יון אנדוני גויקוצ'אה

כדורגלן ספרדי

יון אנדוני גויקוצ'אה לסהבסקית: Ion Andoni Goikoetxea Lasa, לעיתים נקרא בשם הספרדי "חון" (Jon); נולד ב-21 באוקטובר 1965) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק במגוון העמדות באגף ימין של המגרש: מגן, קשר וקיצוני ימני.[1] הוא נודע בשל תקופתו במדי ברצלונה, שם היה חלק מ"קבוצת החלומות" אותה אימן יוהאן קרויף. בנוסף, שיחק בקבוצות אוסאסונה, ריאל סוסיאדד, אתלטיק בילבאו ויוקוהמה אף. מרינוס. גויקוצ'אה ערך 36 הופעות במדי נבחרת ספרד והוא ייצג אותה במונדיאל 1994. לאחר פרישתו עבד כעוזר מאמן תחת חוסה אנחל סיגנדה באוסאסונה ובחרס.

יון אנדוני גויקוצ'אה
Jon Andoni Goikoetxea Lasa
גויקוצ'אה ב-2010
גויקוצ'אה ב-2010
מידע אישי
לידה 21 באוקטובר 1965 (בן 59)
פמפלונה שבספרד
שם מלא יון אנדוני גויקוצ'אה לסה
גובה 1.75 מטר
עמדה מגן, קשר וקיצוני ימני
מועדוני נוער
אוסאסונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985 - 1988
1988 - 1994
1988 - 1990
1994 - 1997
1997 - 1998
1999
אוסאסונה
ברצלונה
ריאל סוסיאדד
אתלטיק בילבאו
יוקוהמה אף. מרינוס
אוסאסונה
95 (19)
126 (6)
74 (10)
92 (1)
23 (0)
17 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1990 - 1996 ספרד 36 (4)
קבוצות כמאמן
2005 - 2006
2006 - 2008
2009 - 2010
אוסאסונה ב' (עוזר מאמן)
אוסאסונה (עוזר מאמן)
חרס (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה כשחקן

עריכה

אוסאסונה

עריכה

גויקוצ'אה נולד וגדל בפמפלונה ובצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של הקבוצה הבכירה בעיר, אוסאסונה. בתחילת הקריירה שלו שיחק כקיצוני ימני. ב-1985, בגיל 19, עלה לקבוצה הבוגרת של המועדון, ואת הופעת הבכורה במדיה ערך ב-19 באוקטובר, כשנכנס כמחליף בהפסד 0–2 לסלטה ויגו. הוא החל להשתלב בסגל הקבוצה, נכנס כמחליף ופתח בהרכב במשחקים נוספים בליגה ובגביע אופ"א, שם הודחה הקבוצה כבר בסיבוב השני על ידי ורגם הבלגית. ב-24 בנובמבר כבש שער בכורה בליגה הספרדית, במשחק בו ניצחה אוסאסונה את אספניול 2-0. בסוף העונה, בכל אחד משני משחקיה של אוסאסונה נגד ריאל בטיס בגביע הליגה הספרדית נכנס כמחליף והבקיע שער, אך בטיס ניצחה בתוצאה המצטברת 4–5 ועברה לשלב הבא.

בתחילת עונת 1986/1987 עוד שימש שחקן מחליף באוסאסונה, תחת המאמן איוואן ברזיץ', אולם הקבוצה נתקלה בקשיים רבים, והמאמן הוחלף בפדרו מריה סבלסה. סבלסה הפך את גויקוצ'אה לשחקן מפתח בקבוצה והוא פתח כמעט בכל משחקיה של אוסאסונה עד סוף העונה. אוסאסונה התמודדה נגד ירידה לליגה השנייה, וגויקוצ'אה עזר לה במאבקה בכך שכבש 7 שערים במהלך העונה, כולל צמד בניצחון 0–4 על ראסינג סנטנדר במחזור האחרון לעונה. לאחר סיום העונה השתתפה אוסאסונה בפלייאוף על המקום בליגה הראשונה עם סנטנדר ועם קדיס, והיא הצליחה במשימתה. בעונה שלאחר מכן התאוששה אוסאסונה תחת סבלסה וגויקוצ'אה המשיך למלא תפקיד משמעותי בקבוצה. הייתה זו העונה הפורייה ביותר בקריירה שלו מבחינת הבקעת שערים - 11 שערים ב-36 הופעות, כשבין היתר כבש שער בניצחון 2-1 על ריאל מדריד ב-13 בפברואר 1988 וכן צמד בניצחון 0–3 על סלטה ויגו ב-8 במאי. הוא סייע לאוסאסונה לסיים במקום ה-5, הגבוה ביותר בתולדותיה עד אותה נקודה.

