיתמר (2002): ב־20 ביוני 2002 חדר מחבל לבית משפחת שבו באיתמר ורצח 4 מבני המשפחה. חברי כיתות הכוננות הוקפצו למקום וניהלה עם המחבל קרב עד שחברו אליה כוחות צה"ל ומג"ב שחילצו את שאר בני המשפחה והרגו את המחבל. במהלך הקרב נהרג רבש"ץ היישוב יוסף טויטו.
  4. הפיגוע בציר המתפללים: ב־15 בנובמבר 2002 התרחש קרב קשה בין כוחות הביטחון הישראליים לשלושה מחבלי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בסמטה צרה על יד ציר המתפללים בחברון. בקרב נהרגו בין השאר 3 חברים בכיתת הכוננות בהם קב"ט קריית ארבע יצחק בואניש, ולאחר מותם הוענק להם אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.
  5. הפיגוע בקריית ארבע (2003): ב־7 במרץ 2003 חדרו שני מחבלי חמאס אל קריית ארבע, פצעו מספר עוברי אורח, ופרצו לביתם של בני הזוג אלי ודינה הורוביץ ורצחו אותם. עם פריצת הגדר הוקפצו למקום חברי כיתת הכוננות וניהלו קרב עם המחבלים בעוד כוחות צה"ל מכתרים את הבית. כשעה לאחר הפיגוע ניסו שני מחבלים עמוסים בנשק לחדור ליישוב נגוהות ונהדפו על ידי כיתת הכוננות וכוח צה"ל שהוצב במקום.
  6. רצח הלל יפה אריאל: ב-30 ביוני 2016 חדר מחבל לבית משפחת אריאל בגבעת חרסינה שבצפון קריית ארבע ורצח את הלל יפה אריאל בת ה־13. שניים מחברי כיתת הכוננות הגיעו למקום במהירות, ואחד מהם איבד את עינו מירי חברו, שהרג את המחבל.

במתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה בשמחת תורה ה'תשפ"ד, אוקטובר 2023, כיתות הכוננות היו כמעט המגן היחידי של היישובים לאחר חדירת המחבלים. מרבית חברי כיתות הכוננות פעלו לבדם במשך שעות רבות ללא תמיכת צה"ל ובחלק גדול מהיישובים נהרגו רבים מחבריה. בחלק מהיישובים הצליחה כיתת הכוננות להדוף את המתקפה (במחיר של אבדות לא מעטות). בחלק מהיישובים נהרגו כל חברי כיתת הכוננות והפורעים חדרו ליישובים, רצחו תושבים וחטפו אזרחים (כולל נשים וילדים) וחיילים לרצועת עזה.

להלן חלק מהקרבות בין חברי כיתת הכוננות למחבלים מעזה (לפי יישובים).[15]

  1. זיקים: חוליית מחבלים הגיעה לפאתי הקיבוץ ותכננה לשגר טיל אר.פי.ג'י ולחדור פנימה. כיתת הכוננות פתחה עליהם באש והצליחה לשבש את התוכניות. הם זרקו פנימה רימונים ומטענים, אך נבלמו. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו.
  2. נתיב העשרה: חוליית מחבלים חדרה פנימה עם מצנחי רחיפה ממונעים. כיתת הכוננות הסתערה עליהם. שלושה מחבריה נהרגו: עמית וקס, אורן שטרן ועדי בהרב. 21 בני אדם נרצחו בנתיב העשרה.
  3. יד מרדכי: חברי כיתת הכוננות יצאו אל עבר חוליית המחבלים שהגיעה לצומת בכניסה לקיבוץ ופתחה עליהם באש. החולייה נמלטה לשדרות, הקיבוץ ניצל, ללא נפגעים.[16]
  4. ארז: חברי כיתת הכוננות הצליחו לזהות את המחבלים מתקרבים, נפרסו היטב סביב הקיבוץ וניהלו מולם קרב יריות במשך שעות. אמיר נעים (27) נהרג.
  5. ניר-עם: המחבלים הגיעו עד המדגרה של הקיבוץ. בפיקודה של הרבש"צית ענבל ליברמן, חברי כיתת הכוננות נערכו בזמן, פתחו עליהם באש, הרגו לפחות שניים ומנעו את כניסתם.
  6. מפלסים: כ-30 מחבלים פשטו על הקיבוץ והתמקמו ליד שלושת שעריו. חברי כיתת הכוננות ומספר קצינים שגרים בקיבוץ הרגו שלושה מחבלים.
  7. יכיני: חוליית מחבלים חדרה למושב דרך השער הראשי ורצחה ארבעה בני אדם. כיתת הכוננות הוקפצה אך לא היו ברשותה כלי נשק אוטומטיים. המחבלים חוסלו על ידי כוח ימ"מ ולוחמי סיירת מטכ"ל.
  8. כפר עזה: 7 מתוך ארבע עשרה חברי כיתת הכוננות נהרגו, ומספר ההרוגים הכולל הוא יותר מ-70.
  9. נחל עוז: הרבש"ץ אילן פיורנטינו (38) נהרג.[17] שאר חברי כיתת הכוננות שרדו. לטענת תושבים, הצבא לא איפשר לחברי כיתת הכוננות להחזיק כלי נשק אוטומטיים בבית.
  10. עלומים: חוליית המחבלים חדרה לקיבוץ ורצחה קרוב ל-20 עובדים תאילנדים ונפאלים. חברי כיתת הכוננות נלחמו לבד במשך שש שעות. חמישה מהם נפצעו.
  11. בארי: עשרה חברי כיתת כוננות הוקפצו ונלחמו בעשרות רבות של מחבלים. ההערכה היא כי חמישה או שישה מהם נהרגו, ביניהם שחר צמח (38). החדירה הסתיימה בטבח קטלני של אנשי הקיבוץ ששכל 108 מחבריו כולל משפחות שלמות.
  12. כיסופים: כ-70 מחבלים חדרו לקיבוץ מכמה מוקדים. רבש"ץ הקיבוץ, סער מרגוליס,[18] נהרג, ועימו לפחות שלושה מחברי כיתת הכוננות. בשלב זה ידוע על 15 אזרחים הרוגים ועל ארבעה חטופים.
  13. רעים: חברי כיתת הכוננות שהיו בקיבוץ, בסך הכל שישה אנשים, ניהלו קרבות ירי מול יותר ממאה מחבלים. במקום היו חמישה הרוגים וחמישה חטופים. רב-סרן מוטי שמיר מחוות יאיר קפץ בשבת לסייע לאזרחים בדרום כששמע על הלחימה ונפל בקרב בקיבוץ רעים.[19]
  14. נירים: המחבלים הרגו חמישה תושבים בתוך הבתים (יש גם חמישה נעדרים) לפני שארבעת חברי כיתת הכוננות ורבש"ץ הקיבוץ דניאל מאיר הצליחו לפגוע בחלק מהם ולהבריח את השאר.
  15. עין השלושה: חברי כיתת הכוננות, 15 לערך, ניהלו קרב עם המחבלים במשך שש שעות עד שצה"ל הגיע. הרבש"ץ רמי נגבי (60) נהרג.
  16. ניר-עוז: חלק מחברי כיתת הכוננות מוגדרים כנעדרים או חטופים. בקיבוץ מעריכים כי יותר מ-35 אזרחים נרצחו.
  17. מגן: המחבלים הגיעו עד גדר הקיבוץ, פוצצו אותה, אך כיתת הכוננות מנעה את כניסתם. שניים מחבריה, אבי פליישר ואופיר מרדכי ירון, נהרגו בהגנה על הקיבוץ מפני המחבלים.
  18. עין הבשור מיד עם תחילת אזעקות "צבע אדום" ונפילת רקטות בשטחים פתוחים סביב המושב, רבש"ץ המושב שהאזין לרשתות הקשר הביטחוניות של המועצה האזורית אשכול וצה"ל, [20] הבין מיד את תמונת הקרב ביישובי המועצה והקפיץ את כל חברי כיתת הכוננות של המושב ואת היחידה שהקימו כנגד פשיעות פליליות לגדרות ולשערי המושב כשבידיהם 5 רובי M-16, אקדחים אישיים וכל הבא ליד (גרזנים, מקושים ואבנים). סך הכל 78 התגייסו למאמץ הדיפת המחבלים.[21][22] מיד לאחר שחברי כיתת הכוננות התמקמו בעמדות סביב הגדרות, הגיעו טנדרים ואופנועים לשער המערבי של המושב עם כ־30–50 מחבלי חמאס, והחל קרב יריות. הקרב נמשך כ-20 דקות ולאחריו ברחו המחבלים. כיתת הכוננות הצליחה לשבות ארבעה מחבלים ולהעבירם לידי כוחות הביטחון [23]. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו במהלך הקרב. הקשר בין חברי כיתת הכוננות התבצע על בסיס הודעות קוליות באפליקציית וואטסאפ. ערוץ קשר זה שימש לדיבור בין הצוותים שבשטח, הכוונה, וחבירה בין חברי כיתת הכוננות בשעת הקרב.[24]
  19. סופה: בקיבוץ יש שלושה הרוגים, בהם חבר כיתת הכוננות עדו חוברה. לסופה פלשו כ-35 מחבלים, וכיתת הכוננות נלחמה בהם במשך שעות עד הגעת כוחות הצבא.
  20. ניר יצחק: הרבש"ץ ירון שחר (51) ובן הקיבוץ אופק ארזי (28), שיצא להילחם יחד עם כיתת הכוננות נהרגו. ארבעה מחברי כיתת הכוננות נעדרים. מהקיבוץ נחטפו מספר אנשים שגורלם אינו ידוע.
  21. כרם שלום: חברי כיתת הכוננות, כעשרה לערך, חיסלו לפחות 20 מחבלים שחדרו למקום. שניים מהם נהרגו: עמיחי ויצן וידידיה רזיאל.[25]
  22. סעד: חלק מחברי כיתת הכוננות ניהלו קרבות באזור שער הקיבוץ והרגו כ־20 מחבלים. חלק נוסף נלחם בקיבוץ הסמוך, כפר עזה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ התקפת המתבל, במפורש מחדל של חיילי היחידה, חדשות, 27 בנובמבר 1987
  2. ^ לסקוב: כשעל הגבול דיקטטור-חייבים כוננות, הארץ, 25 באוקטובר 1959
  3. ^ ישראל הראל, ערבוב סמכויות שורר בנושא ההגנה העצמית של ישובים, מעריב, 4 בדצמבר 1975
  4. ^ אלי דנון, ב"משמר האזרחי" משרתים מגיל שש־עשרה ועד 78, מעריב, 6 באוקטובר 1976
  5. ^ 4000 נופו מרשימת המשמר האזרחי בחיפה, דבר, 18 בינואר 1979
  6. ^ https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-09/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D-9-0102/
  7. ^ תמיר סטיינמן, מפקירים את העוטף: למרות כל ההבטחות - כיתות הכוננות עדיין בלי נשק, באתר "מאקו", 24 בספטמבר 2021
  8. ^ עידן אבני, אבסורד: צה"ל אוסר על כיתות כוננות ביישובים הסמוכים לסוריה ולבנון לאחסן נשק, באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2022
  9. ^ גלעד כהן, כיתות הכוננות נותרו בלי נשק: "אמרו שאחרי הקמת המכשול - אין איום", באתר ynet, ‏12 באוקטובר 2023
  10. ^ ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים, באתר "סרוגים", 16 באוקטובר 2023
  11. ^ סמכויות לא ברורות, נשק בכמויות וצוותים לא מיומנים: כאוס בכיתות הכוננות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-11-13
  12. ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  13. ^ נדב שרגאי, תמרה טראובמן, עמוס הראל, המחבל חדר לאיתמר, נכנס לבית משפחת שבו, התבצר וירה לכל עבר במשך כשעה, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
  14. ^ אלישע בן קימון, יעל פרידסון, עומרי אפרים, יואב זיתון, אליאור לוי ואיתי בלומנטל, מחבל חדר לבית בקריית ארבע ורצח בת 13 במיטתה, באתר ynet, 30 ביוני 2016. לוחמי כיתת הכוננות הרגו בקרב את המחבל שרצח את הילדה בת ה-13.
  15. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  16. ^ קוריאל, אילנה (2023-10-18). ""הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי". Ynet. נבדק ב-2023-11-14.
  17. ^ מערכת ישראל היום, שמות הנרצחים והנופלים במלחמת "חרבות ברזל" | רשימה מתעדכנת, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2023
  18. ^ במד"א ספדו לחבר כיתת הכוננות: "הצלת חיים בערה לו בעיניים", באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
  19. ^ אורלי הררי, בין הנופלים: רב סרן מוטי שמיר הי"ד מחוות יאיר שבשומרון, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2023
  20. ^   "הכדורים שרקו - אבל לא עצרנו": הקרב של כיתת הכוננות שהצילה מושב שלם, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:25)
  21. ^   הנס והגבורה של עין הבשור: תיעוד חדש ודרמטי ממצלמת הרכב של הרבש"צ | אריאל עידן, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:56)
  22. ^ סיפור הגבורה המופלא של פרופ' יפתח גפנר מהפקולטה לרפואה וחבריו למושב עין הבשור בחדשות ערוץ 12, נבדק ב-2023-10-24
  23. ^ קובי עוזיאלי, תיעוד חדש: קרב היריות שהציל את המושב, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
  24. ^ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  25. ^ דביר עמר, שני בני היישוב פסגות נרצחו במתקפה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023