כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית שלרוב הדעות צריך לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 13.5 ל-50 סמ"ק. למרות שיש גם כמה שסוברים ששיעור כזית הוא כנפח כזית גם כיום[1].
מקור השיעור
עריכהבתחומים הלכתיים רבים נקבעו בספרות חז"ל "שיעורים" - גדלים מינימליים הנדרשים על מנת לתת לעצם כלשהו משמעות הלכתית (למשל, שיעור ברכה אחרונה). השיעור הנפוץ ביותר הוא שיעור "כזית" הנוגע לנפח המינימלי של דברי מאכל כמעט בכל תחום הלכתי רלוונטי, וכן לנפחים נוספים רבים של מוצקים. בעניין זה ידועה אמרתו של רבי יוסי ברבי חנינא שדרש את הפסוק "ארץ זית שמן" – "ארץ שכל שיעוריה כזיתים".[2] כך גם אמר רבי יהודה הנשיא: "כל השיעורין כולן בכזית, חוץ מטומאת אוכלין".[3]
שיעור כזית מופיע עשרות פעמים במשנה, והתלמוד קובע שהשיעור לא נלמד ממדרש הכתובים, אלא מקורו במסורת הלכתית קדומה של הלכה למשה מסיני.[4] עם זאת, בתלמוד מובאת מסורת שהשיעורים יוסדו בבית דינו של הדמות המקראית יעבץ,[5] וגם בתלמוד הירושלמי נאמר על ידי רבי יונה ששיעור כזית "ניתן על ידי חכמים". גם על פי גישות אלו, שיעור כזית אינו נחשב לדין דרבנן אלא לדין דאורייתא.
גודל שיעור כזית
עריכהבמשנה נאמר: ”כזית שאמרו: לא גדול ולא קטן, אלא בינוני – זה אגורי”. זית אגורי הוא זן מסוים של זיתים, שזוהה על ידי ד"ר מרדכי כסלו עם הזית הסורי, שנפחו כ-3 סמ"ק.[6]
הסתירה התלמודית
עריכהבתלמוד במסכת כריתות[7] נאמר: ”ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים” ואילו בתלמוד במסכת יומא[8] נאמר: ”רבי אבהו דידיה אמר מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה אוכלו בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת” ובעקבות כך כתב ר"י מבעלי התוספות[9] שאם בית הבליעה יכול להחזיק או ביצה או שני זיתים, זית שווה לחצי ביצה.[10]
בתקופת האחרונים באירופה, היו שהסיקו למסקנה מתוך דברי הרמב"ם ששיעור כזית הוא קצת פחות משליש משיעור כביצה.[11] האחרונים נחלקו ביניהם אם הקשרים האלו הם ביחס לביצה עם קליפה או ביצה בלי קליפה. מחלוקת נוספת נובעת מכך שחלק מן האחרונים קבעו שהביצים קטנו פי שניים מאז תקופת חז"ל, ולפי זה הכפילו את שיעור כביצה וגם את שיעור כזית. לכן השיעורים שנפוצים בספרות ההלכתית כיום נמצאים על טווח רחב שבין 13.5 ל-50 סמ"ק.
בנוסף ישנן דעות שגודל השיעור הוא כזית הגדול ביותר שגדל בארץ בימינו (המשוער כ-7.5 סמ"ק). או שגודלו כגודל זית בינוני בימינו (המשוער כ-3 סמ"ק בערך)[12].
אבל בדרך כלל דבר זה נאמר רק כדי להחמיר מספק ולא להקל.
לקריאה נוספת
עריכה- אנציקלופדיה תלמודית ערך "זית (שעור)"
- הרב אליהו רחמים זייני, עץ ארץ חלק ג', "השיעורים ומדידתם" עמודים 165-220
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "כזית", באתר ויקישיבה.
- יהושע בן מאיר, בירור שיעור כזית מצה, באתר "דעת"
- חיים נבון, כמה זיתים יש ב"כזית"?, באתר "דעת"
- מרדכי כסלו, כזית - פרי הזית כמידת נפח, תחומין י' (תשמ"ט), עמ' 427-438, באתר מכון צומת.
- מדרכי כסלו, "הכל לפי דעתו של רואה" – הערכה מחודשת של שיעור 'כזית' (אורכב 06.06.2020 בארכיון Wayback Machine), בד"ד 16, תשס"ה, עמ' 89-77; 96-95
- פרופ' אברהם גרינפלד, "הקשר בין שיעורי כזית וכביצה", תחומין, באתר מכון צומת.
- אליעזר מלמד, פניני הלכה, ברכות, ברכה אחרונה, סעיפים ה-ח באתר פניני הלכה.
סרטון המסביר השתלשלות שימוש במידה, סרטון באתר יוטיוב- בעז אופן, "זית או כזית", פרי עץ הגן א (תשנ"ח), עמ' 157-183, באתר אסיף.
- הרב משה הררי, מקראי קודש- הלכות ליל הסדר, קונטרס שיעור כזית ומכתב של הרב אברהם שפירא.
- סדרת שיעורים על הכזית, הרב משה אלחרר.
הערות שוליים
עריכה- ^ תשובת הרב דוב ליאור בנושא שיעור כזית
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד א'
- ^ מרדכי כסלו, כזית - פרי הזית כמידת נפח, תחומין כרך י
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד א'
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד א'
- ^ וכן הסכימו רבים מראשוני אשכנז מתוכם המהרי"ל, מהרי"ו, ה'אגודה', ועוד.
- ^ משנה ברורה, על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"ו, סעיף א'
- ^ הדעות נזכרו (בין השאר) בפניני הלכה לרב מלמד. בהלכות ברכות וכן במאמר "הקשר בין שיעורי כזית וכביצה" של פרופ' אברהם גרינפלד.