זכויות להט"ב בגאורגיה
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בגאורגיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים וסיסג'נדרים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז 2000, אם כי משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הכרות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים. גאורגיה היא אחת המדינות הפוסט סוביטיות הבודדות (לצד המדינות הבלטיות ואוקראינה) האוסרת ישירות על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בחקיקה, הקשורה לתעסוקה או נושאים נוספים. מאז 2012, החוק הגאורגי רואה בפשעים שבוצעו על רקע הקטגוריות כגורם מחמיר בהעמדות לדין. למרות זאת, הומוסקסואליות עודנה נחשבת לסטייה גדולה מהערכים הנוצריים האורתודוקסיים הרווחים במדינה, בה דיונים פומביים על נושאי המיניות האנושית בכלל נוטים לקבלת תגובות שליליות. כתוצאה מכך, הומוסקסואלים מהוויים לעיתים קרובות מטרות להתעללות ואלימות פיזית, בעוד אלימות נגד להט"ב אף מעודדת באופן פעיל על ידי מנהיגים דתיים.[1][2]
 | |
| גאורגיה (ירוק), דרום אוסטיה ואבחזיה (ירוק בהיר) | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 2000 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש |
| שירות צבאי | אין נתונים לגבי מדיניות |
| הגנה מפני אפליה | הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה באין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2018 |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
ממשלת גאורגיה בעשורים האחרונים מנסה להתאים את שיא זכויות האדם של המדינה לדרישות הצטרפותה העתידית לארגוני האיחוד האירופי ונאט"ו. ראש ממשלת גאורגיה לשעבר, בידזינה איוואנישווילי, הצהיר בשנת 2013 כי "מיעוטים מיניים הם אזרחים בדיוק כמונו... החברה תתרגל לזה בהדרגה",[3] בעוד מאז 2014, אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית במתן שירותים, פשעי שנאה ודברי שטנה הוצאו מחוץ לחוק.[4] מתיחות מחאות בין פעילי זכויות להט"ב לקבוצות אורתודוקסיות נוצריות בשנים האחרונות יצרו סיקור תקשורתי חסר תקדים ודיון ציבורי בנושא שהוזנח בעבר.
מעמד בחוק עריכה
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר |
הומוסקסואליות נאסרה בגאורגיה תחת השלטון הצארי. לאחר מהפכת פברואר, אשר ראתה את הפלת המלוכה ברוסיה, בוטל הקוד הפלילי הצארי, והפך הומוסקסואליות לחוקית בשטחי המדינה. משנת 1918 נהנתה גאורגיה מעצמאות קצרה, בטרם שולבה בברית המועצות בשנת 1922. בשלב זה, הבולשביקים שעלו לשלטון הטילו איסור על הומוסקסואליות. האיסור אומץ אף על פי שהמדיניות הסובייטית בנושא הומוסקסואליות בשנים אלו הייתה מתונה במידה ניכרת, שכן לנין ובולשביקים אחרים לא ראו בהומוסקסואליות פשע, ואף ראו את המדיניות הצארית כלפי הומוסקסואלים מדכאת ופעלו נגד מה שהם חשבו כ-"מוסר בורגני". יתרה מכך, לא הונהג איסור על הומוסקסואליות ברוסיה לאחר מהפכת אוקטובר.
עם זאת, בולשביקים רבים סברו כי אימוץ האיסור על הומוסקסואליות עבור מדינות קווקז הוא מעשה הכרחי על מנת להתגבר על "פיגור תרבותי". ההשקפות כלפי הומוסקסואליות השתנו באופן קיצוני בזמן שיוסיף סטלין ביסס את כוחו בשנות ה-30. סטלין המשיך להנהיג איסור כלל-ארצי על הומוסקסואליות גברית ב-1933, עם עד חמש שנות עבודת פרך בכלא. הסיבה המדויקת לחוק עדיין שנויה במחלוקת. הנהגת ברית המועצות הסבירה את שינוי המדיניות על ידי מחקרים רפואיים סובייטים, שהגיעו למסקנה כי הומוסקסואליות היא מחלת נפש. השלטונות הקומוניסטים סיווגו הומוסקסואליות בנוסף כשריד של החברה הקפיטליסטית, ובכך הכריזו על הומוסקסואלים כאנטי-מהפכניים וכאויבי הציבור. מספר היסטוריונים סברו כי חקיקת החוק האנטי-הומוסקסואלי על ידי יוסיף סטלין הייתה, כמו האיסור שלו על קיום הפלות, ניסיון להגביר את שיעור הילודה הסובייטי. הסעיף אשר הוציא הומוסקסואליות מחוץ לחוק שימש גם את הרשויות הסובייטיות נגד תנועות מתנגדים, כאשר פעילים רבים נעצרו באשמת "מעשה סדום" מופרך. מילים כמו הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.
בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.
לאחר שגאורגיה קיבלה את עצמאותה בסיום התפרקות ברית המועצות ב-1991, הנוהג האמור יצא מכלל שימוש ומאז לא היו מקרים מתועדים של שימוש בגלוי בסעיפי "סדום" נגד יריבים פוליטיים. למרות זאת, החופש לפעילות הומוסקסואלית חוקית לא עוגן רשמית בחוק עד שנת 2000, כאשר ממשלת גאורגיה הציבה קוד פלילי מתוקן כדי לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי מועצת אירופה והאמנה האירופית לזכויות אדם עבור הצטרפותה.
גיל ההסכמה מוגדר כשווה בקרב זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד ועומד על 16 שנים כפי שנקבע בחוק העונשין הגאורגי בסעיפים 140 ו-141.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה
גאורגיה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
לצד אי הכרתה של גאורגיה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה המכירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 2018.[5]
משבר שינוי החוקה 2016 עריכה
במרץ 2016 הציעה קואליציית השלטון של מפלגת החלום הגאורגי תיקון חוקתי, שיגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בלבד. אף על פי שהקוד האזרחי של גאורגיה כבר מגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי, ובכך למעשה מונע נישואים חד מיניים בעוד חוקת גאורגיה הייתה נייטרלית מבחינה מגדרית, וקבעה כי "נישואים יתבססו על שוויון זכויות ורצון חופשי של בני זוג". ניסוח נייטרלי מגדרי זה גרם לגורמים שמרניים בחברה הגיאורגית לדאוג שהקוד האזרחי עשוי להיות מעורער בבתי המשפט, מה שהיה עלול להוביל להתרת נישואים חד מיניים.[6]
התיקון החוקתי המוצע גרם לתגובת שליליות רבות מהחברה האזרחית וארגוני זכויות אדם, שתקפו את החקיקה כדרך לפוליטיזציה של נושא רגיש זה וניצול דעות קדומות הפופולריות בקרב הציבור לקראת הבחירות הקרובות לפרלמנט לשנת 2016. פעילי זכויות להט"ב דיווחו כי "יתרחקו מהצהרות הכוללות שימוש בעמימות חוקתית כדי לחפש הכרה בנישואים חד מיניים", בציונם כי "חברי קהילת הלהט"ב בגאורגיה מתמודדים עם בעיות מיידיות וקיומיות הרבה יותר מאי הכרה בנישואים, כגון התעללות ואלימות פיזית, פסיכולוגית ומילולית".[6]
התיקון לחוקה גרם לפילוג בתוך הקואליציה השלטת עצמה, כאשר חברי המפלגה הרפובליקנית הליברלית של גאורגיה ניהלו קמפיין נגד היוזמה. המתנגדים ציינו כי מלבד שיקולים ענייניים, האיסור החוקתי המוצע הוא "מהלך חסר תוחלת שכן סביר להניח שהוא לא יצליח לצבור מספיק קולות כדי לעבור", כפי שהיה בהצעה דומה ב-2014.[6]
לאחר חודש של התייעצות ציבורית, ההצעה נדונה בפרלמנט. פגישות פומביות בנושא האיסור נקבעו מאמצע מרץ ועד 15 באפריל בערים שונות ברחבי המדינה.[7] ההצעה דרשה אז שלושה דיונים בשני ישיבות שונות עם מרווח של שלושה חודשים לפחות ביניהם. כדי שהאיסור יצליח, מינימום שלושה רבעים מהפרלמנט, או 113 מתוך 150 חברי הפרלמנט, היו חייבים להצביע בעדו.[8]
התיקון החוקתי עבר בפרלמנט ב-26 בספטמבר 2017, וקבע כי נישואים קיימים אך ורק כ-"איחוד בין אישה לגבר לצורך יצירת משפחה".[7] הנשיא גיורגי מרגוולשווילי הטיל וטו על התיקון ב-9 באוקטובר בעוד תיאר אותו תיקון ל-"חוקה אנטי-עממית". עם זאת, הפרלמנט ביטל את הוטו שלו ב-13 באוקטובר.[9] התיקונים החוקתיים נכנסו לתוקף לאחר הבחירות לנשיאות גאורגיה ב-2018 והשבעת הנשיאה סלומה זוראבישווילי ב-16 בדצמבר 2018. הנשיא מרגולאשווילי הכריז בעבר כי גאורגיה לא תקיים משאל עם אם לאסור נישואים חד מיניים בחוקת המדינה, ואמר שאינו תומך בתיקון החוקתי בטענה כי "הקוד האזרחי כבר אוסר על הכרה בנישואים חד מיניים".[10]
