זוהר גושן
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
זוהר גושן (נולד ב-1961) הוא פרופסור ומשפטן ישראלי. בעבר שימש יושב ראש של רשות ניירות ערך. מומחה לדיני חברות, דיני ניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים, איש אקדמיה ומרצה בדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת קולומביה ניו יורק ובקריה האקדמית אונו בישראל.
 | |
| לידה |
1961 (בן 63 בערך) אליכין, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | משפטן |
| תפקיד | יושב ראש רשות ניירות ערך |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגושן נולד במושב אליכין שבעמק חפר להורים בני יהדות תימן, ולו שלוש אחיות גדולות ואח צעיר. כבן למשפחה דתית למד בישיבה בירושלים. בצבא שירת בלהק המודיעין בחיל האוויר ולאחר הצבא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון דאז השופט מאיר שמגר, ולאחר מכן במשרד יגאל ארנון בתל אביב שעסק במשפט מסחרי. עם סיום התמחותו עבד כעורך דין כשנה עד שהגיע למסקנה שהוא לא מעוניין לעבוד כעורך דין, והחליט לעבור לאקדמיה. לאחר שזכה במלגת רוטשילד נסע גושן ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. בייל עשה גושן היסטוריה, כשהיה הסטודנט הראשון שהשלים את הדוקטורט תוך שנת לימודים אחת בלבד. פרק מעבודת הדוקטורט פורסם בכתב העת היוקרתי בארצות הברית Yale Law Journal. עם סיום לימודי הדוקטורט בשנת 1991 חזר גושן לישראל והשתלב כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עד שנת 2004. לאורך השנים בהן לימד גושן כפרופסור באוניברסיטה העברית הוא לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (Columbia, NYU, Yale). בשנת 2004 קיבל מינוי של פרופסור מן המניין באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במקביל להשתלבותו כמרצה בקריה האקדמית אונו.
בשנת 2006 היו שר המשפטים חיים רמון ונשיא בית המשפט העליון אהרן ברק חלוקים על זהות השופטים שימונו לבית המשפט העליון. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים אך לא יצא אל הפועל בשל התפטרותו של רמון עקב פרשת נשיקת החיילת. בסמוך לאחר מכן, עם פרישתו של הנשיא ברק הסיר גושן את מועמדותו.
פעילות אקדמית
עריכהתחומי ההתמחות של גושן הם דיני חברות וניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים. בתחומים אלו הוא מלמד וכותב מחקרים אקדמיים שפורסמו בבמות יוקרתיות ואף תורגמו לשפות זרות.
בשנת 2006 פרסם גושן יחד עם פרופ' גדעון פרחומובסקי, מאמר בכתב העת היוקרתי Duke Law Journal שכותרתו The Essential Role of Securities Regulation. המאמר זכה להצלחה גדולה, נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, ואף תורגם לסינית ולספרדית.
בשנת 2016, פרסם גושן יחד עם פרופ' אסף חמדני, מאמר בכתב העת היוקרתי Yale Law Jornal שכותרתו Corporate Control and Idiosyncratic Vision, שנבחר אף הוא לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
בשנת 2017, פרסם גושן יחד עם פרופ' ריצ'רד סקוייר, מאמר בכתב העת היוקרתי Columbia Law Review שכותרתו Principal Costs: A New Theory for Corporate Law and Governance, שבו פותחה תאוריה חדשה לממשל תאגידי. המאמר נבחר אחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
בשנת 2019, פרסם גושן יחד פרופ' שרון חנס, מאמר בכתב העת היוקרתי New York University Law Review שכותרתו The Death of Corporate Law שגם הוא נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
כמרצה, לימד גושן באוניברסיטה העברית בין השנים 1991–2004 וזכה פעמים רבות בפרס המרצה המצטיין, לרבות מצטיין הרקטור. החל משנת 2004 מונה למרצה מן המניין באוניברסיטת קולומביה ובקריה האקדמית אונו. באוניברסיטת קולומביה גושן זכה בפרס המרצה המצטיין פעמיים (2006, 2019), והוא אחד משלושת המרצים באוניברסיטת קולומביה שזכו להישג שכזה. זכייה בתואר מזכה את המרצה לנאום בטקס הסיום וקבלת התעודות.
הוועדה לבחינת אימוץ קוד ממשל תאגידי
עריכהבשנת 2005 מונה גושן על ידי משה טרי - ראש הרשות לניירות ערך דאז, לעמוד בראש ועדה לבחינה של אימוץ קוד ממשל תאגידי בישראל.
