מיכל בת-אדם
מיכל בת-אדם (נולדה ב-2 במרץ 1945) היא במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת ישראלית. כלת פרס ישראל לקולנוע (2021) ופרס אופיר על מפעל חיים (2019).
בת-אדם, 2011 | |
לידה |
2 במרץ 1945 (בת 79) עפולה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1969 |
עיסוק | במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | משה מזרחי |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהבת-אדם נולדה בשם מיכל רובין בעפולה לימימה ואדם רובין, צלם בעל החנות "פוטו אדם" בעפולה, שעלו מפולין. בגיל שש הצטרפה לאחותה נטע בקיבוץ מרחביה. השתיים שינו את שם משפחתן לבת-אדם, אם כי לא באופן רשמי[1]. ניגנה בתזמורת בני הקיבוצים[2], ולמדה באקדמיה למוזיקה ובבית הספר למשחק בית צבי.
קריירת משחק
עריכהבתחילת שנות השבעים השתתפה בת-אדם בסרטי הקולנוע של בן-זוגה, הבמאי משה מזרחי, "אני אוהב אותך רוזה" (1972)[3], "הבית ברחוב שלוש" (1973)[4], "אבו אל בנאת" (1973)[5], "איש רחל" (1974) וזוכה פרס האוסקר האמריקאי, ההפקה הצרפתית "כל החיים לפניו" (1977). בין-השאר שיחקה בת-אדם גם בסרט "הפריצה הגדולה" (1970)[6], בסרט "הדיבר ה-11" (1975) ובסרט הצרפתי "La Fille de Prague avec un sac très lourd" (1977). במקביל בלטה גם בכמה תפקידים בתיאטרון, במיוחד ב"ציד המכשפות" של ארתור מילר.
לאורך שנות השמונים, במקביל לקריירה כבמאית, השתתפה בת-אדם בסרטים "המשחק האמיתי" (1980), "מגש הכסף" (1983), "עתליה" (1984), "השגריר" (1984)[7], "המאהב" (1986), אותו אף ביימה, בסרט האמריקאי "המרגל הישראלי בדמשק" (1987), ובסרט הצרפתי "חנה ק." (1983). במקביל שיחקה בהצגות בתיאטראות הבימה, הקאמרי ותיאטרון בית ליסין. לאורך שנות התשעים חדלה מלשחק, מלבד סרטו של משה מזרחי, "נשים" (1996). ב-2008 הצטרפה לצוות שחקני העונה השנייה של "בטיפול"[8]. בקיץ 2013 הועלתה גרסה בימתית לסרטה "רגעים"[9].
קריירת בימוי
עריכהביימה את הסרט "רגעים" (1979), הפקה צרפתית-ישראלית, אותה גם כתבה ושיחקה בו לצד אסי דיין. בשנות השמונים כתבה וביימה את "על חבל דק" (1980) בכיכובה של גילה אלמגור, "בן לוקח בת" (1982), "המאהב" (1986), המבוסס של ספרו של א.ב. יהושע ובו כיכבו יהורם גאון ואביגיל אריאלי, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (1989) בכיכובם של יוסי פולק, ריטה ולבנה פינקלשטיין, וסרט הטלוויזיה "הדוד פרץ ממריא" (1993) שבו גם שיחקה[10], על פי סיפור מאת יעקב שבתאי[11].
בת אדם ביימה וכתבה מספר סרטים: "אישה זרה" (1993)[12], בכיכובו של שרון אלכסנדר, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" (1994), בו גם השתתפה לצד מיכל זוארץ, "אהבה ממבט שני" (1999) בכיכובו של אלון אבוטבול, "חיים זה חיים" (2003)[13], אותו גם הפיקה ובו השתתפו יעל אבקסיס, רבקה מיכאלי ומשה איבגי, ו"מאיה" (2010). ב-2008 השתתפה ביחד עם משה מזרחי בכתיבת התסריט לסרט "סוף שבוע בגליל" המבוסס על הדוד וניה של אנטון צ'כוב.
הסרט "רגעים" צונזר בשנת 1979 והוסרו ממנו שלושה קטעי "ארוטיקה"[14]. העתירה שהגישו היוצרים לבג"ץ נדחתה. בשנת 2013, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, הוקרן הסרט לראשונה בישראל בגרסתו הלא מצונזרת[15].
ב-2017 יצרה הבמאית נטעלי בראון סרט תיעודי על בת-אדם, "מקווה שאני בפריים", על מאבקה למצוא את מקומה בעולם הקולנוע ועל הזוגיות שלה בבית שמכיל שני במאים[16]. הסרט זכה במקום השני (פרס השופטים) בפסטיבל דוקאביב (2017) ובפרס על הסרט התיעודי הטוב ביותר עד שישים דקות בטקס פרסי אופיר לשנת 2017[17][18].
חיים אישיים
עריכההייתה נשואה לבמאי משה מזרחי, עד לפטירתו ב-2018, ואם לדניאל[19].
פרסים והוקרה
עריכהפילמוגרפיה
עריכהכבמאית ויוצרת
- רגעים - 1979
- על חבל דק - 1980
- בן לוקח בת - 1982
- המאהב - 1986
- אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב - 1989
- אישה זרה - 1993
- הדוד פרץ ממריא - 1993
- איה: אוטוביוגרפיה דמיונית - 1994
- אהבה ממבט שני - 1998
- חיים זה חיים - 2002[24]
- ריטה שם זמני - 2007[25]
- מאיה - 2010
- הדרך לאן - 2017[26]
- הילה[27] - 2023
כשחקנית
- הפריצה הגדולה - 1970
- אני אוהב אותך רוזה - 1972
- הבית ברחוב שלוש - 1973
- אבו אל בנאת - 1973
- איש רחל - 1975
- הדיבר ה-11 - 1975
- La Fille de Prague avec un sac très lourd - 1977
- כל החיים לפניו - 1977
- רגעים - 1979
- המשחק האמיתי - 1980
- .Hanna K - 1983
- מגש הכסף - 1984
- עתליה - 1984
- השגריר - 1984
- L'été provisoire - 1985
- המאהב - 1986
- המרגל הישראלי בדמשק - 1987
- איה: אוטוביוגרפיה דמיונית - 1994
- נשים - 1997
- ריטה שם זמני - 2007
- בטיפול - 2008
דיסקים שהוציאה
עריכה- היה שלג בארץ אחת - מיכל בת-אדם קוראת שירים (1999)
- מיכל בת-אדם קוראת משירי לאה גולדברג (2000)
ספרי שירה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מיכל בת-אדם, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיכל בת-אדם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מיכל בת-אדם, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מיכל בת-אדם, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מיכל בת-אדם, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מיכל בת-אדם, דף שער בספרייה הלאומית
- מיכל בת-אדם, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מיכל בת-אדם, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מיכל בת-אדם, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- מיכל בת־אדם, באתר פרס ישראל
- איימי קורניש, מיכל בת-אדם, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- מיכל בת אדם באתר TVC
- פבלו אוטין, "אף פעם לא חושבת על עצמי כעל אישה", באתר גלובס, 21 באוקטובר 2003
- שמוליק דובדבני, היוצרת חשובה, הסרט לא, באתר ynet, 20 ביוני 2008
- דורון חלוץ, מיכל בת אדם לא תיתן לאף אחד לעצור אותה לעשות סרטים, באתר הארץ, 14 במאי 2010
- לינוי בר גפן, הקולנוענית המהפכנית ופורצת הדרך שזוכה לכבוד המגיע לה בגיל 68, באתר מעריב השבוע, 28 באוקטובר 2013
- סמדר שיר, סינמה מיכל, באתר "ידיעות אחרונות", 2 בנובמבר 2017
- נירית אנדרמן, המבקרים עשו לי לינץ', ופתאום הבנתי: אני קיימת, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- מרלין וניג, "הילה״: מיכל בת אדם פותחת תיבת פנדורה של הנפש, באתר מגזין פורטפוליו, 20 ביוני 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ סוכן תרבות | 28.06.24, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 53:48)
- ^ יש להביא מצעים, חולצה לבנה, ועמוד תווים... באתר יומן המסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים
- ^ בכורה ל״אני אוהב אותך, רוזה", על המשמר, 31 במרץ 1972
- ^ נתן גרוס, בקולנוע - האנשים הטובים מרחוב שלוש, על המשמר, 20 באפריל 1973
- ^ זאב רב-נוף, העולם שייך לנקבות, דבר, 9 באוקטובר 1973
- ^ בכורת "הפריצה הגדולה" - בקרית-שמונה, למרחב, 19 בפברואר 1970
- ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - 'השגריר' - הוד, תל־אביב, כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
- ^ עכבר העיר, מיכל בת אדם "בטיפול", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "רגעים": החיים טובים, אבל..., באתר הארץ, 3 ביוני 2013
- ^ ג. עיטור, הדוד פרץ ממריא בקרוב, חדשות, 7 באפריל 1993
- ^ יעקב שבתאי זכה בפרס "קשת" בעד הסיפור הקצר, על המשמר, 15 בינואר 1969
- ^ דליה שלף, סרטים חדשים - אישה זרה, חדשות, 27 במאי 1993
- ^ גואל פינטו, סרטים חדשים - "חיים זה חיים",, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
- ^ שמוליק דובדבני, חלוצות הקולנוע הישראלי חוזרות למסך, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
- ^ נירית אנדרמן, תוקרן גרסה לא מצונזרת של סרטה של מיכל בת אדם, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
- ^ נטע אלכסנדר, הבמאית שסללה את הדרך לדור החדש של הבמאיות הישראליות, באתר הארץ, 8 במאי 2017
רוני דורות, "מקווה שאני בפריים": מיכל בת-אדם נאבקת על מקומה, באתר הארץ, 8 במרץ 2018 - ^ נירית אנדרמן, "פוקסטרוט" זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
- ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "מקווה שאני בפריים": יצירה נוגעת ללב על הבמאית שפרצה את הדרך, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
- ^ נירית אנדרמן, הבמאי זוכה האוסקר משה מזרחי מת בגיל 86, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2018
- ^ טל לוין, עכבר העיר, פרס מפעל חיים למיכל בת-אדם, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
- ^ אינה טוקר, פרסי אופיר 2019: "ימים נוראים" נציג ישראל לאוסקר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
- ^ איתי שטרן, הקולנוענית מיכל בת אדם זכתה בפרס ישראל, באתר הארץ, 23 בפברואר 2021
- ^ אירוע הוקרה מיכל בת אדם, באתר JWFF 2023 (באנגלית)
- ^ אורי קליין, הסיפור הקצר של סהר, הרומן של מקי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
- ^ אורי קליין, ריטה, אנחנו צריכים להיפרד, באתר הארץ, 25 ביוני 2008
- ^ אורי קליין, "הדרך לאן": מיכל בת אדם לא מצאה את הדרך בסרטה החדש, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2017
- ^ הילה באתר קרן הקולנוע הישראלי.
- ^ יותם ראובני, מה מרגש כל כך בספר השירים של מיכל בת-אדם, באתר הארץ, 15 במאי 2017