שותפויות אזרחיות עריכה
באפריל 2017, ארגוני זכויות אדם קראו לממשלת גאורגיה להכשיר שותפויות אזרחיות בקרב זוגות חד מיניים.[11]
באפריל 2018, נציב תלונות הציבור הגיאורגי דחק בממשלה לאפשר שותפויות אזרחיות לזוגות חד מיניים. בציטוט פסק הדין אוליארי ואחרים נגד איטליה אשר היה לתיק שהוכרע בשנת 2015 על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) בו בית המשפט פסק חובה על כול המדינות החברות במועצת אירופה לספק הכרה משפטית בזוגיות חד מינית, הצהיר הנציב לממשלת גאורגיה שאי הכרה במערכות יחסים חד מיניות מהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם, בעוד מתח ביקורת שלילית על שינוי החוקה משנת 2018 המגביל הכרה נישואים חד מיניים בטענה כי "יגביר את השנאה" עבור חברי קהילת הלהט"ב בגאורגיה.[12]
הגנה מפני אפליה עריכה
מאז 2006, סעיף 2(3) לחוק העבודה אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית ביחסי עבודה.[13]
על פי חוק הפלילי הגאורגי המתוקן (מאז 2012), ביצוע פשעים נגד אנשים המבוססים על נטייה מינית, בין היתר, מוגדר כגורם מחמיר שעלול להוביל לעונשים מחמירים יותר במהלך העמדות לדין.
ב-2 במאי 2014 אישר הפרלמנט הגאורגי חוק נגד אפליה, האוסר על כלל צורותיה של אפליה בין היתר על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי בעוד נכנס לתוקף עם פרסומו ב-7 במאי 2014.[14][15]
סעיף 1 לחוק המאבק בכלל צורות האפליה של גאורגיה אוסר על אפליה באומרו,
"מטרת החוק הנוכחית היא לבטל כל צורה של אפליה ולהוות הנאה שווה מהזכויות הקבועות בחקיקה של גאורגיה לכלל האנשים ללא הבדל גזע, צבע, שפה, מין, גיל, לאום, מוצא, מקום לידה, מגורים, רכוש או תואר, שייכות לאומית, אתנית או חברתית, מקצוע, מצב משפחתי, מצב בריאותי, מוגבלות, נטייה מינית, זהות מגדרית והבעתה, אמונות פוליטיות או רקעים אחרים".
חוקים נגד פשעי שנאה עריכה
למרות תיקון החקיקה לסעיף 53 לחוק הפלילי של גאורגיה, המבטיח שהטיה המונעת על ידי נטייה מינית או זהות מגדרית של קורבן עשויה להילקח בחשבון כנסיבות מחמירות בעת קביעת סנקציות, עדיין אין סטטיסטיקה רשמית על פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במדינה. על פי מקרים רשומים ומחקרים שנערכו, התברר כי החוק האוסר על פשעי שנאה אינו יעיל.
מחקר על אפליה בקרב חברי הקהילה בגאורגיה שכותרתו "מדעה קדומה לשוויון: מחקר של עמדות חברתיות, ידע ומידע בנוגע לקהילת הלהט"ב וזכויותיה" שנערך בשנת 2012 על ידי קבוצת התמיכה של יוזמת הנשים (WISG) חשף את הפרטים הבאים,[1] 32% מהנשאלים בסקר חוו לפחות פעם אחת אלימות פיזית ו-89.93% חוו אלימות פסיכולוגית. בממוצע, מבין 134 המשיבים שחוו אלימות פסיכולוגית, 73.13% הפכו לקורבנות שלוש פעמים או יותר, 13.43% חוו אותה פעמיים ו-13.43% פעם אחת. כל ששת המשיבים מקבוצת הגיל 16–18 הודו שבבית הספר הם הפכו לעיתים קרובות לקורבנות של בריונות.
מבין 48 נשאלים, שהיו קורבנות לאלימות פיזית, 73% מעולם לא דיווחו למשטרה. בין הסיבות לאי הדיווח ציינו הנסקרים את הסיבה לחוסר טיפול יעיל של המשטרה (21.62%), חשש מקבלת יחס הומופובי (29.73%) או אי התייחסות חמורה של המשטרה לנושא (21.62%). מבין אלו שדיווחו למשטרה, 46.15% לא היו מרוצים מהחלטה זו, כיוון שחוו תגובה הומופובית מהמשטרה, 30% הודו כי המשטרה פעלה בצורה ידידותית, בעוד 23.08% ציינו כי קיבלו יחס נייטרלי.
