יחסי ישראל–פרו
יחסי ישראל–פרו הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין רפובליקת פרו.
יחסי ישראל–פרו | |
---|---|
לחצו כדי להקטין חזרה | |
ישראל | פרו |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 1,285,216 |
אוכלוסייה | |
10,009,800 | 34,338,347 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | 267,603 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,940 | 7,793 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
היסטוריה
עריכהמשנות השמונים של המאה ה-19 חיה קהילה יהודית קטנה בעיר איקיטוס שבפרו[1].
במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, פרו נמנתה יחד עם 33 המדינות שתמכו בתוכנית בהצבעתן. בפברואר 1949, זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות, הכירה בישראל[2]. במרץ 1957 אישרה ממשלת ישראל את מינויו של מריו דה סולה כשגריר פרו בישראל[3], ובאוגוסט 1957 הגיש הציר הפרואני הראשון בישראל את כתב האמנתו לשרת החוץ[4] ולנשיא המדינה[5][6].
במהלך רעידות האדמה שהתרחשו בפרו במהלך השנים: 1970, 2005, ו-2007, ישראל הייתה המדינה הראשונה ששלחה סיוע למקום[7]. כחלק מסיועה, שלחה את יחידת החילוץ 669 מטעם צה"ל, יחד עם כוחות מחיל הרפואה אשר הקימו במקום בית חולים שדה[8][9].
בשנת 2011, הרמטכ"ל לשעבר של הכוחות המזוינים של פרו, הגנרל פרנסיסקו קונטררס, הצהיר: "אנחנו בהחלט צריכים להיות מודאגים מהנוכחות הגוברת של איראן בדרום אמריקה. נראה כי ארגונים איראנים מעניקים תמיכה לארגוני טרור אחרים, וכי יש ביניהם שיתוף פעולה. יש משהו מוזר ביחסים שצ'אווס יצר עם איראן, וכך גם נוכחותו של שר ההגנה האיראני בבוליביה בביקורו לאחרונה". קונטררס הוסיף באומרו כי "מדינות כמו ישראל ופרו צריכות להגביר את שיתוף הפעולה כדי להילחם באיום הטרור הגובר"[10].
לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל על ידי הנשיא דונלד טראמפ בשנת 2017, חתמו חברי הפרלמנט הפרואני על עצומה הקוראת לממשלה להעביר את השגרירות הפרואנית בישראל לירושלים[11].
מסחר
עריכההסחר בין שתי מדינות עמד על 37 מיליון דולרים בשנת 1997. 31 מיליון דולרים מתוכם מגיעים מהיצוא הישראלי לפרו. היצוא הישראלי לפרו עלה ב-71.5% ברבעון הראשון של שנת 1998 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. היצוא הישראלי מורכב ממכונות ומוצרי פלסטיק. ישראל מייבאת מזון, משקאות וטבק מפרו[12]. באותה שנה, ישראל ופרו קיימו שיחות משותפות בנושא יצירת סחר חופשי בין 2 המדינות[12].
קשרי ההגנה של ישראל עם פרו נמשכים מאז מספר עשורים אחורנית, וכוללים בשנים האחרונות את מכירת טיל הנ"ט ספייק של החברה הממשלתית הישראלית, רפאל לצבא פרו וכן מל"טים ישראלים לחיל האוויר הפרואני. בשנת 2009 חתמה ממשלת פרו על עסקה של 9 מיליון דולר עם "Global CST", חברת ייעוץ ביטחונית שבסיסה בפתח תקווה, המנוהלת על ידי האלוף לשעבר בצה"ל ישראל זיו. הגנרל הפרואני פרנסיסקו קונטררס הצהיר כי החליט לשכור את החברה כדי לסייע בהכשרת הצבא הפרואני כיצד להילחם בטרוריסטים מהארגון הטרור המאואיסטי בפרו, הנתיב הזוהר. לדברי קונטררס, החברה התמקדה בהכשרת כוחות עילית לפעולות סיכול מיוחדות, חיזוק רשתות המודיעין הפרואניות וסיוע לכוחות הביטחון בעבודה משותפת להרג או לכידת חברי ארגון הטרור.
