מרדכי קרשנר

יוצר ומפיק סרטים תיעודיים ישראלי

מרדכי (מורדי) קרשנר (נולד ב-1966) הוא יוצר ומפיק סרטים תיעודיים ישראלי.

מרדכי קרשנר
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בן 55 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מורדי קרשנר נולד וגדל בירושלים. הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. בוגר ישיבת ההסדר מעלה אדומים ובצה"ל שירת כמפקד טנק בחיל השריון.

קרשנר הוא בוגר המחזור הראשון של "מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות" (1993) במגמת בימוי והפקה, בעל תעודת הוראה בתקשורת מכללת ליפשיץ (1993) ובוגר החוג לתקשורת של המכללה האקדמית ספיר (2001).

מורדי קרשנר נשוי למירב, אב לחמישה ילדים, מהם שני ילדים במסגרת משפחת אומנה תושב מצפה נטופה.

ניסיון מקצועיעריכה

לאחר סיום לימודי הטלוויזיה והקולנוע הקים וניהל חברת הפקות במסגרת בית הספר לטלוויזיה וקולנוע "מעלה", ששימשה חממה ליוצרים צעירים בתחילת דרכם.

בשנים 1994–1999 שימש כבמאי ומפיק ראשי בחברת קונקורד תקשורת בינ"ל. במסגרת זו יצר כבמאי וכמפיק סרטי התעודה לסדרות "מקום קטן" ו "תיבת תעודה" ששודרו בערוץ 2 (17 סרטים). יצר כמפיק ובמאי 60 פרקים בסדרה "פינות רחוב" ששודרה בערוץ 2. הפיק בפועל את תוכנית התחקירים "הערב החמישי" עם חיים יבין ששודרה בשידורי קשת, ערוץ 2, את הסדרה "אברמוביץ ואורן" בהשתתפות העיתונאים אמנון אברמוביץ' ואמיר אורן, שעסקה בתחומי הביטחון החברה, והמשפט עבור ערוץ 8, ועוד סרטים ופרויקטים כדוגמת מיצג הווידאו להביאנלה של ונציה (1996).

פרויקט חשוב ומרכזי בו עסק קרשנר הוא פרויקט תיעוד ניצולי השואה של סטיבן ספילברג עבור ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג. על פרויקט תיעוד השואה יצר כבמאי את הסרט התיעודי "עדות חיה" שצולם בארץ ובהוליווד בהשתתפות סטיבן ספילברג, וששודר בערוץ 8.

בשנת 1999 הקים קרשנר חברת הפקות עצמאית. בתקופה זו יצר את הסרט התיעודי "חרדים לגורלם" ששודר בערוץ 2 המאפשר מבט ייחודי ונוגע ללב על תופעת נוער השוליים בחברה החרדית מי שמכונים "השבאבניקים". (בימוי משותף עם נעם דמסקי)

בשנים 2001–2004 היה ממקימי "ערוץ התכלת" ששודר בכבלים ובלוויין. הוא שימש כמפיק ראשי לצידו של אורי אורבך שהיה עורך ראשי ומנהל תוכניות.

בשנת 2005 חזר ליצור באופן עצמאי. במסגרת זו הפיק וביים את הסרט התיעודי "האוסף של ידידיה" (עם נועם דמסקי) שיתוף פעולה של הרשות השנייה, שידורי קשת והקרן החדשה לטלוויזיה וקולנוע. הסרט ששודר בערוץ 2 הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם וזכה בפרסים. בנוסף יצר את הסרטים התיעודיים "האחיות ולדרמה" ו"ארבעה בנים" ששודרו בערוץ 2, והפיק את הסרט "חיים עם המוות" עבור לשכת הפרסום הממשלתית לשידור בערוץ 10.

הפיק עבור זכיינית רשת, ערוץ 2 את סדרת התוכניות (50 פרקים) "פרשת דרכים" שעסקה בנושאי חברה, תרבות ואומנות והחיבור שלהן לפרשיות השבוע. כמו כן, את פרויקט "גשר לרשת" ביחד עם אורי אורבך ובשיתוף עמותת גשר שכלל תוכניות ערכיות חוץ-מסכיות לבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ.

לאחר גמר ביצוע תוכנית ההתנתקות, יזם קרשנר את פרויקט התיעוד "גוש קטיף סיפור אנושי". מיתוך הפרויקט נערכו כבר עשרות סרטים קצרים הניתנים לצפייה באתר מרכז קטיף.

