טרור ערבי בישראל
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניפוח מיותר של הנושא/ הכללת פרטים לא רלוונטיים. | |
טרור ערבי בישראל כולל מעורבות בפעולות טרור שבוצעו על ידי ערבים בישראל מהשנים שטרום קום המדינה ועד היום, ביוזמת יחידים או התארגנויות מקומיות או שיתוף וסיוע לארגוני טרור פלסטינים. מרבית מעשי טרור בישראל הם ממניעים לאומניים או אסלאמיים, ויש פיגועי נקמה המתרחשים בעקבות אירועים אישיים שמבצעי הפיגוע חוו או שחווה עמם.
בשנות ה-1990 עריכה
ב-14 בפברואר 1992, שלושה ערבים ישראלים מוואדי עארה, בני משפחת אגברייה: אבראהים חסן מחמוד, אחמד אגבאריה ומחמד חסן מחמוד, תושבי מושיריפה ואום אל-פחם חדרו למתחם אוהלים בשטח אש בכרמל הדרומי ורצחו בשנתם שלושה טירונים באמצעות קלשונים. האירוע זכה לשם "ליל הקלשונים"[1].
לאחר הפיגוע ביער מגידו, בו רצח ערבי-ישראלי (מכפר מושירייפה) בדקירות סכין את זוג הסטודנטים שרון שטיינמץ ויחיאל שי פינפטר באלול תשנ"ט (29.08.1999) כשיצאו לטיול,[2] נערך דיון בכנסת על "השתתפותם של ערבים ישראלים בפעולות טרור"[3].
בכל זאת, הוערך, שבשנות 9–1996 המגמה הייתה בירידה לעומת ימי פרוץ האינתיפאדה הראשונה[4].
משנת 2000 עריכה
ב-2001, נעצרה חולית טרור של 4 ערבים ישראלים תושבי אום אל-פאחם[5].
בשלוש השנים 2000–2003 היו כ־60 התארגנויות עוינות בקרב ערביי ישראל; למעלה מ-100 ערביים ישראליים נתפסו בפעילות טרור[6].
בדו"ח ה-2004 של השב"כ[7] נקבע כי ערביי ישראל מהווים יעד מועדף להפעלה אצל ארגוני הטרור. כתושבי מדינה, הם בעלי יכולת לנוע בצורה חופשית בכל שטחי המדינה ובעלי ידע שעלול לעזור לארגוני הטרור. כך למשל, בשנים 2001–2004 נחשפו 104 התארגנויות טרור בהם נטלו חלק כ־200 ערבים ישראלים שהיו מעורבות בפיגועים שבהם נרצחו 136 ישראלים. הדו"ח הדגיש כי "העוסקים בטרור מקרב ערביי ישראל הם שוליים קיצוניים המהווים אחוז קטן מאוד מאוכלוסייה זו".
בייחוד מאז יציאת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000, מנצל חזבאללה[8] את מערך הקשרים המשפחתיים והפליליים עם ערביי ישראל להעברת כלי-נשק, סמים וכסף אל ישראל, ומפעיל אנשים לצורך איסוף מודיעין וגיוס. שיטה אחרת היא הקמת תשתיות לארגוני ביצוע ומודיעין של טרור ערבי ישראלי[7]. דו"ח השב"כ העוסק בכך מצא לנכון לציין: "יודגש כי רובם המכריע של ערביי ישראל הם אזרחים שומרי חוק הפועלים על פי הכללים הקיימים במדינה דמוקרטית"[8].
במהלך השנים הייתה מעורבות של ערביי מזרח ירושלים בפעילות טרוריסטית כנגד יהודים, לרוב כחוליות מסייעות להוצאת פיגועים בהכוונת תשתיות טרור ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הסיוע התבטא באיסוף מידע מודיעיני, רכישת אמצעי לחימה והובלת מחבלים אל מקום הפיגוע תוך ניצול הכרת השטח וחופש התנועה מתוקף היותם בעלי תעודת זהות ישראלית[9].
בשנות השיא של פיגועי ההתאבדות (2002–2003) נעשה שימוש רב על ידי ארגוני הטרור בתושבים ממזרח ירושלים שהיו מעורבים במספר פיגועי התאבדות קשים[10], בהם הפיגוע בקו 2 בירושלים והפיגועים שבוצעו על ידי חוליית סילואן. בתכנון פיגועים יש לציין את מוניר רג'בי מחיפה שסייע בתכנון הפיגוע הפיגוע בקו 37 ב-2003. ב-2008, חוליה של ששה ערבים ישראלים תכננה להקים תשתית של אל-קאעידה ולבצע פיגועים[11].
