חורפיש
חוּרפֵיש (בערבית: حرفيش, נהגה חֻרְפֵישׁ) היא מועצה מקומית ערבית-דרוזית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בהרי הגליל העליון בצפון הר מירון. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1967. זהו הכפר הדרוזי הצפוני ביותר בגליל. הכפר נמצא צפונית לבית ג'אן, מזרחית למעלות-תרשיחא, בצפון-מערב שמורת הר מירון, למרגלות הר אדיר, בקרבת הר זבול, ודרומית לגבול לבנון. כ-96% מתושבי חורפיש הם דרוזים, לצד כ-3.3% ערבים-נוצרים ומוסלמים.
מראה כללי של הכפר במבט מקבר נבי סבלאן. ברקע הר אדיר | |||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | حُرْفَيشْ | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אנוור עאמר | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 670 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,773 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 214 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,203 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 161 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[3] | 5,630 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 187 | ||||||||||||||||||||||||
33°01′02″N 35°20′45″E / 33.0173412293956°N 35.3459296865178°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 153 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.4180 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 95 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל חורפיש נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
lch.org.il |
מקור השם
עריכהמקור השם "חוּרפֵיש" הוא בשבט אל-חרפוש שהיו מתגוררים באזור במאה ה-5 לספירה. השם גם מקושר לצמח גדילן מצוי או ברקן סוּרי ששמו בערבית ח'ורפיש.
אקלים וגאוגרפיה
עריכהחורפיש הוא אחד היישובים הקרים בגליל בשל הגובה והיותו במרום הגליל מסביב להר מירון.
מזג האוויר בחורף קר מאוד וגשום, ולעיתים יורד שלג. בקיץ שורר מזג אוויר נוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית. ממוצע הטמפרטורה בקיץ נע בסביבות ה-26 מעלות בממוצע בשעות היום עד ל-15 מעלות בשעות הלילה ובחורף נע בממוצע 8 מעלות ביום עד 3 מעלות בלילה, ובימים עם גלי קור צונחות הטמפרטורות אל מתחת לאפס.
היישוב שוכן בגובה שבין 650–814 מטר, הגובה הממוצע 670 מטר מעל לפני הים. הכפר נהנה מאוויר הרים קריר ונקי האופייני לאקלים הררי גבוה, ונחשב לאחד היישובים הגבוהים מבין יישובי הדרוזים יחד עם בית ג'אן. מהיישוב ניתן לצפות אל הכרמל, החרמון, לבנון והים התיכון.
אתרים
עריכה- בקרבת היישוב נמצא קבר נבי סבלאן המקודש לבני הדת הדרוזית.
- ביישוב הוקם חדר הנצחה לאלוף־משנה נביה מרעי, תושב היישוב שנפל ברצועת עזה בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל.
- מוזיאון על שם אמיר גאנם: המוזיאון בנוי משני חדרים אשר עוסקים בהיסטורית העדה הדרוזית. במוזיאון מוצגות תמונות כלי עבודה ועוד המתקשרים לנושאים שונים כמו חיי היומיום של הדרוזים, עיסוקיהם, התרבות, החקלאות ועוד.
- בית רוקמות התחרה – מבנה מראשית המאה ה-20, המשמש כיום למיזם ייחודי של נשים מהכפר למלאכת יד דרוזית מסורתית ועתיקה.
היסטוריה
עריכהחוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בחרפיש בשנת 1870, וכתב כי מתגוררים במקום 300 דרוזים וכ-50 נוצרים מהזרם היווני אוניאטי. הוא ציין כי מצא מקום בית תפילה נוצרי קטן המוקדש לגאורגיוס הקדוש, בורות מים חצובים בסלע, ברכה משושה, וגידולי זית, גפנים, תאנים וטבק. על-פי אלו, כתב כי הכפר הוא שריד של יישוב גדול יותר, שהיה ידוע בתקופה הצלבנית בשם חורפייס (Horfeis).[5]
לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945, מנתה האוכלוסייה בכפר 830 תושבים.
בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש אנשי הכפר, יחד עם תושבי יישובים ערביים בגליל, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.[6]
ב-5 ביוני 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פגעו בחורפיש שני כטב"מי נפץ של חזבאללה, פצעו 12 איש והרגו חייל.[7]
אוכלוסייה
עריכהתושביו של הכפר הם דרוזים ברובם, אך יש בו גם מספר קטן של תושבים נוצרים קתולים ומספר מועט של מוסלמים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בחורפיש 6,773 תושבים (מקום 214 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.5%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 94.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,580 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[9]
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל חורפיש נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר חורפיש, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- תמונות מאתרי הכפר ובכללם נבי סבלאן באתר 'רשימות', נובמבר 2009
- אורית שמיר, תצוגה בחורפיש: תכשיטים, בשמים וכלים עתיקים, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- איילת בר-מאיר, חופש בחורפיש: קולינריה, אחווה והעצמה נשית, באתר ynet, 22 בנובמבר 2011
- מידע על חורפיש בקטלוג הספרייה הלאומית
- חורפיש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 39
- ^ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", 9 באוקטובר 2017
- ^ יאיר קראוס, יואב זיתון, איתמר אייכנר, עינב חלבי, אדיר ינקו, קובי נחשוני, 12 פצועים במתקפת כטב"מים בחורפיש, בלי שהופעלה אזעקה; כוחות הצלה נפגעו, באתר ynet, 5 ביוני 2024
- ^ ראו כאן בעמודה "לאום ודת" מצד שמאל
- ^ פרופיל חורפיש באתר הלמ"ס