חורבן העולם באלף השביעי

שנה עברית
(הופנה מהדף ו' אלפים)

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח. לדברי רב קטינא המובאים בגמרא במסכת סנהדרין[1] במשמעותם הפשוטה, העולם עתיד להתקיים ששת אלפים שנה מבריאת העולם, ולאחר מכן, מתחילת האלף השביעי של הלוח העברי יהיה חרב למשך אלף שנים.

עם זאת, לפי ספר הזוהר עתיד העולם להמשיך להתקיים במתכונת אחרת גם עד האלף העשירי, בהקבלה לעשרת עולמות הבריאה.

מאחר שישנן שלוש שיטות למניין השנים מבריאת העולם בלוח העברי, השנה האחרונה של האלף השישי תסתיים בחודש ספטמבר בשנת: 2240, 2241, או 2242 בלוח הגריגוריאני.

דברי רב קטינאעריכה

בתלמוד במסכת סנהדרין (דף צ"ז, עמוד א') מובאים דברי רב קטינא לפיהם לאחר ששת אלפים שנות קיום העולם ייחרב למשך אלף שנה:

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[2] וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[3] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר[4] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - יום שכולו שבת, ואומר[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו

בהמשך מביא התלמוד דעות אחרות לגבי זמן העולם. לפי הדעה שהעולם יתקיים ששת אלפים שנה עדיין לא מפורש מה יהיה כשיגיע האלף השביעי. הוא מושווה לשבת, לשמיטה, ואילו רב קטינא סובר שהעולם יהיה חרב באלף זה. במקום אחר[6] הגמרא שואלת היכן יהיו הצדיקים בזמן הזה ומתרצת שה׳ יברא כנפיים לצדיקים והם ישוטו על פני המים.

שיטות הראשוניםעריכה

הראשונים נחלקו האם דברי רב קטינא הם קונצנזוס בין האמוראים. דעת הרמב"ם היא שדברי רב קטינא הם דעת יחיד,[7] ואילו הרשב"א כתב כי אין חולק בדבר.[8]

גם במשמעות דברי רב קטינא ישנן דעות רבות:

  • דעת הרמב"ם שאין מדובר בהיעדר מוחלט של המציאות כי הזמן עודנו קיים, כפי העיקרון השגור בפי החכמים ש"אין חדש תחת השמש". כך שהעולם אינו צפוי להשתנות באופן מהותי.[7]
  • דעת הרמב"ן היא שבאלף השביעי מטרת האל בבריאת העולם תושג ולא יהיה צורך ביקום, היקום יהפוך להיעדר מוחלט.[9]
  • הרב ראובן מרגליות[10] מביא מרבי חיים ויטאל, שלפי המקובלים, העולם אינו עתיד להיחרב, אלא להתחדש ולהתעלות, והמציאות כפי שהיא מוכרת לנו היום - היא שתיחרב. גם בספר המיוחס לרבי יוסף קארו נכתב כי העולם לא ייחרב כלל, אלא היצר הרע והתאוות יתבטלו ולכן חלק מהמצוות לא תהיינה נצרכות.[11] בדומה לכך הסביר רבי יצחק עראמה שבששת האלפים הראשונים תימשך תגבורת היצר בעולם ועיקר השתדלות האנשים תהיה בבניינו, ומהאלף השביעי והלאה יתמקדו האנשים בעיקר בבניין הרוחני שלהם ויעזבו את העולם "חרב"[12].
  • הרב יצחק אברבנאל כתב כי חורבן העולם ייעשה בשבעה שלבים המקבילים לשבע שמיטות הקיימות ביובל, כשכל ששת אלפים שנה יהיה אלף אחד שבו יחרב 1/7 מהיקום, לאחר חמישים אלף שנים ייחרב העולם באופן סופי.[13]
  • המאירי כתב כי "וחד חרוב" מתייחס לאלף השישי שהתחיל בשנת ה' אלפים ולא לאלף השביעי, והכוונה היא כי באלף זה יהיו "פורענויות קשות".[14]
  • ר' אליהו דלמדיגו מבין את הערת הגמרא "ובעוונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו" כהפרכת תחזיתו של ה'תנא דבי אליהו' בשל אי התרחשותה במציאות, שהרי עתה כבר הגענו לשלב הכרונולוגי בהיסטוריה בו לפי תחזיתו היו אמורים להגיע שני אלפי ימות המשיח, ואלה לא הגיעו בפועל. כדבריו, "וכאשר לא נתאמת, בעוונותינו, נודע שאין העניין כן, כאשר גם כן נאמר שם".[15]

ביאת המשיחעריכה

בעקבות דברי רב קטינא רווחת האמונה כי עד שנת ששת אלפים מוכרח שיבוא משיח, שהרי לאחר מכן ייחרב העולם. הרב יוסף חיים מבגדאד כתב כי משיח מוכרח לבוא יותר ממאה שנים לפני סוף האלף השישי כדי שעד סוף האלף יהיה זמן מספיק להתקיימות הנבואות שנאמרו על ימות המשיח.[16]

בספר "עולמו של צדיק" מובא תיאורו של הרב סלמאן מוצפי, מה יעשו היהודים אם האלף השישי יסתיים ומשיח עדיין לא יגיע:

ואם חלילה יגיע סוף אלף השישי לבריאת עולם ומשיח עוד לא בא, ביום כ"ט באלול תת"ר ימתינו לו המוני בית ישראל, ואם יבושש לבוא חס ושלום לא יפלו מאמונתם, ילכו לטבול במקווה, ילבשו בגדי יו"ט ויכנסו לבתי כנסיות ויאמרו: אף על פי שאמרו חז"ל שית אלפי שני הוי עלמא ולא יותר, נעשה את שמוטל עלינו. ויתחילו בתפילת ערבית לראש השנה הראשון של האלף השביעי. משיאמרו את הפיוט "אחות קטנה" הפותח את התפילה - ודאי אז יבוא המשיח.

עולמו של צדיק עמוד 134

בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ט, עמוד א' הובאו כמה דעות תנאים ואמוראים לגבי משך זמן ימות המשיח. לפי רוב הדעות לא ייתכן שהעולם יחרב כבר בתחילת האלף השביעי כי לא נשאר מספיק זמן.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א'.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק י"א.
  3. ^ ספר הושע, פרק ו', פסוק ב'
  4. ^ תהלים צב, א.
  5. ^ תהלים צ, ד.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ב, עמוד ב'
  7. ^ 1 2 מורה הנבוכים, ב, כט
  8. ^ שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן ט. "אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו...ואילו היו דברים אלו בטלים אצל החכמים, למה כתבום רבינא ורב אשי בחיבורם הנכבד המקודש בלי מחלוקת".
  9. ^ כתבי רמב"ן, חלק א' עמוד קפ"ח.
  10. ^ מרגליות הים דף צ"ז, עמוד א', אות ט"ז. מקורו בפירוש אור החמה על הזוהר שמות י', עמוד א', לרבי אברהם אזולאי. דברים דומים כתב הרמח"ל בדעת תבונות, אות צ"ב במהדורת ר"ח פרידלנדר
  11. ^ מגיד מישרים סוף פרשת ויקהל; פרשת בהר.
  12. ^ עקדת יצחק, שער ד'
  13. ^ מפעלות אלוהים, ז, ג.
  14. ^ בית הבחירה בפתיחה למסכת אבות.
  15. ^ הרב אליהו דלמדיגו, בחינת הדת, ת"א ה'תשמ"ד, עמ' 95
  16. ^ שו"ת תורה לשמה סימן תע"ב.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.