קלוז' (מחוז)

מחוז ברומניה
(הופנה מהדף מחוז קלוז')

מחוז קלוז'רומנית: Judeţul Cluj) הוא מחוז ("ז'ודץ") הנמצא במרכז-מערב רומניה, במרכז החבל ההיסטורי טרנסילבניה. בירת המחוז היא העיר קלוז'-נפוקה. המחוז גובל במחוזות סלאז', מרמורש, ביסטריצה-נסאוד, מורש, אלבה וביהור. הוא הוקם עם הנהגת רפורמת החלוקה המנהלית של המדינה בשנת 1968. שטח המחוז הוא 6,674 קילומטר מרובע ואוכלוסייתו מונה 691,106 תושבים נכון ל-2011.

קלוז' (מחוז)
Judeţul Cluj
סמל קלוז'
סמל קלוז'
סמל קלוז'
קולאז' על כמה סמלים וציוני דרך בנוף ובתולדות המחוז קלוז'
קולאז' על כמה סמלים וציוני דרך בנוף ובתולדות המחוז קלוז'
מדינה רומניהרומניה רומניה
חבל ארץ טרנסילבניה
רשות מחוקקת Cluj County Council עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז קלוז'-נאפוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 6,674 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 679,141 (1 בדצמבר 2021)
 ‑ צפיפות 105 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 46°46′30″N 23°35′30″E / 46.775°N 23.5917°E / 46.775; 23.5917 
אזור זמן UTC +2
http://www.cjcluj.ro

לחצו כדי להקטין חזרה

טימישקרש-סבריןמחדינציחונדוארהאלבהסיביובראשובקובסנהורנצ'אהגאלאץגורז'ולצ'הארג'שדמבוביצהפרחובהבוזאובראילהטולצ'הדולז'אולטטלאורמןג'יורג'יובוקרשטאילפוביאלומיצהקלראשקונסטנצהארדביהורקלוז'סלאז'סאטו מארהמרמורשביסטריצה-נסאודמורשחרגיטהסוצ'אבהבוטושאןניאמץיאשיבקאווסלויסרביהבולגריההונגריהאוקראינהמולדובה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם המחוז

עריכה

שמו בא מן העיר קלוז'. בתיעוד בלטינית מן המאה ה-12 העיר נקראה "קסטרום קְלוס" (Castrum Clus}, שם שבו מובן המילה "קלוס" (Clus) הוא "מקום סגור", המתייחס, כנראה, להיותו מוקף בגבעות. לפי השערה אחרת מקור השם הוא בשם הפרטי הגרמני "קלאוס" או במילה הגרמנית Klause שמשמעותה היא "מעבר בהרים" או "סכר". בגרמנית העיר נקראה קלאוזנבורג ובהונגרית קולוז'וואר. השם הרומני קלוז' התקבע במיוחד אחרי הכללת טרנסילבניה בתוך ממלכת רומניה בשנת 1918. ב-1974 השלטון הקומוניסטי הרומני בימי ניקולאה צ'אושסקו שינה את שם העיר ל"קלוז'-נפוקה" תוך שימוש בשם של הקסטרום הרומי ששכן במקום בימי קדם על מנת להדגיש את העבר הרומי והרומני של העיר, מול תביעות רוויזיוניסטיות מצד הונגרים.

היסטוריה

עריכה

המחוז קלוז' בגרסתו הקודמת (1918–1938) ירש את המחוז ההיסטורי או ה"רוזנות" (קומיטאט) של קלוז', בהונגרית "קולוז'", חלק מממלכת הונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עם האיחוד של טרנסילבניה עם רומניה בדצמבר 1918, המחוז ההיסטורי שולב ברומניה תחת השם מחוז קוז'אקנה Județul Cojacna. הוא חזר בשנת 1925 להיקרא "מחוז קלוז'"(Judeţul Cluj). שטחו היה אז של 4,813 קמ"ר ומספר תושביו היה 333,545. היו בו רק שתי ערים: קלוז' והואדין. בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני נכלל המחוז יחד עם עוד שישה מחוזות אחרים בתוך אזור מנהלי צפון-מערבי גדול בשם "צינוטול קרישור" (Ţinutul Crișuri), כלומר "חבל נהרות קריש"[1] שבירתו הייתה העיר קלוז'. בעקבות תכתיב וינה משנת 1940 סופח כמעט כל האזור מחדש להונגריה. החלק שנותר ברומניה הסתפח למחוז טורדה (Județul Turda) המחודש.