זהות מגדרית עריכה
מאז 2008, טרנסג'נדרים בגאורגיה רשאים לשנות את מינם ושמם במסמכים רשמיים כדי לשקף את זהותם המגדרית המועדפת לאחר שעברו ניתוח להתאמה מגדרית.[16]
תרומת דם עריכה
ב-4 בפברואר 2014, בית המשפט החוקתי של גאורגיה הכריז שהאיסור על גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים לתרום דם אינו חוקתי. האיסור קבע כי "הומוסקסואליות היא גורם מגביל לתרומת דם". בתגובה, שינה משרד הבריאות את הנוסח ל-"גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים".
ביולי 2017, בית המשפט החוקתי ביטל את האיסור בעוד כי קבע שנית שקיומו אינו חוקתי. בפסיקתו ציין בית המשפט כי טכנולוגיות חדישות מאפשרות זיהוי של חולי HIV/איידס בתרומות דם, מה שהופך את האיסור למיותר בעוד זו הייתה לסיבה העיקרית לקיומו.[17]
חופש הביטוי עריכה
ערך מורחב – העצרת האנטי-הומופובית בטביליסי (2013)
אירוע בשנת 2006 אשר היה אמור לקדם "סובלנות ודיאלוג תרבותי" בוטל לאחר שנפוצו שמועות כי דובר כביכול במצעד גאווה. ראש הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, הפטריארך איליה, הצהיר כי כל סוג של עצרת המציגה משתתפים הכוללים את חברי קהילת הלהט"ב היא "פוגענית".[18]
ב-17 במאי 2012, ארגון הלהט"ב הגאורגי "אידנטובה" ארגן מצעד שליו לקראת ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. זו הייתה הצעדה הציבורית הראשונה לתמיכה בזכויות להט"ב בגאורגיה. הצעדה הופסקה זמן קצר לאחר תחילתה, בעוד כי הצועדים טענו שהותקפו על ידי מפגינים דתיים כולל נציגי הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית וקבוצות נוצריות קיצוניות.[19] המשטרה התערבה כדי להגן על משתתפי המצעד רק לאחר שהקרבות כבר פרצו ועצרה מספר מהקורבנות כביכול במקום את התוקפים.[20] ארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, מתח ביקורת על ממשלת גאורגיה על כך שהיא לא הגנה כנדרש על קיום המצעד.[21] ב-14 בינואר 2013 הגיש אידנטובה ומשתתפי המצעד תביעה נגד המדינה בבית הדין האירופי לזכויות אדם. בתביעה נטען כי גאורגיה לא הגנה כנדרש על משתתפי המצעד ולא חקרה או הענישה את העבריינים בצורה יעילה.
ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה בשנת 2013 נתקל שוב בתוקפנות. פעילי להט"ב קיימו עצרת לציון היום בטביליסי אך עם זאת, לא התקיימה בפועל. אלפי מפגינים הומופובים, ובראשם כמרים אורתודוקסים גרוזיניים, קיימו הפגנה נגדית. המפגינים נשאו תמונות של ישו ושלטים עליהם נכתב "הפסיקו לקדם תעמולה הומוסקסואלית בגאורגיה" ו-"אנחנו לא צריכים סדום ועמורה". חלק מהנשים הניפו מה שנקרא חבילות סרפד בכדי "להכות את ההומואים", בהן אישה שכינתה את העצרת כ-"מצעד הומוסקסואלי שנערך על ידי אנשים חולים... נגד המסורות שלנו והמוסר". למרות נוכחות כבדה של המשטרה, המפגינים הסתערו על המתרסות שהגנו על העצרת. לפחות כ-28 משתתפי העצרת נפצעו קל, כאשר רבים נלכדו באוטובוסים ובחנויות סמוכות ובבתים שהותקפו על ידי המפגינים. על פי סרטון מהמקום, המשטרה הצילה צעיר מלינץ' על ידי עשרות הומופובים.
