דירוג אשראי

ציון ליכולת להחזיר הלוואות
(הופנה מהדף חברת דירוג)

דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות (באנגלית משמש המונח Credit rating לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו-Credit score לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.

דירוג אשראי למדינות על פי סטנדרד אנד פורס

דירוג אשראי אישי בישראלעריכה

נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, שאושר בכנסת ב-17 בינואר 2002 ויישומו החל במרץ 2004. חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי גופים פרטיים שקיבלו רישיון מיוחד לצורך כך. המידע הנאסף נחלק לשני סוגים:

  • מידע שלילי - מידע הכולל נתונים על אי עמידה בתשלום חובות.
  • מידע חיובי - מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו.

המידע נאסף ממקורות המוגדרים בחוק כגון כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידרוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.

החוק נחקק במהלך כהונת הכנסת החמש עשרה, ואושר בינואר 2002, לאחר שעבר בהצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית[1]. הצעת החוק הוגשה על ידי משרד המשפטים ב-1997, אך אישור החוק התעכב בגלל מחלוקת על סוגי המידע שחברות יכלו לאסוף על יכולת הפירעון של מבקשי אשראי ומוסר התשלומים שלהם. ועקב התנגדות עקרונית נגד פגיעה בפרטיות של האזרחים והסכנה שחוק יפגע בשכבות החלשות, שיקבלו דירוג אשראי נמוך ויתקשה לקבל שירותים פיננסים[2][3]. מנגד טענו תומכי החוק כי יאפשר לקבל אשראי זול יותר ויאפשר להתגונן ביתר יעילות נגד סרבני תשלום[4]. גורם מרכזי בפעילות לחקיקת החוק הייתה משפחת פריצקר, שהייתה בעלת לשכת נתוני האשראי בארצות הברית וביקשה להקים בישראל חברה לנתוני אשראי[5]. החוק שנחקק לבסוף יצר רשימה שחורה רק של לווים בעייתיים. בעיקר אנשים שחשבונותיהם הבנקאיים מוגבלים לאחר שלא פרעו את חובותיהם באופן שיטתי[6]. לרשימה היה אפשר להכניס רק נתונים שליליים, כך שהמידע התייחס רק לחלק קטן מאוד מהאוכלוסייה הוא לא הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי. החוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2004[7]. בעקבות חקיקת החוק הוקמו שתי לשכות נתוני האשראי, המופעלות על ידי חברות פרטיות: BDI ודן אנד ברדסטריט.

בשנת 2013 יזם המפקח על הבנקים תקנה המחייבת את הבנקים להעביר לכל לקוח "תעודת זהות בנקאית", מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות שלהם את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג שהיה כבר קיים במערכות הבנקים, לא היה מוצג ללקוח. הרעיון מאחרי המהלך היה שהלקוח יוכל להציג מסמך זה לבנקים אחרים ויכול לקבל הלוואות בתנאים תחרותיים[8][9].

בשנת 2016 נחקק חוק נתוני אשראי החדש שהחליף את החוק מ-2002. על פי החוק החדש ישמר גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו. מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החל לפעול באפריל 2019[10].

דירוג אשראי של חברות ומדינותעריכה

  ערך מורחב – דירוג אג"ח

חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:

  • היסטוריה כלכלית
  • התחייבויות
  • תחזיות צמיחה / רווחים
  • התנהלות כלכלית

קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.

הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.

