פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

מרדכי רחמים (נולד בשנת 1946) הוא איש אבטחה ישראלי, שהתפרסם בסכלו את תקיפת מטוס אל על בציריך בשנת 1969.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מרדכי (מורדוך) רחמים נולד בכורדיסטן להוריו דוד ואסמר, אחיו נסים ואחותו אביגיל. כשהיה בן חמש עלתה המשפחה לארץ ונשלחה למעברה בעמק חפר, בה התגוררו עד שעברו לשיכון במושב אליכין. למד בבית ספר יסודי דתי ובתיכון בפנימיית מקווה ישראל. התגייס לצה"ל באוגוסט 1965. שכנו מהמושב, צדוק אהרן, שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל דאג שיגיע ליחידה, עליה פיקד אז דב תמרי[1]. הוא עבר טירונות צנחנים, ולאחר מכן עבר תחת פיקודו של דני יתום[2] מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. במהלך שירותו הסדיר לחם רחמים במלחמת ששת הימים.

כשנה לאחר מלחמת ששת הימים החלו ארגוני המחבלים הפלסטיניים בחטיפות מטוסים. ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין והונחת באלג'יריה[3]. בעקבות זאת הקים השב"כ מערך אבטחה למטוסים שכלל הצבת מאבטחים חמושים במטוסי אל על. לאחר שחרורו מצה"ל נמנה רחמים עם ראשוני המאבטחים הללו ואומן בידי דייב בקרמן[4].

סיכול תקיפת מטוס אל על בציריךעריכה

ב-18 בפברואר 1969 ארבה חוליה בת ארבעה מחבלים למטוס בואינג 707 של חברת אל על, שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן. באותה עת שהו במטוס 17 נוסעים ו-11 אנשי צוות. המחבלים היו מצוידים ברובי AK-47 (קלשניקוב) וברימוני יד. יריות המחבלים פגעו בתא הטייס ובגוף המטוס, וכתוצאה מכך נפצע קשה חניך הטיס, יורם פרי, שמת מפצעיו לאחר כחודש. מרדכי רחמים, שהיה מאבטח המטוס, רץ לתא הטייס, וירה לעבר התוקפים מחלון תא הטייס, ולאחר מכן יצא מהמטוס באמצעות מגלשת החירום שבדלת האחורית, המשיך בקרב יריות עם התוקפים. הוא הרג את ראש החוליה, והמאבק הסתיים רק כשהגיעו למקום כוחות הביטחון השווייצרים[5].

בזכות פעולתו הנמרצת של רחמים ניצלו נוסעי המטוס, והוא הפך לגיבור לאומי בישראל. העיתונים בישראל דיווחו בהרחבה על האירוע ושיבחו את תושייתו ואומץ לבו של רחמים. האקדח ששימש את רחמים, ברטה בקוטר 0.22 אינץ', זכה לפופולריות רבה.

רחמים נעצר על ידי משטרת שווייץ, יחד עם חברי חוליית המחבלים. בחקירתו הודה שהוא איש שירותי הביטחון של ישראל[6].

ישראל ניסתה לשכנע את שווייץ שלא להעמיד את רחמים לדין ולשם כך שלחה לשווייץ את היועץ המשפטי של משרד החוץ, תיאודור מירון[7], ואת המשנה לפרקליט המדינה, גבריאל בך[8]. ב-27 בנובמבר 1969, נפתח בווינטרטור שבשווייץ משפטם של רחמים ושלושת המחבלים[9]. רחמים הועמד לדין על רצח בנסיבות מקלות. ב-23 בדצמבר 1969 הסתיים המשפט. רחמים זוכה בדין, ושלושת המחבלים נידונו לשתים עשרה שנות מאסר[10]. לאחר כחודש במעצר שוחרר רחמים בערבות עד לתחילת משפטו, שב לישראל[11] וזכה לקבלת פנים נלהבת בנמל התעופה לוד. לאחר מכן מונה לשומר ראש של ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר[12].

השתתפות בפריצה למטוס סבנה החטוף בלודעריכה

ב-8 במאי 1972, התבצע מבצע לשחרור מטוס "סבנה" שנחטף והונחת בנמל התעופה לוד, על פעולת הפריצה למטוס פיקד אהוד ברק והשתתפו בה גם דני יתום, עוזי דיין ובנימין נתניהו. הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר קבע שמרדכי רחמים יהיה הראשון שיפרוץ פנימה, כשמשימתו המיידית איתור מטעני חומרי הנפץ שעל המטוס[13][14].

רחמים מתגורר בכפר הנגיד, בוגר לימודי המזרח התיכון ומזרח אפריקה באוניברסיטת תל אביב. נשוי לציפי, אב לארבעה: דוד, אלעד, עומר ואלונה וסב לנכדים. בשנת 1972 הקים משרד פרטי לאבטחה וחקירות. היה בעליה של חברת האבטחה "אפוד מגן" וחברת החקירות "הוק איי". הוא עמד בראש "חברת מרדכי רחמים – ביטחון בינלאומי וחקירות", שסיפקה שירותי חקירות, ייעוץ ואבטחה לביטחון בינלאומי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלום ירושלמי, "הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום", באתר nrg‏, 2 ביולי 2011
  2. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 86
  3. ^ אריה ארד, טיסה 426 - אנטומיה של חטיפה, דבר, 2 באוגוסט 1968, המשך
    טלפונים עם שחר, דבר, 2 באוגוסט 1968, המשך
  4. ^ שלום ירושלמי, "הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום", באתר nrg‏, 2 ביולי 2011
  5. ^ דויד מושיוב ויורם פרי, נוסעי המטוס מספרים על ההתקפה בציריך, על גבורת הצעיר שירה בתוקפים ועל קור-הרוח של חברי הצוות, דבר, 20 בפברואר 1969
  6. ^ מרדכי רחמים הודה בהשתייכותו לשרותי הביטחון הישראלים, דבר, 23 בפברואר 1969
  7. ^ שר המשפטים: מעשה מרדכי רחמים - התגוננות, על המשמר, 23 בפברואר 1969
  8. ^ שר המשפטים: יש סיכויים שרחמים לא יועמד לדין, מעריב, 25 במרץ 1969
  9. ^ לילי בן-אהרון, היום ייפתח משפטם של שלושת תוקפי מטוס "אל על" ומרדכי רחמים, דבר, 27 בנובמבר 1969
  10. ^ לילי בת אהרון, מרדכי רחמים זוכה מכל אשמה וחזר משווייץ לישראל, דבר, 23 בדצמבר 1969
  11. ^ מרדכי רחמים שוחרר בערבות ושב לישראל, דבר, 21 במרץ 1969
  12. ^ מרדכי רחמים בתפקידו החדש כשומר ראשה של ראש הממשלה, דבר, 22 במאי 1969
  13. ^ שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011
  14. ^ מיכל יעקב יצחקי, ‏כך שיחררנו את מטוס סבנה, באתר ישראל היום, 2 בספטמבר 2015