זלמן עינב
זלמן עינב (נולד ב-1 בדצמבר 1928) הוא אדריכל ישראלי.
 | |
| זלמן עינב (במרכז) בין רות עינב וחיים דותן | |
| לידה |
1 בדצמבר 1928 (בן 95) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| בת זוג | רות עינב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
עינב נולד בתל אביב בשנת 1928 לאבא קצב במקצועו (בעל חברת הבשר "הגיינה") ואמא עקרת בית. ב-1946 הצטרף לשורות הפלמ"ח, שם שירת בפלי"ם. בין השנים 1947-1948 פעל בתפקיד ראש מטה "שורות המגינים במחנות קפריסין. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחטיבת הנגב. במהלך שירותו הצבאי הכיר את האלופים ובהם אריאל שרון אליו הצטרף בחפ"ק במהלך מלחמת יום כיפור ואף תכנן את ביתו בחוות השקמים, רחבעם זאבי, עזר ויצמן משה דיין - שלכולם תכנן את בתיהם הפרטיים.
ב-1950 החל את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה שם היה במחזור עם אדריכלים כמו צבי הקר ודן איתן. ב-1955 סיים את לימודיו ופנה ללימודי המשך בלונדון שם התמחה באדריכלות באזורים טרופיים בבית הספר לארכיטקטורה של איגוד הארכיטקטים (אנ'). עם שובו ארצה הצטרף לחבר האדריכלים שבראשו עמד האדריכל דב כרמי. בסוף שנות ה־50 הצטרף לשני אחיו הגדולים, שניהלו בשותפות עם יוסי הראל מפעל מצליח לבשר באתיופיה. עינב הגיע לאדיס אבבה ופתח משרד עם שותף מקומי שהיה האדריכל הממשלתי, וכך התקרב עינב אל ראשי השלטון באתיופיה, נפגש מספר פעמים עם הקיסר היילה סילאסי, ונכדו של הקיסר הפך לחברו הקרוב. הוא היה אחד מנציגי אתיופיה בקונגרס של האו"ם על בעיות שיכון באפריקה. עינב פתח משרד גם בזמביה ובקניה ובמדינות אחרות באזור. בסך הכל עבד באפריקה שבע שנים, משרדו באתיופיה תכנן שכונות מגורים ומבני ציבור לאומיים ברחבי האזור[1].
לאחר שחזר לישראל פתח משרד עצמאי ועסק בעיקר בתכנון מבני ציבור. בשנות ה-80 חבר לאחיו, שמואל עינב, שהיה סוחר קרקעות ויזם את הקמתם של התיישבויות ביהודה ושומרון. עינב תכנן את ההתנחלויות כפר אדומים, אפרת, וקרני שומרון[2]. בנוסף תכנן את רמת קדרון, התנחלות שתוכננה לקום כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם בשטח העיירה עובידייה, ביוזמה פרטית של אחיו שמואל עינב ואנשי עסקים נוספים שטענו שרכשו קרקעות במקום. לאחר שכ-300 בתים ומגרשים ביישוב נמכרו עוד לפני שהחלה הבנייה, התברר כי הקרקעות לא היו שייכות ליזמים[3], היוזמה הייתה הונאה והפרויקט בוטל[4][5].
במהלך 40 שנות עבודתו כאדריכל עצמאי תכנן עינב פרויקטים רבים בישראל, חלקם הגדול בתחום הביטחוני, וכן תכנן בכל רחבי העולם: באיראן, במצרים, בסין, באוגנדה, ביוון, בטורקיה, בזמביה ובאתיופיה.
חיים אישיים עריכה
הוא נשוי לאדריכלית רות עינב. מתגורר בתל אביב.
אחיו הגדול היה איש העסקים שמואל (מוליק) עינב.
פרויקטים נבחרים עריכה
- מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, לטרון (בשיתוף אדריכל חיים דותן).
- יד לבנים ויד חיל החימוש, נתניה
- מבנים במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב[6].
- מוזיאון ומרכז הנצחה לחיל השריון, לטרון.
- יד חיל השלישות, לטרון.
- ארמון הקיסר, אדיס אבבה, אתיופיה[7].
- משרד האוצר, אדיס אבבה, אתיופיה.
- בית הספר למדעי המתמטיקה, אוניברסיטת תל אביב.
- מכון לתורה ובית מדרש, אוניברסיטת בר-אילן.
- הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת בר-אילן.
- מכללת שנקר, רמת גן.
- תחנת הממסר ללוויינים, עמק האלה.
- מפעל "יפאורה שוופס", רחובות.
- מפעל סאיקלון מוצרי תעופה, כרמיאל.
-
בניין שרייבר ללימודי מתמטיקה, אוניברסיטת תל אביב -
תחנת הממסר ללווינים בעמק האלה
קישורים חיצוניים עריכה
- מיכאל יעקובסון: מוזיאון חדש באתר הנצחה לטרון: מוזיאון הלוחם היהודי, 13.2.12, Xnet.
סדרת ראיונות של זלמן עינב למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
הערות שוליים עריכה
- ^ נעמי לויצקי, האח הקטן - זלמן עינב, האיש שידע ללכת עם האנשים, כותרת ראשית, 12 באוגוסט 1987
- ^ חיים יעקובי, כאן לא אפריקה : גבולות, טריטוריה, זהות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, עמוד: 59
- ^ עופר פטרסבורג, היהלומן דוד מור מעורב בעסקת אזורים, באתר ynet, 5 במרץ 2002
- ^ אבינועם בר-יוסף, 25 אלף דונמים שנמכרו ביו"ש נשארו במודעות הפרסומת, מעריב, 10 בדצמבר 1985
- ^ יהושע ביצור, "העסקות ברמת-קדרון הם הונאה אחת גדולה, מעריב, 5 בספטמבר 1985
- ^ תקוה וינשטוק, ח־א בראי הדורות, מעריב, 27 במאי 1988
- ^ ישראלי זכה בפרס על תכנון ארמון הנגוס בחבש, חרות, 4 באוקטובר 1961