דירוג פיץ'עריכה

  • AAA: חברה/מדינה בעלת דרוג מושלם. יציבה ביותר ובאופן מעשי חסרת סיכון.
  • +AA: חברה/מדינה בעלת דרוג קרוב מאד למושלם. יציבה ביותר. עם בעיות לא משמעותיות מבחינת סיכון.
  • AA: חברה/מדינה איכותית, בעלת סיכון גבוה יותר מאשר AAA.
  • -AA: חברה/מדינה איכותית, בעלת סיכון גבוה יותר מאשר AA.
  • +A: חברה/מדינה אשר תוצאותיה יכולות להיות מושפעות ממצב כלכלי במידה מועטה.
  • A: חברה/מדינה אשר תוצאותיה יכולות להיות מושפעות ממצב כלכלי.
  • -A: חברה/מדינה אשר תוצאותיה יכולות להיות מושפעות ממצב כלכלי באופן מוגבר.
  • +BBB: חברה/מדינה במעמד בינוני, שכרגע תוצאותיה מניחות את הדעת ולמעלה מזה.
  • BBB: חברה/מדינה במעמד בינוני, שכרגע תוצאותיה מניחות את הדעת.
  • -BBB: חברה/מדינה במעמד בינוני, שכרגע תוצאותיה עדיין מניחות את הדעת, אך בסיכון מוגבר.
  • +BB: חברה/מדינה במעמד בינוני, אשר רגישה למצב הכלכלי מסביבה במידה מועטה.
  • BB: חברה/מדינה במעמד בינוני אשר רגישה למצב הכלכלי מסביבה.
  • -BB: חברה/מדינה במעמד בינוני, אשר רגישה למצב הכלכלי מסביבה באופן מוגבר.
  • +B: חברה/מדינה שמצבה הכלכלי מתנדנד.
  • B: חברה/מדינה שמצבה הכלכלית מתנדנד באופן משמעותי.
  • -B: חברה/מדינה שמצבה הכלכלי מתנדנד באופן משמעותי מאד.
  • +CCC: חברה/מדינה פגיעה ותלויה בסביבה כלכלית אוהדת במידה מסוימת.
  • CCC: חברה/מדינה פגיעה ותלויה בסביבה כלכלית אוהדת.
  • -CCC: חברה/מדינה פגיעה ותלויה בסביבה כלכלית אוהדת באופן מוגבר.
  • CC: חברה/מדינה פגיעה מאד. השקעה ספקולטיבית.
  • C: חברה/מדינה פגיעה מאד, על סף פשיטת רגל, אך כרגע ממשיכה לעמוד בהתחייבויותיה.
  • D: חברה/מדינה אשר אינה עומדת בהתחייבויותיה, ונראה כי לא תעמוד בהתחייבויותיה גם בעתיד.
  • NR: לא פורסם דירוג ציבורי.

דירוג מודי'סעריכה

  • Aaa: חברה/מדינה איכותית ביותר. סיכון אפסי.
  • Aa1, Aa2, Aa3: חברה/מדינה איכותית מאד. סיכון קטן מאד.
  • A1, A2, A3: חברה/מדינה במעמד גבוה. סיכון נמוך.
  • Baa1, Baa2, Baa3: חברה/מדינה במעמד בינוני. סיכון מתון. השקעה עם מידה מסוימת של אלמנטים ספקולטיבים.
  • Ba1, Ba2, Ba3: חברה/מדינה במעמד בינוני שהשקעה בה מוגדרת ספקולטיבית.
  • B1, B2, B3: חברה/מדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה.
  • Caa1, Caa2, Caa3: חברה/מדינה הנחשבת למסוכנת והשקעה בה נחשבת לבעלת סיכון גבוה מאד.
  • Ca: השקעה שיש סיכוי מסוים שלא תהיה אבודה.
  • C: השקעה שיש סיכוי קטן מאד שלא תהיה אבודה.
  • WR: דירוג מבוטל או מוקפא
  • NR: לא דורג
  • P: דירוג מושעה או בתהליך בדיקה

דירוג האשראי של ישראלעריכה

מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בשנים האחרונות הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל.

להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון למאי 2020):[11][12]

דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.

בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.

בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת S&P  כ- "-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).

דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום

  • בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל- "BBB".
  • בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
  • בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (‏A3 אצל Moody's) על ידי שלוש החברות.
  • בשנת 2000 העלתה Moody's את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
  • בנובמבר 2007 העלתה S&P את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
  • בפברואר 2008 העלתה Fitch את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
  • באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג Moody's את דירוג האשראי של מדינת ישראל ל-"A1".
  • באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל-"יציבה".
  • בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג Moody's ו-Fitch אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציבה ב-Moody's, ו A יציבה ב-Fitch.·
  • בנובמבר 2013 העלתה חברת הדירוג Fitch את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציבה, לתחזית דירוג חיובית. בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציבה,[13] באפריל 2016 שוב העלתה לחיובית,[14] ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
  • באוגוסט 2018 העלתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה מאז ומעולם, "-AA".[12]
  • במאי 2020, בעצם משבר הקורונה, אישררה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל "-AA", בניגוד למודיס שהורידה את הדירוג ל"יציבה".[12]

דירוג של מדינות נבחרותעריכה

להלן טבלת דירוג סטנדרט אנד פורס של מספר מדינות נבחרות. הנתונים נכונים לאוגוסט 2018.