בנוסף, ביים קרשנר את פרויקט התיעוד "לספר את היום" עבור עמותת "להמשיך לחיות ביחד" שכלל עשרות מרואיינים שחוו טראומה שכול או אובדן במשפחה. שימש כמפיק בפועל עבור סרטי תעודה של ה-BBC על צה"ל בתקופת העימות בשנת 2001, THE UGLY WAR ו"המצור בבית לחם". וכן הפיק את הסרט "קיר הדמעות" המוקרן קבע באתר הזיכרון של החללים הבדואים.

יצר קשרי עבודה ייחודיים עם חסידות גור, ומפיק עבורם בפעם הראשונה בתולדות החסידות סרטים העוסקים בחיי הקהילה פנימה. נקודת ציון בעשייה זו היא הסרט "מסע האדמו"ר" המלווה את ביקור האדמו"ר מגור וחסידיו אל עברם בבית המדרש של גור בפולין.

בנוסף ביים והפיק עשרות סרטי תדמית שיווק והדרכה לגופים ציבוריים ופרטיים.

בשנים 2012–2014 נתבקש קרשנר להקים את ערוץ הטלוויזיה "ערוץ מאיר", של מכון מאיר ושימש כמנהלו הכללי. ערוץ מאיר משודר בערוצי הכבלים והלוויין של HOT ו- yes [1].

בשנת 2015 השלים את הפקת סרטו התיעודי "מאמינים במשטרה" שבתמיכת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שהוקרן בהקרנת בכורה בפברואר 2016 בסינמטק ירושלים.

בשנת 2017 הפיק וביים (ביחד עם נעם דמסקי) סרט דוקומנטרי לערוץ הראשון, בשם "שמגלוץ' (מגשרות)", המביא את סיפורן של נשים מהקהילה האתיופית העושות שינוי בקהילה.

בנובמבר 2018 זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הקולנוע.

הוראהעריכה

קרשנר עסק בהוראת תקשורת וקולנוע, כמרצה לבימוי והפקה דוקומנטרית, במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים, בהם בית הספר לטלוויזיה וקולנוע 'מעלה', בית הספר להנדסאים ליד אוניברסיטת אריאל, מכללת מכללת אורות ישראל בשלוחת הגברים מורשת יעקב, מכללת ליפשיץ למורים, תיכון הימלפרב בירושלים, ישיבת בני עקיבא נחלים, תיכון צבייה ברחובות.

פרויקטים מרכזייםעריכה

"עדות חיה" (1999) - ותיעוד ניצולי שואה של סטיבן ספילברגעריכה

הבמאי סטיבן ספילברג ייסד את העמותה להיסטוריה וויזואלית להנצחת ניצולי השואה לאחר הפקת הסרט 'רשימת שינדלר'. במסגרת פרויקט זה היה קרשנר המפיק בפועל של הפרויקט בארץ ואחראי לתיעודם של כ־3,750 ניצולים בארץ עבור ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג. על פרויקט תיעוד השואה יצר כבמאי את הסרט התיעודי "עדות חיה" שצולם בארץ ובהוליווד בהשתתפות סטיבן ספילברג, וששודר בערוץ 8.

"גוש קטיף סיפור אנושי"עריכה

לאחר גמר ביצוע תוכנית ההתנתקות יזם קרשנר את פרויקט "גוש קטיף סיפור אנושי". בפרויקט התיעוד שקרשנר הוא היזם והבמאי שלו מרואיינים כבר למעלה מ - 850 מרואיינים מאנשי גוש קטיף וכן אנשים ממשרדי הממשלה השונים, אנשי צבא ומשטרה, עיתונאים, משפטנים ואנשי טיפול בקהילה שנקשרו בסיפורו של גוש קטיף. מיתוך הפרויקט נערכו כבר עשרות סרטים קצרים הניתנים לצפייה באתר מרכז קטיף.

"האחיות ולדרמה" (2009)עריכה

 
כרזת הסרט "האחיות ולדרמה" (2009)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הסרט מתחקה אחרי לוסי, רוזה ופלור – שלוש אחיות ממשפחת ולדרמה, מהעיר טרוחיו (פרו), החולמות להתגייר ולעלות לישראל. האחיות ולדרמה משתייכות לקהילת "בני משה", נוצרים קתולים בעברם, שאימצו את היהדות והחלו ללמוד תורה, לקיים אורח חיים דתי ואף הקימו בית כנסת במקום.