בדו"ח שפורסם במרס 2008, ביהודה ובשומרון ובקרב ערביי ישראל, נחשפו מאז תחילת 2008 מספר פעילי טרור, אשר גויסו לשורות אלקאעדה והג'האד העולמי באמצעות האינטרנט.[12] ב-2008, שני תושבי מזרח ירושלים שני פעילי חמאס שתכננו פעולות טרור[13].
בדו"ח של שירות הביטחון הכללי משנת 2008 נאמר כי חלה עלייה ניכרת במספר של ערביי מזרח ירושלים המעורבים בטרור, וכי בניגוד לעבר בוצעו בשנה זו מספר פיגועים קשים על ידי התארגנויות עצמאיות ממזרח ירושלים, בהם פיגועי הדריסה במרכז העיר והפיגוע בישיבת מרכז הרב[9][14]. בתחילת שנת 2011 אמר יובל דיסקין ראש השב"כ כי זירת מזרח ירושלים מתנהגת כזירה פלסטינית, אף על פי שתושביה מחזיקים בתעודת זהות כחולה[15].
בין 2000 ל-2016: שורה של יישובים ערביים מהם יצאו רוצחי יהודים וסייעניהם[16]. בעוד שב-2014, על פי סמי סמוכה, מעורבות ערביי ישראל בטרור הייתה במגמת ירידה[17] ב-2015 נרשמה עלייה על פי השב"כ[18].
ב-2016, אמיר בוחבוט סיקר על "פצצה מתקתקת על אש קטנה: המעורבות הגוברת של ערביי ישראל בטרור", שחלקם מצטרפים לדאעש ונוסעים לסוריה ואחרים מתכננים פיגועים בלב תל אביב ובאילת. על אף שמדובר במספרים מזעריים, כמות הערבים הישראלים שהיו מעורבים בטרור עלתה"[19]. על פי הערכה ב-2022, למרות ששניים מהפיגועים בגל הטרור בוצעו בידי שלושה ערבים אזרחי ישראל, שהזדהו עם דאעש – 'המדינה האסלאמית'. עם זאת, הארגון לא קנה אחיזה בציבור הערבי בישראל ונטל חסות על הפיגועים למרות שלא היה מעורב בהם, אלא בהשראה בלבד[20].
בפיגוע הירי בעיר התחתית בחיפה (2017) ביצע תושב חיפה שלושה אירועי ירי שונים על רקע לאומני כנגד יהודים, ורצח את הטכנאי גיא יעקב כפרי; ב־14 ביולי 2017, שלושה מחבלים ערביי ישראל מאום אל־פחם ביצעו פיגוע בהר הבית בו רצחו ביריות שני שוטרים דרוזים לפני שנורו למוות על ידי כוחות הביטחון. בלילה שבין 26 ביולי ל־27 ביולי נערכה הלוויית המחבלים באום אל־פחם, לאחר שישראל שחררה את גופותיהם בעקבות עתירה וצו של בג"ץ. בהלוויה השתתפו אלפים מקרב ערבי ישראל שצעקו סיסמאות בשבח המחבלים, אותם כינו "שהידים", וכן קראו "ברוח ובדם, נפדה אותך אל־אקצא"[21]. הנהגת ערביי ישראל נמנעה מלגנות את הפיגוע במילים ברורות והוקעה על כך על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין: "השתיקה והתגובות הרפות של חלק מהמנהיגות הפוליטית הערבית מקוממות. טרור חייב להיות מוקע ללא תנאי וללא התפתלויות."[22] התגובה הרפה הוקעה על ידי ראשי העדה הדרוזית[23].
ב-7 באפריל 2023 ביצע ערבי-ישראלי את פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב.
התייחסות הנהגת ערביי ישראל עריכה
מההנהגה האיסלאמית: ב-2012, האימאם נאזם אבו סאלים סכאפה מנצרת הורשע בהסתה לטרור ובתמיכה בארגון טרור על ש"פירש סכאפה השקפת עולם אידאולוגית של הג'יהאד העולמי... פרסם גילויי תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור אל-קאעידה והטיף למעשי אלימות". שני ארגוני טרור פעלו בהשראתו, בהם הארגון שרצח את נהג המונית יפים וינשטיין בנובמבר 2009[24]; מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח ראאד סלאח[25] ריצה במאסר על תמיכתו בטרור שהחל מ-2015. במסגרת "מניעת ואיסור הסתה ותמיכה בארגון טרור" נאסר על השייח' לצאת מן הארץ[26]; כמאל ח'טיב, כסגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, הואשם בגין שלוש עבירות של הסתה לאלימות, שתי עבירות של "פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה או הזדהות" ועבירה של הזדהות עם ארגון טרור - על דבריו ב-אפריל-מאי 2021, על רקע גל ההתפרעויות האלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני וחלקם בעת מבצע שומר החומות[27]; האימאם יוסוף אל-באז מלוד נעצר ב-2021 בחשד להסתה לאלימות, טרור ואיומים[28].
טרור ורשתות חברתיות עריכה
דו"ח שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לגבי "אינתיפאדת היחידים" שהחלה שנת 2015, הציג את המדיה החברתית כגורם שאפשר למעשה את גל הטרור. שהרשתות החברתיות סייעו בהפצת שמועות ושקרים, רטוריקה שמטרתה לעורר זעם המוני, הדרכות מעשיות לביצוע מעשי טרור יעילים, מודלים לחיקוי ותמריצים חברתיים לבצע פעולות טרור[29][30]. בנוסף לכך, ארגוני החמאס והפת"ח הוסיפו בהסתה. בספטמבר 2015 הופצו סרטוני תעמולה רבים ברשתות החברתיות, חלקם קראו לצופים לנקוט בפעולה דוגמת "קבלו את ההחלטה בעצמכם, אל לחכות למנהיגים" או פניית "מתי תביע את זעמך?". במקרים רבים הופיעה הסכין ככלי ששימוש בו עשוי להביא לשינוי, ובמקרים מסוימים אף הוצגה מפורשות דקירת יהודים או חיילים כמעשה המתבקש. בהמשך התגברה מגמה זו בסרטונים שהפיץ החמאס ברשתות החברתיות. סרטונים רבים במשך שבועות היו מצוירים בפנייתם לקהל צעיר, כשאחרים יועדו במיוחד עבור נשים[30]. הרשתות החברתיות בלטו כמדיה המאפשרת הגעתם של תכנים אלו, המותאמים במיוחד עבור קהלים מסוימים, אל הקהל אותו הם מנסים לשלהב.
בימי המהומות בישראל ב-2021 נכנס הקשר בין הטרור לרשתות החברתיות למרכז, מה שגרם להגדיר את התופעה בכינוי העיתונאי "אינתיפאדת הטיקטוק" או "טרור הטיקטוק"[31][32][33]. משטרת ישראל והשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ייחסו לרשתות החברתיות גורם מעודד הסתה[34][35]. במהלך המהומות ניתח ארגון "Fake Reporter" את פעילות הרשת מצד יהודים שקראו לאירועי אלימות כלפי אזרחים ערבים או רכושם, ועל פי ניתוחו מרבית פעילות זו בוצעה בעשרות קבוצות סגורות, בעיקר בטלגרם, ובהם נוטרו אלפי תכנים אלימים לרבות סרטונים המציגים אלימות מפורשת, חדשות כזב ויזמות לביצוע פעולות אלימות. בעקבות הניתוח בזמן אמת, סגרו גורמים מהרשות המבצעת חלק מקבוצות אלו כבר במהלך גל המהומות, ועל פי עדויות ברשתות החברתיות גם ביצעו מעצרים[36]. בכלי התקשורת הוצגו סרטונים בעלי אופי אלים שהפכו ויראלים ברשת הטיקטוק ובפלטפורמות רשת אחרות, בהם ערבים ישראלים הצטלמו כשהם נוקטים באלימות והשפלה כלפי יהודים בישראל, בעיקר בעלי חזות חרדית[37] מאלה שנתפסו, הואשמו בתקיפות ממניע גזעני[38][39].
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אבו-מאזן ו-120 הזקנים, באתר www.news1.co.il
- ^ StackPath, zvulun.gal-ed.co.il
- ^ "השתתפותם של ערבים ישראלים בפעולות טרור" -(הישיבה העשרים ושבע של הכנסת החמש עשרה יום שלישי, ד' בתשרי התש"ס 14 בספטמבר 1999), באתר הכנסת, 2012-03-28
- ^ אפרים יער, מגמות בחברה הישראלית, Open University of Israel, 2001, עמ' 325, מסת"ב 978-965-06-0575-9. (בiw)
- ^ שרון רופא, הותר לפרסום: נעצרה חולית טרור של ערבים ישראלים, באתר ynet, 19 ביולי 2001
- ^ Ehud Sprinzak, אהוד שפרינצק, שאלת הערבים בישראל: מפתרון הבעיה לניהולה, מרכז הבינתחומי הרצליה,, 2003, עמ' 25, מסת"ב 978-965-7257-02-9. (בiw)
- ^ 1 2 סיכום 4 שנות עימות – נתונים ומגמות בטרור, באתר השב"כ
- ^ 1 2 פעילות חזבאללה מול ערביי ישראל, באתר השב"כ
- ^ 1 2 מעורבות מזרח-ירושלמים בפעילות טרור, ספטמבר 2008, אתר השירות הביטחון הכללי
- ^ סיכום שנת 2003 ממערכת הביטחון, אתר משרד ראש הממשלה, עמ' 7, (DOC); כתבי אישום נגד שלשה תושבי מזרח ירושלים, מרכז המידע למודיעין ולטרור - המרכז למורשת המודיעין, 6 בנובמבר 2007
- ^ כוחות הביטחון עצרו בחודש האחרון שישה צעירים ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, חלקם סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים., באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2008-07-22
- ^ טרור ואינטרנט: אלקאעדה והג'האד העולמי ממשיכים לגייס לשורותיהם פעילים פלסטינים באמצעות האינטרנט., באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2009-03-22
- ^ כוחות הביטחון עצרו בירושלים חולית חמאס המונה שני פעילים נושאי תעודות זהות ישראליות וסיכלו תוכניות לחטוף שוטר משמר הגבול ולבצע פיגועים נוספים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2008-12-15
- ^ שני מאסרי עולם לתושב מזרח י-ם שהורשע ברצח שני שוטרים, באתר הארץ, 11 בינואר 2010
- ^ חזקי עזרא, דיסקין: בגזרת י-ם אין ירידה בכמות הטרור, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2011
- ^ קלמן ליבסקינד, התדהמה כולה שלנו: לנפץ את האגדה על החברה הערבית שלא רוצה טרור, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2016
- ^ מעורבות ערביי ישראל בטרור במגמת ירידה, באתר www.makorrishon.co.il, 2014-05-01
- ^ סיכום שנתי 2015, באתר www.shabak.gov.il
- ^ אמיר בוחבוט, פצצה מתקתקת על אש קטנה: המעורבות הגוברת של ערביי ישראל בטרור, באתר וואלה!, 3 בינואר 2016
- ^ מה לדאע"ש ולישראל ולאזרחיה הערבים?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומית
- ^ ynet, אום אל-פחם: אלפים השתתפו בהלוויית המחבלים מהפיגוע בהר הבית - "שהידים", באתר ynet, 27 ביולי 2017
- ^ אריק בנדר, ריבלין: השתיקה של חלק מהמנהיגות הפוליטית הערבית מקוממת, באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2017.
- ^ עדי דניאל, "מוגי לב מתחבאים מאחורי נוסחאות מעורפלות", באתר ערוץ 20, 15 ביולי 2017
- ^ אימאם מנצרת הורשע בהסתה לטרור ובתמיכה בארגון טרור, באתר ynet, 1 באפריל 2012
- ^ ראאד סלאח הורשע בהסתה לטרור, באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
- ^ https://www.maariv.co.il/news/military/Article-898002
- ^ "נשיקות לגיבורי יפו": כתב אישום נגד השייח' כמאל ח'טיב שהסית לאלימות ושיבח טרור, באתר ערוץ 7, 2021-05-27
- ^ לירן לוי, יואב איתיאל, איש דת בכיר מלוד נעצר הלילה בחשד להסתה ברשתות, באתר וואלה!, 17 ביוני 2021
- ^ יוסי קופרווסר והירש גודמן, המסר והסכין: מה עומד מאחורי ההתקוממות הפלסטינית ב-2015 ומה לא הבין הדרג המדיני והצבאי, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 15 נובמבר 2020
- ^ 1 2 Incitement on Social Media:The Fuel and Detonator of Palestinian Violence, Jerusalem Center for Public Affairs (באנגלית אמריקאית)
- ^ אלחנן שפייזר, במדינה לא מתפקדת, גם סרטוני טיקטוק הופכים לאינתיפאדה, בעיתון מקור ראשון, 25 באפריל 2021
- ^ אינתיפאדת הטיקטוק, באתר ערוץ 20
- ^ דורון מצא, כשהשכונה מריחה את החולשה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2021
- ^ ברוך שפירא, שוב מהומות בירושלים • המשטרה מאשרת: "הסרטונים ברשת גרמו להסתה", באתר JDN - חדשות, 24 באפריל 2021
- ^ אוחנה פרסם פוסט על המהומות בירושלים, פעילי הימין הקיצוני לא הוזכרו, באתר וואלה!, 23 באפריל 2021
- ^ עומר כביר, דו"ח טכנולוגיגל עכור של אלימות ושנאה שוטף את הרשתות החברתיות, באתר כלכליסט, 16 במאי 2021
- ^ יניב הלפרין, "טרור הטיקטוק"? לא רק המבצעים אחראים, באתר אנשים ומחשבים, 19 באפריל 2021
- ^ אלדר ממן, טרור הטיקטוק: ערבי מירושלים מואשם בתקיפת יהודי חרדי ממניע גזעני, באתר 0404, 2021-05-03
- ^ "תקיפות הטיקטוק": שב"כ והמשטרה עצרו חשודים שהכו יהודים בירושלים, באתר ynet, 14 במאי 2021