פתיחת התפריט הראשי

כתובת עקרון

תיאור הכתובת והרקע להקמתהעריכה

הכתובת היא כתובת הקדשה למקדש העיר. היא חרוטה בחמש שורות על לוח אבן גיר שמידותיו 38X61 ס"מ ומשקלו 105 ק"ג. הכתובת כתובה בווריאנט פלשתי של הכתב הפיניקי שהיה בשימוש בתקופת הברזל, תקופה החופפת לימי בית ראשון, והיא מתוארכת למאות השמינית והשביעית לפנה"ס.

כתובת ההקדשה מזכירה חמישה ממלכי העיר עקרון: אכיש, פאדי, יסיד, עדה ויער. פאדי הוא מלך המוכר לנו ממנסרת סנחריב: "ופקידי, אצילי ואנשי עקרון, אשר הדיחו את מלכם, הכבול בשבועה ובקללה לאשור, מסרו אותו בידי חזקיהו היהודאי. והוא שם אותו במעצר כמו אויב..." (עמודה שנייה, שורות 73-78).

הכתובת היא עדות חדשה לאלה פלשתית לא ידועה המופיעה בכתובת בשם: "פתגיה". אלים נוספים של עקרון ידועים לנו מן המקרא. בספר מלכים ב' פרק א', מסופר כי כאשר חלה אחזיה מלך ישראל, הוא שלח לדרוש ב"בעל זבוב אלהי עקרון" ועל כך נענש בידי אליהו.

עדויות נוספות לפולחן במקדש נמצאו באזור המחסנים של המנחות. בחפירות נמצאו ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעות חותם עם הכתובת: "לבעל ולפאדי", ככל הנראה קשורות הכתובות למס ולמנחות שהועלו למקדש, בדומה למס מחצית השקל והמעשרות של בית המקדש בירושלים.

מבין חמשת שמות המלכים הנזכרים בכתובת ארבעה הם שמות שמיים מוכרים: פאדי, יסיד, עדה ויאיר. שם אחד הוא שם בעל אופי יווני: אכיש, שם המופיע גם במקרא כשמו של אכיש מלך גת הפלישתית (שמואל-א כא, יא), ובכך חיזוק לדעה הרווחת שמוצא הפלשתים בכרתים או באזור הים האיגאי.

הכתובת שופכת אור על הימים האחרונים של עקרון הפלשתית בתקופה הקודמת לכיבוש הבבלי. לפי הכרוניקות האשוריות, העיר נכבשה לראשונה בידי סרגון השני בשנת 712 לפנה"ס. בשנת 705 נפלה עקרון בידי חזקיה מלך יהודה כחלק ממסעו נגד פלשת, כפי המתואר בספר מלכים ב': " ...וַיִּמְרֹד [חזקיה] בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ: הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר" (פרק י"ח, פס' 7-8). בשנת 701 שוחררה בידי סנחריב כחלק ממסע הענישה שלו נגד יהודה. דווקא בימים קשים אלו בתולדותיה הוקדש מקדש חדש לאלוהי העיר.

הכתובתעריכה

הכתובת תעתיק הכתובת תרגום
  .  .    .  .   .  
   .  .   .  .   .  .  
  .      .    .     .  
  --- .     .   .     
    
(1)בת.בנ. אכיש.בנ. פדי.בנ.
(2)יסד.בנ. אדא.בנ. יער.שר.עק
(3)רנ. לפתגיה. אדתה. תברכה.ות
(4)שמ[ר]ה. ותארכ. ימה.ותברכ.
(5)ארצה.
(1)[את ה]בית בנה אכיש בן פדי בן
(2)יסיד בן אדא בן יער שר עקרון
(3)לפתגיה אדתו (גבירתו), תברכהו
(4)ותשמרהו ותאריך ימיו ותברך
(5)ארצו

לקריאה נוספתעריכה

  • סימור גיטין, טרודה דותן ויוסף נווה, כתובת הקדשה מלכותית מעקרון, קדמוניות 113, תשנ"ז, 1997, עמ' 38-43
  • יוסף נווה, "בשולי הכתובות מדן ומעקרון", ארץ-ישראל כו (תשנט), 1999, עמ' 119-122
  • טרודה דותן, "הערה קצרה לעניין הכתובת המלכותית מעקרון", בית מקרא 49, א, 2003 (תשסד), עמ' 47-49
  • Gitin, S., Dothan, T. and Naveh, J., A royal dedicatory inscription from Ekron, Israel Exploration Journal 47, 1997, pp. 1–16
  • Gitin, S., Dothan, T. and Naveh, J., Ekron identity confirmed, Archaeology 51:1, 1998, pp. 30–31
  • James, P., The date of the Ekron inscription — a note, Israel Exploration Journal 55:1, 2005, pp. 90–93.
  • Joseph Naveh, Studies in West-Semitic Epigraphy, Jerusalem, (2009), pp. 359-374

קישורים חיצונייםעריכה