משתמש:בן נחום/הצעות לתרומות ודיון על חשיבות תרומות ישנות/הצעות לתרומות חדשות לשבוע שהחל ב-26 באפריל 2020

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

1

אלחנן ליב לוינסקי (עם הקדמה מאת אלון שלו), "מִיָּם עַד יָם", השילוח, 8, פברואר 2018.

המאמר הנ"ל של אלחנן ליב לוינסקי, מתאים לסיבות שהוכרו כמקנות חשיבות למאמר בדיון שעבר במאמר על ראובן גפני (חוקר): ”זה קישור שמלמד אותנו על האיש גם מבחינה ביוגרפית וגם על גישתו לנושאים רלוונטיים.”.
אכן, המאמר מובא ב"פרויקט בן יהודה". אבל למרות זאת יש יתרון אנציקלופדי לקישור הנ"ל משתי סיבות: א. זו הוצאה מוגהת ומוערת. ב. הקדמה של מבקר ספרות (אלון שלו) שמביאה את הרקע למאמר ואף מנתחת אותו.

בנוסף להוספת המאמר ב"קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "כתביו", מציע להוסיף בגוף הערך משפט קצר שמבוסס על עדותו האישית במאמר, בפסקה "קורות חיים":לוינסקי שהה באודסה בזמן פרעות המאות השחורות, וגם הגיע לקישינב ולהומל מיד לאחר פרעות קישינב.
משתמש:בן נחום

אני לא רואה את התרומה הגדולה של הפתיח הזה וההערות לערך. לא מדובר פה באחת מפסגות מעטות של היצירה שיש חשיבות בהערות. זו אחת מהיצירות, שכאמור כבר יש קישור אליהן ב"פרוייקט בן יהודה". אין פה גם תוספת מאוד משמעותית של מידע ביוגרפי, וגם לא התרשמתי שיש למי שכותב איזו מומחיות יוצאת דופן לגבי לוינסקי שתיתן חשיבות מיוחדת להערותיו..

כמו כן אני לא רואה מה תרומת המשפט שהבאת לביוגרפיה. משפט סתמי שעושה רושם שהבאת כי חיפשת משוה להיתלות בו בשביל להביא את הקישור. eman • שיחה • ♥ 14:30, 27 באפריל 2020 (IDT)

מצטרף לדעתו של משתמש:Eman - גם אני לא רואה את התרומה של המאמר. פעם נוספת אני מעיר כי אלון שלו איננו מבקר ספרות כפי שבן נחום כותב פעם אחר פעם. אם מדובר באותו אדם הרי שאת עבודת המאסטר שלו, "קווים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר בעל ה'פחד יצחק'" כתב במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בהנחייתו של פרופ' יהונתן מאיר. אני לא מומחה לספרות, אבל אשתי עשתה תואר שני בספרות השוואתית באונ' העברית, ויש לי מושג מה המשמעות האמיתית של ביקורת ספרותית. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:39, 30 באפריל 2020 (IDT)

שאלה ליואב, מי כן נחשב בעיניך למבקר ספרות? משתמש:בן נחום.

תשובה לבן נחום - הנה ארבע דוגמאות שמבהירות את הרף התחתון מבחינתי למאמר בנושא ביקורת ספרותית:

• דן מירון-אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. זוכה פרס ביאליק לחכמת ישראל (תש"ם) ופרס ישראל לחקר הספרות העברית (תשנ"ג-1993).
• גרשון שקד - היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה וזוכה פרס ישראל לחקר הספרות העברית.
• יעקב בהט - חוקר ומבקר ספרות ישראלי, ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. פרסם מאמרים ומסות בענייני ספרות עברית וכללית. על שמו מעניקה אוניברסיטת חיפה את פרס בהט.
• גבריאל מוקד - מבקר, סופר, עורך כתב העת "עכשיו" משנת 1957, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל. -‏Yoavd‏ • שיחה 10:45, 30 באפריל 2020 (IDT)

אם אביא לך 50 דוגמאות (אפשר גם 200 דוגמאות, אבל חבל לי על הזמן...) - לא קשורות ל"השילוח" - בהם מובאת בערכים ביקורת ספרות של אנשים ונשים שאינם מתקרבים לרף הזה, האם תשנה את דעתך? משתמש:בן נחום

שאלת כבר ועניתי לך:

רציתי לוודא שזה בסדר שאתחיל למחוק מכלל הערכים 'ביקורת ספרות' של כאלה שבוודאות לא מתקרבים אפילו לרף שהצבת.
מקובל עליך? בן נחום - שיחה 11:18, 30 באפריל 2020 (IDT)

בוודאי שכן! אבל לאחר בדיקה קפדנית - לפחות כמו זו שאני ערכתי - לגבי השכלתו של המבקר שאת ביקורתו אתה מעונין למחוק. כל אדם שבא מרקע שלא קשור לספרות, וכותב ביקורת ספרותית, אין הצדקה לפרסום. סייג - אם הביקורת התפרסמה בכתב עת מקצועי לספרות - לדוגמא הספרות, ועורך מקצועי אישר את הפרסום, צריך לבדוק בשבע עיניים האם המחבר איננו מומחה יוצא דופן לנושא שבו עוסק הספר. היה קפדן, אבל לא נקמן. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:20, 30 באפריל 2020 (IDT)

אני מצטרף לדעתם של עימנואל ויואב. ההקדמה אינה מספיק בולטת כדי להצדיק קישור לתוכן שכבר מופיע בקשורים חיצוניים. Dovno - שיחה 23:31, 30 באפריל 2020 (IDT)

2

עמיעד כהן, ‏האומנם שליש מילדי ישראל עניים?, השילוח, 9, אפריל 2019 - בערך קו העוני.