ב-24 באוקטובר 2013, חתמו משרדי ההגנה של פרו וישראל על מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה צבאי-טכני בנושאי הגנה, פיתוח טכנולוגיה צבאית, מחקר ותכנון על ידי שר ההגנה הפרואני, פדרו קטריאנו, בנוכחות שגריר ישראל בפרו, מודי אפרין[13].
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל נספחות מסחרית בלימה. הנספח הכלכלי בפרו הוא לאו מקוך[14].
במאי 2013 קיים שר החקלאות של פרו, מילטון פון הסה, שיחות עם מקבילו הישראלי יאיר שמיר לחיזוק שיתוף הפעולה בנושאי חקלאות ויישום פרויקטים בין 2 המדינות. במהלכן פון הסה אמר כי ישראל פיתחה טכנולוגיה חקלאית מודרנית כדי לטפל בבעיות הנגרמות על ידי מדבריות, טכנולוגיה שפרו מעוניינת מאוד ללמוד מניסיונה עבור השגת ניהול מים יעיל באזורים צחיחים[15].
בשנת 2014, כ-30 סטודנטים לאגרונומיה מפיורה, טרוחיו וארקיפה נסעו לישראל למשך 10 חודשים עבור קבלת הכשרה בתחום החקלאי[16].
שונות
עריכהבשנים 2001-2006 הישראלית לשעבר אליאן קרפ הפכה לאישה הראשונה של פרו בהיותה אשתו של הנשיא ה-92 אלחנדרו טולדו[17].
בפברואר 2019 פנה נשיא מדינת ישראל לנשיא פרו, בבקשה לחון אזרחית ישראל צעירה בעלת צרכים מיוחדים שנעצרה בגין החזקת 28 ק"ג של קוקאין וקריסטל. בספטמבר 2021 שוחררה חזרה לישראל[18].
נציגויות דיפלומטיות
עריכהראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 147–149.
קישורים חיצוניים
עריכה- מתהדקים יחסי ישראל פרו, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
- אפרת נוימן, אשת נשיא פרו לשעבר, אליאן קרפ טולדו: "שום דבר לא מונע ממני לחזור לפרו", באתר הארץ, 13 במרץ 2008
- מיכאל טוכפלד, לימה, ריאיון עם שגריר ישראל בפרו, בעיתון מקור ראשון, 30 באפריל 2019
- ינון שלום יתח, מה עשו כוחות הלוט"ר של צה"ל 12,489 ק"מ מישראל?, באתר צה"ל, 19 ביולי 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ "Adopting Forebears’ Faith and Leaving Peru for Israel"
- ^ תודת קהלת לימה על הכרת פרו בישראל, דבר, 17 בפברואר 1949
- ^ נתמנה ציר פרו בישראל, הצופה, 11 במרץ 1957
- ^ ציר פרו הראשון מגיש העתק־האמנתו, מעריב, 15 באוגוסט 1957
- ^ ציר פרו הגיש כתב האמנתו, הצופה, 21 באוגוסט 1957; המשך
- ^ ציר פרו הגיש כתב האמנתו, מעריב, 20 באוגוסט 1957
- ^ משלחת ישראלית לפרו, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
- ^ Israeli mission to aid Peru, 20 August 2007
- ^ Israel Offers Humanitarian Relief to Peru
- ^ Peruvian army vet warns of growing Iranian presence, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Перуанские депутаты призвали перенести посольство в Иерусалим, NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ 1 2 "Israel, Peru Agree to Begin Talks on Starting Free Trade".
- ^ GrupoRPP, Perú e Israel suscriben cooperación técnico militar en Defensa, RPP, 2013-10-24 (בספרדית)
- ^ אמריקה בלוג מינהל סחר חוץ - לאו (אריק) מקוך, באתר אמריקה
- ^ Empresa Peruana de Servicios Editoriales S. A. EDITORA PERÚ, Peru, Israel deepen cooperation in agriculture, andina.pe (בספרדית)
- ^ Empresa Peruana de Servicios Editoriales S. A. EDITORA PERÚ, Inversiones israelíes en Perú llegarían a US$ 2,000 millones en próximos años, andina.pe (בספרדית)
- ^ Don’t cry for me, Peru באתר ynet
- ^ רועי רובינשטיין, אילנה קוריאל, הודיה מונסנגו חזרה הביתה אחרי שנתיים במעצר בפרו: "לא אטוס יותר לעולם", באתר ynet, 24 בספטמבר 2021