בין השנים 2005 –2006 עמד גושן בראש הוועדה, שהגישה את מסקנותיה בשנת 2006. הדו"ח המליץ על הקמת בית משפט כלכלי שיתמחה בדיני חברות ודיני ניירות ערך, על מנת לפתור במהירות סכסוכים עסקיים ולהתאים את המערכת השיפוטית לשוק ההון המתפתח. כמו כן הוצע להגביר את חובותיהם של משקיעים מוסדיים (ארגונים פיננסיים המשקיעים באופן נרחב, דוגמת חברות ביטוח ובתי השקעות, המשקיעים בדרך כלל בקרנות נאמנות וקרנות פנסיה) ולחזק את כוחו של המיעוט להתנגד לעסקאות עם בעל השליטה או נושאי משרה בחברה. כמו כן, הומלץ לחייב את החברות הציבוריות להפעיל בקרות על איכות הדיווח הכספי (מוכר בשם iSOX). מסקנות הדו"ח אומצו על ידי הרשות לניירות ערך בסוף שנת 2006, אולם, בעקבות מחלוקת בין יו"ר הרשות טרי לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דידי לחמן מסר, עוכב יישומן של המסקנות. למרות העיכוב, אומצו המסקנות בהדרגה ובשנת 2011 עוגן השלב הסופי ביישומן בחקיקה.
פעולותיו כיו"ר הרשות לניירות ערך
עריכהבפברואר 2008 מונה גושן ליו"ר הרשות לניירות ערך, על ידי שר האוצר רוני בר-און. לא עבר זמן רב וגושן, אשר נכנס לתפקידו בתקופה של פריחה בשוק ההון, נאלץ להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי.
גושן קבע לרשות יעד אסטרטגי של הגברת האכיפה בשוק ההון. במסגרת זו הקים את בית המשפט הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתאם להמלצות הוועדה שבראשה עמד, ויזם שינוי חקיקה מקיף שהעניק סמכות אכיפה מנהלית לרשות ניירות ערך. בנוסף, יזם שני שינויי חקיקה בחוק החברות (תיקון 16 ותיקון 17) שנועדו לחזק את כוחם של בעלי המניות מקרב הציבור אל מול בעלי השליטה ולהגן על בעלי איגרות חוב. בית המשפט הכלכלי החל לפעול בדצמבר 2010, ושלושה שופטים ייעודיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב נבחרו לדון בתיקים העוסקים בדיני חברות וניירות ערך. בית המשפט הכלכלי הוכתר כהצלחה אדירה. חוק אכיפה מנהלית, המהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר בשוק ההון בשנים האחרונות, נכנס לתוקף בתחילת 2011. מכוח חוק זה יכולה הרשות לפתוח בהליכים מינהליים נגד כל הפעילים בשוק ההון בגין הפרות של דיני ניירות ערך ולהטיל עליהם קנסות משמעותיים ואף להרחיקם מעיסוק בתחום שוק ההון. על מתכונת החוק לאכיפה מנהלית נמתחה ביקורת, מכיוון שהחוק מקנה לרשות סמכויות של חקירה, תביעה, ושיפוט תחת כפיפה אחת. ואולם, ביקורת זו מתעלמת מהעובדה שמתכונת האכיפה המינהלית שאומצה בישראל דומה לנהוג במדינות אחרות בעולם, ומאפשרת ערעור לבית המשפט הכלכלי על החלטת המותב המינהלי. יתר על כן, בשונה ממדינות אחרות בעולם בהן ניתן לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים בו זמנית (ארצות הברית, אירופה, ברזיל), בישראל גושן עמד על כך שהחוק לא יאפשר לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים במקביל. במקביל לרפורמות אלו, פיתחה הרשות מערכת ממוחשבת של בקרת מסחר מן המשוכללות בעולם לאיתור עבירות בשוק ההון. מבין החקירות הפליליות המשמעותיות של הרשות, בלטה חקירת בית ההשקעות פסגות, אשר נאלץ לשלם קנס חסר תקדים של 150 מיליון ש"ח.
פרויקטים נוספים בהם עסק גושן במסגרת הרשות כללו: חקיקת חוק שיכניס תחת פיקוח הרשות את תחום זירות המסחר והפורקס; העברת הפיקוח על תחום תעודות הסל ממשטר של גילוי (בדומה לאיגרות חוב), למשטר של פיקוח (בדומה לקרנות נאמנות); קביעת חובה, בהמשך להמלצות ועדת גושן, להפעיל בקרות על איכות הדיווח הכספי (מוכר בשם iSOX); הכנת תשתית להקמת גוף עצמאי שייפקח על עבודת הביקורת של רואי החשבון; רפורמה רחבת היקף לשינוי מתכונת הדוחות הכספיים והתקופתיים של החברות הציבוריות בישראל, על מנת לספק לציבור המשקיעים גילוי באיכות גבוהה יותר ובמתכונת נגישה יותר.
