מאג
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט ומידע על השימוש מחוץ לצה"ל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מאג, או בשמו המלא FN MAG 58, הוא מקלע בינוני בלגי. MAG הוא ראשי תיבות בצרפתית של Mitrailleuse d'Appui Général (מיטרַאיֶיז ד'אפווי ז'נֶרל) – מכונת ירייה לשימוש כללי.
מאג בשירות צה"ל ובשירות צבא סלובניה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מקלע בינוני |
תכנון | FN Herstal |
מדינה מייצרת | בלגיה |
יצרן | FN Herstal |
מעצב | Ernest Vervier |
תקופת השימוש | 1964–הווה (כ־60 שנה) |
מלחמות | מלחמת יום הכיפורים, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מלחמת חרבות ברזל |
יחידות שיוצרו | 200,000 |
מידע טכני | |
קליבר | |
פעולה | גז פעולה, מכנס פתוח |
חירוק קנה | 1:12 |
הזנה | שרשיר תחמושת |
כוונות | ברזל |
אורך כולל | 1,245 מ"מ |
אורך קנה | 545 מילימטרים (21.5 אינץ') |
משקל ריק | 10.85 ק"ג |
קצב אש | 600, 900 ו־1,200 כדורים לדקה |
מהירות לוע | 840 מטר לשנייה |
טווח אפקטיבי | 1,200 מטר |
טווח מקסימלי | 3,500 מטר[1] |
המקלע מאג יורה תחמושת בקוטר 7.62x51 מ"מ נאט"ו. המאג יוצר על ידי חברת FN Herstal הבלגית וכן ברישיון ברחבי העולם, כולל על ידי התעשייה הצבאית בישראל. מקלע זה נפוץ בכל צבאות נאט"ו ובפרט בכוחות המזוינים של ארצות הברית (תחת הציון M-240), בכוחות המזוינים של בריטניה (בשם L7A1) וכן נמצא בשימוש צה"ל. יתרונותיו של המאג הם אמינותו וכוח האש הגדול שלו. חסרונותיו הם משקלו הרב יחסית והתחמושת הכבדה שלו, שמהווים גורם מגביל עבור חיל הרגלים המתפעל אותו. חסרונות אלה אינם באים לידי ביטוי כאשר המאג מורכב על גבי כלי רכב, וכתוצאה מכך הוא נמצא בשימוש נרחב מאוד על כלי רכב כגון טנקים, נגמ"שים, רכבי שטח וספינות קרב. במדינות נאט"ו המאג אינו משמש כיום את חילות הרגלים.
בחילות הרגלים החלה בשנות ה־90 של המאה ה־20 מגמה של העדפת מקלעים קלים יותר היורים תחמושת קטנה יותר (קליבר 5.56 מ"מ) ואת מקלעי המאג החלו להחליף במקלעים שתפקידם הוגדר כ־SAW ("Squad Automatic Weapon" – "נשק אוטומטי כיתתי"). בצבאות נאט"ו הוחלף המאג על ידי ה־FN minimi (או M-249 בצבא ארצות הברית) ובצה"ל הוא משרת לצד מקלע הנגב.
המאג בצה"ל
עריכהבצה"ל הוכנס מקלע ה־FN MAG לשירות באופן ניסיוני באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20 כתחליף למקלע ה־0.3 (M1919 בראונינג), ונטל חלק בקרבות שונים במלחמת ששת הימים.[2] המקלע שימש תחילה כנשק פלוגתי, וכל פלוגה חומשה ב-3 מקלעים. באופן רשמי נכנס המאג לצה"ל בשנת 1969.[3] בשנותיו הראשונות בצה"ל היה המקלע מסווג ואסור בפרסום פומבי על ידי הצנזורה.
עם השנים, החליף המאג את ה-0.3 גם על גבי הרק"מ בצה"ל. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 הוצאו משירות כל מקלעי ה-0.3 ואת מקומם תפס המאג.
