מוטי איוניר

כדורגלן ישראלי
(הופנה מהדף מוטי איווניר)

מוטי איוניר (נולד ב-18 במרץ 1964) הוא כדורגלן עבר ישראלי המשמש כיום כמאמנה של הפועל נוף הגליל מהליגה הלאומית.

מוטי איוניר
מידע אישי
לידה 18 במרץ 1964 (בן 60)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר
מועדוני נוער
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981–1986
1986–1988
1988–1990
1990–1991
1991–1992
1992
1992–1993
1993–1994
1994–1995
1995–1996
מכבי תל אביב
רודה
מכבי תל אביב
מכבי נתניה
בני יהודה
הפועל חיפה
הפועל פתח תקווה
מכבי עירוני אשדוד
שמשון תל אביב
צפרירים חולון
162 (33)
27 (3)
65 (10)
22 (10)
29 (11)
12 (2)
17 (1)
29 (3)
21 (3)
7 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1986–1992 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 18 (1)
קבוצות כמאמן
1997–1998
1999
1999–2000
2000–2001
2001–2002
2003–2006
2006–2008
2008–2010
2010–2011
2011
2016
2017
2017–2018
2019
2019–2020
2020–2021
2021–2022
2022
2023–
בית"ר באר שבע
מכבי נתניה
הפועל באר שבע
הפועל כפר סבא
הפועל רמת גן
הפועל נצרת עילית
נבחרת נערים א'
הנבחרת הצעירה
נבחרת נערים ב'
מכבי תל אביב
עירוני קריית שמונה
הפועל תל אביב
אולימפיה פראג
מכבי אחי נצרת
הפועל אשקלון
הפועל אום אל-פחם
הפועל אום אל-פחם
הפועל אום אל-פחם
הפועל נוף הגליל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוניר שיחק בעמדת הקשר והיה משחקניה הבולטים של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בשנות ה-80.

קריירת משחק

עריכה

איוניר גדל בקבוצות הילדים, הנערים והנוער של מכבי תל אביב. בגיל 17 עלה לקבוצה הבוגרת בה שיחק במשך תשע שנים, למעט עונת 1986/1987 בה שיחק בקבוצת רודה ההולנדית. במהלך עונת 1987/1988 שב למכבי מהולנד ואף זכה עימה בגביעי מדינה. ב-1990 עבר למכבי נתניה, וממנה נדד לקבוצות נוספות, בהן בני יהודה, הפועל חיפה, הפועל פתח תקווה, מכבי עירוני אשדוד, שמשון תל אביב והפועל צפרירים חולון.

איוניר זומן לראשונה לנבחרת ישראל ב-1986, ועד שנת 1992 ערך 18 הופעות וכבש שער אחד במדים הלאומיים. ב-2009 נבחר כחבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

קריירת אימון

עריכה

בשנת 1997 החל בקריירת אימון. בשנתו הראשונה נחל הצלחה מסחררת בקבוצת בית"ר באר שבע, אותה העלה מהליגה השלישית, אז ליגה א' לליגה השנייה, אז הליגה הארצית.

לאחר מכן אימן את מכבי נתניה, הפועל באר שבע, הפועל כפר סבא והפועל רמת גן, ממנה פוטר חודש לפני סיום העונה. את העונה שלאחר מכן החל איוניר כמאמן הכח רמת גן אך עזב אותה בתחילת העונה לאחר שהוחלט להורידה לליגה השלישית בעקבות קשייה הכלכלים. בעונת 2003/2004 חתם איוניר בנצרת עילית, אותה העלה מהליגה השנייה לליגת העל לראשונה בתולדותיה. בעונתה הראשונה בליגה הבכירה הפתיעה נצרת עילית כשסיימה במקום החמישי אך עונתו השלישית של איוניר בקבוצה לא הייתה מוצלחת והקבוצה סיימה במקום ה-11 וירדה חזרה לליגה הלאומית.

ביולי 2006 מונה למאמן נבחרת נערים א' של ישראל, וביוני 2008 קודם לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה. כמאמן הנבחרת הצעירה הוביל אותה למשחקי הפלייאוף על העלייה לאליפות אירופה עד גיל 21, בהם הודחה הנבחרת במפגש כפול על ידי נבחרתה של איטליה. הוא המשיך לאמן את הנבחרת הצעירה גם במוקדמות יורו 2011 אך הוחלף לקראת סוף הקמפיין על ידי גיא לוזון. בשנת 2010 שימש כסקאוט של נבחרת ישראל הבוגרת וכן מאמן נבחרת נערים ב'.

ב-9 בינואר 2011 מונה למאמן מכבי תל אביב כאשר הקבוצה דורגה במקום השלישי בטבלה שבו גם סיימה את העונה. את עונת 2011/2012 פתחה הקבוצה בצורה טובה כשהעפילה לליגה האירופית וניצחה בארבעת משחקי הליגה הראשונים, אולם בהמשך העונה חלה ירידה ביכולת הקבוצה, ולאחר רצף הפסדים שדרדר אותה למקום התשיעי בטבלה בתום המחזור ה-14, פוטר מתפקידו ב-5 בדצמבר 2011.

