לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל

תערוכה שהתקיימה במוזיאון אשדוד לאמנות

"לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל" או "60 שנות אמנות בישראל: העשור השני 1968-1958" הייתה תערוכה שהוצגה בשנת 2008 במוזיאון אשדוד לאמנות והציגה מבט רטרוספקטיבי על אמנות שנות ה-60 של המאה ה-20 בישראל.

לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל
אין תמונה חופשית
פרטים
מקום תצוגה מוזיאון אשדוד לאמנות
תאריך פתיחה 26 ביולי 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סגירה 15 בדצמבר 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
שנה 2008
אוצר יונה פישר, תמר מנור-פרידמן
קטלוג פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, "לידת העכשיו": שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, 2008
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

התערוכה "לידת העכשיו" הייתה חלק מסדרת תערוכות, שנערכו בשנת 2008 במוזיאונים שונים בישראל לציון 60 שנה להקמת מדינת ישראל. בעוד האמנות של ראשית הקמת המדינה, וכן האמנות של שנות ה-70 של המאה ה-20, זכו לתיעוד מקיף בעבר,[1] הרי שהאמנות של שנות ה-50–60 לא זכתה עד אז לבחינה ביקורתית. מבט רפלקטיבי נוסף היה של יונה פישר, אחד מאוצרי התערוכה, אשר שימש בתקופה זו כאוצר בבית הנכות בצלאל ובמוזיאון ישראל. בעבודתו היה מעורב בעידוד מגמות ואמנים מסוימים ועריכת התערוכה אפשרה לבחון את עבודתו דאז.

תיאורעריכה

התערוכה נבנתה בעזרת שלושה צירים שהציגו מבט כרונולוגי על התקופה: "מעבר לאופק", שעסק מהפשטה לייצוג מקומי; "אמנות של הפגשות", שעסק בהשפעת האמנות הבינלאומית על פיתוחה של שפת אמנות מקומית חדשה ו-"עדות ראייה", שעסק בזיכרון היסטורי וביחס אל מלחמת ששת הימים.

על פי פישר ומנור-פרידמן, מהוות השנים המאוחרות של שנות ה-50, נסיגה מן ההגמוניה של הפשטה הלירית, שהובלה על ידי תנועת "אופקים חדשים". בתוך כך הופיע השימוש הגובר בייצוגים של המדבר באמנות הישראלית. אלו אפשרו לאמנים ליצור "צורות שהכוליות שלהן מורכבת משברי צורות".[2] במידה רבה המעיטו האוצרים בחשיבותה של האמנות של "ריאליזם חברתי" של שנות ה-50, שהיותה שוליים לזרם המרכזי של האמנות באותה עת.[3] אחת הסיבות לכך הייתה ההנחה כי הנסיגה מן האמנות המופשטת לא הייתה תולדה של שיבה אל דימוי או נושא פיגורטיבי, כי אם תוצאה של אופני ביטוי אמנותיים חדשים.[4]

קבוצה גדולה של עבודות הוקדשו ליצירות של חברי "קבוצת +10". עבודות אלו הדגימו בדיעבד, על פי פישר, מודל חדש לפעולתו של האמן הישראלי, המגיב לאירועים לא על פי אידאולוגיה מסודרת, כי אם "עכשיו", כלומר על פי רוח הזמן.[5] בהקשר זה הוצגו יצירות של אמנים ישראלים רבים מאוספו של רפי לביא, שהיווה דמות מפתח בקבוצה.[6]

בין העבודות הידועות שהוצגו בתערוכה: "בית אדום (מה נשמע בבית)" (1960) ו-"רחוב אגריפס" (1964) מאת אריה ארוך; "פאניקה אודות מכנסיים" (1961) ו-"הוא הלך בשדות (1967) מאת יגאל תומרקין; "ציור" (1964) מאת יוסף זריצקי; "מלך הרועים" (1966-1965) מאת יצחק דנציגר; דגם של אנדרטת הנגב (2008/1964) מאת דני קרוון; "אלמנטים" (1959-1958) ו-"זיכרון הזמן" (1964) מאת יחיאל שמי; "מעונה" (1960) מאת אהרון כהנא ועוד.

משתתפיםעריכה

דוד אבידן, שמעון אבני, אברהים אברהים, פנחס אברמוביץ, אביבה אורי, עזרא אוריון, דב אור-נר, אברהם אילת, קוסו אלול, אלימה, מיכאל ארגוב, מרדכי ארדון, אריה ארוך, אביגדור אריכא, ביאנקה אשל גרשוני, מיטש בייקר, דוד בן-שאול, איקה בראון, ורנר בראון, יואב בראל, יוסל ברגנר, מיכה בר-עם, נפתלי בזם, שמואל בק, ראובן ברמן, שוקה גלוטמן, יאיר גרבוז, מיכאל גרוס, משה גרשוני, יצחק דנציגר, מיכאל דרוקס, יכין הירש, אמנון וינשטיין, יוכבד ויינפלד, יוסף זריצקי, פנינה חזן, צבי טולקובסקי, אנה טיכו, פריץ כהן, אהרון כהנא, מיכה לורי, רפי לביא, אורי ליפשיץ, צבי מאירוביץ, דוד מאסטרו, פטר מירום, יהושע נוישטיין, לאה ניקל, אביגדור סטימצקי, עמירם ערב, פנחס עשת, דוד פלומבו, משה קופפרמן, דני קרוון, יחיאל קריזה, דוד רובינגר, יורם רוזוב, פימה (אפרים רויטנברג), אורי ריזמן, יחזקאל שטרייכמן, רות שלוס, הנרי שלזניאק, יחיאל שמי, ציונה שמשי, איווט שצ'ופק-תומה, יגאל תומרקין

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנות שנות ה-70 תועדה בשנת 1998 בצורה נרחבת בסדרת תערוכות ופרסומים. ראו: גינתון, אלן, "העיניים של המדינה", אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, הוצאת מוזיאון תל אביב, 1998; עומר, מרדכי, תיקון: היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, 1998; עומר, מרדכי, היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים: גבולות השפה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2008. כמו כן גיליון סטודיו מס' 40 (ינואר 1993) הוקדש לשנים אלו. על אמנות ראשית המדינה ראו לדוגמה: עפרת, גדעון, אלף תשע מאות ארבעים ושמונה, דור תש"ח באמנות ישראל, הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 1988
  2. ^ ראו: פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, "לידת העכשיו": שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, 2008, עמ' 30
  3. ^ על ציירי הריאליזם החברתי ראו: בלס, גילה, ריאליזם חברתי בשנות ה-50, אמנות פוליטית בשנות ה-90, מוזיאון חיפה החדש, המוזיאון לאמנות, חיפה, 1998
  4. ^ ראו: פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, "לידת העכשיו": שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, 2008, עמ' 49
  5. ^ ראו: פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, "לידת העכשיו": שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, 2008, עמ' 46
  6. ^ ראו: פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, "לידת העכשיו": שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, 2008, עמ' 47