לאורך השנים התפתח סביב המקלע והמקלען המפעיל אותו פולקלור נרחב. בשל העובדה שהמקלען נשא על גופו 32 ק"ג שכללו את המקלע והתחמושת נהוג היה לבחור את החסונים שבלוחמים לתפקיד מקלען המאג – "מאגיסט".[4] אטימולוגיה עממית גורסת כי בצה"ל ראשי התיבות מא"ג מסמלים מקלע אחיד גדודי.[5]
בשנת 1988 יוצר הדגם הניסיוני של מקלע הנגב מתוצרת תע"ש, שנחשב לקומפקטי ואמין במיוחד בתנאי מדבר. בשנת 1995 רכש צה"ל את המקלע והפך אותו למקלע העיקרי בחיל הרגלים וביחידות המיוחדות במקום מקלע המאג. עם זאת, המאג לא נזנח אלא הפך ממקלע ברמת הכיתה בחיל הרגלים למקלע ברמת המחלקה.
בשנת 2012 החל להיקלט בצה"ל מקלע הנגב NG7, המבוסס על הנגב. הנגב NG7 הוא באותו קליבר של המאג, 7.62x51 מ"מ נאט"ו, אך הוא קומפקטי וקל יותר ממנו.
נתונים טכניים
עריכה- מנגנון פעולה: אוטומטי על בסיס גזים שנוצרים במהלך הירי
- קירור: באמצעות אוויר
- קליבר: 7.62 מ"מ (תחמושת מסוג 7.62x51 מ"מ נאט"ו)
- אורך: 1245 מ"מ
- אורך הקנה: 545 מילימטרים (21.5 אינץ')
- משקל: 10.85 ק"ג
- טווח יעיל:
מטרה בודדת | מטרה מקובצת | |
---|---|---|
על גבי דורגלים | 600 | 800 |
על גבי חצובה | 800 | 1,200 |
(מטרה בודדת היא מטרה הקטנה מ־2 × 2 מ' ומטרה מקובצת היא מטרה הגדולה מ־2 × 2 מ')
- טווח מקסימלי: 3.5 ק"מ.[1]
- קצב אש: 600, 900 ו־1,200 כדורים לדקה. ניתן לשינוי באמצעות ווסת גזים.
- מהירות לוע: 840 מטר לשנייה.
משתמשים
עריכה- אוסטריה
- אוסטרליה
- אירלנד, דגם GPMG או MAG 58
- ארגנטינה, השתמשה בעיקר במלחמת פוקלנד
- ארצות הברית, M240 את צבא ארצות הברית
- בחריין
- בוליביה
- בלגיה
- בליז
- ברבדוס
- ברוניי
- בורונדי
- בריטניה
- בורקינה פאסו
- ברזיל, דגם M971 בשימוש הצבא הברזילאי.
- גאנה
- גבון
- הודו, מיוצר ברישיון.
- הרפובליקה הדומיניקנית
- יוון
- ישראל, מיוצר ברישיון.
- מצרים
- הרפובליקה העממית של סין, מייצרת ומייצאת.
- סינגפור
- עיראק
- צ'אד
- קובה
- קולומביה
- קונגו
- קמרון
- קנדה, דגם GPMG C6 משמש בעיקר את חיל האוויר הקנדי, ה־GPMG C6 עלה גם על מגוון של כלי רכב.
- קפריסין
- שוודיה, אומץ בשנת 1958
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מאג
- אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, 05.09.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
- מאג 58
- משה (בוגי) יעלון, "מָא"ג", מתוך "סיפורים מהקיטבג", במחנה, 28 בספטמבר 2011.
- מאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 7,62 mm Maschinengewehr FN MAG 58.
- ^ שימוש במקלע מאג במלחמת ששת הימים, פורום צבא וביטחון, אתר פרש
- ^ אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, 5 בספטמבר 1997, "מה שהיה נכון לצה"ל של 1967, המועד בו נראו בשטח טיפין טיפין המאגים הראשונים, כבר לא תופס בהווה. רשמית נכנס המאג לשירות בשנת 69'".
- ^ משה (בוגי) יעלון, "מָא"ג", מתוך "סיפורים מהקיטבג", במחנה, 28 בספטמבר 2011, "כשקיבלתי את המא"ג כלוחם בנח"ל המוצנח, הוחמאתי, חשבתי שמעריכים אותי כחייל טוב וחזק".
- ^ רוביק רוזנטל, המלחמה האבודה של בן יהודה, וראשי תיבות מזויפים בצהלית, באתר הזירה הלשונית, 19 ביולי 2024