מועמד אחרון
במדינות עם בחירות בשיטה היחסית, מפלגות מגישים רשימות מועמדים לבחירות. המועמד האחרון (בהולנדית: Lijstduwer, 'דוחף רשימות') הוא איש תרבות, לא-פוליטיקאי אחר, או פוליטיקאי לשעבר החותם את הרשימה.[1]
בסורינאם, בהולנד ובבלגיה, המקום האחרון ננקט לעיתים קרובות על ידי לא-פוליטיקאים ידועים כמו אמנים, סלבריטאים ואנשי ספורט. הם מועמדים רשמיים, אבל הם מוצבים בסוף רשימת המפלגה. מכיוון שבדרך כלל המועמד האחרון לא יבחר, קבלת מועמדות זאת נחשבת לתמיכה של אותה מפלגה ספציפית מתוך כוונה למשוך יותר קולות למפלגה בשל המוניטין והפופולריות של המועמד האחרון בתחומו, תוך מניעת כל דאגה בנוגע לכשירות של המועמד האחרון כמחוקק.[2] בבחירות לרשויות המקומיות, אנשים רגילים שמוכרים היטב בקהילה עשויים לשמש גם כמועמדים האחרונים.
בהתחשב בעובדה שמערכות בחירות אלו משתמשות בייצוג פרופורציונלי ברשימה פתוחה של המפלגה-רשימה, הקולות שיובאו למועמד האחרון מסתכמים למספר הכולל של הקולות, ומכאן למושבים של המפלגה. המועמד לא צפוי להיות חבר בגוף הנבחר בשל המיקום הנמוך ברשימה, ובדרך כלל דוחה את התפקיד אם הם יאספו מספיק קולות העדפה למושב מלא (שאותו הם יכולים לתבוע לפי השיטה ההולנדית). יכול להיות יותר מ'מועמד אחרון' אחד.[3] מספר חברים ברשימה אשר נחשבים כ'מועמדים האחרונים' משתנה. בהגדרה הרחבה יותר, מועמדים הנמוכים ברשימה ממספר המושבים שצפויה מפלגה לזכות בהם, נחשבים למועמדים האחרונים.
בישראל, המשתמשת ברשימה סגורה של ייצוג יחסי ארצי, קיימת גם מסורת הבחירה בפוליטיקאים (בעיקר שרים וח"כים) לשעבר וסלבריטאים מבוגרים כמועמדים במקומות הנמוכים ברשימה.[4][5][6] על פי חוקת הליכוד, ליו"ר המפלגה הזכות למנות את שלושת המועמדים האחרונים לכנסת.
מועמדים אחרונים בבחירות לכנסת עריכה
מוצגים כאן המועמדים האחרונים המפורסמים (בעלי ערך ויקיפדיה) לכנסת ה-25. ברשימות שהגישו פחות מ-120 מועמדים מצוין מספר המועמדים.[7]
| מפלגה | הבחירות לכנסת ה- |
|---|---|
| 25 | |
| מפלגת העבודה הישראלית | משה שחל |
| יהדות התורה | אליעזר סורוצקין |
| בל"ד | ג'מאל זחאלקה (20) |
| הציונות הדתית | חיים דרוקמן (47) |
| המחנה הממלכתי | בני בגין |
| הליכוד | משה נסים |
| מרצ | חיים אורון |
| רע"ם | מאזן גנאים |
| יש עתיד | רוני סומק |
הערות שוליים עריכה
- ^ Robin Pascoe, Who can vote and for whom? How the Dutch electoral system works, DutchNews.nl, 2017-01-30 (באנגלית בריטית)
- ^ Augusto Soares da Silva (ע), Pluricentricity: Language Variation and Sociocognitive Dimensions, Berlin / Boston: Walter de Gruyter GmbH, 2014, עמ' 139, ISBN 9783110303643. (באנגלית)
- ^ Homepage, PvdA (ב־)
- ^ גלובס, צוות המשרוקית של (2021-03-23). "מי נמצא במקום ה-120 ברשימות של המפלגות לכנסת?". Globes. נבדק ב-2024-02-29.
- ^ שיקמן, איתי (2019-04-08). "עד 120: המועמדים שסוגרים את הרשימות". Ynet. נבדק ב-2024-02-29.
- ^ הס, ירון דרוקמן וסער (2015-01-30). "נשיא, שר, משורר, רב: מי במקום ה-120?". Ynet. נבדק ב-2024-02-29.
- ^ רשימות המועמדים לכנסת, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25