מאז שנות השמונים שלח בית דין רבני מספר פעמים נציגים לטרוחיו כדי לבדוק את בקיאותם של בני הקהילה בהלכה ומידת אדיקותם בשמירת מצוות היהדות, על מנת לגייר אותם ולאפשר להם להגר לישראל. רוב בני הקהילה גויירו, הועלו לישראל ויושבו בהתנחלויות ביהודה ושומרון. אביהן של האחיות ולדרמה הוא ממייסדי וממנהיגי הקהילה, חמשת אחיהן ואחיותיהן גויירו והועלו לישראל ועתה הן עומדות בפני תהליך הגיור. בימוי: נעם דמסקי ומורדי קרשנר.

"מאמינים במשטרה" (2016)עריכה

 
כרזת הסרט "מאמינים במשטרה" (2016)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הסרט מלווה שלושה צעירים דתיים המתגייסים למשטרה במסגרת פרויקט "מאמינים במשטרה" כשלכל אחד מהם סיבה טובה למה שלא לעשות. הסרט מתעד את הקונפליקטים היומיומיים שלהם עם עצמם, נשותיהם ובני משפחתם סביב הסוגיות שהשירות במשטרה מזמן להם ומציב מראה אנושית בלתי אמצעית המותירה את הצופה עם הרושם על מורכבות הדברים וחשיבה האם יש מקום למאמינים במשטרה.

"צולם ביום חול" (2016)עריכה

יוצר ובמאי של סדרה בת ארבעה פרקים בהנחיית נתן דטנר, המציבה מראה עכשווית לתמורות שחלו בתרבות היהודית. הסדרה מציגה נשים וגברים שהצליחו לחולל שינויי בחיי הרוח ובחיי התרבות היהודית שלהם, באמנות, בשירה, מחול, קולינריה, בלימוד, בתפיסתם את השבת והחגים ואת מושג הפמיניזם. הסדרה מביאה אל המסך תמונת מצב עכשווית של התרבות והאמנות היהודית המתחדשת: יהדות יוצרת, חיה, בועטת, ומעיזה הבודקת גבולות ומציבה יעדים, הכוללת יצירה יהודית המנסה לשלב את הישן עם החדש. שודר בערוץ הראשון בנובמבר 2016 [2].

"שמגלוץ' (מגשרות)" (2017)עריכה

 
כרזת הסרט "שמגלוץ' (מגשרות)" (2017)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הסרט מלווה שלוש נשים מהקהילה האתיופית העושות שינוי בקהילה.

יוברמט (יובי), הבטנש (עדן), ואלטאש (רונית) הגיעו לישראל מאתיופיה כילדות ועברו עם המשפחה והקהילה את כל משברי הקליטה והמעבר הבין תרבותי שמכתיבים החיים בישראל. עדן, הקצינה האתיופית הראשונה במשטרת ישראל, רונית, עובדת סוציאלית מנתניה ומייסדת תוכניות השיקום לגברים אלימים בקרב הקהילה האתיופית ויובי, פעילה חברתית.

כעשרים וחמש שנה אחרי, כשכל אחת מהן כבר השתרשה בארץ ומצליחה בתחום העיסוק שלה ולאחר התפרצות הזעם של הקהילה האתיופית באירועי קיץ 2015 מתעדת מצלמת הסרט שמגלוץ' איך כל אחת מהן מנסה להוביל שינוי בקהילה לא ממקום של תלונה או קיפוח, אלא ממקום של עשייה, חוזקה, אופטימיות, אמונה בדרך ורצון להוביל תהליכים.

שם הסרט "שמגלוץ'" (ביחיד: שמגלה) שפירושו באמהרית: אדם המשמש כמגשר וכיועץ, מסמל על היותן של הנשים "מגשרות" מבחינה חוקית, חברתית ותרבותית בין העדה לחברה הוותיקה.

בימוי והפקה: מורדי קרשנר ונעם דמסקי. הפקה עבור הערוץ הראשון. 52 דקות.

ערוץ תכלתעריכה

"ערוץ התכלת" היווה פריצת דרך בתחום היהדות בטלוויזיה שידר תכנים של מסורת יהודית ברוח עדכנית וחדשנית. כמפיק ראשי היה קרשנר אחראי ליצירתן והפקתן של סדרות רבות ביניהן: "בית מדרש תכלת", "הצנועות והחסודות" עם שהרה בלאו, אפרת שפירא רוזנברג ונשים נוספות, תוכנית המסעות "היהודי הנודד" עם ג'קי לוי, תוכנית הסאטירה היהודית "הפאשקעוויל" עם קובי אריאלי, "אורבך וסבאג" בהנחיית העיתונאים אורי אורבך וערן סבאג הטלנובלה החסידית הראשונה "החצר", רצועת תוכניות מוזיקה יהודית עכשווית JMTV רצועת תוכניות לילדים ועוד.