ברצלונה וסוסיאדד

עריכה

בקיץ 1988 חתם גויקוצ'אה במדי ברצלונה, מהקבוצות בכירות בכדורגל בספרד, שם החל יוהאן קרויף לאמן. גויקוצ'אה הושאל באופן מידי לריאל סוסיאדד לפרק זמן של שתי עונות. גם בסוסיאדד מילא תפקיד חשוב בקבוצה. הוא השתתף בכל מחזורי הליגה לעונת 1988/1989 והבקיע 6 שערים, בהם צמד בניצחון 4-2 על סלטה ויגו ב-18 במאי 1989 וכן שערים שמנעו הפסדים בשלושה משחקים שהסתיימו בתיקו 1-1. הוא השתתף עם הקבוצה בגביע אופ"א, שם הגיעה הקבוצה לרבע הגמר, ובליגה הגיעה הקבוצה למקום ה-11. בעונת ההשאלה השנייה הוסיף גויקוצ'אה לשחק בתדירות גבוהה והוא נעדר רק משני משחקי ליגה במהלך כל העונה. הוא כבש 5 פעמים וסייע לסוסיאדד לסיים את העונה במקום ה-5 בליגה.

בקיץ 1990 תמה השאלתו של גויקוצ'אה והוא הצטרף לסגלה של ברצלונה, שם חבר למספר שחקנים בסקים נוספים כצ'יקי בגיריסטיין, חוליו סלינאס וחוסה מאריה באקרו. הוא הוסב מהעמדה הקדמית בה שיחק לעמדה אחורית יותר, כמגן ימני, והוא היה מעמודי התווך בקבוצה, שכונתה "קבוצת החלומות" בשל הצלחה המקצועית הרבה.[2] כבר בעונתו הראשונה עזר לברצלונה לזכות באליפות, הראשונה מבין 4 רצופות, בכך שכבש 3 שערים ב-37 הופעות. הראשון שבהם בניצחון 1–2 על ריאל מיורקה ב-2 בדצמבר. בגומלין הסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד הבקיע שער, אך קבוצתו הפסידה 4-1 במשחק זה ו-1–5 בסיכום שני המשחקים. בחצי גמר גביע מחזיקות הגביע כבש שער לרשתה של יובנטוס והוא עזר לברצלונה להעפיל לגמר, שם הפסידה למנצ'סטר יונייטד 2-1. בזכות יכולתו הטובה זכה בפרס דון בלון המוענק לשחקן הספרדי המצטיין בליגה.[3] בעונת 1991/1992, גם בה כאמור זכתה ברצלונה באליפות, אמנם לא כבש אף שער בליגה אך הוסיף לשחק בעקביות בהרכב ברצלונה. הוא כבש שער בסיבוב הראשון של גביע אירופה, ובסוף העונה זכתה ברצלונה בתואר לראשונה בתולדותיה, כשבמשחק הגמר נגד סמפדוריה נכנס כמחליף וסייע לקבוצה לנצח בהארכה.

בעונת 1992/1993 עזר גויקוצ'אה לברצלונה לזכות הן בסופר קאפ הספרדי הודות לניצחון על אתלטיקו מדריד והן בסופר קאפ האירופי הודות לניצחון על ורדר ברמן, כשבגומלין אף כבש שער. מליגת האלופות הודחה ברצלונה על ידי צסק"א מוסקבה כבר בשמינית הגמר, ובליגה זכתה באליפות שלישית ברציפות, לכך תרם 3 שערים ב-29 הופעות. בגביע הביניבשתי נכנס כמחליף במחצית השנייה, אך ברצלונה הפסידה 1–2 לסאו פאולו. בעונת 1993/1994 דעך במידת מה מעמדו בקבוצה: הוא פתח ב-20 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-8 נוספים במהלך העונה, מבלי להבקיע שער. הוא היה שותף לזכייה רביעית ברציפות באליפות. בליגת האלופות שימש בעיקר שחקן מחליף. הוא נכנס כמחליף בחצי הגמר בו ניצחה ברצלונה את פורטו 3-0, אך בגמר, בו הובסה ברצלונה 0–4 על ידי מילאן, לא שותף כלל.

בילבאו וסוף הקריירה

עריכה

בסוף העונה עזב גויקוצ'אה את ברצלונה ועבר לאתלטיק בילבאו. הוא פתח בהרכבה ברוב משחקיה החל מהרגע שהצטרף אליה. בעונתו הראשונה השתתף עמה בגביע אופ"א, שם הגיעה לשמינית הגמר, ועזר לה להגיע למקום ה-8 בליגה. את שערו הראשון והיחיד במדיה כבש ב-3 בדצמבר 1994, בהפסד 1–2 לאתלטיקו מדריד. בעונה הבאה, בה הידרדרה בילבאו למקום ה-15, ערך 33 הופעות בליגה. בעונתו השלישית בבילבאו שימש לרוב שחקן מחליף - הוא פתח ב-10 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-21 נוספים, מסייע לקבוצה, אותה אימן לואיס פרננדס, להגיע למקום ה-6 בליגה. בקיץ 1997 עזב את ספרד והצטרף לחוליו סלינאס ביוקוהמה מוטורס שמהליגה היפנית. הוא שיחק שם שנה, לפני ששב בתחילת 1999 לאוסאסונה, קבוצת נעוריו, שהייתה אז בליגה השנייה. עמו הידרדרה אוסאסונה מצמרת הליגה למרכז הטבלה, ובסוף העונה פרש ממשחק, בהיותו בן 33.

