כס עשתרת

מוטיב פולחני כנעני, כס כרובים עליו יושב אל או מלך

כסי עשתרת הם כתריסר כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים בלבנון, במיוחד באזורים סביב צידון, צור ואום אל-עמד.[1] לרבים מהכסים יש סגנון דומה, עם ראשי כרובים על גופי אריות מכונפים משני צדי הכס.[2] ייצוגים של הכס נמצאו באתרים פיניקים סביב הים התיכון, כולל לוח שנהב מתל מגידו, תבליט מהדרומטום (אנ') ועל חותם מת'רוס (אנ').[2]

רשימת כסיםעריכה

תמונה תקופה אתר מיקום נוכחי כתובת תיאור פרסום ראשון
  הלניסטי גבל המוזיאון הלאומי של ביירות אין בחזית, שתי דמויות נוסכות נסך לתור פרח. על המושב, משטח מלבני להצבת חפץ.[3] מוריס דוננד (אנ')[4]
  הלניסטי צידון המוזיאון הלאומי של ביירות אין בחזית, עיטור פיניקי (אנ'). על המושב, מגרעת גדולה מלבנית לייצוב חפץ. משענת ללא קישוטים.[3] דוננד 1941[5]
  רומאי צידון המוזיאון הלאומי של ביירות כתובת יוונית מושב מאוד משופע, ללא אפשרות להצבת חפץ. על המשענת, סמל סהר וכוכב (המזוהה עם בעל חמון[6]).[3] 1924[7]
  צידון מוזיאון הלובר אין נאיסקוס (אנ') ובתוכו כס עם שני ספינקסים. מעל הכס, חלל בצורת U להצבת חפץ עגול בתחתיתו: או בית אל וכתרו. בצדדים, כהנים בעבודתם.[3] 1933[8]
  צידון המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול אין נאיסקוס (אנ') דומה לקודם. מאחור, חלל קטן להצבת חפץ. בצדדים, אלה מכונפת.[3] [9]
  המאה ה-2 לפנה"ס מדרום לצור מוזיאון הלובר כתובת הקדשה פיניקית לעשתרת, ידועה כ-KAI 17 על הכס, שתי מצבות עם תבליטים המתארים כוהנים.[3] 1907 Ronzevalle[10][11][12]
  הלניסטי עין בעאל (ליד צור) המוזיאון הלאומי של ביירות אין מושב הכולל מצבה או בית אל.[3]
  הלניסטי אזור צור המוזיאון הלאומי של ביירות אין מושב הכולל מצבה או בית אל.[3]
  המאה ה-4 לפנה"ס אום אל-עמד מוזיאון הלובר אין בחזית, עיטור פיניקי (אנ').[3] ארנסט רנן 1860[13]
  אום אל-עמד המוזיאון הלאומי של ביירות אין החזית שבורה. מושב אופקי, עגול בחזיתו. משענת ללא קישוטים. הכס גדול ויכול להתאים לאדם.[3] דוננד
  מקדש אשמון (ליד צידון) מקדש אשמון אין דוננד
  מקדש אשמון (ליד צידון) המוזיאון הלאומי של ביירות אין דוננד
  הלניסטי לא ידוע המוזיאון הלאומי של ביירות אין

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כס עשתרת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Milik, 1967
  2. ^ 1 2 Davila and Zuckerman (1993), p.77: "Compare the votive throne discovered at Umm el-'Amed (Dunand and Duru 1962: 168 pl. 67). The lower part of the throne is badly damaged, but the heads are preserved. The heads are human, and each bears a head-dress or coiffure that reaches down to the shoulders. They also have stylized beards. On our throne, what remains of the headdresses/coiffures and beards of the cherubs stylistically parallels those of the Umm el-'Amed cherubs. In fact, it seems quite probable that they stem from the same artistic and iconographic milieu. We may further note the cherub thrones depicted on a Late Bronze/ Iron I ivory from Megiddo, the sarcophagus of Ahiram (cf. Pritchard 1969: figs. 332, 456-59, respectively), a relief from Hadrumetum/Sousse (Cintas 1947: pls. 48-49), and a scarab from Sardinia (Bisi 1967: fig. 57). In each of those exemplars the cherubs have a feline body with wings, a tail, and styled hair, but no beard."
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Henri Seyrig's original list of 10 known thrones in 1959: Seyrig, 1959, page 51-52
  4. ^ M. Dunand, Excavations of Byblos, II, p. 79, no.7225, p. 152
  5. ^ Dunand, Bulletin du Musée de Beyrouth, V, 1941, p. 93, where the origin is given as unknown.
  6. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א 4, תשכ"ז / 1967, עמ' 29-63
  7. ^ Ch. Virolleaud, Syria, V, 1924, p. 119, pi. 32, where the origin is given as unknown. The throne had been received in Sidon by L. Brossé: cf. Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1925, p. 206
  8. ^ Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXXIV, 1933, pp. 31-; R. Dussaud, Syria, XIV, 1933, pp. 335-
  9. ^ G. Mendel, Catal. of sculpt. (Museums imper. Ottom.), I, n ° 92 (attribution in the 5th century); Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1924, pp. 191-; cf. R. Dussaud, Syria, VI, 1925, pp. 95-
  10. ^ Sébastien Ronzevalle, Note sur un monument phénicien de la région de Tyr; In: Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres, 51ᵉ année, N. 10, 1907. pp. 589-598; DOI : https://doi.org/10.3406/crai.1907.71970
  11. ^ Ronzevalle, 1909, p.755-
  12. ^ Clermont-Ganneau, in Repert. epigr. sémit., n ° 800.
  13. ^ E. Renan, Mission de Phénicie (1865–1874), p.707 and plate LIII: "Le petit fauteuil représenté planche LIII est une restitution en partie hypothétique de l’ensemble formé par deux fragments que nous avons rapportés (au Louvre, Catal. n° 75 et 76). Le globe ailé, les bras en forme d’aile, les sculptures fines, quoique très-frustes, du devant sont certains. Les figures des angles sont très-difficiles à agencer." [translated: "The small armchair shown on Plate LIII is a partly hypothetical restitution of the whole formed by two fragments that we have brought back (to the Louvre, Catal. N ° 75 and 76). The winged globe, the wing-shaped arms, the fine, though very rough, carvings on the front are certain. The angle figures are very difficult to arrange."
  14. ^ Noël Aimé-Giron, Un ex-voto à Astarté, BIFAO 25 (1925), p. 191-211
  15. ^ לוחית שיבוץ הנושאת תיאור עלילתי, שגיבורו הוא שליט כנעני, אתר מוזיאון ישראל, ‏2022-01-25