ממשלת ישראל השלישית
ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
 | |
| שרי הממשלה לאחר ישיבתה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחילת כהונה | 8 באוקטובר 1951 |
| סוף כהונה | 24 בדצמבר 1952 |
| ראש ממשלה | דוד בן-גוריון |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השנייה |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל הרביעית |
תוכן עניינים
תוצאות הבחירות לכנסת השנייהעריכה
| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב |
|---|---|---|---|---|---|
| מפא"י | דוד בן-גוריון | 45 | 256,456 | 37.3% | קואליציה |
| הציונים הכלליים | 20 | 111,394 | 16.2% | אופוזיציה | |
| מפ"ם | מאיר יערי, יעקב חזן | 15 | 86,095 | 12.5% | אופוזיציה |
| הפועל המזרחי | חיים משה שפירא | 8 | 46,347 | 6.8% | קואליציה |
| חרות | מנחם בגין | 8 | 45,651 | 6.6% | אופוזיציה |
| מק"י | שמואל מיקוניס | 5 | 27,334 | 4.0% | אופוזיציה |
| המפלגה הפרוגרסיבית | פנחס רוזן | 4 | 22,171 | 3.2% | אופוזיציה |
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל | סיף-אלדין אל-זועבי | 3 | 16,370 | 2.4% | קואליציה |
| אגודת ישראל | יצחק מאיר לוין | 3 | 13,799 | 2.0% | ישבה בקואליציה ופרשה. |
| ספרדים ועדות מזרח | אליהו אלישר | 2 | 12,002 | 1.8% | אופוזיציה |
| פועלי אגודת ישראל | בנימין מינץ | 2 | 11,194 | 1.6% | קואליציה |
| המזרחי | דוד צבי פנקס | 2 | 10,383 | 1.5% | קואליציה |
| קידמה ועבודה | סאלח-חסן ח'ניפס | 1 | 8,067 | 1.2% | קואליציה |
| התאחדות התימנים בישראל | שמעון גריידי | 1 | 7,965 | 1.2% | אופוזיציה |
| חקלאות ופיתוח | פארס חמדאן | 1 | 7,851 | 1.0% | קואליצה |
הקמת הממשלהעריכה
| כנסות וממשלות ישראל |
| מועצת המדינה הזמנית |
| פורטל - הממשל בישראל |
אחרי הבחירות, בן-גוריון ניסה לפנות אל מפ"ם, אל הציונים הכלליים, אל הפרוגרסיבים ואל המפלגות הדתיות כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. במהלך המשא-ומתן הקואליציוני, בן-גוריון לא הצליח לרצות את מפ"ם על רקע נאמנותה של זו לברית המועצות. המשא ומתן עם הציונים הכלליים לא צלח לאחר שבן-גוריון לא הסכים להקל את משטר הצנע, ולאחר שלא הסכים לתת להם את תיק המסחר והתעשייה (אלא רק את תיק התעשייה). בעקבות כך הואשמו הציונים הכלליים באופורטוניזם ובכך שהסיבה היחידה שלא הצטרפו לממשלה היא שהם לא קיבלו "עוד חצי תיק". הפרוגרסיביים, לעומת זאת, לא רצו לשבת בממשלה כשהציונים הכלליים ישבו באופוזיציה כדי למנוע מעבר של תומכיהם אל הציונים הכלליים.
בסופו של דבר, הסכים בן-גוריון לויתורים מפליגים למפלגות הדתיות בתמורה לתמיכה בממשלתו. סך הכל תמכו בממשלה 65 חברי כנסת. תנועת החירות ביקרה את העובדה ש-5 מחברי הכנסת שתמכו בממשלה היו מסיעות הלוויין הערביות של מפא"י, ולכן לממשלה לא היה "רוב יהודי".
7 שרים חדשים כיהנו בממשלה זו ו-9 שכיהנו גם בממשלה הקודמת, הממשיכים היו: בן-גוריון, קפלן, שפירא, שרת, יוסף, שטרית, לוין, מאיר ולבון.
השרים החדשים היו: לוי אשכול, יוסף בורג, בן ציון דינור, חיים כהן, מרדכי נורוק, פרץ נפתלי, דוד צבי פנקס. שניים מתוכם: דינור וכהן לא היו חברי כנסת.