ב-22 במאי 2013 מונה למנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. לאחר שנה סיים את תפקידו במועדון, ובדצמבר 2014 מונה למנהל המקצועי במחלקת הנוער של בית"ר טוברוק. לקראת עונת 2016/2017 מונה למאמן עירוני קריית שמונה, אך לאחר שמונה מחזורים פוטר מתפקידו.

ב-25 במאי 2017 מונה למאמן הפועל תל אביב, לאחר שירדה לליגה הלאומית[1]. הקבוצה פתחה את עונת 2017/2018 עם חמישה ניצחונות רצופים, אך לאחר מכן רשמה שלושה משחקים ללא ניצחון והודחה בחצי גמר גביע הטוטו, וב-26 באוקטובר 2017 פוטר מתפקידו.

ב-2 בדצמבר 2017 מונה למאמן אולימפיה פראג מהליגה השנייה בצ'כיה. בתום העונה עזב את הקבוצה לאחר שהורדה לליגה השלישית עקב מצבה הכספי[2].

ב-6 בינואר 2019 מונה למאמן מכבי אחי נצרת מהליגה הלאומית. ביולי 2019 מונה למאמן הפועל אשקלון[3], שירדה בסוף העונה לליגה א' לאחר שהופחתו לקבוצה תשע נקודות[4].

ב-15 באוקטובר 2020 מונה למאמנה של הפועל אום אל-פחם[5], וב-26 בפברואר 2021 עזב את הקבוצה[6]. ב-5 באפריל, חודש וחצי בלבד לאחר שהתפטר, שב לתפקיד המאמן באום אל פחם. ב-1 במרץ 2022 פוטר מתפקידו[7]. ב-11 באוגוסט 2022 חזר לקדנציה שלישית באום אל-פאחם[8]. ב-15 בספטמבר התפטר מאימון הקבוצה[9].

ב-28 בספטמבר 2022 מונה כמנהל מקצועי של צעירי טייבה[10].

ב-31 בינואר 2023 מונה למאמנה של הפועל נוף הגליל[11].

מחוץ למגרש

עריכה

איוניר נשוי לעופרי ולהם שלוש בנות. אביו, אברהם איוניר, היה בעבר מנהל קבוצת מכבי תל אביב[12].

איוניר משמש פרשן ספורט בערוצי הטלוויזיה הישראליים, בין היתר בערוץ 2 לצידו של השדר יורם ארבל, ובהמשך גם בערוץ הספורט. בעונת 2014/2015 החל לשמש כפרשן הקבוע במשחק המרכזי של ליגת העל ובמשחקי נבחרת ישראל, ששודרו בערוץ 1, לצידו של השדר עמיחי שפיגלר, עד למינויו כמאמן עירוני קריית שמונה. כמו כן, שימש איווניר בתור פרשן במסגרת שידורי יורו 2016, יורו 2020, מונדיאל 2018 ומונדיאל 2022.

תארים כשחקן

עריכה
מכבי תל אביב
תארים אישיים

לקריאה נוספת

עריכה
  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006, עמ' 208

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מוטי איוניר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נדב צנציפר, פרסום ראשון: מוטי איוניר חתם בהפועל ת"א, באתר ynet, 25 במאי 2017
  2. ^ מאור רחמני, ‏אולימפיה פראג הורדה ליגה, איוניר וגידיץ יעזבו, באתר ONE‏, 1 ביולי 2018
  3. ^ נעמה טלמור‏, לאומית: מוטי איוניר יאמן את הפועל אשקלון, באתר וואלה, 12 ביולי 2019
  4. ^ ליגה לאומית: בני סכנין עלתה לליגת העל, באתר וואלה, 29 ביוני 2020
  5. ^ לאומית: מוטי איוניר מונה למאמן הפועל אום אל פאחם, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2020
  6. ^ מוטי איוניר התפטר מאימון אום אל פאחם, באתר ONE‏, 26 בפברואר 2021
  7. ^ בעקבות התוצאות האחרונות: מוטי איוניר נפרד מהפועל אום אל פאחם, באתר וואלה, 1 במרץ 2022
  8. ^ רז זהבי, ‏"השת"פ עם עפולה נוגד את ערכי מכבי חיפה", באתר ערוץ הספורט, 21 באוגוסט 2022
  9. ^ "בגלל האנטי של הקהל": מוטי איוניר התפטר מהפועל אום אל פאחם, באתר וואלה, 15 בספטמבר 2022
  10. ^ צעירי טייבה הודיעה: מוטי איוניר מונה במקום יגאל אנטבי, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2022
  11. ^ מוטי איוניר מונה למאמן נוף הגליל: "יש חומר שחקנים טוב", באתר וואלה, 31 בינואר 2023
  12. ^ משה שיינמן, איוניר: "אני רוצה להקדיש ניצחון לאבא שלי", באתר ynet, 25 באוגוסט 2011