עמוס ידלין

עמוס ידלין
	אלוף עמוס ידלין ביוני 2005, במדי חיל האוויר
לידה	20 בנובמבר 1951 (בן 71); חצרים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; בית הספר לטיסה ;
צאצאים	רותם ידלין
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1970–2010 (כ־40 שנה)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	[[קובץ:תבנית:סמל/טייסת116\|קישור=טייסת116\|22px]]מפקד טייסת 116; מפקד טייסת 106; מפקד בסיס נבטים; מפקד בסיס חצרים; מפקד להק המודיעין; ראש מטה חיל האוויר; מפקד המכללות הצבאיות; נספח צה"ל בארצות הברית; ראש אגף המודיעין;
פעולות ומבצעים
	מלחמת יום הכיפורים; מבצע אופרה; מבצע שלום הגליל; המערכה ברצועת הביטחון; מבצע אופרה ; האינתיפאדה הראשונה; האינתיפאדה השנייה; מלחמת לבנון השנייה ; מבצע חורף חם; מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
	ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי

עמוס ידלין (נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שכיהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

ביוגרפיה עריכה

ידלין נולד וגדל בקיבוץ חצרים שבנגב, הבכור מבין שלושת בניהם של עדה ואהרן ידלין, נכדו של דוד הכהן, ואחיינו של האלוף עוזי נרקיס. בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים. ב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים, שביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה^[1]. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.

ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד. בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט ב') בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד.

ב-1981 מונה לסמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. למרות שעבר טייסת, השתתף ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק), והיה אחד משמונת הטייסים שנבחרו למשימה. ב-1982 השתתף במלחמת לבנון, וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת"), שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מנבטים.

ב-1987 עבר הסבה למטוס F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא במטוס F-15 חד-מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים, ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו, שוגר טיל אוויר-אוויר חי ופגע בחברו. באירוע, שנחשב נדיר בחומרתו, נפגע המטוס ופרצה בו אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, בו ביקש לסיים את תפקידו^[2].

אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק המודיעין (למד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר^[3].

במהלך שירותו הצבאי צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.

בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה"^[4]. הוא עורר בדבריו אלו סערה זוטא והיה מי שטען כי פגע בדבריו בחיילים המשרתים במחסומים. מאוחר יותר התנצל ידלין על התבטאות זו. בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים^[5]. בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית.

ראש אמ"ן עריכה

ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין^[6]. ידלין החליף בתפקיד את אהרן זאבי-פרקש והיה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה^[7]. לאחר המלחמה פעל ידלין ליישם את לקחיה באמ"ן, ובין היתר הקים את חטיבת ההפעלה המבצעית^[8]. במהלך שירותו כראש אמ"ן היה מעורב ידלין בשנת 2007 במאמץ המודיעיני^[9] ובתכנון מבצע תקיפת הכור הגרעיני בסוריה^[10]. ב-16 בספטמבר הופיע ידלין בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואמר כי "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה, וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה"^[11]. כן שימש בתפקיד בעת מבצע חורף חם^[12] ומבצע עופרת יצוקה. בתקופתו הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי^[13]. הוא פרש מתפקידו בנובמבר 2010.

לאחר פרישתו מצה"ל עריכה

עמוס ידלין, 2013

ב-20 בנובמבר 2011 החל ידלין לכהן בתפקידו האזרחי הראשון, כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי^[14].

במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום ובו דרישה לעונש של תשעה מאסרי עולם נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים עקב מעורבותם בשנת 2010 בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה^[15].

באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". הוא כתב שאם לא ישנה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדיניותו כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, צפויה כנראה ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בסתיו 2012^[16].

בשנת 2013 החל ידלין לכהן בהתנדבות כיו"ר פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. בנוסף, הוא חבר במועצה הציבורית של עמותת אלע"ד.

בנובמבר 2014 אמר ידלין בכנס של התנועה הקיבוצית כי "אין שום איום קיומי על ישראל", והסביר ש"לישראל יש את הצבא החזק ביותר ממרקש ועד בנגלדש - כולל". בנוסף שיבח את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות, וציין כי "אם הייתי יכול, הייתי שם כל יום פרח על הקבר של אריאל שרון על ששחרר את ישראל מ-1.7 מיליון פלסטינים"^[17].

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע על הצטרפותו למחנה הציוני. יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני, הכריזו עליו כמועמדם לתפקיד שר הביטחון, בלי שיכהן כחבר הכנסת^[18]. במקביל יצא לחופשה ללא תשלום מראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד מועד הבחירות^[19].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הביע תמיכה בכחול לבן ובעומד בראשה, בני גנץ^[20].

בפברואר 2021 הודיע כי יסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-1 במאי^[21].

ביוני 2023 הקים את ארגון Mind Israel המלווה גופים ביטחוניים-מדיניים ומקבלי החלטות ומייעץ להם בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי בישראל^[22].

חיים אישיים עריכה

ידלין נשוי לקארן-דפנה קיפניס-ידלין, מנהלת המזכירות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ואב לשתי בנות, אורי ועו"ד רותם ידלין, יו"ר מועצה אזורית גזר ולבן, דן ידלין. מקום מגורים: כרמי יוסף.

לקריאה נוספת עריכה

יעל הררי ויובל שוהם, ‏שירות עמוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 27/2/2011
עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
יועז הנדל ויעקב כץ, ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2011, מסת"ב 9789655520088
מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011, פרק ד - עמוס ידלין, "כוח אווירי ומודיעין - לקחי העבר ואתגרי העתיד", עמ' 50-40

קישורים חיצוניים עריכה

עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
קורות חייו של עמוס ידלין, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
עמוס ידלין (1951-), דף שער בספרייה הלאומית

עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
עמוס ידלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

כתבות

יעל הררי ויובל שוהם, ‏שירות עמוס, באתר חיל האוויר הישראלי
יעל הררי ויובל שוהם, ‏נחיתה אחרונה לידלין, באתר חיל האוויר הישראלי
טל מיכאל, ‏"לחיל יכולת לפעול בעומק ובדיוק קטלני", באתר חיל האוויר הישראלי
עמיר רפפורט, אלוף אנליטי, באתר nrg‏, 24 ביוני 2005
ארי שביט, העולם על פי ידלין, באתר הארץ, 14 במאי 2008
עפר שלח, סמוי מן העין, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2010
אמיר בוחבוט‏, חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2013
ידלין: "להכין תכנית ב' למקרה שהמשא ומתן ייכשל", באתר וואלה!‏, 24 באוגוסט 2013
שלמה צזנה, הסיכוי להסדר עם הפלשתינים - נמוך, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2014
ynet, עמוס ידלין: "חייבים ללכת צעד אחד קדימה", באתר ynet, 12 במרץ 2014
אטילה שומפלבי ורון בן ישי, ידלין על נאום נתניהו בקונגרס: "משחק פוליטי לא אחראי", באתר ynet, 26 בינואר 2015
אטילה שומפלבי, ידלין: "המיתוס שנתניהו מר ביטחון - בלוף", באתר ynet, 15 בפברואר 2015
אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, עשור להשמדת הכור הסורי: "נמנע מזרח תיכון שאף אחד לא היה רוצה לחיות בו", באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
ניצן קידר, ישראל איננה מעוניינת במבצע צבאי בעזה, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2018
אייל לוי, ‏"האיראנים מנסים להגיע לגרעין לא הכי מהר שאפשר, אלא הכי בטוח", באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2021
יואב לימור, עמוס ידלין: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט", באתר ישראל היום, 25 ביוני 2021

מכתביו:

מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009
בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 385, 15 בנובמבר 2012
עמוס ידלין, אסא כשר, מלחמה צודקת של מדינה דמוקרטית, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013
עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013
עמוס ידלין ואסא כשר, דילמת בית הספר לאחיות, באתר הארץ, 12 במרץ 2013
עם כניסתו של רא"ל (מיל.) משה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במה נכון להתמקד ב"מאה ימי החסד"?, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 413, 18 מארס 2013
ג'יימס קארטרייט ועמוס ידלין, פעולה ישראלית או אמריקנית נגד איראן: אם חייבים לפעול צבאית, מי יעשה זאת?, "מבט על", גיליון 432, 29 במאי 2013
סיכום. בתוך: "לאחר מבצע עמוד ענן (רצועת עזה, נובמבר 2012)". ברום, שלמה (עורך), המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב 2012 עמודים 77–84
עמוס ידלין ואבנר גולוב, התערבות צבאית אמריקאית בסוריה – לאור תכלית אסטרטגית רחבה ולא רק כפעולת ענישה, "מבט על", גיליון 459, 28 באוגוסט 2013
עמוס ידלין ואבנר גולוב, תקיפה אמריקנית בסוריה — משמעויות לישראל, "מבט על", גיליון 460, 31 באוגוסט 2013
כן למשא ומתן, כן להסכם, כזה שירחיק את איראן מהפצצה, גם אם יופר, "מבט על", גיליון 469, 29 בספטמבר 2013
יש לוודא שהסכם הראשוני עם איראן לא הופך להסכם סופי "רע מאוד", "מבט על", גיליון 484, 13 בנובמבר 2013
עמוס ידלין בטור בלעדי: מה יעסיק את ישראל בשנת 2014, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2014(הקישור אינו פעיל, 19.11.2022)
עמוס ידלין, אסור לקבל את ההצעה האיראנית, באתר ynet, 23 באפריל 2014
"צוק איתן" – יעדי המבצע והאסטרטגיה להשגתם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 571, 9 ביולי 2014
דוקטרינת בגין - לקחי אוסיראק ודיר א-זור, "מבט על", גיליון 137, 21 במרץ 2018
על החברה הישראלית להפנים: אנחנו במלחמת יום הכיפורים השנייה, מאקו, 24 בספטמבר 2020

מהערכותיו:

אטילה שומפלבי, ראש אמ"ן נפרד באזהרה: "ת"א תהפוך לחזית", באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
בועז פיילר, ידלין: 'האביב הערבי' - יותר הזדמנות מסיכון, באתר ynet, 28 ביוני 2011
אתר חדשות ערוץ 2, ‏עמוס ידלין: "טלפון של אחמדינגא'ד - ויהיה גרעין תוך שנה", באתר גלובס, 18 בינואר 2012
בן כספית, "איראן חצתה מזמן את נקודת האל-חזור", באתר nrg‏, 21 בינואר 2012
רן דגוני, ‏ידלין: "איראן גרעינית יותר מסוכנת מהתקפה על איראן", באתר גלובס, 6 במאי 2012
רון בן ישי, ידלין: לא למהר ולהכריז על כישלון מול איראן, באתר ynet, 22 במאי 2012
ynet, ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת, באתר ynet, 15 באוגוסט 2012
ארי שביט, הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
אילן ליאור, עמוס ידלין: מרבית היעדים הושגו, יש לחתור לסיום סבב הלחימה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2012
הדר קנה, עמוס ידלין: "הסנקציות משפיעות על איראן", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2012
יוסי הטוני, אלוף (מיל') עמוס ידלין: "הטרוריסט מהמערה והאנרכיסט מהמרתף לא יכולים להשמיד מדינות בסייבר", אנשים ומחשבים, 5 בספטמבר 2012
רועי קייס, ידלין: "איראן חצתה את הקו האדום של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2013

הערות שוליים עריכה

^ נפרד מחיל האוויר, אתר החיל האוויר, 10 בנובמבר 2010
^ עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2006
^ גל פרל, "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תיאורטי, יתפקד פחות טוב", הבלוג על הכוונת, ‏ 2 בפברואר 2020.
^ חנן גרינברג, האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים", באתר ynet, 27 בינואר 2004
^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
^ עמוס הראל, סבב מינויים בצה"ל: יוצא חיל האוויר ידלין ימונה לראש אמ"ן - גנץ למפקד זרוע היבשה, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2005
^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמודים 213-214.
^ אמיר בוחבוט, כך מתכנן צה"ל לנסות לחסל את נסראללה, באתר nrg‏, 11 ביולי 2007.
^ יוחאי עופר, מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014.
^ אמיר בוחבוט‏, חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2013.
^ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg מעריב, 16 בספטמבר 2007
^ חנן גרינברג, מבצע "חורף חם" בעיצומו: סורקים בשטח בנוי, באתר ynet, 2 במרץ 2008.
^ אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
^ מכתב הפתיחה של ידלין באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
^ ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012.
^ יוני הרש, "ממליץ לאובאמה להתחייב בכנסת: אם צריך - נתקוף", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012.
^ שירות גלובס, ‏ראש אמ"ן לשעבר: "אין שום איום קיומי על ישראל. פשוט אין", באתר גלובס, 20 בנובמבר 2014
^ יהונתן ליס, ידלין הצטרף למחנה הציוני: "אוכל לתרום מניסיוני לתפקיד שר הביטחון", באתר הארץ, 19 בינואר 2015
יהונתן ליס, ידלין לא ישובץ ברשימת המחנה הציוני; בכיר בעבודה: הוא מועמד כמעט פיקטיבי, באתר הארץ, 24 בינואר 2015
^ עדו בן פורת, יישאר בעבודה? תלוי, באתר ערוץ 7, 20 בינואר 2015
^ יהושע בריינר, גנץ גייס לעזרתו עוד שלושה גנרלים, אבל מי שהתבלט היה אזרח אחד, באתר הארץ, 7 באפריל 2019
^ מעריב אונליין, ‏עמוס ידלין החליט לסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2021
^ גלית חתן, ‏הארגון החדש של עמוס ידלין ופיני כהן, באתר גלובס, 7 ביוני 2023

