חמדה מרק

כלכלנית ישראלית

חמדה מרק (נולדה בתל אביב) היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר במערכת הביטחון – היועץ הכלכלי למערכת הביטחון והאישה הראשונה ששימשה כסמנכ"לית במשרד הביטחון. בין שאר תפקידיה עמדה גם בראש האגף והקרן לחיילים משוחררים.

חמדה מרק
לידה תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
BA בכלכלה
MBA (מנהל עסקים) בהצטיינות
תפקידים בולטים

ביוגרפיה עריכה

מרק נולדה בתל אביב, נצר (דור חמישי מצד אמה) לרב יוסף יהודה חכים, שהיה מקובל והרב הראשי הספרדי של צפת בסוף המאה התשעה-עשרה. גדלה והתחנכה בתל אביב, תחילה בבית ספר ביאליק (ע"ש חיים נחמן ביאליק) ובהמשך בתיכון עירוני ז'. לאחר שירותה הצבאי בפרקליטות הצבאית חשבה תחילה ללמוד משפטים, אך בסופו של דבר החליטה "ללמוד כלכלה דווקא כי היה קשה להתקבל"[1].

עבודה באגף הספנות והנמלים עריכה

עם סיום לימודי התואר הראשון בכלכלה, ב־1977, החלה מרק לעבוד ככלכלנית במחלקה הכלכלית של אגף הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה בחיפה (היום אגף כלכלה תכנון וקשרי חוץ ברשות הספנות והנמלים). במסגרת עבודתה עשתה תחשיבים כלכליים בתחום הספנות, וגם הייתה חברה בצוות שבחן את הכדאיות הכלכלית של הובלת הפחם לתחנת הכוח בחדרה ממקורות שונים בעולם ולגיבוש מסקנות הבדיקה. המסמך הוגש לועדת השרים לענייני כלכלה, ושימש בסיס להחלטה על החלופה המועדפת לאספקת הפחם לתחנת הכוח.

הקריירה במשרד הביטחון עריכה

בשנת 1978 חזרה מרק לתל אביב והתקבלה לעבודה במשרד הביטחון, שם עבדה במשך כארבעים שנים. הקריירה המקצועית שלה הקיפה מגוון תפקידים בכירים – כלכליים-כספיים, חברתיים וניהוליים – שבשיאם תפקידי ראש אגף וסמנכ"לית משרד הביטחון.

תפקידים ראשונים עריכה

בתחילת דרכה במשרד הביטחון הייתה מרק הכלכלנית של ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

ב־1979 עברה למחלקה לתכנון וכלכלה ביחידת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון ועסקה בנושאי כלכלה רבים ומגוונים ובכללם ניתוחים כלכליים, תכנון שנתי ותכנון רב־שנתי ואומדני עלות ותמחור של פרויקטים לצורך משא ומתן עם התעשיות השונות.

ב־1982 השתלבה ככלכלנית ביחידת היועץ הכלכלי למערכת הביטחון ועסקה, בין היתר, בהיבטים הכלכליים של פרויקטים שונים, בניתוחים כלכליים, תמחור שעות עבודה לתעשיות ביטחוניות ומשא ומתן עם חברות. כמו כן שימשה רפרנטית לתעשייה האווירית וחיל האוויר, ובמסגרת זו פרסמה חוברת הנחיות לכלכלנים במשרד הביטחון ובצה"ל על כללי ההתקשרות עם התעשייה האווירית, וכן ערכה וכתבה פרקים כלכליים ועדכונים של הוראת משרד הביטחון הנוגעת למדיניות הרכש הכלכלי שפורסמה במאי 1989[2].

שליחות מחוץ לישראל עריכה

בשנת 1989 מונתה לכלכלנית בנציגות משלחת משרד הביטחון במספנת אינגלס הממוקמת בפסקגולה שבמיסיסיפי בארצות הברית, שבה נבנו אז ספינות סער 5 בעבור חיל הים הישראלי. במשך ארבע שנים הייתה אחראית על ההיבטים הכלכליים, התקציביים והתמחיריים של הפרויקט, ניהלה מעקב ובקרה על ביצוע ההסכם אל מול התכנון באספקטים כגון עלויות, לוחות זמנים והביצועים שנקבעו בהסכם, וכמו כן התוכניות השנתיות של ההסכם. בנוסף ניתחה הצעות מחיר במסגרת מכרזים שהוגשו על ידי המספנות וקבלני המשנה השונים והייתה שותפה למשא ומתן שהתנהל איתם לצורך קביעת מחירים לרכיבים השונים.

ביחידת מבקר מערכת הביטחון עריכה

עם שובה ארצה בשנת 1993 מונתה מרק לראש היחידה לביקורת תקציבית חשבונאית, במשרד מבקר מערכת הביטחון. בתפקידה זה הובילה כ־100 ביקורות כלכליות בתחומים מערכתיים חוצי ארגון צה"ל / משרד הביטחון. כמו כן יזמה וערכה מתודולוגיה לכתיבת ביקורת תקציבית חשבונאית במערכת הביטחון. כמו כן הובילה ביקורות על התקשרויות לרכש מערכות, וכן ביקורות כלכליות, כספיות, תקציביות ועוד.

בתפקיד היועץ הכלכלי למערכת הביטחון עריכה

בשנת 2003 נהייתה האישה הראשונה שזכתה במכרז לתפקיד ראש אגף במשרד הביטחון ולאישה הראשונה שמונתה לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר במשרד זה – היועץ הכלכלי למערכת הביטחון[3]. במשך שמונה שנים הייתה מרק הסמכות המקצועית העליונה בנושאי כלכלה במערכת הביטחון. היא נתנה ייעוץ כלכלי להנהלת המשרד על כל אגפיו, הובילה עבור צה"ל מספר רב של בדיקות כלכליות, והייתה האוטוריטה שהנחתה את כלל יחידות מערכת הביטחון, בין היתר, בכל הנוגע למדיניות כלכלת הרכש בהתקשרויות של משרד הביטחון וכן בשימוש בשיטות ניתוח ובחינה כלכלית.

מרק הובילה שינויים מבניים בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות, כמו הפרטת התע"ש ומתן חוות דעת בכל הקשור לקשרי הגומלין בין המשרד כבעלים לבין התעשיות הביטחוניות הממשלתיות[4].

בעקבות דוח ברודט[5], פנה צה"ל לגב' מרק, כדי שתציע מענה לדרישה הכלולה בדוח להתייעלות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בעשור. מרק הכינה הצעה שאושרה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון וצה"ל, ובעקבות כך יצאו למכרז שבו זכתה חברת מקינזי כדי לסייע בבניית תוכנית התייעלות כלכלית. מרק הובילה בצוות דו־ראשי למשרד הביטחון ולצה"ל את התוכנית עד סוף 2011, עת סיימה את תפקידה. תוכנית ההתייעלות הקיפה שלושה תחומים מרכזיים – רכש, בינוי ותחזוקה – הביאה לחיסכון והתייעלות בתקציב הביטחון, וכללה שינויים ארגוניים כמו איחוד אגף בינוי של משרד הביטחון ומרכז בינוי ליבשה בצה"ל והקמת גוף חדש מאוחד וחשוב, במשרד הביטחון.

מרק יזמה וערכה בחינות כלכליות לבניית תשתיות בשיטת ההתקשרות BOT/PPP, שיטה חדשנית המשלבת הון פרטי שהיזם הזוכה מגייס, והמאפשרת לרוכש להתחיל לממן רק מהרגע שהמתקן עובר לשימושו, שיטה שעד לאותו מועד לא הייתה נהוגה באף פרויקט בצה"ל ובמשרד הביטחון. בספטמבר 2007 הציגה מרק את השיטה למנכ"ל משרד הביטחון פנחס בוכריס, אשר קיבל את ההמלצה והחליט כי ההתקשרות להקמת עיר הבה"דים תעשה בשיטה המוצעת, ואף הדגיש כי להבא לא יבנו יותר בצה"ל בשיטות המסורתיות אלא רק בשיטות ההתקשרות המתקדמות. שיטת ה־BOT מיושמת במסגרת העתקת בסיסי צה"ל לנגב, תחזוקתם ותפעולם, והפרויקט הראשון שבו הונהגה היה הקמת עיר הבה"דים ליד ירוחם[6].

כמו כן הטמיעה מרק את שיטת ההתקשרות של מכרז דינמי (התמחרות באינטרנט), שהביאה לחיסכון והתייעלות תקציבית[7].

כיועצת כלכלית למערכת הביטחון ומתאמת התעשיות הביטחוניות, הוציאה מרק מדי שנה דוח עם ניתוח מקיף על הנתונים הכספיים של פעילות התעשיות הביטחוניות, שכלל פרמטרים כלכליים, השוואות בין התעשיות בכל הנוגע לתוצאות העסקיות שלהם ועוד. הדוח הופץ במערכת הביטחון ובמשרד האוצר וזכה להד תקשורתי[8].

בתפקיד ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים עריכה

בשנת 2012 מונתה מרק לראש האגף והקרן לחיילים משוחררים. במסגרת זו יזמה והובילה תוכניות אסטרטגיות ועסקיות הנוגעות למימוש תקציבי הקרן לטובת האוכלוסייה המגוונת של החיילים המשוחררים ובני/בנות השירות הלאומי האזרחי (לוחמים, בודדים, צעירים בסיכון, בני מיעוטים, יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות ועוד). בין שלל המיזמים שמרק יזמה, הפעילה וקידמה:

  • מערך ייעוץ והכוונה לחיילים משוחררים בפריסה ארצית ובמרכזי צעירים בישראל ברשויות ובמועצות האזוריות.
  • תוכניות לימודיות, לקידום חיילים משוחררים ולשילובם המיטבי בחיים האזרחיים. התוכניות נעשו בשיתוף עם צה"ל, מוסדות לימוד ומשרדי הממשלה. בין התוכניות שגובשו והופעלו בתקופתה:
    • תוכנית אופקים להייטק בשיתוף יהודה זיסאפל, הקרן לחיילים משוחררים, קרן רש"י וגורמים נוספים[9]. התוכנית נועדה לחיילים משוחררים חסרי בגרויות מהפריפריה, ובאמצעותה ניתנה לאותם צעירים הזדמנות ללמוד במכינה ייחודית, להתקבל במסלולי הנדסה יוקרתיים בטכניון באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות נוספים, ובסיום הלימודים להשתלב בהייטק. התוכנית אומצה על ידי המדינה במימון משותף הכולל את תקציבי הקרן לקליטת חיילים משוחררים.
    • תוכנית נחשונים להוראה, שמפעילה הקרן לקליטת חיילים משוחררים בשיתוף משרד החינוך, נועדה לרתום חיילים משוחררים מצטיינים להשתלבות בהוראה ובכך ליצור שדרת מנהיגות ניהולית צעירה ומובילה חזון ודרך למערכת החינוך בישראל[10].
    • מסלול בדואים להוראה, שבו מוכשרים חיילים משוחררים ובנות שירות לאומי מהמגזר הבדואי להוראה בבתי ספר יסודיים בחברה הבדואית[11].
    • תוכנית בגרויות ללוחמים, שעל הפעלתה הוחלט בשנת 2017, מעניקה לחיילי המערך הלוחם מימון מלא לקורסים לשיפור בגרויות ולהשלמת בגרויות במכינות קדם-אקדמיות לאחר השחרור[12].
    • תוכנית מקצוע לחיים שיזמה מרק קיבלה את ברכתו של קצין חימוש ראשי שהתלהב מהרעיון לאפשר לחיילים מחיל החימוש עתיד טוב יותר, על ידי שילובם בקורסים מקצועיים בשיתוף עם התעשיות. הם החלו בלימודיהם שלושה חודשים לפני השחרור והמשיכו בהכשרה שלושה ואף שישה חודשים לאחר השחרור, עובדה שסייעה להם לצאת לחיים האזרחיים ולהשתלב בתעשיות השונות באופן המיטבי. לימים הורחבה התוכנית לחילות נוספים בצה"ל. התוכנית מאפשרת לבוגרי יחידות הלוגיסטיקה השונות להשתלב במקצוע אזרחי איכותי אחרי השחרור, תוך ניצול הידע הרב שרכשו בצה"ל בתחום הטכנולוגי. התוכנית מופעלת בשיתוף, הקרן לקליטת חיילים משוחררים, צה"ל, האגף להכשרות מקצועיות (שהיה בעבר במשרד העבודה וכיום נמצא במשרד הכלכלה) והתאחדות התעשיינים[13].
    • מכינה אקדמית לצעירים בסיכון שהופעלה בשיתוף עם הג'וינט וכמה מכללות.
    • מכינה תלת שלבית לצעירים עם מוגבלויות שנועדה לשלב צעירים שהתנדבו ושירתו בשירות לאומי ואזרחי במסגרת ייעודית שבסופה יהיו להם מספיק כלים להשתלב בתעסוקה. זו תוכנית ייחודית וחשובה מבחינה חברתית שמוקירה את המתנדבים ומעניקה להם הזדמנויות.
  • פיתוח והרחבת תחומי הפעילות של מועדון בהצדעה, מועדון שהוקם ופועל בשיתוף עם צה"ל, כהוקרה לאנשי המילואים הפעילים וחיילים משוחררים. כחלק מפעילות המועדון פעלה מרק בשיתוף עם חברות בנייה למציאת פתרונות דיור לחיילים משוחררים ומשרתי מילואים[14].
  • הובילה שינויי חקיקה מהותיים בחוק קליטת חיילים משוחררים שעברו בכנסת ביולי 2017[15]. שינויים אלה היטיבו עם החיילים המשוחררים בעניינים כמו: העברת יתרת הפיקדון בדחיפה לחשבון הבנק של החייל המשוחרר[16]; החלת החוק בכל הנוגע ללימודים שלושה חודשים לפני השחרור; הארכת משך מתן הזכויות של חיילים משוחררים בודדים ומילואימניקים פעילים מחמש שנים לעשר שנים; מתן שכר דירה לבודדים משוחררים ועוד.

סמנכ"לית משרד הביטחון עריכה

בתחילת 2018 מינה מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם את מרק לתפקיד סמנכ"לית במשרד הביטחון בנוסף לתפקידה כראש האגף ומנהלת הקרן לקליטת חיילים משוחררים[17]. מרק היא האישה הראשונה ששימשה בתפקיד סמנכ"ל במשרד הביטחון, משרד שמעצם טבעו שִדרת הניהול הבכיר בו היא גברית.

תפקידים נוספים עריכה

במהלך שנותיה הרבות במשרד הביטחון מילאה מרק תפקידים נוספים ופעלה כיו"ר או כחברה בוועדות ובצוותים שונים. בין היתר יצוינו:

  • מתאמת האשכול החברתי במשך שלוש שנים (2017-2014), משימה שמנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, ראה בה חשיבות רבה בהיבט האחריות החברתית של משרד הביטחון. האשכול היה מורכב מארבעה אגפים חברתיים שבאחריות משרד הביטחון – האגף הביטחוני-חברתי, אגף חיילים משוחררים, אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה – במטרה לאתר תחומי פעילויות משותפים לצורך שיפור הממשקים והשירות לזכאים ולבעלי הזכויות של כל אגף ואגף.
  • מתאמת תעשיות ותאגידים (ממשק בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות).
  • ראש הרשות המוסמכת למתן היתרים לסוכנים ביבוא אמל"ח.
  • יו"ר ועדת תעריפים עליונה להתקשרויות משרד הביטחון עם חברות.
  • יו"ר ועדת ביטוח של מערכת הביטחון.
  • יו"ר צוות כלכלה לקביעת מדיניות הרכש (הכלכלית) במערכת הביטחון.
  • יו"ר תוכנית ההתייעלות מטעם משרד הביטחון בצוות דו־ראשי משותף למשרד הביטחון ולצה"ל (2008–2011).
  • יו"ר ועדת שכר של עובדי משרד הביטחון.
  • יו"ר משותף בוועדה לצמצום פערים בתקנות חובת מכרזים[18] (ראשות משותפת למשרד הביטחון ומשרד האוצר) . הדוח הביא בין היתר, בשורה לספקים קטנים ובינוניים, בכך שהרחיב את התחרותיות ושוויון ההזדמנויות בין כלל הספקים במשק, בהתקשרויות של משרד הביטחון[19].
  • חברה בוועדת בן בסט לקיצור שירות החובה. מרק שימשה גם כמרכזת הוועדה, מה שהטיל עליה אחריות מקצועית עצומה שהייתה כרוכה, בין השאר, בביצוע תחשיבים כלכליים שנועדו להוכיח שקיצור השירות משמעו למעשה תוספת לתקציב הביטחון; לשכנע את נציג האוצר שללא התוספת לא יהיה אפשר לבצע את קיצור השירות; לבחור את המוזמנים להופיע בפני הוועדה; ולכתוב את המסמך המסכם[20].
  • דירקטורית בחברת "שביט"[21] (בשנים 18–2015).
  • דירקטורית בהנהלת הקרן לחיילים משוחררים, כנציגת משרד הביטחון ומנהלת הקרן (בשנים 19–2012).
  • נציגת הבעלים במועדון בהצדעה.

לאחר הפרישה עריכה

ב־30 בספטמבר 2019 פרשה מרק ממשרד הביטחון אחרי כארבעים שנות קריירה[1]. מאז הפרישה עוסקת מרק בייעוץ כלכלי, עסקי ואסטרטגי. היא משמשת מנטורית למנכ"לים, למנהלים בכירים ולמיזמים עסקיים; מעבירה הרצאות בניהול; ומנהלת את ה"חממה לתוכניות עבודה" במיזם מנט-אור[22] של קרן שמש. בשלהי 2021 אישרה הוועדה המייעצת לעניין מינוי נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה, בראשות השופטת בדימוס עליה פוגל, את מועמדותה של מרק לשמש נציגת ציבור (מעסיקים) בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

מרק תורמת בהתנדבות מניסיונה וידיעותיה בכמה מסגרות:

  • מייעצת ומלווה מנכ"לים של עמותות בכל תחומי פעילותם – התקציבי, הכלכלי, הכספי, הניהולי והארגוני – במסגרת מיזם "מנט-אור".
  • חברה ב"נבחרת הדירקטורים החברתית" שהוקמה בגו׳ינט ישראל, נבחרת שהיא מאגר לאומי חדשני של מנהלים בכירים ועתירי ניסיון, שמעוניינים להשפיע באמצעות התנדבות כחברי דירקטוריון בארגונים חברתיים[23].
  • חברת הוועד המנהל של איגוד הבמאיות והבמאים[24], תפקיד אליו הגיעה דרך "נבחרת הדירקטורים החברתית" שהוזכרה לעיל.
  • חברת ועדת ביקורת בחברה להגנת הטבע.
  • נמנית עם "מאגר נשים מומחיות" של רשות הנשים של המשרד לשוויון חברתי. מטרת היוזמה, שראשיתה בשנת 2019, היא לקדם מועמדות של נשים לתפקידים בכירים או לשמש כמומחיות כדי לקדם ייצוג הולם של נשים ולהגדיל את שיעורן של נשים בעלות כישורים רלוונטיים במשרות בכירות בוועדות ציבוריות ובפורומים שונים (לרבות באמצעי התקשורת)[25].
  • מרק הקימה ועורכת בהתנדבות אתר ראיונות עבור עמותת ״ילדים שלנו״, הפועלת למען הילדים המאושפזים בבית חולים שניידר. המדובר בראיונות עם מומחי בית החולים במגוון תחומים, במטרה לסייע לציבור הרחב להתמודד עם שאלות מורכבות הקשורות בבעיות שונות ובהן: בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה וריפוי בעיסוק. הראיונות משולבים באתר העמותה ומשודרים בפודקאסט[26].

השכלה עריכה

בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים (MBA) (בהצטיינות) גם הוא מאוניברסיטת תל אביב.

חיים אישיים עריכה

מרק נשואה ולה שני ילדים. היא מתגוררת בתל אביב בשכונת כוכב הצפון ואף הייתה יו"ר ועד השכונה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ליאת רון, ‏החלטתי ללמוד כלכלה דווקא כי היה קשה להתקבל, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2019
  2. ^ הוראות כלכליות להתקשרויות משהב"ט (הוראה 40.06)
  3. ^ אמנון ברזילי, חמדה מרק מונתה ליועצת הכלכלית של מערכת הביטחו, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2003
  4. ^ נעמה סיקולר, הלוביסטים מול הפוליטיקאים: מי יכריע בקרב על תעש, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2011
  5. ^ צבי לביא, ועדת ברודט: ליקויים חמורים בניההול תקציב הביטחון, באתר ynet, 29 במאי 2007
  6. ^ שי פאוזנר, פרסום ראשון: שר הביטחון ומנכ"ל משרדו להתאחדות הקבלנים: סופית – מכרז עיר הבה"דים יהיה מכרז BOT אחד , באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2009
  7. ^ אורה קורן, משרד הביטחון יעבור לביצוע מכרזי התמחרות באינטרנט, באתר הארץ, 13 במרס 2010
  8. ^ סטלה קורין ליבר ומירב אנקורי, ‏הכסף הגדול של הביטחון, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2009
  9. ^   סרטון על תוכנית "אופקים להייטק", סרטון באתר יוטיוב
  10. ^   סרטון על תוכנית "נחשונים להוראה", סרטון באתר יוטיוב
  11. ^ טקס סיום המחזור הראשון בפרויקט באתר משרד הביטחון, 13 באוגוסט 2018
  12. ^ ידיעה על הפעלת התוכנית ותנאיה באתר משרד הביטחון, 19 בדצמבר 2017
  13. ^ תוכנית "מקצוע לחיים" באתר צה"ל
  14. ^ שי פאוזנר, הנחות לחיילים משוחררים: מועדון בהצדעה רכש לחבריו 85 דירות, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2012
  15. ^ נוסח "חוק קליטת חיילים משוחררים תשנ"ד – 1994" בוויקיציטוט
  16. ^ חדש: פיקדון אישי עד אליך, באתר משרד הביטחון, 18 במרץ 2019
  17. ^ הודעת המינוי בעמוד הפייסבוק של משרד הביטחון
  18. ^ תקנות חובת המכרזים
  19. ^ טל ליברמן, בשורה לספקים הקטנים: השקיפות במכרזי משרד הביטחון תגבר, באתר כלכליסט, 15 בינואר 2012
  20. ^ דוח ועדת בן בסט לקיצור שירות החובה בצה"ל שבה הייתה מרק חברה ורכזת מקצועית, 31 בינואר 2006
  21. ^ שחר אילן, 25 מיליון שקל יוקצו לחברה ממשלתית־ביטחונית חדשה, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2017
  22. ^ עמוד האינטרנט של מיזם מנט-אור
  23. ^ נבחרת הדירקטורים הלאומית באתר ג'וינט ישראל
  24. ^ אתר האינטרנט של איגוד הבמאיות והבמאים
  25. ^ מאגר חדש לקידום מועמדות נשים למשרות בכירות במגזר הציבורי
  26. ^ עמוד הראיונות באתר ילדים שלנו