צפון אמריקה
מדינה דירוג
קנדה AAA
ארצות הברית AA+
מקסיקו BBB+
פנמה BBB
הרפובליקה הדומיניקנית BB-
ג'מייקה B
הונדורס BB-
אל סלוודור CCC+
קוסטה ריקה BB-
גואטמלה BB-
דרום אמריקה
מדינה דירוג
ברזיל BB-
ארגנטינה B+
קולומביה BBB-
פרו BBB+
אקוודור B-
צ'ילה A+
פרגוואי BB
אורוגוואי BBB
סורינאם B
ונצואלה SD
מערב אירופה
מדינה דירוג
צרפת AA
שוודיה AAA
ספרד A-
בלגיה AA
בריטניה AA
שווייץ AAA
יוון B+
איטליה BBB
גרמניה AAA
אוסטריה AA+
פורטוגל BBB-
מזרח אירופה
מדינה דירוג
פולין BBB+
רומניה BBB-
ליטא A
בולגריה BBB-
צ'כיה AA-
סלובקיה A+
סרביה BB
לטביה A-
אסטוניה AA-
הונגריה BBB-
המזרח התיכון
מדינה דירוג
ישראל AA-
לבנון B-
ערב הסעודית A-
איראן NR
קפריסין BB+
טורקיה B+
ירדן B+
עומאן BB
איחוד האמירויות AA
מצרים B
אפריקה
מדינה דירוג
קניה B+
אוגנדה B
דרום אפריקה BB
נמיביה NR
ניגריה B
תוניסיה NR
סנגל B+
קמרון B
מרוקו BBB-
המזרח הרחוק
מדינה דירוג
סין A+
תאילנד BBB+
אוסטרליה AAA
יפן A+
קוריאה הדרומית AA
סינגפור AAA
מאלזיה A-
אינדונזיה BBB-
הודו BBB-
סרי לנקה B+
אסיה
מדינה דירוג
רוסיה BBB-
קזחסטן BBB-
אוקראינה B-
גאורגיה BB-
אזרבייג'ן BB+
מונגוליה B-
בלארוס B
פקיסטן B
אפגניסטן NR
ארמניה NR

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דירוג אשראי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צבי לביא, ‏הכנסת אישרה סופית חוק נתוני האשראי; יוקם מאגר מידע על לקוחות בעייתיים, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
  2. ^ אריה כספיהאח הגדול יודע הכל, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
  3. ^ צבי לביא, ‏בישראל עומדים לאשר את חוק נתוני האשראי - בעוד שבארה"ב מגבילים אותו, באתר גלובס, 10 ביוני 2001
  4. ^ אברהם פורזהשמירה על הפרטיות אינה ערך עליון, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001
  5. ^ דפנה צוקר, ‏משפחת פריצקר האמריקנית מעוניינת להקים בארץ חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
  6. ^ המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית - מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות בפעם הראשונה את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג אמנם קיים כבר היום במערכות הבנקים, אך אינו מוצג ללקוח.
  7. ^ אושרו התקנות שיאפשרו הפעלת חוק שירות נתוני אשראי; בתוקף מאוגוסט, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
  8. ^ סיון איזסקו, "המידע כבר קיים במסך של פקיד הבנק - אנחנו רק נסובב אותו", באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2013
  9. ^ עירית אבישר, ‏מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
  10. ^ אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי - איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2019
  11. ^ דירוג האשראי של ישראל, באתר משרד האוצר
  12. ^ 1 2 3 הישג לישראל: דירוג האשראי מטפס לרמתו הגבוהה ביותר מעולם, באתר דה-מרקר
  13. ^ מוטי בסוק, כרטיס צהוב לכלכלה המקומית: פיץ' הורידה את תחזית האשראי של ישראל, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2014
  14. ^ Fitch Revises Israel's Outlook to Positive