פתיחת התפריט הראשי

בן הזוג של ראש ממשלת ישראל

מעמדו של בן הזוג של ראש ממשלת ישראל, (עד היום בן הזוג היה תמיד אישה נשואה וכונה בעיקר: אשת ראש הממשלה או רעיית ראש הממשלה[1]), מעולם לא הוגדר באופן רשמי[2][3], אולם בני הזוג לוקחים חלק באירועים ציבוריים וזוכים לנראות ציבורית בולטת.

רעיית ראש הממשלה
Sara Netanyahu (40345853590) (cropped).jpg
איוש נוכחי שרה נתניהו
תאריך כניסה לתפקיד 31 במרץ 2009
מעון בית אגיון, ירושלים
איוש ראשון פולה בן-גוריון
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פולה בן-גוריון, 1955, רעיית ראש ממשלת ישראל הראשונה
צפורה שרת, רעיית ראש הממשלה השני משה שרת
לוי ומרים אשכול, 1964

נכון לשנת 2017, עשר נשים היו רעיות של ראש ממשלת ישראל. ראשי הממשלה גולדה מאיר ואריאל שרון לא היו נשואים בעת שכיהנו בתפקידם. בישראל אין תואר רשמי של "הגברת הראשונה"[4][3].

פעילותעריכה

הסיקור התקשורתי של נשות ראשי הממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה היה מועט יחסית ועסק בעיקר בפן הרכילותי של חייהן. בשנים האחרונות עלה הסיקור התקשורתי של אשת ראש הממשלה[5].

רעיות ראש הממשלה לדורותיהןעריכה

מס' שם הרעיה ראש הממשלה שנותיה בתפקיד פעילות ציבורית
1 פולה בן-גוריון דוד בן-גוריון 1948–1954 בדרך עקיפה, השפיעה פולה פעמים רבות על צעדים פוליטיים ועל דרך פעולתו של דוד בן-גוריון. כל דבר היה צריך לעבור דרכה בטרם יגיע לבן-גוריון. מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים ידעו שהם יוכלו לדבר עם בן-גוריון בטלפון רק אם יצליחו לשכנע את פולה[6]. כאשר אנשי משרד החוץ היו צריכים לארגן ארוחה לכבוד אורח נכבד אצל ראש הממשלה, פולה הייתה בודקת את רשימת המוזמנים ומוחקת ממנה את השמות שלא היו נראים לה. מזכירו המדיני של בן-גוריון, יצחק נבון, היה מגיש לפולה רשימה מוגדלת של אורחים כדי שיוכל לנהל איתה משא ומתן על רשימת המוזמנים[7].
2 צפורה שרת משה שרת 1954–1955 ב-26 בינואר 1954 נכנסה לתפקיד רעיית ראש הממשלה באופן רשמי. כניסתו של בעלה לתפקיד ראש ממשלת ישראל לא השפיעה במאום על דפוס ההתנהגות בינו לבין רעייתו וזו נשארה שותפה ויועצת קרובה בכל ענייניו הפוליטיים. היא התלוותה אליו לישיבות חשובות בכנסת ובמפלגת פועלי ארץ ישראל וסייעה לו בכתיבת נאומים ולמעשה שימשה לו כמשענת[8]. למשל, בחודש מרץ 1954 התבקש שרת לשאת בפני מליאת הכנסת נאום הספד לברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. את נאום ההספד כתבה צפורה לאחר ששרת כשל בכך[9].
(1) פולה בן-גוריון דוד בן-גוריון 1955–1963 מעדויות שונות עולה כי במהלך כהונתה השנייה כרעיית ראש הממשלה הגבירה פולה את מעורבותה במאבקים הפנימיים של בעלה[10]. לדוגמה, פולה ככל הנראה הייתה מעורבת במערכת היחסים העכורה בין בעלה לבין משה שרת. במכתב ששלחה צפורה שרת לילדיה ששהו בארצות הברית כתבה: "... האישה המצוינת פולה ששוכבת עכשיו בהדסה החלה לדבר על 'העניינים' עם האחיות ועם כל הבא לבקרה."[11].
3 מרים אשכול לוי אשכול 1964–1969 מרים אשכול הביאה סגנון חדש לתפקידה הבלתי רשמי, אשת ראש הממשלה, שונה מאשר של פולה בן-גוריון[12][13]. במהלך שנות נישואיהם המשיכה לעבוד בכנסת לצד מילוי תפקידה כאשת ראש הממשלה. היא התלוותה למסעות דיפלומטיים ונשאה תפקידים התנדבותיים, בין היתר כיושבת ראש הוועד להקמת בית הלוחם ובפעילות למען האגודה להבנה ולידידות יהודית-ערבית[14].
גולדה מאיר
4 לאה רבין יצחק רבין 1974–1977 לאה רבין נלוותה לכל קריירה הפוליטית של בעלה והייתה מעורבת בה "עד צוואר"[15]. בין פעולותיה הציבוריות ניתן למנות הרצאות והופעות בפני פורומים שונים בארץ ומחוצה לה[16]. השפעתה של רבין על בעלה הייתה ניכרת - הן בעניינים הפוליטיים והן בעניינים האישיים[17]. בועז אפלבאום כינה את לאה כ"שרת החוץ שלו" (של יצחק רבין) והוסיף לכתוב עליה בספרו: "היא שייצגה אותו, את המופנם, מול הסביבה."[18]. פרשה שאירעה בתקופת כהונתו של יצחק כשגריר ישראל בארצות הברית, בה לא דיווחה לאה על חשבון במטבע חוץ שהחזיקה בחו"ל, ונודעה בשם פרשת חשבון הדולרים, הובילה בשנת 1977 לפרישתו של בעלה מראשות הממשלה ולהרשעתה בפלילים. כמו כן, שימשה כיו"ר אגודת אלו"ט למען ילדים אוטיסטים.
5 עליזה בגין מנחם בגין 1977–1982 שבועות לאחר בחירתו של בעלה לראשות ממשלת ישראל עברה עליזה יחד עם בעלה להתגורר בבית אגיון. המעבר לירושלים לא היה פשוט עבור עליזה, שסבלה כל השנים מנפחת[19]. חלק מהאנשים שעבדו צמוד למנחם בגין, בהם מזכיר הממשלה אריה נאור ויועץ התקשורת דן פתיר העידו כי הם מעולם לא שמעו את עליזה מתבטאת בנוכחותם בעניינים פוליטיים או מדיניים או מביעה אי-הסכמה למדיניותו של בעלה[20].
6 שולמית שמיר יצחק שמיר 1983–1984 שולמית שמיר הבינה די מהר את גודל האחריות שהטיל עליה תפקידה כרעיית ראש הממשלה. היא מיעטה להתראיין באמצעי התקשורת מחשש שתעשה טעויות שיביכו את בעלה. בפעמים המעטות שעשתה זאת היא דאגה להתייעץ לפני כן עם יועץ התקשורת של בעלה[21]. לאחר כינון ממשלת האחדות הלאומית טענו מקורביה כי שולמית לא אהבה רעיון זה, אך כשנפל הפור וממשלת ישראל העשרים ואחת הושבעה - שולמית תמכה בה, לפחות כלפי חוץ[21].