בתום מלחמת העולם השנייה צפון טרנסילבניה חזרה לרומניה שכבשה אותו יחד עם הצבא הסובייטי. אחרי רפורמה מנהלית שבוצעה על ידי המשטר הקומוניסטי הרומני משנת 1950 כששטח רומניה חולק ל-28 אזורים הקרויים "רג'יונה" (regiune) הוקם "אזור קלוז'" רבתי (Regiunea Cluj) המחולק בעצמו לשישה תת-אזורים, הקרויים "ראיונים", לפי הדגם הסובייטי. האזור קלוז', שכלל בערך את שטחי המחוזות קלוז' וסלאז' של היום, הוגדל מאוחר יותר ומספר ה"ראיונים" שבתוכו הוגדל גם כן. אזור קלוז' הפך לאחד מ-16 אזורים ברומניה "העממית".

המחוז הנוכחי הוקם בעת רפורמה מנהלית נוספת שבוצעה בשנת 1968 בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו. להבדיל מהמחוז שבין מלחמות העולם המחוז הנוכחי כולל גם את רוב שטחיהם של המחוז טורדה וסומש לשעבר, שלא הוקמו מחדש. לעומת זאת, חלק מהמחוז ההיסטורי קלוז' סופח למחוז סלאז' (הנפה (plasa) הידה (Hida) לשעבר עם היישוב סנמיכאיו אלמאשולוי) ולמחוז מורש (הנפה סרמאשו לשעבר, עם 20 כפרים).

סמל המחוז

עריכה
 
סמל המחוז קלוז' בשנים בין מלחמות העולם
 
סמל המחוז קלוז' בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו
 
מפת המחוז קלוז' והמחוזות השכנים
 
בניין האופרה והתיאטרון הלאומי "לוצ'יאן בלאגה" בקלוז'-נפוקה

סמל המחוז, שאומץ בהחלטת הממשלה משנת 2006 מורכב ממגן משולש עם שוליים מעוגלות ומחולק לארבע. ברבע העליון מימין, על רקע זהוב נראית הזאבה הקפיטולינית בצבע שחור. ברבע בעליון משמאל, על רקע כחול נראה זר חיטה זהוב. ברבע התחתון מימין, על רקע כחול, נמצא ספר פתוח בצבע כסף בהיר. ברבע התחתון משמאל, על רקע זהוב, עומדים זה מול זה שני אריות בצבע שחור, עם לשונות אדומים, התומכים בעץ אלון מושרש, בצבע שחור. הזאבה הקפיטולינית (פסל שלה נתרם לעיר קלוז' בשנת 1920 על ידי ממשלת איטליה) מסמלת את ההיסטוריה הרומית של האזור, שיש בו כמה יישובים רומיים קדומים: נפוקה (קלוז'), פוטאיסה (טורדה) castra רומיים בטורדה, ג'ילאו, בולוגה, גרלה וקשייו. זר החיטה מסמל את אלומת החיטה שהופיעה בעבר בסמלים של המחוז ומתקשרת למנהגים פולקלוריים - "העטרה שעל הסומש". הספר בצבע כסף מסמל את התרבות והמדע שהתפתחו באזור מימי הביניים, כולל בתי הדפוס שהוקמו החל מן המאה ה-16, בית הספר הכפרי הראשון שהוקם בכפר ז'וקו במאה ה-14, המכללה הישועית מן המאה ה-16, בית הספר התיכון של הנזירים הפיאריסטים, אוניברסיטת קלוז'. האריות מסמלים את האיחוד הארעי של שלוש הנסיכויות בשנת 1600: ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה - והוא סמל הרלדי שנלקח מחותמו של השליט המאחד, מיכאי האמיץ.

גאוגרפיה

עריכה

למחוז קלוז' שטח של 6,674 קילומטרים מרובעים, המהווה 2.8% משטח רומניה. הנוף מורכב מרמה והרים. לפי גודל השטח הוא ממוקם במקום ה-11 בין מחוזות רומניה.

 
נוף טרנסילבני
 
הכפר סבדיסלה
 
הקניון של טורדה

נופים

עריכה

כרבע (24%) משטח המחוז הוא הררי, ומיוצג על ידי הרי הקרפטים המערביים או בקיצור "הרי המערב" (אפוסן - Munţii Apuseni) עם גבהים עד 1,900 מטרים והממוקמים בחלק הדרום-מערבי של המחוז. שאר המחוז (76%) כולל את הגבעות והעמקים של רמת הסומש (Podisul Someşan) והמישור הטרנסילבני. הטראסות והגאיות שבחלק התחתי של הנהרות סומשול מיק (Someşul Mic) (הסומש הקטן) וארייֶש (Arieş) ממלאים את המחזור במישורים.

הידרוגרפיה

עריכה

המחוז משתרע בעיקר באגן הנהר סומשול מיק וחלקית באגנים של הנהרות ארייש וקרישול רפדה (ה"קְריש המהיר" - Crişul Repede). קיימים גם אגמים - אגמי מאגר טבעיים, תוצר של גלישות קרקע, ואגמים שנוצרו במחצבות המלח הקדומות. בנוסף נוצרו אגמי מאגר מלאכותיים על ידי בניית סכרים במסגרת המערכת האנרגטית "סומש" ביישובים ג'ילאו, טרניצה ופנטנלה.

דמוגרפיה

עריכה

ב-1 בינואר 2009 מנתה אוכלוסיית המחוז 690,590 תושבים. הצפיפות של האוכלוסין הייתה 103 תושבים על קילומטר מרובע. לפי מספר התושבים, מחוז קלוז' היה בשנת 2001 המחוז השישי בין מחוזות רומניה. בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 691,106 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 100/קמ"ר. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:

שנה אוכלוסיית המחוז
1930 475,533  
1956 580,344  
1966 629,746  
1977 715,507  
1992 736,301  
2002 702,755  
2011 691.106  

הרכב אתני

עריכה

לפי מפקד האוכלוסין משנת 2011 ההרכב האתני של התושבים היה כדקלמן:

קבוצה אתנית תושבים %
רומנים 520,885 80.09
הונגרים 103,591 15.93
צוענים (רומה) 22,531 3.46
קבוצות אתניות אחרות 2,729 0.4

ההרכב האתני בין השנים 1930–2011

שנה תושבים רומנים הונגרים גרמנים צוענים ארמנים סלובקים יהודים
1930[2] 475,533 295,684 295,684 3,660 9,957 548 704 23,328
1956 580,344 400,772 163,836 1,354 9,957 208 122 6,265
1966 629,746 456,041 164,543 1,738 4,322 173 101 2,011
1977 715,507 532,543 171,431 1,818 7,714 126 84 1,165
1992 736,301 571,275 146,186 1,407 16,334 97 54 398
2002[3] 702,755 557,891 122,301 944 19,834 63 40 250
2011[4] 691,106 520,885 103,591 687 22,531 66 54 185

עוד חיים במחוז כ-250 יהודים, 203 אוקראינים, 152 יוונים, 124 איטלקים, 73 רוסים-ליפובנים, 63 ארמנים.

רומנים

עריכה

במאה ה-16 פעלה זמנית בכפר פליאקו, 8 ק"מ מרחק מהעיר קלוז', אפרכיה נוצרית אורתודוקסית רומנית בשם אפרכיית פליאק. כיום היא בישופות במסגרת מיטרופוליית טרנסילבניה שמושבה בעיר סיביו. באזור הכפרי בחבל המוצים, בחלק מהמישור הטרנסילבני וממערב לערים דז' וגרלה שולט רוב דמוגרפי רומני. בעיר קלוז' בימי השלטון הרומני - אחרי 1918 - הוקמו התיאטרון הלאומי הרומני על שם לוצ'יאן בלאגה של קלוז' והאופרה הרומנית של קלוז'. בכפר צ'וצ'ה פועל המוזיאון אוקטביאן גוגה.

הונגרים

עריכה
 
פיזור האוכלוסייה ההונגרית בכפרי המחוז קלוז' לפי המפקד משנת 2011: צבע אדום= רוב מעל 80%; כתום= רוב בין 50%–80%; צהוב= מיעוט מעל 20%; כחול= מיעוט בין 10%–20%; אפור= מיעוט מתחת ל-10%

להונגרים יש רוב במספר כפרים - סבדיסלה (51%), סואטו (51%), מולדובנשט (58%), אונגוראש (60%), סנקראיו (75%), איזבורו קרישולוי (80%), וסיק (96%). במישור הטרנסילבני, בחבל קאולטה או בסקאונול סקוייסקסק אל אריישויוי) כיסא הסקלרי של הארייש קיימים איים של רוב הונגרי. אחוז גבוה של הונגרים חיים גם בכפרים אגירשו, גרבאו, בוזה (40%–50%), באצ'ו, קפושו מארה וקלראש (30%–40%), פליאקו, פיזשו גרלי וויאישוארה (20%–30%), בונצידה, ז'וקו ומוצ'ו (10%–20%). חבל קאלוטה (קאלוטאסג) מהווה גוש יותר קומפקטי של יישובים כפריים הונגרים. בירת המחוז, העיר קלוז'-נפוקה (בהונגרית קולוז'וואר), מקום הולדתו של המלך מתיאש הוניאדי שפסלו מתרומם במרכזה, לצד קתדרלת מיכאל הקדוש, ידועה כבירה לא רשמית של המיעוט ההונגרי ברומניה. בה שוכנים מטה המפלגה העיקרית של ההונגרים - האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה, האוניברסיטאות התאולוגיות של הכנסייה הרפורמית ההונגרית ושל הכנסייה האוניטריאנית ההונגרית, האוניברסיטה באבש-בויאי של קלוז', בחלקה דו-לשונית, התיאטרון והאופרה ההונגרית של קלוז'. אוכלוסייה הונגרית חשובה נמצאת גם בערים דז' וגרלה.

גרמנים

עריכה

בימי מלך הונגריה אישטוואן החמישי אחרי ההרס שנגרם על ידי פלישת המונגולים (טטרים) התנחלו במצודת קולוז'וואר, בגרמנית קלאוזנבורג - קבוצות גדולות של מתיישבים גרמנים שנודעו כסקסונים טרנסילבנים. קלאוזנבורג הייתה אחת משבע המצודות ("בורג") שהעניקו לחבל טרנסילבניה את השם הגרמני "שבע מצודות" Siebenbürgen. במאה ה-15 התארגנה מצודת המלך "קסטרום קלוס". ב-1405 העניק לה הקיסר זיגיסמונד מלוקסמבורג את המעמד של עיר חופשית. במהלך השנים הפכה קלאוזנבורג למרכז ייצור ומסחר. אוכלוסייתה הייתה באותה תקופה מורכבת מגרמנים, הונגרים ובמידה קטנה, רומנים. [5] כיום זאת העיר קלוז'-נפוקה ובה רוב רומני.

צוענים

עריכה
 
קלוז'-נפוקה, רחוב המלך פרדיננד
 
ארמון באנפי ביישוב רסקרוץ' שבכפר בונצידה
 
טורדה - מראה ממרכז העיר

קהילות הצוענים הגדולות ביותר גרות בכפרים קוז'וקנה (19.7%), פיזשו גרלי (16.5%), קמראשו (15.4%) ובונצידה (15.3%).

יהודים

עריכה

בעבר, לפני השואה חיו בשטח המחוז הנוכחי כ-20,000 יהודים. הם היוו 17.5% מתושבי העיר דז', % 15.9 מתושבי העיר הואדין, 14.6% מתושבי העיר קלוז' ו-11.3% מתושבי גרלה. בנוסף היה חי מיעוט יהודי גם בעיירות קטנות וביישובים כפריים. רובם נספו בשואה כשבשנת 1944 לפי דרישת גרמניה הנאצית, גורשו לאושווייץ על ידי השלטון ההונגרי ששלט אז באזור.

ארמנים

עריכה

במאה ה-19 הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר גרלה היו הארמנים. לכן נקראה "עיר הארמנים" Armenopolis או Armenierstadt. העיר נבנתה בסגנון בארוק על ידי ארמנים שהובאו מחבל מולדובה להזמנת הקיסרות האוסטרית. בגרלה קיימת קתדרלה ארמנית קתולית "השילוש הקדוש".

הרכב האוכלוסייה לפי דת

עריכה

ב-2012 הרכב תושבי המחוז לפי דת היה כדלהלן, לפי ההצהרות במפקד האוכלוסין.[6]

פוליטיקה

עריכה

יושב ראש המועצה המחוזית

עריכה
  • 2008–2012 ושוב החל מ-2016 - אלין טישה (Alin Tișe) (המפלגה הדמוקרטית-ליברלית (PDL))

מועצת מחוז קלוז', לפי תוצאות הבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-36 חברים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

מפלגה חברים הרכב המועצה
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) 19
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) 5
האיחוד "הצילו את רומניה" (USR) 5
האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR/RMDSZ) 5
מפלגת תנועת העם (PMP) 2

גאורגה וושקן (Gheorghe Vuşcan) - מ-2012

חלוקה מנהלית

עריכה

במחוז קלוז' נמצאו בשנת 2003, 429 יישובים, מתוכם 5 ערים במעמד מוניקיפיום (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד עיר נוספת ו-74 כפרים גדולים (קומונות). הערים בעלות מעמד מוניקיפיום הן קלוז'-נפוקה, טורדה, דז', קמפיה טורזי וגרלה. העיר הנוספת היא הואדין.

יישובים גדולים

עריכה
היישוב תושבים שם בשפות אחרות
Cluj-Napoca - קלוז'-נפוקה 310,243 (גרמ. Klausenburg, הונ. Kolozsvár, ייד. קלויזנבורג
Turda - טורדה 57,381 גרמ. Thorenburg, הונ. Torda
Dej - דז' 38,610 גרמ. Burglos, הונ. Dés, ייד. דעזש
Câmpia Turzii קמפיה טורזי 26,377 גרמ. Jerischmarkt, הונ. Aranyosgyéres
Gherla - גרלה 22,108 גרמ. Armenierstadt bzw. Neuschloß, הונ. Szamosújvár, ארמ. Հայաքաղաք - Hayakaghak
Huedin - הואדין 9,658 גרמ. Heynod, הונ. Bánffyhunyad
Apahida - אפאהידה 9,341 הונ. Apahida
(Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז') 8,605 (גרמ. Sächsisch Fenesch, הונ.Szászfenes
Baciu באצ'ו 8,393 הונ. Kisbács
Gilău - גילאו 8,246 גרמ. Gela, הונ. Gyalu
Aghireșu - אגירשו 7,190 גרמ. Erldorf, הונ. Egeres
(Viișoara (Cluj - ויאישוארה (קלוז') 5,986 גרמ. Erlenmarkt, הונ. Aranyosegerbegy
נתונים מ-1 ביולי 2007

יישובים כפריים גדולים (קומונות)

עריכה
  • (Aghireşu (Cluj אגירשו (קלוז')
  • (Aiton (Cluj איטון (קלוז')
  • (Aluniş (Cluj אלוניש (קלוז')
  • Apahida אפאהידה
  • (Aşchileu Mare (Cluj אשקילאו מארה (קלוז')
  • (Baciu (Cluj באצ'ו (קלוז')
  • Băişoara בישוארה
  • Beliş בליש
  • (Bobâlna (Cluj בובלנה (קלוז')
  • Bonţida בונצידה
  • Borşa בורשה
  • (Buza (Cluj בוזה
  • (Căianu (Cluj קייאנו
  • Călăţele קלצלה
  • Cămăraşu קמאראשו
  • Căpuşu Mare קפושו מארה
  • Căşeiu קשייו
  • Cătina קטינה
  • Câţcău קטקאו
  • Ceanu Mare צ'אנו מארה
  • Chinteni קינטן
  • Chiuieşti קיויישט
  • Ciucea צ'וצ'ה
  • Ciurila צ'ורילה
  • Cojocna קוז'וקנה
  • (Corneşti (Cluj קרונשט (קלוז')
  • Cuzdrioara קוזדיוארה
  • (Dăbâca (Cluj דבקה (קלוז')
  • Feleacu פליאקו
  • Fizeşu Gherlii פיזשו גרלי
  • (Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז')
  • Frata פראטה
  • (Gârbău (Cluj גרבאו (קלוז')
  • Geaca ג'אקה
  • (Gilău (Cluj ג'ילאו (קלוז')
  • (Iara (Cluj יארה (קלוז')
  • (Iclod (Cluj איקלוד (קלוז')
  • Izvoru Crişului איזבורו קרישולוי
  • Jichişu de Jos ז'יקישו דה ז'וס
  • Jucu ז'וקו
  • (Luna (Cluj לונה (קלוז')
  • Măguri-Răcătău מגור-רקטאו
  • Mănăstireni מנסטירן
  • Mărgău מרגאו
  • (Mărişel (Cluj מרישל (קלוז')
  • (Mica (Cluj מיקה (קלוז')
  • (Mihai Viteazu (Cluj מיכאי ויטיאזו (קלוז')
  • Mintiu Gherlii מינטיו גרלי
  • Mociu מוצ'ו
  • Moldoveneşti מולדובנשט
  • (Negreni (Cluj נגרן (קלוז')
  • Pălatca פלאטקה
  • Panticeu פנטיצ'או
  • Petreştii de Jos פטרשטי דה זוס
  • Ploscoş פלוסקוש
  • (Poieni (Cluj פויין (קלוז')
  • (Râşca (Cluj רשקה (קלוז')
  • Recea-Cristur רצ'ה-קריסטור
  • Săcuieu סקויאו
  • (Sănduleşti (Cluj סנדולשט (קלוז')
  • Săvădisla סבדיסלה
  • Sâncraiu סנקראיו
  • (Sânmartin (Cluj סנמארטין (קלוז')
  • (Sânpaul (Cluj סנפאול (קלוז')
  • (Sic (Cluj) סיק (קלוז')
  • Suatu סואטו
  • Tritenii de Jos טריטני דה ז'וס
  • Tureni טורן
  • Ţaga צאגה
  • [(Unguraş (Cluj אונגוראש (קלוז')
  • (Vad (Cluj ואד (קלוז')
  • (Valea Ierii (Cluj ואליה יירי (קלוז')
  • (Viişoara (Cluj ויאישיוראה (קלוז')
  • (Vultureni (Cluj וולטורן (קלוז')

כלכלה

עריכה

כלכלת המחוז קלוז' היא בין הדינמיות שברומניה. כאן רמת ההשקעות הזרות הן בין הכי גבוהות. העיר קלוז'-נפוקה מאכסנת ענף חשוב של מרכזי מחשוב ומרכזים פיננסיים.

תעשייה ומסחר

עריכה

במחוז קלוז' פעלו בשנת 2005, 21,155 יחידות פעילות בתעשייה, ענף הבניין, מסחר ושירותים אחרים. הענפים בשולטים במחוז הם המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שרותי תחזוקה ותיקון, עסקי נדל"ן, תעשיית עיבוד וענף הבניין.

חקלאות

עריכה

בשנת 2005 השטח החקלאי המעובד כלל 1,573,070 דונם, מתוכם 1,110,460 - גידולי דגנים בשביל גרגירים 336,760 דונם - גידולי חיטה ושיפון, 222,390 שעורה, 466,110 - תירס - 64,530, צמחי שמן - 54,690, חמנית, 19,130 - סלק סוכר - 122,070 - תפוח אדמה ו-92,550 - ירקות. סך תפוקת הפירות הייתה בשנת 2005 של 40,449 טונות של תפוחים, שזיפים, דובדבנים ודובדבנים חמוצים, אגסים, אפרסקים, משמשים וכו'.

מאגר הטרקטורים והמכונות החקלאיות כלל ב-31 בדצמבר 2005, 5,184 טרקטורים, 3,904 מחרשות לטרקטורים,1,410 מזרעות מכניות, 731 קומביינים לקטיף.

אטרקציות תיירותיות

עריכה
  • הערים קלוז-נפוקה, טורדה, דז', גרלה (עם המרכז הבארוקי)
  • הרי הקרפטים המערביים (אפוסן) עם אתרים כמו פשטרה מארה (Peștera Mare - "המערה הגדולה"), מערת פיאטרה פונורולוי (Peștera Piatra Ponorului ), מערת ורפורוסו (Peștera Vârfurosu) וכו'
  • המרכזים ההיסטוריים בצ'וצ'ה (Ciucea), מבצר בולוגה (Cetatea Bologa), דבקה (Cetatea Dăbâca), ארמון באנפי (Castelul Bánffy) בבונצידה
  • מנזר ניקולה (Nicula)
  • ארץ קלאטה
  • ארץ המוצים (Ţara Moţilor)
  • מכרות המלח בטורדה
  • הקניון של טורדה
  • אגמי המלח בדז', קוז'וקנה וטורדה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי שלושת הנהרות: קרישול אלב, קרישול נגרו וקרישול רפדה - כלומר קרישול הלבן, קרישול השחור וקרישול המהיר
  2. ^ Volkszählung von 1930–1992 in Rumänien bei kia.hu, abgerufen am 8. Mai 2021.
  3. ^ Volkszählung 2002 im Kreis Cluj in Rumänien bei edrc.ro. abgerufen am 8. Mai 2021.
  4. ^ Volkszählung 2011 in Rumänien (MS Excel; 1,3 MB).
  5. ^ מונוגרפיית המחוז קלוז'
  6. ^ בעיתון אדוורול 24 באוגוסט 2012