פתיחת התפריט הראשי

ירכא

מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל


יִרְכָּאערבית : يركا) הוא יישוב במחוז הצפון בישראל. הוכרז כמועצה מקומית ב-1959. רוב תושבי המקום הם דרוזים.

ירכא
PikiWiki Israel 8721 statue at the entrance to yarka.jpg
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה והיב חביש
גובה ממוצע[1] ‎255 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 17,003 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 121
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,070 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 165
תחום שיפוט[2] 15,610 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 95
32°57′15″N 35°12′27″E / 32.9543045314381°N 35.2074369654888°E / 32.9543045314381; 35.2074369654888
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3801
    - דירוג מדד ג'יני 180
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 1.1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.2%דרוזים: 98.7%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.0%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 14.1%
גילאי 60 - 64 2.6%
גילאי 65 ומעלה 5.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 9
תלמידים 4,036
 –  יסודי 1,982
 –  על-יסודי 2,054
מספר כיתות 185
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל ירכא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
חילוות אל רוע'ב בירכא

היסטוריהעריכה

כבר במאה ה-11, עם התפצלות הדת הדרוזית מהאסלאם השיעי, הוזכר כפר בשם ירכא ככפר דרוזי[3]. אך עד המאה ה-19 אין עליו פרטים רבים.

בתחילת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ירכא אחד הכפרים הגדולים בגליל המערבי ובשנת 1596 גרו בו 712 תושבים[4] (לעומת 339 תושבים בעכו ההרוסה). רוב התושבים היו דרוזים שעסקו בחקלאות. במהלך התקופה העות'מאנית התחזקה משפחת מועדי שבראשה עמד סעיד מרזוק מועדי, שקיבלה זיכיון לגביית המיסים עבור השלטון העות'מאני.

החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ביקרו בכפר תיירים וגאוגרפים אירופאים, בהם יוהנס צלר וויקטור גרן[5], אשר מתארים את הכפר ככפר חקלאי דרוזי הבנוי על חורבות מבנים עתיקים. הכפר נבנה מבתי אבן שנבנו בצפיפות סביב חצר מרכזית ו"מנזול" (בית האורחים). בתקופה העות'מאנית נשאר מספר האוכלוסייה בכפר כמעט יציב ובמפקד 1921 נמצאו בכפר 978 תושבים[6]. החוקר יוסף ברסלבי שמע ב-1923 מפי תושבי המקום על יהודים שהתגוררו בכפר עשרות שנים קודם לכן, והקבורים ליד קבר הצדיק בכפר[7]. הספר "ידי משה" מציין את קברו של חושי הארכי בכפר[8].

בתקופת המנדט נסללה דרך מכפר יסיף לירכא והחלה בנייה מחוץ לגרעין הכפר של בתים מודרניים מבטון וברזל. במבנה החברתי הפוליטי והכלכלי לא חל שינוי רב בתקופת המנדט הבריטי, אך השליטה בכפר עברה בהדרגה ממשפחת מועדי למשפחת מולה. בשנת 1965 כבר הושלם המעבר למשפחת מולה, כאשר נציגם קיבל 5 מתוך 9 מקומות במועצה, בעוד משפחת מועדי זכתה בשני נציגים בלבד[9]. במשך השנים סבל הכפר ממריבות בין חמולות[10][11].

בתקופת מלחמת העצמאות לא נפגע הכפר ירכא ותושביו שיתפו פעולה עם שלטונות מדינת ישראל מיד עם הקמתה. באותה תקופה היו בכפר כ-2000 תושבים. ב-1956 הוקמה בכפר מועצה מקומית ובשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל אל הכפר כביש מודרני והוא חובר לרשת המים הארצית ולרשת החשמל הארצית. לאחר שנת 1967 הכפר גדל במהירות, הן במספר תושביו והן במספר המבנים ובשטח אותם תפסו. בשנת 1968 היו בכפר קרוב ל-4500 תושבים[12]. התושבים ברובם זנחו את עבודת האדמה והתפרנסו מתעשייה, קבלנות, ומשירות במשטרה ובכוחות הביטחון. בשנת 1992 הגיע מספר התושבים ל-8,500 איש, נבנו בתי ספר רבים כולל בית ספר תיכון.

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ירכא עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וג'וליס לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וירכא חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

באפריל 2007 החליט שר הפנים על החלפתם של ראש המועצה וחבריה, בשל הגירעון החריף אליו נקלעה המועצה, ובשל שיעורי הגבייה הנמוכים של הארנונה וחשבונות המים [13]. בשנת 2010, מונתה למועצה ועדה קרואה נוספת. הפעם בראשותו של חסין פארס, שהיה קודם מפקד משמר הגבול.

 
כביש הכניסה לירכא, 2018

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בירכא 17,003 תושבים (מקום 121 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לירכא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,363 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[14]

תעשייה ומסחרעריכה

בעבר פעל בכפר מפעל המתכת קדמני, שהעסיק בשיאו כ-120 עובדים. בתקופה מסוימת נסחרו מניותיו בבורסה בתל אביב. לאחר סגירתו הוקם בשטחו קניון. בירכא קיימים שבעה מרכזי קניות ומסחר. בעשורים האחרונים נפתחו מרכזי קניות רבים  אשר ייחודם הוא מחיר נמוך ושווה לכל נפש לצד פעילות בשבת וחוויית קניה המדמה את ארצות הברית, סיבות אלו מושכות את הציבור בהמוניו ועל פי נתוני הסטטיסטיקה של חברת "ביג" למעלה מ-60% מהרוכשים הם יהודים מכל קצוות הארץ. [15] חנות "מי בייבי", המתמחה במוצרים לתינוקות וילדים, היא מן הגדולות בארץ בתחומה. בירכא ישנם כיום מאות עסקים ממגוון סוגים.

אתרים בכפרעריכה

  • חילוות אל רוג'אב: שוכנת בקצה המזרחי של ירכא, על ההר. הבניין נבנה ב-1927 על ידי איש הדת מוחמד מועדי, בדמות ה"חילווה אל ביאדה" (החילווה הלבנה) בחאצביא שבבקעת הלבנון, דהיינו מבנה מרובע גדול שבצידו הדרומי והמערבי מרפסות פתוחות גדולות המוקפות בעמודים וקשתות. במשך עשרות שנים היה הבית המרוחק מהכפר, עזוב. התושבים העדיפו להתפלל בחילווה במרכז ירכא. ב-1980 שופץ הבית והוא משמש היום כבית תפילה ולימוד דת. מהבית יש תצפית יפה על הגליל המערבי.
  • מרכז החלל הדרוזי ע"ש אילן רמון: הוקם ביוזמת העמותה הדרוזית למדעים. המרכז מכיל פלנטריום משוכלל ובו טלסקופ שמש ומספר טלסקופים לכוכבים וכן מעבדת ניסויים. במרכז מתקיימים גם כנסים בינלאומיים.

ספורטעריכה

בירכא פועלת קבוצת הכדורסל מכבי ירכא. הקבוצה מתאמנת באולם הפיס ביישוב ומשתתפת בליגת הנוער המחוזי צפון. בשנת 2015 הגיעה הקבוצה למקום ה-10 בליגה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ סלמאן פאלח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ' 94
  4. ^ עליזגייר כפר ירכא וסביבתו 1993 עמ' 103
  5. ^ יוסי בן-ארצי, ‏יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 73
  6. ^ סלמאן פלאח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ 94
  7. ^ יוסף ברסלבי בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד), 1973, עמ' 251
  8. ^ ג. קרסל, ידי משה, דבר, 20 בינואר 1939
  9. ^ יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא, דבר, 18 בנובמבר 1965
  10. ^ עקב ריב משפחתי, דבר, 13 בדצמבר 1936
    מעשה בכפר ירכא, מעריב, 12 ביוני 1953
  11. ^ יעקב העליון, שלטון תן וקח בכפר הדרוזי, מעריב, 10 בפברואר 1964
  12. ^ נחום פונדק, בירכא אין כניסה לפחד, דבר, 12 באפריל 1968 ; המשך
  13. ^ [1]
  14. ^ פרופיל ירכא באתר הלמ"ס
  15. ^ ירכא מעצמת קניות: "כמו פרבר של ניו יורק"