עמוס ידלין - תבניות ניווט

[1] נפרד מחיל האוויר, אתר החיל האוויר, 10 בנובמבר 2010

[2] עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2006

[3] גל פרל, "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תיאורטי, יתפקד פחות טוב", הבלוג על הכוונת, ‏ 2 בפברואר 2020.

[4] חנן גרינברג, האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים", באתר ynet, 27 בינואר 2004

[5] עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003

[6] עמוס הראל, סבב מינויים בצה"ל: יוצא חיל האוויר ידלין ימונה לראש אמ"ן - גנץ למפקד זרוע היבשה, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2005

[7] עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמודים 213-214.

[8] אמיר בוחבוט, כך מתכנן צה"ל לנסות לחסל את נסראללה, באתר nrg‏, 11 ביולי 2007.

[9] יוחאי עופר, מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014.

[10] אמיר בוחבוט‏, חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2013.

[11] אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg מעריב, 16 בספטמבר 2007

[12] חנן גרינברג, מבצע "חורף חם" בעיצומו: סורקים בשטח בנוי, באתר ynet, 2 במרץ 2008.

[13] אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.

[14] מכתב הפתיחה של ידלין באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי

[15] ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012.

[16] יוני הרש, "ממליץ לאובאמה להתחייב בכנסת: אם צריך - נתקוף", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012.

[17] שירות גלובס, ‏ראש אמ"ן לשעבר: "אין שום איום קיומי על ישראל. פשוט אין", באתר גלובס, 20 בנובמבר 2014

[18] יהונתן ליס, ידלין הצטרף למחנה הציוני: "אוכל לתרום מניסיוני לתפקיד שר הביטחון", באתר הארץ, 19 בינואר 2015
יהונתן ליס, ידלין לא ישובץ ברשימת המחנה הציוני; בכיר בעבודה: הוא מועמד כמעט פיקטיבי, באתר הארץ, 24 בינואר 2015

[19] עדו בן פורת, יישאר בעבודה? תלוי, באתר ערוץ 7, 20 בינואר 2015

[20] יהושע בריינר, גנץ גייס לעזרתו עוד שלושה גנרלים, אבל מי שהתבלט היה אזרח אחד, באתר הארץ, 7 באפריל 2019

[21] מעריב אונליין, ‏עמוס ידלין החליט לסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2021

[22] גלית חתן, ‏הארגון החדש של עמוס ידלין ופיני כהן, באתר גלובס, 7 ביוני 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

תפקידים בשירות

אלוף עמוס ידלין ביוני 2005, במדי חיל האוויר
לידה	20 בנובמבר 1951 (בן 71) ישראל חצרים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בית הספר לטיסה
צאצאים	רותם ידלין
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1970–2010 (כ־40 שנה)
דרגה	אלוף
[[קובץ:תבנית:סמל/טייסת116\|קישור=טייסת116\|22px]]מפקד טייסת 116 מפקד טייסת 106 מפקד בסיס נבטים מפקד בסיס חצרים מפקד להק המודיעין ראש מטה חיל האוויר מפקד המכללות הצבאיות נספח צה"ל בארצות הברית ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים מבצע אופרה מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון מבצע אופרה האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מלחמת לבנון השנייה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עמוס ידלין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמוס ידלין