קריירת נבחרות

עריכה

גויקוצ'אה השתתף עם נבחרת ספרד עד גיל 20 באליפות העולם לנוער ב-1985. בחצי הגמר נגד ברית המועצות כבש שער בדקה האחרונה של ההארכה, בזכותו השוויתה ספרד את התוצאה לתיקו 2-2 ונערך דו-קרב בעיטות עונשין, בו ניצחה ספרד. בגמר הפסידה ספרד לברזיל בהארכה. לאחר מכן החל לשחק מדי נבחרת ספרד הצעירה, והוא הבקיע שני שערים בטורניר טולון. הוא לא לקח בזכייתה של נבחרת באליפות אירופה לנוער ב-1986. בהמשך השתתף עם הנבחרת הצעירה במהדורה הבאה של אליפות אירופה, בה הודחה על ידי הולנד ברבע הגמר.

את הופעת הבכורה בנחרת ספרד הבוגרת ערך גויקוצ'אה ב-12 בספטמבר 1990, במשחק ידידות עם ברזיל. הוא השתתף עם הנבחרת במוקדמות יורו 1992, אך נבחרתו כשלה בהעפלה לטורניר הגמר. לאחר מכן השתתף עמה במוקדמות מונדיאל 1994 ועזר לה להעפיל לטורניר הגמר שנערך בארצות הברית. הוא נכלל בסגל הנבחרת, אותה אימן חבייר קלמנטה, והוא השתתף בכל משחקיה במהלך הטורניר. הוא הבקיע את שעריו הראשונים בטורניר - הראשון היה בתיקו 2-2 עם קוריאה הדרומית והשני בתיקו 1-1 עם גרמניה. ספרד הגיעה עד לרבע הגמר, שם הפסידה לאיטליה 2-1. במשחק ידידות עם פינלנד ב-30 בנובמבר 1994 נכנס כמחליף והבקיע את שערו השלישי בנבחרת. הוא שיחק עם הנבחרת במוקדמות יורו 1996 והבקיע את שערו הרביעי והאחרון בניצחון על ארמניה ב-26 באפריל 1995, אך הוא לא זומן לטורניר הגמר, ודרכו בנבחרת תמה במשחק ידידות עם נורווגיה ב-15 בנובמבר 1995. בסך הכול הבקיע 4 שערים ב-36 הופעות במדי נבחרת ספרד.

לאחר הפרישה

עריכה

ב-2005, 6 שנים לאחר פרישתו ממשחק, החל גויקוצ'אה לעבוד כעוזר מאמן תחת חוסה אחל סיגנדה, חברו לקבוצה באוסאסונה ובבילבאו. תפקידם הראשון היה באוסאסונה ב', קבוצת המילואים של אוסאסונה. תפקידם השני היה בקבוצה הבוגרת של המועדון, והם עבדו שם מתחילת עונת 2006/2007 ועד מחזורי הפתיחה של עונת 2008/2009. בעונת 2009/2010 עבדו השניים בחרס שעלתה בעונה שלפני כן לליגה הראשונה, אך בשל יכולת דלה של הקבוצה עזבו אותה באמצע העונה, בראשית 2010.[4]

סטטיסטיקה

עריכה
מועדון ליגה
עונה מועדון ליגה הופעות שערים
ספרד ליגה
1985/1986 אוסאסונה הליגה הספרדית 20 1
1986/1987 38 7
1987/1988 36 11
1988/1989 ריאל סוסיאדד הליגה הספרדית 38 6
1989/1990 36 4
1990/1991 ברצלונה הליגה הספרדית 37 3
1991/1992 32 0
1992/1993 29 3
1993/1994 28 0
1994/1995 אתלטיק בילבאו הליגה הספרדית 28 1
1995/1996 33 0
1996/1997 31 0
יפן ליגה
1998 יוקוהמה אף. מרינוס הליגה היפנית 23 0
מדינה ספרד 386 36
יפן 23 0
סך הכול 409 36

תארים

עריכה

כשחקן

עריכה

ברצלונה

עריכה

אישיים

עריכה

נבחרת ספרד עד גיל 20

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה


נבחרת ספרדמונדיאל 1994

1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה

ספרד