שני שרים: קפלן ופנקס נפטרו במהלך כהונת הממשלה. שר אחד - לוין התפטר.
ציוני דרך ומדיניותעריכה
מדיניות כלכליתעריכה
ערך מורחב – המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)
הממשלה הייתה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי חריף שהתבטא בהדלדלות יתרות המט"ח. במהלך כהונת הממשלה התמוטטה לחלוטין מדיניות הקיצוב, בגלל מירמור גודל של הציבור ממנה. לכן, שר האוצר אליעזר קפלן החליט להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה, שהתחילה משא ומתן על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, בקשת סיוע מארצות הברית, ומכירת אגרות חוב של המדינה בחו"ל.
סיום כהונת הממשלהעריכה
ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל ולמעשה השאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד[1]. בגלל ויכוח על החינוך הדתי, בן-גוריון התפטר ב-19 בדצמבר 1952.
סיעות הקואליציהעריכה
| סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפא"י | 45 | משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החקלאות, משרד החוץ, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשפטים, משרד המשטרה, משרד החינוך והתרבות, משרד העבודה, משרד התחבורה, משרד הסעד |
משרד החקלאות | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | ||
| הפועל המזרחי | 8 | משרד הפנים, משרד הדתות, משרד הבריאות |
8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | |||
| אגודת ישראל | 3 | משרד הסעד | 8 באוקטובר 1951 | 18 בספטמבר 1952 | פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס נשים לצה"ל | ||
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל |
3 | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | |||
| המזרחי | 2 | משרד הדואר, משרד התחבורה | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | לאחר פטירת שר התחבורה דוד צבי פנקס הועבר התיק למפא"י | ||
| פא"י | 2 | משרד החינוך והתרבות | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס נשים לצה"ל |
||
| קידמה ועבודה | 1 | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | |||
| חקלאות ופיתוח | 1 | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 65 ח"כים לפני פרישת סיעת אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל (8 באוקטובר 1951 - 18 בספטמבר 1952).
- 60 ח"כים לאחר פרישתה (18 בספטמבר 1952 - 24 בדצמבר 1952).
הרכב הממשלהעריכה
הממשלה מנתה 13 שרים בעת השבעתה. ביוני 1952 עלה מספר השרים ל-14 עם מינוי חיים כהן לשר המשפטים, אך חזרה ל-13 שרים בעקבות התפטרות יצחק מאיר לוין.
.jpg)
סגני שריםעריכה
| דיוקן | שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|---|
|
יוסף אפרתי | מפא"י | משרד החקלאות | 9 ביולי 1952 | 24 בדצמבר 1952 |
|
קלמן כהנא | פועלי אגודת ישראל | משרד החינוך והתרבות | 4 בנובמבר 1951 | 18 בספטמבר 1952 |
חילופי שריםעריכה
| השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לוי אשכול | מפא"י | משרד החקלאות | מונה לשר האוצר | 25 ביוני 1952 | פרץ נפתלי | מפא"י | 25 ביוני 1952 | |
| אליעזר קפלן | מפא"י | משרד האוצר | התפטרות מטעמים בריאותיים | 25 ביוני 1952 | לוי אשכול | מפא"י | 25 ביוני 1952 | |
| דב יוסף | מפא"י | משרד המשפטים | מסירת התיק לשר במשרה מלאה | 25 ביוני 1952 | חיים כהן | לא היה חבר כנסת | 25 ביוני 1952 | |
| דוד צבי פנקס | המזרחי | משרד התחבורה | פטירה | 14 באוגוסט 1952 | דוד בן-גוריון | מפא"י | 14 באוגוסט 1952 | |
| יצחק מאיר לוין | אגודת ישראל | משרד הסעד | פרישת הסיעה מהקואליציה | 18 בספטמבר 1952 | דוד בן-גוריון | מפא"י | 18 בספטמבר 1952 |
קישורים חיצונייםעריכה
- ממשלת ישראל השלישית באתר משרד ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלישית באתר הכנסת
הערות שולייםעריכה
- ^ פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל עזבו את הקואליציה הממשלתית, שערים, 19 בספטמבר 1952
| הקודם: ממשלת ישראל השנייה 1950-1951 |
ממשלת ישראל השלישית 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952 |
הבא: ממשלת ישראל הרביעית 1952-1954 |