לטענת איגוד עורכי הדין הצעירים הגאורגים המדינה "לא הצליחה להבטיח את קיום האירוע המתוכנן... ובכך הופרו זכויותיהם של משתתפי העצרת להתאגדות". משקיפים ציינו כי המשטרה מאפשרת לאנשי דת אורתודוקסים ומפגינים אחרים להיכנס לאזור המוגדר ולהפגין בתקשורת פרטית, בקריאת כינויים ציניים ומשפילים בפני משתתפי העצרת. ראש הממשלה בידזינה איוואנישווילי, יחד עם גורמים מובילים נוספים, גינו את האלימות כלפי העצרת באומרו, "הזכות להתכנס בשלום ולהביע את דעתנו באופן חופשי היא זכות יסוד לדמוקרטיה שלנו. כל אזרח גרוזיני מרוויח זכות זו באופן מלא ושווה. פעולות אלימות, אפליה והגבלת זכויותיהם של אחרים לא יעברו בשתיקה, כל המבצעים של מעשים אלו יטופלו על פי החוק".[22][23][24][25]
בפברואר 2019 הוכרז כי שבוע הגאווה הראשון בטביליסי יתקיים בין התאריכים 18–23 ביוני ויכלל את "מצעד הכבוד", שייערך ב-23 ביוני, ולדברי המארגנים "הוא לא יקבל צורה של חג וגם לא של קרנבל מכיוון שאיננו במצב רוח לחגיגה כעת".[26][27] קבוצת ימין קיצוני הגיבו באיום לתקוף את המשתתפים באלימות. סנדרו ברגדזה, ממנהיגי הקבוצה, הצהיר כי "הם יצטרכו לצעוד מעל גופותינו המתים אם יחליטו לערוך את חגיגת הסטייה הזו".[28] ב-31 במאי 2019, שבועיים בלבד לפני האירוע המתוכנן, אמר משרד הפנים של גאורגיה כי "בלתי אפשרי" למצעד להמשיך במקומות המתוכננים במרכז העיר "בגלל סיכוני בטיחות", והמליץ על אירוע סגור כגון אצטדיון או מועדון. ארגוני החברה האזרחית ובהם קרן גאורגיה של החברה הפתוחה, חינוך לזכויות אדם ומרכז המעקב ואיגוד עורכי הדין הצעירים הגאורגיים קראו לאכיפת החוק "לנקוט באמצעים נאותים כדי להבטיח את ביטחונם של המשתתפים באספה שלווה", ואמרו כי "זו חובת המדינה להבטיח הגנה מהירה ומספקת של משתתפי מצעד הגאווה בטביליסי מפני אלימות אפשרית". הם כינו את פעולות המשרד כ-"משפילות, אנטי-מדינות ואנטי-חוקתיות". תנועת השוויון, המארגנת של המצעד, אמרה כי חבריה חווים לחץ בשבועות האחרונים מצד "גורם ממשל לא מזוהה" לבטלו. המארגנים הודיעו כי אותו גורם "ניסה לגרום לנו לשנות או לבטל את תוכניותינו בכך שהפחיד אותנו. זו לא הפעם הראשונה שהממשלה נוקטת בהפחדות וטרור כלפי אנשי להט"ב. המארגנים האשימו את הרשויות בניסיון "להסתיר אזרחי להט"ב" במקום להתמודד עם השנאה והתוקפנות כלפיהם והבטיחו כי ימשיכו לעבוד על אירועים שונים למרות עמדת המשרד.[29]
ב-20 ביוני 2019, בעקבות הפרות סדר, נדחה מצעד הגאווה של טביליסי שיתקיים ב-23 ביוני. המארגנים הצהירו כי "במצב פוליטי זה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להסלים עוד יותר את המתיחות במדינה. לא נעניק לקבוצות פרו-רוסיות, נאו-פשיסטיות, אפשרות להחליש את מדינתו".[30] ב-8 ביולי 2019, כ-20 עד 40 צועדים, בהם פעילי זכויות אדם ואנשי להט"ב, ערכו מצעד גאווה מאולתר בקנה מידה קטן במשך כ-30 דקות מחוץ למשרד הפנים תוך כדי שהם מחזיקים שלטים להפסקת אלימות ודגלי גאווה. דיווחים חשפו כי מידע הנוגע לצעדה הודלף ברשת, והעלה דאגות ביטחוניות, לאחר שמספר רדיקלים אלימים, בהם אנשי דת, קבוצות לאומיות ותומכיהם, התכנסו במספר מקומות בטביליסי כדי למנוע את קיומה. אולם, הצעדה כבר הושלמה כשהגיעו למקום.[31][32][33][34] המתנגדים העבירו את כל הלילה בשדרת רוסתוולי המרכזית במחאה נגד קיום המצעד ודרשו לבטל חוקים האוסרים אפליה כלפי אנשי להט"ב וקראו לחוקק חוק האוסר על מה שכינו "התנהגות סוטה".[35][36]
ב-17 במאי 2019, לאחר אזהרות מקבוצות ימין קיצוני כי הפגנות הומופוביות יתקיימו באלימות, נמנעו פעילים מלקיים מחאה בטביליסי לקראת היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה באותה השנה בגלל חששות בטיחותיים והחליטו להגביל את עצמם לקמפיינים מקוונים, ותלו דגל גאווה בודד בטביליסי. באותו זמן, מאות כמרים, אנשי כנסייה וקבוצות ימין קיצוני יצאו לרחובות כדי למחות על "מעשי סדום" בעוד חלקם יצאו לחגוג את "יום טהרת המשפחה", חג שנוצר על ידי הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית בשנת 2014, שנה לאחר שאלפי אנשים בראשות כמרים תקפו כמה עשרות מפגינים עבור זכויות להט"ב בעיר.[37][38]
ב-8 ביולי 2023 הותקף פסטיבל גאווה בטבליסי, במהלכו פשטו אלפי מתנגדי זכויות הלהט"ב וזרעו הרס רב שגרם לביטולו.[39]
תנאי מחיה עריכה
באוקטובר 2007, אחד המתמודדים בתוכנית הריאליטי "Bar-4", הצהיר על היותו הומוסקסואל בטלוויזיה הציבורית. לאחר מכן על פי דיווחים קיבל הנשיא הגאורגי שיחה מראש הכנסייה הגיאורגית האורתודוקסית איליה השני של גאורגיה, לחץ הנשיא לכאורה על מפיקי התוכנית לפנות את המשתתף מהתוכנית.
באוקטובר 2017, שחקן הכדורגל הגאורגי גוראם קאשיה הביע תמיכה בזכויות להט"ב, והופיע במשחק בהולנד עם סרט בצבעי דגל הגאווה במסגרת יום היציאה מהארון הבינלאומי (11 באוקטובר). קבוצות ימין קיצוני קיימו הפגנות סוערות והתפרעויות אלימות מול התאחדות הכדורגל הגאורגית, ודרשו את גירושו של קאשיה מהנבחרת. 8 מפגינים נעצרו בהתפרעויות.[40][41] באותה שנה, בחנה הפרקליטות 86 פשעי שנאה אשר מתוכם, 12 התבססו על נטייה מינית ו-37 על זהות מגדרית.
בבחירות המקומיות באוקטובר 2017, נינו בולקוודזה, מועמד הומוסקסואל גלוי, התמודד על מושב במועצת העיר טביליסי כחבר במפלגה הרפובליקנית הליברלית. בולקוואדזה מוגדר כמועמד ההומוסקסואל הגלוי הראשון שהתמודד לתפקיד ציבורי במדינה. בעוד שמועמדותו בסופו של דבר לא צלחה, ריצתו דווחה כ-"שינוי משמעותי" במדינה השמרנית.[42]
דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2018 הצהיר כי אלימות נגד להט"ב, בין אם במשפחה או במרחב הציבורי, היא בעיה רחבה בגאורגיה, בעוד כי הממשלה לא הצליחה להיענות לאתגר זה. הדו"ח קבע כי הסנגוריה הציבורית קיבלה תלונות רבות בנוגע לעמדות הומופוביות מצד גורמי אכיפת החוק.[43]
בשנת 2018, סקר של המכון הלאומי הדמוקרטי (NDI) הראה כי 23% מהאוכלוסייה הגיאורגית האמינו שהגנה על זכויות להט"ב היא חשובה, בעוד ש-44% סברו שאינה חשובה ו-26% היו בעלי עמדה נייטרלית. התוצאות הראו עלייה של 2% בתמיכת ההגנה בהשוואה לשנת 2015, אז 21% מהאוכלוסייה ראו בהגנה על חברי הקהילה כחשובה.[44] סקר המכון לשנת 2019 ראה עלייה של 4% בתמיכה בהגנה על זכויות להט"ב בכל קבוצות החברה, כאשר 27% מהגיאורגים הצהירו כי היא חשובה. הסקר מצא כי לראשונה יותר צעירים בגילאי 18–35 תמכו בעמדה כי זכויות להט"ב חשובות מאשר התנגדו, כאשר 38% מתוכם הביעו תמיכה, 36% הצהירו כי אינן חשובות ו-21% נותרו נייטרלים.[45]
בדצמבר 2018, בסו דנליה, פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית, תנועה דמוקרטית - גאורגיה המאוחדת, אשר השתמש בהשמצה הומופובית נגד לבאן בריאנידזה, פעיל זכויות להט"ב בטלוויזיה, נשא קנס של לארי גאורגי 1 (0.37 דולר) על ידי בית המשפט של טביליסי. התקרית התרחשה באפריל 2016 בערוץ "Kavkasia TV". בריאנידזה, העומד בראש ארגון זכויות הלהט"ב המקומי, התנועה לשוויון, טען שדניליה העליב אותו מילולית ולאחר מכן ניסה לתקוף אותו פיזית, אך נעצר על ידי הצוות בחברת הטלוויזיה. בריאנידזה פנה לבית המשפט ודרש פיצוי בסך 500 לארי גאורגי (190 דולר) מדנליה בגין נזקים מוסריים. בפסיקתו אישר בית המשפט את טענתו של בריאנידזה כי כבודו נפגע על ידי השמצה הומופובית, אך חייב את דנליה לשלם רק לארי גאורגי 1, הקנס המינימלי ביותר. למרות שהפסיקה יצרה תקדים, מכיוון שהייתה לפעם הראשונה בה ניתן קנס באשמת אלימות מילולית הומופובית, בריאנידזה טען כי הפסיקה "יכולה לתת אור ירוק לאחרים להביע שנאה הומופובית בעודם ידעו שהיא תעלה להם רק לארי גאורגי 1", והצהיר כי בית המשפט "לעג לו בפניו במתן פסק דינו". לאחר מכן נאמר כי דנליה שקל "לערער על פסק הדין".[46]
בדצמבר 2018 פסק בית המשפט בטביליסי בעניינו של ילד בן 15 שתקף פעיל זכויות להט"ב בציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. הילד בן ה-15 הכה בפניו את הפעיל ניקה גורגילאדזה כשנשא נאום על אהבה מול בניין הקנצלריות הממשלתי ב-17 במאי.[47] התוקף עוכב מיד על ידי המשטרה בעת שניסה להימלט מהמקום. הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום על רדיפה באלימות, שהעונש עליה הוא קנס, מעצר בית או עד שלוש שנות מאסר. עם זאת, בית המשפט החליט לרשום אותו לתוכנית "הסחת נוער" ולפיקוח של עובד סוציאלי.[48]
אנשי להט"ב גאורגים עריכה
- ג'ורג' אריסון - איש עסקים, משקיען ופעיל פוליטי גאורגי-אמריקאי.
- וחטנג צ'בוקיאני - רקדן בלט וכוריאוגרף גאורגי.
- דוית גבוניה - מתרגם, מחזאי וסופר גאורגי.
- דמנה גבסליה - מעצב אופנה גאורגי.
טבלת סיכום עריכה
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 2000)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) | (מאז 2000)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2006)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | (מאז 2014)
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | (מאז 2014)
|
| איסור אפליה על רקע זהות מגדרית | (מאז 2014)
|
| חוקים נגד פשעי שנאה הכוללים נטייה מינית וזהות מגדרית | (מאז 2012)
|
| נישואים חד מיניים |  (איסור חוקתי המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2018)
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |  אין נתונים
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (מאז 2008, ניתוח נדרש)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק | אין נתונים
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם | (מאז 2017)
|
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Cgroup.ge, From Prejudice To Equality: study of societal attitudes, knowledge and information regarding the LGBT community and their rights, wisg.org (באנגלית)
- ^ Roth, Andrew (2013-05-17). "Crowd Led by Priests Attacks Gay Rights Marchers in Georgia". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-18.
- ^ Civil.Ge | PM Comments on Planned Gay Rights Rally, old.civil.ge
- ^ Victory for LGBT Rights in Georgia, www.opensocietyfoundations.org (באנגלית)
- ^ CONSTITUTION OF GEORGIA, სსიპ "საქართველოს საკანონმდებლო მაცნე" (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Civil.Ge | GD Refloats Proposal on Setting Constitutional Bar to Same-Sex Marriage, old.civil.ge
- ^ 1 2 Georgia’s Ruling Party ‘Supermajority’ Passes Unilateral Constitutional Reform, Jamestown (באנגלית אמריקאית)
- ^ Civil.Ge, Georgia: MPs Launch Proceedings For Setting Constitutional Bar To Same-Sex Marriage, Eurasia Review, 2016-03-19 (באנגלית)
- ^ Civil.Ge | Parliament Overrides Presidential Veto on Constitutional Amendments, web.archive.org, 2017-10-18
- ^ Georgia's President Blocks Proposed Referendum To Ban Same-Sex Marriage - Towleroad Gay News (באנגלית)
- ^ Georgian rights groups back civil partnerships for same-sex couples, OC Media, 2017-04-10 (באנגלית)
- ^ Public defender urges Georgia to adopt civil partnerships for queer couples, OC Media, 2018-04-06 (באנגלית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2012-06-19
- ^ Georgia's Antidiscrimination Law Opposed By Church Comes Into Effect, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ Civil.Ge | Anti-Discrimination Bill Adopted, old.civil.ge
- ^ Georgian Laws Discriminate on Transgender Rights, iwpr.net (באנגלית)
- ^ Georgia’s Constitutional Court lifts ban on gay blood donation, OC Media, 2017-07-18 (באנגלית)
- ^ "'Gay' rally in Georgia cancelled" (באנגלית בריטית). 2007-07-24. נבדק ב-2021-11-18.
- ^ "Fighting at gay rights march in Tbilisi Georgia". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-05-17. נבדק ב-2021-06-05.
- ^ HRIDC statement on the dispersal of LGBT organization Identoba's demonstration, Human Rights House Foundation, 2012-05-21 (באנגלית)
- ^ ‘Virulent’ homophobic attacks put South Caucasus activists at risk, www.amnesty.org (באנגלית)
- ^ "Thousands protest in Georgia over gay rights rally". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-05-17. נבדק ב-2021-06-05.
- ^ Georgia: Homophobic violence mars Tbilisi Pride event, www.amnesty.org (באנגלית)
- ^ GYLA.GE - News - Initial evaluation of observer organizations on the scheduled rally on May 17, the International Day against homophobia and transphobia, web.archive.org, 2014-10-19
- ^ Arianne Swieca, LGBT rights and the long road to democracy in Georgia, Foreign Policy (באנגלית)
- ^ First Ever Tbilisi Pride to Take Place in June, Georgia Today on the Web
- ^ Tbilisi’s first queer pride announced for June, OC Media, 2019-02-19 (באנגלית)
- ^ Georgian far right vows to shut down upcoming LGBT parade, English Jamnews, 2019-02-20 (באנגלית)
- ^ MIA Says Tbilisi Pride Cannot Take Place Outdoors, Cites Safety Concerns, Georgia Today on the Web
- ^ Georgia's first LGBT+ pride march called off amid political turmoil, news.yahoo.com (באנגלית)
- ^ Small LGBT Pride Rally Held In Tbilisi, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ Georgia holds scaled-down Pride after threats of violence, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 2019-07-08 (באנגלית)
- ^ Tbilisi Pride held, demonstrators of two different rallies spend the night on Rustaveli Avenue, GeorgianJournal (בגאורגית)
- ^ Elks, Sonia (2019-07-08). "LGBT+ campaigners hold scaled-down Pride march in Georgia despite threats". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-06-05.
- ^ Participants of Two Rallies Spend Night on Rustaveli Avenue, Georgia Today on the Web
- ^ Rally of Tbilisi Pride Opponents Ends, Georgia Today on the Web
- ^ Tbilisi marks International Day Against Homophobia with a single rainbow flag, OC Media, 2019-05-16 (באנגלית)
- ^ Interior Ministry says holding Tbilisi Pride is ‘impossible’ in planned locations, OC Media, 2019-05-30 (באנגלית)
- ^
אי-פי רויטרס והארץ, אלפי מתנגדי זכויות להט"ב פשטו על פסטיבל הגאווה בטביליסי, זרעו הרס וגרמו לביטולו, באתר הארץ, 9 ביולי 2023
- ^ Athletes, Politicians Back Georgian Soccer Player's Support for LGBT Rights, Global Voices, 2017-11-05 (באנגלית)
- ^ Georgia football captain goes shirtless to thank fans for pro-LGBT support against far right trolls (באנגלית)
- ^ "Georgia's first openly gay politician tests homophobia in Caucasus". Reuters (באנגלית). 2017-10-19. נבדק ב-2021-11-18.
- ^ Only 23% of Georgians think queer people’s rights are important, poll shows, OC Media, 2018-08-02 (באנגלית)
- ^ Only 23% of Georgians think queer people’s rights are important, poll shows, OC Media, 2018-08-02 (באנגלית)
- ^ More young Georgians say queer rights are important than not, poll finds, OC Media, 2019-09-20 (באנגלית)
- ^ Georgian politician fined $0.37 for homophobic slur, OC Media, 2018-12-05 (באנגלית)
- ^ Editorial | Georgia’s government must stop legitimising homophobic violence, OC Media (באנגלית)
- ^ Georgian politician fined $0.37 for homophobic slur, OC Media, 2018-12-05 (באנגלית)
