מועצה אזורית ערבות הירדן
מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בבקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת "מועצה אזורית בקעת הירדן" במסמכיה של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.
![]() | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 21 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 23 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | דוד אלחייני | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1979 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2023 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,613 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 217 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.2% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
![]() מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן בירוק - מיקום בניין המועצה | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 95 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3717 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 206 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
jordanvalley.org.il |
כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל רק את שטחי היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח המשתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2023 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 6,613 תושבים (מקום 217 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.2%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 85.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,657 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]
בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.
ראשי המועצה עריכה
- ישראל נדיבי[6], תושב מחולה, כיהן שתי קדנציות (1979–1990)
- דוד לוי[7], תושב ארגמן, כיהן שלוש קדנציות
- דובי טל[8], תושב שדמות מחולה, כיהן קדנציה אחת
- דוד אלחייני[9], תושב ארגמן – ראש המועצה הנוכחי
יישובי המועצה עריכה
מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה | מספר תושבים (2021) |
---|---|---|---|---|
1 | מושב | ארגמן | 1968 | 133 |
2 | מושב | בקעות | 1972 | 186 |
3 | מאחז | גבעת סלעית | 2001 | 16 משפחות |
4 | מושב | גיתית | 1972 | 498 |
5 | קיבוץ | גלגל | 1970 | 223 |
6 | יישוב קהילתי | חמדת | 1979 | 343 |
7 | מושב | חמרה | 1971 | 273 |
8 | מושב | ייט"ב | 1970 | 296 |
9 | מושב | יפית | 1980 | 221 |
10 | יישוב קהילתי | מבואות יריחו | 1999 | מעל 400 |
11 | מושב | מחולה | 1967 | 650 |
12 | מושב | מכורה | 1973 | 185 |
13 | מושב | משואה | 1969 | 263 |
14 | יישוב קהילתי | משכיות | 2004 | 341 |
15 | מושב | נעמ"ה | 1982 | 197 |
16 | קיבוץ | נערן | 1971 | 104 |
17 | מושב | נתיב הגדוד | 1975 | 220 |
18 | מושב | פצאל | 1970 | 361 |
19 | מושב | רועי | 1976 | 171 |
20 | יישוב קהילתי | רותם | 2001 | 262 |
21 | מושב | שדמות מחולה | 1984 | 677 |
22 | מושב | תומר | 1976 | 302 |
גאוגרפיה עריכה
- ערך מורחב – בקעת הירדן
בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.
גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:
- בדרום - העיר יריחו, השייכת לרשות הפלסטינית, וכן מועצה אזורית מגילות - בצפון ים המלח.
- בצפון - מועצה אזורית עמק המעיינות
- במזרח - נהר הירדן, גבול ישראל-ירדן
- במערב - המורדות המזרחיים של הרי השומרון, מועצה מקומית מעלה אפרים - מועצה אזורית שומרון, מועצה אזורית מטה בנימין.
רקע היסטורי וחברתי עריכה
השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן[10][11].
המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון[12].
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.
מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות ומחסור בתחבורה ציבורית.
עד להסכם השלום עם ממלכת ירדן בשנת 1995, סבל האזור גם מאתגרים ביטחוניים בשל הקרבה לגבול.
כיום ישנם אזורים, בעיקר בצפון הבקעה שסובלים מטרור חקלאי של כפרים פלסטינים בעיקר מהכפרים ברדלה וכרדלה ועין אל-בידה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית ערבות הירדן
- פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים עריכה
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
- ^ פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן באתר הלמ"ס
- ^ דובר המועצה בדף הפייסבוק של המועצה
- ^ בקעת הירדן: מן המסוף ניבט הסוף, יעקב אחימאיר, מחלקה ראשונה, 2005
- ^ מתוך גלריית אתר נווה שמואל
- ^ ראש מועצת בקעת הירדן: "הפלסטינים מנצחים אותנו, אנחנו מאבדים את הבקעה", גלעד צוויק, מידה, 2017
- ^ יוסף וייץ, דבר, 26 בספטמבר 1972
דוד שליו, מניין ישובי הבקעה, דבר, 8 בפברואר 1973 - ^ הוחל בחישמול דרום הבקעה, דבר, 8 ביוני 1975
- ^ ברוך מאירי, 16 ישובי בקעת הירדן חגגו הקמת מועצתם, מעריב, 3 בינואר 1980
פרופיל של הצעירה במועצות האזוריות, מעריב, 20 בפברואר 1980