במהלך המשבר העולמי פעלה הרשות בשורה של צעדים שנועדו להגביר את השקיפות ביחס לסיכונים והחשיפות כתוצאה מן המשבר. כחלק מלקחי המשבר גובשו שורה של הצעות חוק ובהן: חוק שיכניס את חברות הדירוג תחת פיקוחה של רשות ניירות ערך; תיקון לחוק שיגביר את סמכויותיהם ואחריותם של נאמנים לאיגרות חוב; ומתכונת גילוי ייעודית לאיגרות חוב. במהלך המשבר פעל גושן לגיבוש תוכניות לחילוץ המשק מהמשבר בשיתוף וועדת ההיגוי של משרד האוצר בראשות השר רוני בר-און ובנק ישראל.
מטרה נוספת שקידם גושן היא הכרה עולמית ופתיחת ישראל לשווקים הגלובליים. במסגרת זו נפתח השוק לפעילותם של יועצי השקעות ומנהלי תיקים זרים בישראל, וכך גם השלב האחרון בפתיחת השוק לפעילותן של קרנות נאמנות זרות בישראל. ואולם, המהלך החשוב ביותר בתחום זה הוא פעילותו של גושן לגיבושה של הסכמה להכרה הדדית בין ישראל לבין אירופה, שתאפשר לחברות ישראליות לגייס הון בכל מדינות האיחוד האירופי בהסתמך על התשקיף הישראלי. ישראל היא המדינה הראשונה והיחידה שאושרה בפברואר 2011.
בתחילת שנת 2011 הודיע גושן כי השלים את היעדים שקבע לעצמו וסיים את תפקידו כיו"ר הרשות לניירות ערך במאי אותה שנה.
פרקטיקה
עריכהגושן עסק מעט בייצוג בבית המשפט, ובעיקר העניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז דורון שורר ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת הקרטל. במקביל להוראה באוניברסיטה העברית כיהן כחבר מליאת רשות ניירות ערך עד שנת 1997, ואז עבר לכהן כדח"צ בבנק דיסקונט עד שנת 2002. משנת 2005 שימש גושן כיועץ במשרד עורכי דין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, העניק גושן חוות דעת לבנקים הבינוניים - הבינלאומי, מזרחי טפחות, ואגוד - בה הציג את העמדה שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים היא רצויה אך יש לאפשר הקלות לבנקים הבינוניים בתהליך ההפרדה. גושן העניק גם חוות דעת לבנק מזרחי טפחות בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן ייעץ לבנק דיסקונט בפרשת הנפקת הזכויות על ידי הבנק הבינלאומי. בנוסף, ייצג חברת דלק קטנה, סד"ש, שהתנגדה למיזוג חברת דור-אלון עם סונול, בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין אישר את המיזוג אך בעקבות ערעור של הממונה על ההגבלים העסקיים על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון וסונול פסל בית המשפט העליון את המיזוג.
הוועדה לבחינת חוק ההגבלים העסקיים
עריכהגושן מונה על ידי שר התמ"ת אהוד אולמרט לעמוד בראש ועדה לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי, ואף המליץ להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להתמודד עם "קבוצות ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתיאום, וקביעת הוראות לגביה. החלק העוסק בקבוצות ריכוז אומץ בחקיקה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- זוהר גושן, באתר הקריה האקדמית אונו
- גושן באתר אוניברסיטת קולומביה (באנגלית)
- סטלה קורין-ליבר, "נמליץ להקים בית משפט מתמחה לדיני חברות", באתר גלובס, 12 באפריל 2005
- סטלה קורין-ליבר, פרופ' גושן - תחנות חיים, באתר גלובס, 12 באפריל 2005
- אתי אפללו, אימפריית העוגיות של הסבתא של שושנה מגיעה לרשות ני"ע, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- ענת שיחור-אהרונסון, מינוי זוהר, באתר nrg, 1 בינואר 2008
- נועם שרביט, פרופ' זוהר גושן: "אין לי כוונה להעיף את הבניין ולבנות אותו מחדש", באתר גלובס, 2 בינואר 2008
- אלה לוי-וינריב, תשקיף שנתי: פרופ' זוהר גושן סוגר שנה סוערת כיו"ר רשות ניירות ערך, באתר גלובס, 8 בינואר 2009
- יהודה שרוני, זוהר גושן: "הבן שלי אומר: תגיד תודה שהמשבר נפל במשמרת שלך", באתר nrg, 6 בפברואר 2009
- מרת פרנט, עירן פאר ולילך ויסמן, אנשי הקשר של זוהר גושן, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2010
- זוהר גושן, דף שער בספרייה הלאומית