7 סוניה פרס שמעון פרס 1984–1986 פרס נכנס לתפקיד ראש ממשלת ישראל בחודש ספטמבר 1984, לאחר שנים רבות של ניסיונות כושלים לזכות בו. הדבר ריכך ככל הנראה את עוינותה של סוניה פרס לפעילותו הציבורית והפוליטית של בעלה. פרס מילאה חלק מהתפקידים הסמליים של רעיית ראש ממשלה, בעיקר אירוח מנהיגים ונשות מנהיגים מחוץ לארץ. כך, לדוגמה, היא השתתפה בקבלת הפנים הרשמית בנמל התעופה בן-גוריון לראש ממשלת דנמרק פול שולטר בחודש ספטמבר 1985 ונלוותה לסיורם של סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ורעייתו ברברה בישראל בחודש יולי 1986[22]. עם זאת, בשנתיים שבהן כיהנה כרעיית ראש הממשלה היא המשיכה לסרב להתראיין, וככל הידוע אף נמנעה מכל מעורבות בסוגיות המדיניות או הפוליטיות שבעלה עסק בהן במסגרת תפקידו[22].
(6) שולמית שמיר יצחק שמיר 1986–1992 בחודש אוקטובר 1986, שנתיים לאחר שעזבה את תפקידה כרעיית ראש הממשלה שבה שולמית לנעלי אשת ראש הממשלה, אותן נעלה עד חודש יולי 1992. גם בפעם הזו היא נמנעה מכל מעורבות ישירה בסוגיות המדיניות שבהן עסק בעלה[23]. היא הוזמנה לביקור פרטי בבולגריה (אז לישראל לא היו קשרים עם בולגריה), ארץ הולדתה, הוא נערך ב-1986 והבולגרים העניקו לו אופי רשמי. ב-1988 הוזמנה שולמית שמיר להשתתף בסמינר לציון 45 שנה להצלת יהודי בולגריה. כן הודקו המגעים הדיפלומטיים בין שתי המדינות[24].
(4) לאה רבין יצחק רבין 1992–1995 אחד המאפיינים הבולטים ביותר של תקופת כהונתה השנייה של לאה רבין כרעיית ראש הממשלה (בניגוד לתקופת כהונתה הראשונה) היה חוסר פעילותה בעניינים הפוליטיים של בעלה[25]. כאשת ראש הממשלה נתנה לאה חסות לאירועים מסחריים רבים, בעיקר אירועים בהם היה מעורב חברה הטוב, איש יחסי הציבור רני רהב. על כך ספגה ביקורת חריפה[26]. ב-21 במרץ 1994 קיבלה את אות "אשת השנה" על פועלה למען ארגונים וולונטריים.
(7) סוניה פרס שמעון פרס 1995–1996 לאחר רצח רבין סוניה הייתה רעיית ראש הממשלה בפעם השנייה והאחרונה בחייה. גם הפעם היא נמנעה מלהיראות בלשכת ראש הממשלה ורוב עובדי הלשכה אף לא הכירו את פניה[27]. במהלך הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה היא לא לקחה שום חלק פעיל במסע הבחירות של בעלה, ולא הגיעה גם לעימות בין פרס לבנימין נתניהו, שהיה מנקודות השיא של הבחירות[28]. לעומת זאת, שעות לפני חשיפת תוצאות הבחירות, בני משפחה וחברים קרובים הגיעו לביתו של פרס, וזו דאגה לארח אותם[29].
8 שרה נתניהו בנימין נתניהו 1996–1999 במהלך כהונתו הראשונה של בעלה כראש ממשלה (1996–1999), שימשה נתניהו בהתנדבות יושבת ראש של הארגונים "יד ביד" לילדים במצוקה ושל "צעד קדימה" לילדים בעלי שיתוק מוחין. נוסף על כך היא עזרה לארגונים נוספים המסייעים לילדים מוכי מחלת הסרטן, ילדים עם צרכים מיוחדים ומקלטים לנשים מוכות[30].
9 נאווה ברק אהוד ברק 1999–2001 עם בחירתו של בעלה לראשות הממשלה, נתפסו מעשיה של ברק בעיני הציבור כנכונים ובמידה הראויה. היא לא הרבתה לנכוח בלשכת ראש הממשלה ולא לקחה חלק בסכסוכים הפנימיים של בעלה עם אנשיו[31].
אריאל שרון
10 עליזה אולמרט אהוד אולמרט 2006–2009 בעת שהייתה אשת שר ואשת ראש הממשלה שימשה אולמרט יו"ר ארגוני "אור שלום" ו"הסדנה" והייתה חברת הנהלה בעמותת "טללים". כאשת ראש הממשלה עסקה גם בקידום ילדים ונוער בסיכון[32]. הייתה בין היוזמות של תוכנית התחלה טובה שנועדה להרחיב באופן ניכר את הטיפול בנוער ובילדים הנמצאים בסיכון.
(8) שרה נתניהו בנימין נתניהו 2009 ואילך גם בקדנציה השנייה של בנימין נתניהו בראשות הממשלה המשיכה אשתו לקבל תשומת לב, לרוב בנימה שלילית, מאמצעי התקשורת. לעומת זאת, בכתבת עומק שפרסם העיתון "בילד" הגרמני ביוני 2012 תוארה נתניהו כ"אשה אינטליגנטית ורחומה שמקדישה את עצמה לתמיכה בבעלה"[33]. באותה כתבה צוטטו דברי בעלה בנימין נתניהו שלפיהם שרה היא ששכנעה אותו לבסוף להסכים לעסקת שליט עם חמאס, שבמסגרתה שוחררו כאלף מחבלים תמורת גלעד שליט.

הצעה להקצאת תקציב לפעילות ציבוריתעריכה

בשנת 2000 הועלתה בכנסת הצעת חוק על ידי חבר הכנסת סילבן שלום ממפלגת הליכוד שנועדה לקבוע את מעמדם של בני הזוג של מנהיגי המדינה - רעיית ראש הממשלה ורעיית נשיא מדינת ישראל. הצעת חוק זו נקראה "הצעת חוק תקציב הפעילות הציבורית של בן הזוג של נשיא המדינה ובן הזוג של ראש הממשלה, התשס״א-2000"[34]. בהצעה הוצע להעניק תקציב לבן הזוג של ראש הממשלה כך: "לרשות בן הזוג של נשיא המדינה ובן הזוג של ראש הממשלה יועמד תקציב למימון פעילותו הציבורית, כפי שייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק תקציב שנתי, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985". ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, אך תהליך החקיקה שלה נפסק.

לקריאה נוספתעריכה

  • אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, הוצאת מטר, 2010

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1]
  2. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 18
  3. ^ 3.0 3.1 נועה לנדאו ורויטל חובל, היועמ"ש: לשרה נתניהו אין מעמד מיוחד, היא מתלווה למשלחת לגואטמלה כאזרחית, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
  4. ^ דנה וייס, הגברת הראשונה: ראש הטקס יפוטר?, באתר Mako, ‏ 24 בינואר 2018
  5. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 17
  6. ^ פולה, עמ' 29.
  7. ^ פולה, עמ' 94–95.
  8. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 70
  9. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 71
  10. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 50
  11. ^ משה שרת, שם, עמ' 1425
  12. ^ ירון דרוקמן, החתונה החשאית של ראש הממשלה והספרנית, באתר ynet, 1 במרץ 2014
  13. ^ יוסי גולדשטיין, אשכול, הוצאת כתר, 2003, עמוד 477
  14. ^ מרים אשכול - יושבת ראש מייסדת באתר יד לוי אשכול
  15. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 113
  16. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 114
  17. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 115
  18. ^ בועז אפלבאום, בית ספר לראשי ממשלה, 2001, עמ' 186
  19. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 149
  20. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 151
  21. ^ 21.0 21.1 אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 169
  22. ^ 22.0 22.1 האישה שאיתו: סיפור חייה של סוניה פרס, באתר וואלה! NEWS
  23. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 171
  24. ^ יוסף גוברין, יחסי ישראל עם ארצות מזרח אירופה, הוצאת מאגנס, ירושלים, עמודים 24-26
  25. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 126
  26. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 130
  27. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 192
  28. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 193
  29. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 194
  30. ^ אשת ראש הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה
  31. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 236
  32. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏עליזה אולמרט תעמוד בראש התוכנית הממשלתית לטיפול בילדים בסיכון, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2006
  33. ^ עופר אדרתבלעדי: הראיון המלא של שרה נתניהו ל"בילד" הגרמני || רה"מ נתניהו: "שרה הייתה זו ששכנעה אותי סופית לשחרר את גלעד שליט", באתר הארץ, 09.06.2012, מתורגם מ הכתבה המקורית באנגלית.
  34. ^ רשומות הצעות חוק 2923
  בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
פולה בן-גוריון צפורה שרת מרים אשכול לאה רבין עליזה בגין שולמית שמיר סוניה פרס שרה נתניהו נאוה ברק עליזה אולמרט
19481954
19551963
19541955 19641969 19741977
19921995
19771982 19831984
19861992
19841986
19951996
19961999
2009 ואילך
19992001 20062009