מנזר הילריון הקדוש

מנזר המוקדש להילריון הקדוש

מנזר הילריון הקדוש (ערבית دير القديس هيلاريون) הוא אתר ארכאולוגי ברצועת עזה, השוכן בתל אום-עאמר בנוסייראת שבנפת דיר אל-בלח, כ-10 ק"מ דרומית-מערבית לעיר עזה. המקום קרוי על שם הנזיר הנוצרי הילריון, אשר לפי המסורת נולד בקרבת מקום בשנת 291 והמנזר שהקים שכן באתר. בהיותו המנזר הראשון שהוקם בארץ ישראל, המקום מוצע כאתר מורשת עולמית על ידי הרשות הפלסטינית, ומועמדותו תידון בוועדת המורשת העולמית שתתקיים בחודש יולי 2024 בניו דלהי שבהודו, בהליך חירום על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל.

מנזר הילריון הקדוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שמות נוספים תל אום-עאמר
מידות
שטח 7.2 דונם
גובה מעל פני הים 21 מטר
היסטוריה
בונה הילריון
נבנה 340 לספירה
ננטש 614
אתר ארכאולוגי
התגלה 1999
חפירות 1995-2005
מצב הרוס, יסודות
מיקום
מדינה הרשות הפלסטינית
מיקום נוסייראת
קואורדינטות 31°26′50″N 34°22′00″E / 31.44722°N 34.36667°E / 31.44722; 34.36667

היסטוריה

עריכה

היישוב הראשון באתר קם בתקופה הרומית סמוך לנחל הבשור ולחוף הים התיכון[1], והוא מופיע במפת מידבא בשם תבאתא (ΘΑΥΑΘΑ). המנזר הוקם בשנת 340 לערך[2], 500 מטרים מחוף הים. לפי המסורת פקדו את האתר מבקרים כה רבים, ובמיוחד נשים, עד שהילריון ביכר לברוח מן המקום. המקום שימש כתחנה עבור סוחרים ועולי רגל החוצים את ארץ ישראל לאורכה של דרך הים, כפי שמעידים המבנים שבו. האתר חרב בפלישת הסאסאנים לארץ ישראל בשנת 614. החפירות במקום נערכו בשנים 19952005 על ידי הארכאולוג הצרפתי ז'אן-בטיסט אומבר (אנ')[3]. המנזר עצמו התגלה ב-1999.

האתר

עריכה

במנזר המשתרע על פני שטח של 7.2 דונם, כמחצית משטח האתר כולו, נתגלו שרידים של כנסייה, קפלה, אתר קבורה, אולם טבילה, בית קברות ציבורי, אולם שימוע, בית מרחץ שבו פריג'ידריום, טפידריום וקלדריום, בית הארחה וחדרי אוכל ששימשו את עולי הרגל. עוד מצויים במקום בורות מים, תנורים ותעלות ניקוז. רצפת המבנה עשויה אבן גיר, שיש ופסיפסים המתארים מוטיבים מעולם הצומח והחי. עוד נראית בפסיפס כתובת ביוונית מעוטרת במוטיבים מעגליים. תאי הנזירים היו עשויים מחומרים מתכלים כגון לבנות בוץ וכפות תמרים ולא השתמרו.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה