פתיחת התפריט הראשי

מעמדה המשפטי והבינלאומי של רמת הגולן

מפת רמת הגולן כאזור גאופוליטי

רמת הגולן כאזור גאופוליטי היא השטח שנמצא בידי ישראל מאז 1967, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. שטח זה שייך מנהלית לנפת גולן ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון. מעמדה החוקי של רמת הגולן, על פי חוק רמת הגולן, הוא שרמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל. מבחינה בינלאומית מעמדה של רמת הגולן מורכב, ונתון במחלוקת.

המעמד של רמת הגולן במשפט הישראליעריכה

  ערכים מורחבים – חוק רמת הגולן, חוק יסוד: משאל עם

החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן.

ב-1999 התקבל בכנסת "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.

במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007 והכנסת הקימה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-30 ביוני 2008 והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם בכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם"[1], ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה[2]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם.

המעמד של רמת הגולן במשפט הבינלאומיעריכה

טיעונים התומכים בזכותה של ישראל על רמת הגולןעריכה

 
הקושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן, שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן

טיעונים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולןעריכה

העמדה הבינלאומיתעריכה

מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 497 ששללה הכרה בהחלטת ישראל על סיפוח רמת הגולן.

ב-21 במרץ 2019 הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."[4]. ב-25 במרץ חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן[5]. האיחוד האירופי, רוסיה, מצרים ומדינות נוספות הודיעו שהן אינן מכירות בריבונותה של ישראל שם[6].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה