זכות בחירה לנשים

(הופנה מהדף זכות הצבעה לנשים)

זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם. במהלך המאה ה-19 החלו להתעורר דרישות להעניק לנשים זכות בחירה, וברוב המדינות היא ניתנה במהלך המאה ה-20.

אנני קני וכריסטבל פנקהרסט, מנהיגות WSPU, ‏1908
כרזה בעד זכות הצבעה לנשים באוסטריה: ״נשים, נערות, אמהות פועלות - דורשות זכות בחירה״
לוחמות זכויות נשים אמריקאיות מפגינות מול הבית הלבן נגד הנשיא וילסון ובעד זכות בחירה לנשים בארצות הברית. 1918 לערך

היסטוריה

עריכה

זכות בחירה לנשים הוענקה לראשונה ברפובליקה הקורסיקנית אשר התקיימה בין השנים 17551769 באי קורסיקה, אך הוגבלה לנשים לא נשואות. כאשר האי נכבש וסופח לממלכת צרפת בשנת 1769, בוטלה זכות ההצבעה, ובפרט זכות ההצבעה לנשים.

החוקה של ניו ג'רזי העניקה זכות בחירה לנשים בעלות רכוש בין השנים 17761807, אך לא לנשים נשואות אשר לא החזיקו רכוש בנפרד מבעליהן.

בשנת 1838 הצטרף האי פיטקרן לאימפריה הבריטית והעניק זכות בחירה גם לנשים, הגם שהקהילה באי הייתה קטנה ביותר. המדינה הריבונית הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים, שעדיין קיימת, היא ניו זילנד, אשר העניקה לנשים זכות בחירה לקראת הבחירות בשנת 1893. אמנם לנשים לא ניתנה עדיין הזכות להיבחר לבית הנבחרים, אך באותה שנה נבחרה האישה הראשונה לראש עיר באונהונגה, אליזבת ייטס, שכיהנה בתפקיד למשך שנה.

בתחילת המאה ה-20 הוקמו מספר ארגונים לאומיים ובינלאומיים לתיאום המאמצים לשינוי החקיקה שתוביל לזכות ההצבעה, שהמרכזי ביניהם הוא ברית הנשים הבינלאומית (International Alliance of Women). הארגון היה פעיל גם בקידום זכויות אזרח לנשים.

פינלנד העניקה לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר בשנת 1906. רוסיה העניקה לנשים זכות בחירה בשנת 1917, בריטניה וגרמניה בשנת 1918. ארצות הברית אשררה את התיקון ה-19 לחוקה אשר העניק זכות בחירה לנשים בכל המדינות, בשנת 1920. בספרד ניתנה זכות בחירה לנשים על ידי הממשלה הרפובליקנית בשנת 1930. בברזיל לאחר מאבק ארוך שנים בהובלת ברטה לוץ זכות בחירה לנשים ניתנה ב-1931 והיא נבחרה לפרלמנט תוך מספר שנים. בצרפת ניתנה לנשים זכות בחירה בשנת 1944 ובשווייץ רק בשנת 1971‏.[1] עם מתן זכויות הצבעה לנשים בסעודיה בשנת 2011, בכל המדינות בעולם - שנערכות בהן בחירות - ניתנת זכות הצבעה לנשים.

בארץ ישראל

עריכה
  ערך מורחב – זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל

בספרו האוטופי אלטנוילנד שנכתב בשנת 1902 חזה הרצל את הדמוקרטיה היהודית בארץ ישראל ככזו המעניקה לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר.[2] החל בקונגרס הציוני העולמי השני הוענקה לנשים זכות בחירה לקונגרס הציוני. המחלוקת הראשונה על זכותן של נשים יהודיות בארץ ישראל להשתתף בבחירות התרחשה בזכרון יעקב ב-1903, בבחירות לוועד הכנסייה הארצישראלית שאמור היה לייצג את הקהילה היהודית מול השלטונות העות'מאנים והקונגרס הציוני. הוחלט שגם לנשים תינתן זכות הצבעה. בשנת 1910 כתבה שרה טהון מאמר בו דרשה זכות בחירה לנשים בארץ.[3]

נשים יהודיות בארץ ישראל דרשו זכות לבחור ולהיבחר מאז שהחלו הדיונים על הקמת מוסדות היישוב היהודי בארץ לאחר הכיבוש הבריטי ותחילת המנדט. בשנת 1919 הוקמה התאחדות נשים עבריות לשיווין זכויות בא"י על ידי שרה עזריהו, רוזה וולט-שטראוס ואחרות, שדרשה שיותר לנשים להשתתף בחיים הציבוריים. את קורות המאבק כתבה שרה עזריהו בספרה על התאחדות הנשים (1949). המאבק הסתיים בהצלחה בשנת 1926 והוא הגורם העיקרי לכך ששאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים של כנסת ישראל היו בשנת 1920, ועוררו מחלוקת ביישוב, ובכללו מחלוקת הלכתית בשאלה האם הצבעת נשים מותרת: בעוד הרב קוק, בנוסף לרבנים האשכנזים ומנהיגי העדה בירושלים[4] סבר שהדבר אסור, סבר הרב עוזיאל הספרדי כי הדבר מותר.[5] כך כתבו גם מספר רבנים דתיים לאומיים בולטים במאה ה-21, כרב יעקב אריאל[6] והרב זלמן מלמד.[7] נימוקיו של הרב קוק בדבר האיסור היו בהסתמך על התפיסה: ”כל כבודה בת מלך פנימה” (ספר תהילים, פרק מ"ה, י"ד) שמשמעה כי נשים, בהתאם לאופיין, אינן צריכות לעסוק בפעילות ציבורית.[8][9] בתגובה לכרוזים חריפים שפרסמו המתנגדים, פרסם ראש ועד הפועל של הסתדרות החרדים באוקראינה, יעקב ברמן, מכתב גלוי בו העיד שבכל רוסיה אוקראינה וליטא הוחלט בשנת תרע"ח על ידי גדולי התורה, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב הלל מיליקובסקי ואחרים - שאין מניעה מנשים להצביע בבחירות.[10] כמו כן, טעמי האוסרים לא נחשבו חזקים מספיק לאסור הצבעת נשים בדיעבד - שכן משהוכרע ביישוב שזכות ההצבעה תינתן גם לנשים, גם הפוסקים שהתנגדו לנתינתה תמכו בכך שנשים יממשו אותה כמו גברים, וימנע תת-יצוג של המגזר.[8]

עם כינונה של מדינת ישראל הוענקה זכות ההצבעה לכל הבגירים בהן נשים כהמשך ישיר של זכות ההצבעה להנהגת היישוב העברי שקדם למדינה.

ברחבי העולם

עריכה

ניו זילנד

עריכה

חוק הבחירות של ניו זילנד מ-19 בספטמבר 1893 הפך את ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם בה ניתנת זכות בחירה לנשים.

ספרד

עריכה

בזמן שלטונו של מיגל פרימו דה ריברה (1923 - 1930) רק נשים בעלות מעמד של "ראש משק בית" הורשו להצביע בבחירות מקומיות, אך לא היו כאלו באותה תקופה. זכות בחירה לנשים עוגנה בחוקה רק ב-1931 בזכות פועלה של קלרה קמפואמור.

צרפת

עריכה

תקנת זכות הבחירה לנשים הותקנה ב-21 באפריל 1944 על ידי הוועדה הצרפתית לשחרור לאומי ואושררה באוקטובר 1944 על ידי הממשלה הצרפתית הזמנית. הבחירות הראשונות בהן נשים יכלו להצביע היו הבחירות המקומיות ב-29 באפריל 1945 והבחירות הפרלמטריות ב-21 באוקטובר 1945.

מועד הענקת זכות הצבעה לנשים ברחבי העולם

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריה אברהם פרימר, נשים בתפקידים ציבוריים בתקופה המודרנית, בתוך אפיקי יהודה - ספר זיכרון להרב יהודה גרשוני זצ"ל, איתמר ורהפטיג עורך, הוצאת אריאל, ירושלים, תשס"ה עמ' 330-354
  2. ^ תיאודור הרצל, אלטנוילנד, ספר שני, פרק ב
  3. ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 175-174
  4. ^ פרופ' צבי זוהר, "האירו פני המזרח: הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון", עמ' 239
  5. ^ יחזקאל כהן, "המחלוקת בין הרבנים קוק ועוזיאל זצ"ל על מתן זכות בחירה לנשים", הגות ה', עמ' 83–95, ירושלים, התשמ"ג
    הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: מפסקיו - לנשים זכות לבחור ולהיבחר, באתר משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית
  6. ^ "האישה בעידן המודרני לאור ההלכה, מתוך "טללי אורות" יג', תשס"ז(הקישור אינו פעיל, 23 בנובמבר 2017)
  7. ^ תשובה באתר "ישיבה"
  8. ^ 1 2 הרב דב ליאור, הצבעת נשים בבחירות, תשובה באתר "ישיבה".
  9. ^ הרב אליעזר מלמד, נשים בתפקידים ציבוריים, באתר ערוץ 7
  10. ^ ⁨מכתב גלוי ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 11 נובמבר 1925 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  11. ^ בשנת 1972 ובהיקף רחב יותר בשנת 1976 נערכו ביהודה, שומרון וחבל עזה בחירות מקומיות בהחלטת הממשל הצבאי הישראלי בשטחים ובהן לראשונה ניתנה זכות הצבעה לפלסטיניות. למתנחלות הייתה זכות הצבעה שווה למתנחלים מלכתחילה.
  12. ^ רויטרס, היסטוריה בסעודיה: נשים יוכלו להצביע בבחירות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2011
  13. ^ ויטה קיירס, ‏אסור להן לצאת מהבית בלי רשות, אבל בשבת הקרובה הנשים הסעודיות ילכו להצביע, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2015
  14. ^ אם כי בפועל ההחלטה יצא לפועל רק כ-4 שנים לאחר מכן.[13]