ערוץ מאירעריכה

במסגרת תפקידו כמנכ"ל ערוץ מאיר היה קרשנר אחראי לייזום והפקת מאות רבות של שידורים במסגרת סדרות טלוויזיה רבות כדוגמת: "ניגון של הלב" - סדרה ייחודית, שבה מוזיקאים ישראלים שרים, מנגנים ומדברים יהדות. "בשביל ישראל" תוכנית מפגשים עם מקומות ואנשים בארץ בהנחיית נעם יעקובסון, בגלל הרוח' ו "רוח נשית" סדרות של מפגשים דוקומנטריים אישיים עם אנשים ונשים מעוררי השראה, בהנחיית רועי בנטולילה ואורלי גולדקלנג. "בא בזמן" בהנחיית הזמר והיוצר יצחק מאיר המחבר את הצופים אל מה שכל חודש טומן בחובו, חגים מאורעות משמעויות. סדרת התוכניות דרכי חיים העוסקת בתחומי הכלכלה, משפט, רפואה, משפחה, וחינוך במבט יהודי ייחודי.

בתחום תוכניות הילדים הוביל קרשנר את הפקתן של סדרות הילדים המקוריות המשודרות ברצועת הילדים של ערוץ מאיר ובאתר האינטרנט של "ערוץ מאיר לילדים" כדוגמת: סדרות הדרמה "עלילות ארץ גושן" ו"ילדי גן החיות", הסדרות "אבא ליום אחד", ניידת החלומות", "הגעת ליעד" "סוכני המדע", וכן את העונות החדשות של "אסי וטוביה", וסדרת הדרמה "ארץ ושמים" על סיפורה של מזכרת בתיה וסוגיית שנת השמיטה.

פילמוגרפיהעריכה

  • 2017- שמגלוץ' (מגשרות) - 52 דקות. הפקה ובימוי, יחד עם נעם דמסקי. (הערוץ הראשון).
  • 2016- צולם ביום חול - סידרה (ארבעה פרקים, 50 דקות כל פרק). הפקה ובימוי. (הערוץ הראשון).
  • 2016- מאמינים במשטרה - 50 דקות. הפקה ובימוי. (הרשות השנייה, הקרן החדשה לקולנוע).
  • 2007-9 - האחיות ולדרמה - 50 דקות. הפקה ובימוי יחד עם נעם דמסקי. (הרשות השנייה, הקרן החדשה לקולנוע), שודר בערוץ 2 כפרק במסגרת הסדרה "רצועה מהחיים". פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הקולנוע רומא - 2009.
  • 2006 - האוסף של ידידיה - סרט דוקומנטרי לילדים במסגרת 'דוקו ילדים', עבור קשת. הפקה ובימוי יחד עם נעם דמסקי. בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע. פסטיבלים - אידפא, טייואן, פולין.
  • 2006 - ארבעה בנים - 52 דק', הרשות השנייה, הפקה ובימוי יחד עם נעם דמסקי.
  • 2001 - חרדים לגורלם, תיבת תעודה - ערוץ 2. (24 דקות) הפקה ובימוי יחד עם נעם דמסקי.
  • 1999 - פינת רחוב. פינה קבועה בערוץ 2 בכל יום על רחוב אחר. 12 פרקים בערוץ 2, 1999. בימוי, הפקה - קונקורד הפקות.

קישורים חיצונייםעריכה

האוסף של ידידיה

ארבעה בנים

האחיות ולדרמה

  • אלישיב רייכנר, "חצויות", במוסף 'דיוקן' בעיתון מקור ראשון, 17 ביולי 2009, עמ' 30–34.
  • מרים קוץ, "סיפור גדול", במדור טלוויזיה בעיתון ידיעות אחרונות, עמ' 14.
  • יעקב בר-און, "פרו יהודים", במדור תרבות בעיתון מקור ראשון, 2 ביוני 2010, עמ' 10.

גוש קטיף – סיפור אנושי

מאמינים במשטרה

שמגלוץ' (מגשרות)

סרטים וסדרות ברשתעריכה

שמגלוץ' (מגשרות) (2017)

אורי אורבך- לזכרו (2017)

צולם ביום חול (2017) באתר youtube.

האחיות ולדרמה

גוש קטיף – סיפור אנושי

הערות שולייםעריכה