פתיחת התפריט הראשי

ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

ממשלת ישראל השלישית
Israel 3rd Gov.jpg
שרי הממשלה לאחר ישיבתה הראשונה
מידע כללי
תחילת כהונה 8 באוקטובר 1951
סוף כהונה 24 בדצמבר 1952
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השנייה
הקבינט הבא ממשלת ישראל הרביעית

תוכן עניינים

תוצאות הבחירות לכנסת השנייהעריכה

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב
מפא"י דוד בן-גוריון 45 256,456 37.3% קואליציה
הציונים הכלליים 20 111,394 16.2% אופוזיציה
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 15 86,095 12.5% אופוזיציה
הפועל המזרחי חיים משה שפירא 8 46,347 6.8% קואליציה
חרות מנחם בגין 8 45,651 6.6% אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 5 27,334 4.0% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 4 22,171 3.2% אופוזיציה
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 3 16,370 2.4% קואליציה
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 3 13,799 2.0% ישבה בקואליציה ופרשה.
ספרדים ועדות מזרח אליהו אלישר 2 12,002 1.8% אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ 2 11,194 1.6% קואליציה
המזרחי דוד צבי פנקס 2 10,383 1.5% קואליציה
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 1 8,067 1.2% קואליציה
התאחדות התימנים בישראל שמעון גריידי 1 7,965 1.2% אופוזיציה
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1 7,851 1.0% קואליצה

הקמת הממשלהעריכה

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

אחרי הבחירות, בן-גוריון ניסה לפנות אל מפ"ם, אל הציונים הכלליים, אל הפרוגרסיבים ואל המפלגות הדתיות כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. במהלך המשא-ומתן הקואליציוני, בן-גוריון לא הצליח לרצות את מפ"ם על רקע נאמנותה של זו לברית המועצות. המשא ומתן עם הציונים הכלליים לא צלח לאחר שבן-גוריון לא הסכים להקל את משטר הצנע, ולאחר שלא הסכים לתת להם את תיק המסחר והתעשייה (אלא רק את תיק התעשייה). בעקבות כך הואשמו הציונים הכלליים באופורטוניזם ובכך שהסיבה היחידה שלא הצטרפו לממשלה היא שהם לא קיבלו "עוד חצי תיק". הפרוגרסיביים, לעומת זאת, לא רצו לשבת בממשלה כשהציונים הכלליים ישבו באופוזיציה כדי למנוע מעבר של תומכיהם אל הציונים הכלליים.

בסופו של דבר, הסכים בן-גוריון לויתורים מפליגים למפלגות הדתיות בתמורה לתמיכה בממשלתו. סך הכל תמכו בממשלה 65 חברי כנסת. תנועת החירות ביקרה את העובדה ש-5 מחברי הכנסת שתמכו בממשלה היו מסיעות הלוויין הערביות של מפא"י, ולכן לממשלה לא היה "רוב יהודי".

7 שרים חדשים כיהנו בממשלה זו ו-9 שכיהנו גם בממשלה הקודמת, הממשיכים היו: בן-גוריון, קפלן, שפירא, שרת, יוסף, שטרית, לוין, מאיר ולבון.

השרים החדשים היו: לוי אשכול, יוסף בורג, בן ציון דינור, חיים כהן, מרדכי נורוק, פרץ נפתלי, דוד צבי פנקס. שניים מתוכם: דינור וכהן לא היו חברי כנסת.

שני שרים: קפלן ופנקס נפטרו במהלך כהונת הממשלה. שר אחד - לוין התפטר.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

מדיניות כלכליתעריכה

  ערך מורחב – המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)

הממשלה הייתה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי חריף שהתבטא בהדלדלות יתרות המט"ח. במהלך כהונת הממשלה התמוטטה לחלוטין מדיניות הקיצוב, בגלל מירמור גודל של הציבור ממנה. לכן, שר האוצר אליעזר קפלן החליט להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה, שהתחילה משא ומתן על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, בקשת סיוע מארצות הברית, ומכירת אגרות חוב של המדינה בחו"ל.

סיום כהונת הממשלהעריכה

ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל ולמעשה השאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד[1]. בגלל ויכוח על החינוך הדתי, בן-גוריון התפטר ב-19 בדצמבר 1952.

סיעות הקואליציהעריכה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החקלאות,
משרד החוץ, משרד המסחר והתעשייה,
משרד המשפטים, משרד המשטרה,
משרד החינוך והתרבות, משרד העבודה,
משרד התחבורה, משרד הסעד
משרד החקלאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
הפועל המזרחי 8 משרד הפנים, משרד הדתות,
משרד הבריאות
8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
אגודת ישראל 3 משרד הסעד 8 באוקטובר 1951 18 בספטמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
3 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
המזרחי 2 משרד הדואר, משרד התחבורה 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 לאחר פטירת שר התחבורה דוד צבי פנקס
הועבר התיק למפא"י
פא"י 2 משרד החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
קידמה ועבודה 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלהעריכה

הממשלה מנתה 13 שרים בעת השבעתה. ביוני 1952 עלה מספר השרים ל-14 עם מינוי חיים כהן לשר המשפטים, אך חזרה ל-13 שרים בעקבות התפטרות יצחק מאיר לוין.

דיוקן שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
  דוד בן-גוריון מפא"י משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד התחבורה, משרד הסעד
8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  אליעזר קפלן מפא"י משרד ראש הממשלה, משרד האוצר 8 באוקטובר 1951 13 ביולי 1952
  לוי אשכול מפא"י משרד האוצר, משרד החקלאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 לאחר התפטרות השר אליעזר קפלן ב-25 ביוני 1952 התמנה
לשר האוצר, ועזב את משרד החקלאות
  משה שרת מפא"י משרד החוץ 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  דב יוסף מפא"י משרד המסחר והתעשייה, משרד המשפטים 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 כיהן גם כשר המשפטים עד ה-25 ביוני 1952
  חיים כהן לא היה ח"כ משרד המשפטים 25 ביוני 1952 24 בדצמבר 1952 מונה לאחר שהשר דב יוסף עזב את המשרד
  בכור שלום שטרית מפא"י משרד המשטרה 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  בן ציון דינור לא היה ח"כ משרד החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 כיהן כשר מטעם מפא"י
  חיים משה שפירא הפועל המזרחי משרד הפנים, משרד הדתות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  יוסף בורג הפועל המזרחי משרד הבריאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  גולדה מאיר מפא"י משרד העבודה 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
  יצחק מאיר לוין אגודת ישראל משרד הסעד 8 באוקטובר 1951 18 בספטמבר 1952 התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
  מרדכי נורוק המזרחי משרד הדואר 3 בנובמבר 1952 24 בדצמבר 1952
  פרץ נפתלי מפא"י שר בלי תיק, משרד החקלאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 כיהן כשר בלי תיק עד ה-25 ביוני 1952, אז מונה לתפקיד
שר החקלאות במקום לוי אשכול
  דוד צבי פנקס המזרחי משרד התחבורה 8 באוקטובר 1951 14 באוגוסט 1952 נפטר במהלך הכהונה
  פנחס לבון מפא"י שר בלי תיק 17 באוגוסט 1952 24 בדצמבר 1952

סגני שריםעריכה

דיוקן שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה
  יוסף אפרתי מפא"י משרד החקלאות 9 ביולי 1952 24 בדצמבר 1952
  קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל משרד החינוך והתרבות 4 בנובמבר 1951 18 בספטמבר 1952

חילופי שריםעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
לוי אשכול מפא"י משרד החקלאות מונה לשר האוצר 25 ביוני 1952 פרץ נפתלי מפא"י 25 ביוני 1952
אליעזר קפלן מפא"י משרד האוצר התפטרות מטעמים בריאותיים 25 ביוני 1952 לוי אשכול מפא"י 25 ביוני 1952
דב יוסף מפא"י משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 25 ביוני 1952 חיים כהן לא היה חבר כנסת 25 ביוני 1952
דוד צבי פנקס המזרחי משרד התחבורה פטירה 14 באוגוסט 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 14 באוגוסט 1952
יצחק מאיר לוין אגודת ישראל משרד הסעד פרישת הסיעה מהקואליציה 18 בספטמבר 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 18 בספטמבר 1952

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה