הר חומה

חומת שמואל
הר חומה
	אחד מרחובותיה הראשיים של השכונה
מידע
שם נוסף	חומת שמואל
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1997
על שם	שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל
שטח	39 קמ"ר
אוכלוסייה	24,900 (2021)
קואורדינטות	31°43′29″N 35°13′18″E / 31.72484444°N 35.22167778°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) הר חומה

הר חומה (או בשמה הרשמי חומת שמואל) היא שכונה בדרום־מזרח ירושלים שנוסדה בשנת 1997. השכונה קרויה על שמו של שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1996. לפי נתוני עיריית ירושלים, בשנת 2021 התגוררו בשכונה כ-24,900 תושבים.^[1]

יושב ראש המינהל הקהילתי הוא שלמה גולברי^[2].

גאוגרפיה

השכונה שוכנת על הר בדרום-מזרח העיר. מצפון לה שוכנות השכונות אום טובא וצור באהר ואדמות קיבוץ רמת רחל. ממערב לשכונה נמצא מתחם גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס. מדרום וממזרח לשכונה הוקם עוטף ירושלים, וכך מהווה השכונה את הגבול הדרום-מזרחי של העיר. בשל גובהה, צופה השכונה על מדבר יהודה וההרודיון, שיא גובהה 770 מטר מעל פני הים, בשכונה יורד פחות שלג משיורד בשאר ירושלים, בשל סמיכותה למדבר יהודה.

היסטוריה

בשנות ה-40 של המאה ה-20 קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים (جبل أبو غنيم). לאחר הרכישה ייערה קק"ל את ההר. במהלך מלחמת העצמאות כבשו את ההר כוחות החלוץ של לוחמי "האחים המוסלמים" שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ"ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הלגיון, דימו את קיר המבנה מאחוריו התבצרו הירדנים כחומה, ומכאן שם ההר.^[3] לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק"ל.

לאחר שחרור ירושלים על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות^{[דרושה הבהרה]} שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק"ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסיון ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר "כחגורה הירוקה" סביב ירושלים,^[^{דרוש מקור]} מאז נעשו ניסיונות נוספים להרחבת השכונה, שגם הם נתקלו בהתנגדות הארגונים הירוקים, בטענה שהרחבת השכונה פוגעת בטבע.^[4] בשנת 1979, הוצע להקים במקום אצטדיון כדורגל, לאחר שתוכנית להקמת אצטדיון וקריית ספורט לאומית על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה") בוטלה בלחץ המפלגות החרדיות.^[5] ב-1989 שוב הציע יצחק חיים פרץ להקים במקום אצטדיון במקום אצטדיון טדי במלחה שלהקמתו התנגד.^[6]

ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים – חברת "הכשרת היישוב", חברת "מקור" ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבנייה לא החלה מסיבות פוליטיות: המפלגה הדמוקרטית הערבית הביעה אי אמון בממשלה. מחנה הימין, בשל רצונו להכשיל את הסכמי אוסלו, הודיע שיתמוך בהצעה כדי להפיל את הממשלה. כיוון שבמציאות שנוצרה לממשלה לא היה רוב בכנסת, ויתר רבין על הקמת השכונה. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בנייה בהר תיחשב לקאזוס בלי.

בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה.^[7]

בשנת 1996, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל וסגן ראש העירייה, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל.

היבטים פוליטיים

כשכונות גילה, רמות אלון ופסגת זאב גם חומת שמואל הוקמה מעבר לקו הירוק, באזור בירושלים שהוחל עליו החוק הישראלי באמצעות צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר ועידת אנאפוליס, טענו הפלסטינים כי הבנייה בשכונה מהווה הפרה של התחייבויות ממשלת ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות, אולם שרת החוץ ציפי לבני הבהירה כי ישראל רואה בחומת שמואל שכונה ירושלמית ולכן הבנייה בה תימשך. הרחבת השכונה זכתה לתמיכה גם בקרב שרי מפלגת קדימה, ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לא הביע את התנגדותו הפומבית לבנייה עתידית בחומת שמואל. יחד עם זאת, מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס הפעילה מיוזמתה לחצים על ממשלת אולמרט לדחות את הבנייה העתידית המתוכננת בשכונה,^[8] כפי שתבע יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אישור בנייה בשכונה הוביל למשבר עם ממשל אובמה.^[9] הבנייה בשכונה נמשכה, אך מדי פעם ממשלת ישראל הפעילה הקפאות זמניות במכרזי בנייה בשכונה.^[10]^[11]

תחבורה

הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון דרך חברון. מהר חומה יוצא כביש להרודיון שמחבר את יישובי מזרח גוש עציון לירושלים. כמו כן ישנו כביש היוצא לדרך חברון דרך מנזר מר אליאס (כביש 398). עקב המספר הגבוה של יחידות דיור לדונם קרקע, השכונה סובלת ממצוקת חנייה ובעיית פקקים בשעות העומס.^[12] הבעיה נפתרה חלקית על ידי בניית מערך רמזורים בכניסה לשכונה.

מהשכונה יוצאים 2 מתוך הקווים רבי הקיבולת שנחנכו במסגרת הקו הכחול, קווים 74 ו-75, שמגיעים למרכז העיר ובסיום המסלול להר נוף. בשנת 2021, זכתה חברת סופרבוס במכרז המורחב להפעלת קווי דרום ירושלים,^[13] ובכניסתה לפעילות בשנת 2022 נוסדו קווי אוטובוס ישירים למקומות שונים בעיר, כגון לתחנה המרכזית, להר חוצבים ולבית החולים שערי צדק. ביניהם ניתן למנות את הקווים 504, 505, 506.^[14] עם פתיחת כביש 16 נחנך קו אוטובוס מהיר (490) העובר מהכניסה לשכונה ומגיע לתל אביב. בכניסה לשכונה צפויה לקום תחנת רכבת קלה בשם "שמואל מאיר", במסגרת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים.

חינוך

בשכונה שמונה בתי ספר יסודיים, מתוכם שניים שייכים לזרם הממלכתי, שניים לזרם החרדי וארבעה שייכים לזרם הממלכתי דתי. כגון בית הספר הממלכתי ״עופרים״ ובית הספר ״אילן רמון״ אשר קרוי על שמו של אילן רמון.

בשכונה יש גם בית ספר על יסודי ממלכתי – התיכון החדש בהר חומה, או בשמו החדש תיכון דרך. תיכון זה הוקם בשנת 2019.

בנוסף לכך, בשכונה ישנם תלמודי תורה כגון "יִסדת עוז" וארץ המוריה" וכן בית הספר לבנות "ארץ המוריה".

בשכונה פועלות שלוש תנועות נוער דתיות: בני עקיבא, עזרא ואריאל, וארבע תנועות נוער חילוניות: בית"ר, מד"צים, הנוער העובד והלומד והצופים. בסוף שנת 2013 נפתח בשכונה שבט חדש של צופים והוא משויך להנהגת ירושלים. בנוסף הוקמה בשכונה בשנת תשע"ז סניף של תנועת הילדים "עוז", שפונה אל הילדים הדתיים בכיתות א' וב'. תנועות הנוער בשכונה סובלות ממחסור במבנים, וחלק גדול מן הפעולות נעשה תחת כיפת השמיים.

באלול תשע"ז הושלם בכניסה לשכונה בנייתו של בניין חדש לישיבת הר המור, שנשיאה הוא הרב צבי ישראל טאו. הישיבה עברה לקמפוס קבע חדש וגדול ממשכנה הזמני הקודם בקריית יובל.

במקום פועלת "מינהלת" שתפקידה לדאוג לרווחתם של התושבים ולצרכיהם.

מבני ציבור ובתי כנסת

בשכונה קיימים מבני ציבור כמו מתנ"ס, מרפאות, בתי ספר ובתי כנסת. בשנה האחרונה הושלמה בנייתה של בריכת שחייה, אולם פתיחתה מתעכבת בשל חילוקי דעות בין האוכלוסייה הדתית לחילונית על אופייהּ ועל זמני הפתיחה שלה, והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט.^[15]

בשכונה קיים מחסור בבתי כנסת ביחס לאוכלוסייה הדתית לאומית הגדולה הגרה בה.^[16] העירייה טוענת כי קבלני בניני המגורים אחראים לבניית בתי הכנסת, לעומת הקבלנים הטוענים כי הדבר הוא באחריות העירייה, מה גם שהעירייה לא הקציבה שטח לבתי הכנסת. התושבים הקימו בתי כנסת זמניים בחניוני בניני השכונה, בלובי הכניסה לבניין ובגני ילדים, עד שיימצא פתרון.^[17] בשנת 2014 החלו בבניית בית כנסת גדול בכניסה לשכונה. בית הכנסת כולל קומות רבות, ואת הקומה העליונה, תכסה כיפה גדולה ועגולה. מאז, מספר בתי כנסת נמצאים בתהליך בנייה, ובתי כנסת נוספים כבר בנויים, בינתיים גבאי בתי הכנסת ועוד כמה מן הקהילות בוחרים שטח לבתי הכנסיות ואוספים כספים לבניית בית הכנסת.

במהלך שנת תשפ"ב נחנכו שני בתי כנסת גדולים בשכונה: "משכן אריאלה" המשמש את הציבור האשכנזי, ו"נועם שיח" המיועד לציבור המתפללים בנוסח יהדות מרוקו. בתי כנסת אלה נוספו לבית הכנסת "שערי החומה" (נוסח ספרד), "אורות יהודה" (בשמו הקודם "אורות החומה") ו"תפארת ציון ושרה" (נוסח ע"מ). האחרון נחנך בשנת תשע"ד.^[18]