חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן
חסידות בוטשעטש -בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19. ראש השושלת היה רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוטשעטש בכתיב היידי). אדמו"רי השושלת כיהנו בהרצה שבגליציה, בבוצ'צ'אה, בוטושאן ודורוחוי שברומניה. כיום מרכזה של החסידות הוא בבני ברק.
 | |
| האוהל על הציון של רבי אליעזר זאב ובנו רבי יוסף אהרן | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | רבי אליעזר זאב |
| תאריך ייסוד | תחילת המאה ה-19 |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז | בני ברק |
  | |
| ערך ללא מקורות | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מלא סיפורים לא אנציקלופדים. | |
תולדות החסידות עריכה
רבי אליעזר זאב מבוטשעטש עריכה
רבי אליעזר זאב (תק"ס 1799 -תרי"ב 1851) נולד לרבי חיים רבין. רבו בתורת החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל ה"אהבת שלום", שהכתירו להנהיג עוד בחייו, כמו כן הסתופף בצילם של רבי חיים מקוסוב ורבי אורי, ה"שרף מסטרליסק" שם חבר לרבי שלום מבעלז. רבו בתורת הנגלה היה רבי אברהם דוד מבוטשאטש בעל ה"אשל אברהם". כיהן ברבנות הרצה ובהמשך התגורר וכיהן כאדמו"ר בבוצ'צ'אה (Bucecea) שבמחוז בוטושאן שבבוקובינה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום רומניה). זכה להערכה רבה ממחותנו רבי ישראל מרוז'ין ורבי מאיר מפרמישלאן. כשהגיע לחצרו של רבי ישראל מרוז'ין, הפציר בו לקבל פתקאות מהחסידים, תופעה שהייתה נדירה ביותר. התפרסם במופתיו. נפטר בג' בטבת תרי"ב ונטמן בעיירה בוצ'צ'אה. אוהל הוקם על קברו. מעט מדברי תורתו הובאו בספרו של בנו "יד יוסף" על התורה ומועדים. חתנו היה רבי יחיאל מיכל מדורוחוי, נכדו של רבי חיים מצ'רנוביץ'[1].
רבי יוסף אהרן מבוטשעטש עריכה
רבי יוסף אהרן ראבין מבוטשעטש נולד בשנת תקצ"ה בעיירה בוטשעטש לאביו רבי אליעזר זאב ולאימו מרת סימא רויזא, בגיל חמש עשרה בשנת תר"י נישא לפערל בתו של רבי לוי יצחק פרנקל אב"ד בוקרשט. חותנו היה מיוחס לבעל שם טוב, רבי חיים מצ'רנוביץ ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב[2]. בשנת תרי"ב בה הסתלק אביו, החל לכהן בבוטשעטש והוא בן שבע עשרה שנה בלבד. מספר שבועות לאחר פטירת אביו נסע לשבות אצל רבי שלום מבעלז שכיבדו לעלות לתורה בעליית "שישי" וציווה לקוראו בכינוי "מורה מורינו" שנחשב לנדיר מאוד בבעלז, כמו כן, אמר רבי שלום מבעלז לחסידיו, שאת דברי תורתו שאמר בשבת הבינו לאשורם רק שלושה, ביניהם היה רבי יוסף אהרן, בגיל שמונה עשרה הוסמך לרבנות על ידי רבי שלום מבעלזא. כונה על ידי חסידי דורו בכינוי "דער קליינע'ר בעש"ט" (הבעש"ט הקטן) בגלל מופתיו הגלויים. כיהן באדמורו"ת למעלה משישים שנה ונחשב לזקן האדמו"רים. מכל רחבי רומניה היו נוהרים להסתופף בצילו ולהיוושע מברכותיו והיה שגור בפי חסידי דורו הפתגם ש'מי שרק נגע ב'קלאמקע' (ידית) של דלתו נושע'. בחגים ובשבתות מיוחדות כשחסידים רבים ערכו נסיעה אליו, היה בית מדרשו צר מהכיל את המון העם, ורק הרבנים והמיוחסים יכלו להיכנס פנימה, ושאר החסידים היו נשארים בחוץ. סירב לבקשת חסידיו לכתוב את דברי תורתו שנאמרו בשבתות וחגים ולא נתן להדפיסם, חוץ משנה אחת בה הגיע תלמיד חכם מופלג מגליציה שהעלה את דברי תורתו על הכתב וקיבל את הסכמתו להדפיסם, ומאותה שנה יצא לאור הספר "יד יוסף" על התורה ומועדים. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בעיר דורוחוי (במקביל לכהונתו בבוצ'צ'אה). נפטר בא' בסיוון תרע"ג כזקן רבני רומניה, חביבן ואוהבן של ישראל. נקבר לצד אביו רבי אליעזר זאב. שכל את בנו רבי משולם זלמן רבה של קרלסבד וגידל את חמשת נכדיו היתומים.
- רבי אליעזר זאב מארילוס, בנו של רבי יוסף אהרן, מילא את מקום אביו רבי יוסף אהרן ברבנות העיר בבוטשעטש-בוטושאן והיה מתלמידיו של רבי חיים מצאנז. נולד בשנת תרי"ג, היה חתנו של רבי יעקב מרדכי ליברמן, רבה של טופרוב. התגורר 12 שנים בבית סב רעייתו רבי יצחק מארילוס שהיה רבה של ראפשיטץ ומהערכתו אליו שינה את שם משפחתו למארילוס. כיהן כרבה של העיר פשצלוב עד לשנת תרע"ג בה נקרה למלא את מקום אביו בבוטשעטש-בוטושאן. נפטר בכ"ה בטבת תש"ו ונטמן באוהל אביו וזקינו בבוטשעטש.
- רבי חיים רבינזון, בנו של רבי יוסף אהרן מילא את מקומו בדורוחוי. היה מפורסם בדורו. נפטר בה' באדר.
- רבי חנוך הניך פרנקל בנו של רבי משולם זלמן כיהן כאדמו"ר בדורוחוי. נישא לבתו של מיכאל אורן דילר מבלאז'וב. התגורר מספר שנים ליד חמיו עד שעבר לריישא. בשנת תרצ"ו עבר לדורוחוי לכהן באדמו"רות. היה אהוב על ההמונים. לאחר מלחמת העולם השנייה אירח פליטים רבים. בשנת תשכ"ב עלה לישראל והתגורר אצל בנו הרב משולם זלמן בחיפה. הקים בית מדרש בחיפה. נפטר בי"ט בסיוון תשכ"ד. בתו של רבי חנוך הניך, סימה, נישאה לרב פנחס וסרמן, שכיהן כרבה של דורוחוי במשך כחמישים שנה, ובשנת תשמ"ט, עלה לישראל.
- רבי לוי פרנקל בנו של רבי משולם זלמן, בצעירותו נשלח על ידי זקינו רבי יוסף אהרן ללמוד תורה בעיר ברודי יחד עם אחיו רבי יהודה אריה לייבוש. היה גדול בתורה, אך סירב בתוקף להתעטר ברבנות, והעדיף להתפרנס ממסחר לצד התמדתו בלימוד התורה. בשנות מלחמת העולם השנייה הוגלה מרומניה, כשהסתיימה המלחמה חזר לרומניה והתגורר בבוקרשט. נפטר בשנת תש"ו ונקבר בבית הקברות בבוקרשט.
רבי יהודה אריה לייביש פרנקל מבוטושאן עריכה
רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן (תרמ"ה - ב' סיוון תרע"ז, 1885 - 23.5.1917) היה בנו של רבי משולם זלמן, גדל על ברכי זקינו רבי יוסף אהרן בבוטשעטש לאחר שהתייתם מאביו. מצעירותו היה מקושר מאוד לזקינו רבי יוסף אהרן, ומסופר, שבאחת השנים בליל הסדר, שאלו רבי יוסף אהרן מה בקשתו עבור החזרת האפיקומן וענה שמבקש 'להיות תמיד סמוך לסבא' הבטיח לו רבי יוסף אהרן שכך יהיה, ואכן ימי פטירתם סמוכים זה לזה, רבי יוסף אהרן נפטר בא' בסיוון (תרע"ג) ורבי יהודה ארי'ה לייבוש נפטר בב' בסיוון (תרע"ז). אחרי הגיעו למצוות נשלח על ידי זקינו ללמוד תורה לעיר ברודי שבגליציה שהייתה מלאה חכמים וסופרים, והיה לגדול בתורה. בהגיעו לפרקו נישא לרחל בילא בת רבי מרדכי שור מגדולי ה'יושבים' אצל הרבי מבעלז. בשנת תרס"ז (1906) החל לכהן ברבנות העיר בוטושאן. בתחילת כהונתו, קיבל מהקהילה בית למגורים, אך העדיף להעניק את הבית עבור תלמוד תורה שהקים בעיר. כמה שנים אחר כך, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוחרמו כל מבני הציבור לצורך החיילים, רק מבנה תלמוד התורה לא נלקח משום שהיה רשום על שמו של רבי יהודה אריה לייבוש, ותלמוד התורה בבוטושאן המשיך להתקיים כסדרו גם בימי המלחמה. בשנת תרע"ג לאחר פטירת זקינו רבי יוסף אהרן מבוטשעטש, הוכתר רבי יהודה אריה לייבוש כאדמו"ר, להנהיג את עדת החסידים שהיו פזורים ברחבי רומניה. רבי חיים זנוויל אברהמוביץ מריבניץ, שהתגורר בבוטושאן, הסתופף בצלו בתקופת נעוריו. ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי, ובימי מלחמת העולם הראשונה היו חיילים ופליטים יהודיים מוצאים בביתו קורת גג. בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל רבי יהודה אריה לייבוש במסירות נפש ועמד לישע עמו. נפטר בצעירותו לאחר שטיפל בפליט יהודי שהיה חולה אנוש ונרפא כתוצאה מטיפולו המסור, אך רבי יהודה אריה לייבוש נדבק ממנו ונפטר בב' בסיוון תרע"ז. נטמן בבוטושאן, חסידיו הקימו אוהל על קברו. על מצבתו כתבו החסידים: "פה נטמן הרב הגאון הצדיק אדמו"ר רבי יהודה אריה לייבוש פרענקיל זצוק"ל, שירת בקודש בתור רב דקהילה קדושה באטאשאן בשנות תרס"ז - תרע"ז, הפקיר חייו לתורה ועבודה וגמילות חסדים ונסתלק רך בשנים, נשמתו הקדושה עלתה עדן ביום ב' לחודש סיוון תרע"ז". חלק מדברי תורתו נדפסו בספר 'ליקוטי מהרי"ל' שהודפס יחד עם הספר 'יד יוסף' של זקינו רבי יוסף אהרן.
החסידות לאחר השואה עריכה
רבי מרדכי פרנקל, בנו של האדמו"ר רבי יהודה אריה לייביש מבוטושאן, התייתם בגיל שנתיים. בצעירותו למד בישיבת ויזניץ שהייתה בראשות רבי אליעזר הגר מויזניץ בעל ה"דמשק אליעזר", והיה מבכירי תלמידיו. נישא למרים יהודית, בתו של האדמו"ר רבי יעקב משאץ ונכדת רבי סיני מזמיגראד[3].
לאחר נישואיו החל לכהן באדמו"רות בעיר בוטושאן ברומניה. היה נוסע מעיירה לעיירה לחזק יהודים לבל יתרפו ברוחם בשמירת הדת, גם בזמנים הקשים ביותר, והעידו אנשי צורה, שאחרי שהיה מגיע לשבות את שבתו בעיירה מסוימת,כדי לחזק את יהודי העיירה ברוחניות, לא היה ניתן להבחין אחרי שבת זו שמדובר באותה העיירה, מפני ששינתה פניה לגמרי לטובה. היה נושא את דבר ה' ברמה, קולו חוצב להבות אש, ומרומם את קהל שומעיו לפסגות רוחניות גבוהות.
בשנת תש"כ עלה לישראל והקים בחיפה את חצר קדשו לשם נהרו חסידים ומבקשי ה' לחזות בעבודת ה' המופלאה שלו. בנוסף לכהונתו כאדמו"ר כיהן גם כרב השכונות כרמל הצרפתי ורמת שאול. נפטר בשנת תשמ"ד (1984), וכונה לאחר פטירתו "מוהר"ם, אוהבם של ישראל".
בניו של רבי מרדכי, רבי יעקב ורבי חנוך הניך, החלו לכהן לאחר פטירתו:
- רבי יעקב, חתן רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר מכהן בבני ברק.
- רבי חיים חנוך הניך, חתן רבי פנחס דוד הורביץ מבוסטון-חוסט, מכהן בארצות הברית, וחצרו נקראת "בוטושאן - בורו פארק".
- בנים נוספים הם הרב סיני מאיר, רבה של יבנאל, משה אהרן חתנו של הרב שמחה בונים ורנר[4], אריה, פרסומאי חרדי. חתנו הוא הרב מוטקה בלוי.
רבי יעקב פרנקל נולד בכ"ח באלול תשט"ו (15 בספטמבר 1955). למד בישיבת טשיבין שם למד בחברותא שנים ארוכות עם רבי אברהם גניחובסקי, מראשי הישיבה. לאחר חתונתו שימש כראש הכולל בחיפה. לאחר פטירת אביו הקים את בית מדרשו בבני ברק. רבי יעקב מפתח את החצר וכיום יש לחסידות אוהדים רבים וכן חבורה חסידית לבחורים שאותה מנהיג ביד רמה בנו החשוב הרב יהודה משה.
משולם זלמן פרנקל, בנו של רבי חנוך הניך האדמו"ר מדורוחוי, לא כיהן באדמו"רות. בתו של משולם זלמן, בלומה, נישאה לעיתונאי יצחק נחשוני. נכדו של הרב חנוך הניך, יהודה וסרמן (משולם זוסיא יהודה), בן בתו סימה, מכונה האדמו"ר מדורוחוי. התגורר בנתניה ועסק בשירת קרליבך.
יהודה וסרמן זצ"ל, האדמו"ר מדורוהוי, נפטר כ' חשון תשפ"א 7 בנובמבר 2020
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ על צאצאיו נמנים משפחת רוזנבוים, אדמו"רי בית קרעטשניף ונדבורנה.
- ^ יחוסו לרבי לוי יצחק מצד אביו. חותנו רבי יעקב יוסף טירר, היה בנו של רבי חיים וחתנו של רבי יצחק מקאליס, בנו של הדגל מחנה אפרים.
- ^ היה חתנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד.
- ^ ראש ישיבת אור תורה, בנו של רבי אשר זאב אב"ד טבריה.