א. קודם כל, הכתבה ראויה להופיע ב"קישורים חיצוניים" מכיוון שהיא מהווה סקירה מקיפה + ניתוח מעמיק של בר סמכא בתחום, שמציג גישה "ימנית-כלכלית" שאין לה ביטוי בקישורים אחרים בערך.
ב. בגוף הערך אני מציע להוסיף את התיאור העובדתי דלהלן לגבי אופן החישוב בישראל כיום: "ה'הכנסה' לצורך חישוב קו העוני מבוססת על ההכנסה הכספית (החודשית או השנתית) של האדם. החישוב אינו מביא בחשבון הכנסה בעין, אינו מביא בחשבון חסכונות שהאדם משתמש בהם אותה עת (כך שמיליארדר שפרש מעסקיו וחי רק מחסכונותיו, יוגדר עני) ואינו מביא בחשבון בעלות על נכסים שמביאה לחסכון משמעותי בהוצאות המחיה השוטפות כגן בעלות על דירה, שמובילה ישירות לחסכון חודשי של שכר דירה (כך אדם שמרויח מעט מעבר לקו העוני ומוציא אלפי שקלים מידי חודש על שכר דירה לא יוגדר עני, בעוד חברו שמרוויח מעט פחות מקו העוני ומתגורר בדירה בבעלותו כן יוגדר "עני")."
ג. בפסקה "הסטוריה" בערך, מציע להוסיף את הטקסט שלהלן (חלקו מבוסס על מקורות בשפות זרות ו/או לא זמינים, שהכתבה הנ"ל מהווה מקור משני להם): בהמאה ה-19 הוגדר לראשונה "קו" למדידת עוני, בידי צ'רלס בות(אנ) וסיבהום ראונטרי(אנ) ובשנת 1887 מדידה לפי מודל כזה. בתקופת מלחמת העולם השניה התקבל בבריטניה מודל שראה את קו העוני במצב של אי-השגת קיום מינימלי במספר מרכיבים בסיסיים מסוימים, בהם מזון, דיור ולבוש. (דו"ח בוורידג). במדינת ישראל, בעשורים בראשונים לקיומה התייחסו ל"קו העוני" כאל העדר בצרכים חיוניים. בשנת 1963 הקיף שר הסעד, יוסף בורג, ועדה בראשות ד"ר ישראל כ"ץ שתפקידה היה לקבוע "סל צריכה הולם" ולקבוע מדד לקביעת קו העוני. הועדה לא הצליחה למלא את המשיבה ופוזרה בשנת 1967. בשנות ה-70 הובילו רפי רוטר ונירה שמאי ל"מדידה יחסית" כדי לקבוע את קו העוני בישראל. לפי פרופסור אברהם דורון, "המדידה היחסית" שיזמו רוטר ונירה הייתה אמורה להיות זמנית ונועדה לתת תמונת מצב ראשונית על מצב העוני באותה תקופה.
ד. בפסקה "ביקורת", כדאי להוסיף את הציטוט הקצר דלהלן של חתן פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית, אברהם דורון (שהכתבה הנ"ל משמשת 'מקור משני' עבורו): לפי פרופסור אברהם דורון: ”כל הניסיונות האלה לקבוע קו עוני 'מדעי' 'אובייקטיבי', שייתן תשובה חד-משמעית להגדרת תופעת העוני, ושיהיה תקף בכל זמן ובכל מקום, לא הוכתרו בהצלחה. הניסיונות האלה נידונו מראש לכישלון משום שמבצעיהם ביקשו להשיג יעד שאינו בר-השגה. היה בניסיונות האלה משום מקסם שווא, מאחר שהמדע אינו יכול להשיב תשובה לשאלה שהיא ביסודה חברתית-ערכית.”

במה מתבטא זה שהוא "בר סמכא בתחום"? הוא מנכ"ל קרן תקווה. איך זה הופך אותו לבר סמכא? ניסיתי לחפש, ולא מצאתי שום רקע מקצועי רלוונטי. אפילו לא בתחום לימודים. eman • שיחה • ♥ 14:24, 27 באפריל 2020 (IDT)

עמיעד כהן כותב ומרצה מזה שנים בנושאי כלכלה, מזווית ימנית-כלכלית (לי היה את העונג לשמוע את הרצאותיו כבר לפני מספר שנים...) זה אמור להקנות לו לפחות מעמד של "כתב כלכלי", ולפי המקובל בויקיפדיה מביאים ב"קישורים חיצוניים" על נושא כלכלי כתבה שבה כתב כלכלי סקר את הנושא והוסיף את הניתוח שלו + מקובל להסתמך על כתב כלכלי במקור (לעיתים משני) לעובדות היסטוריות ולציטוט שהובא במאמר (בענייננו הציטוט של פרופסור אברהם דורון) משתמש:בן נחום.

לא בטוח שהייתי כותב גם על כתב כלכלי "בר סמכא". והוא אפילו אל זה. מדובר על מנכ"ל של ארגון שמקדם אג'נדה מסויימת. וכאמור לא מצאתי שום עדות לאיזשהו רקע מקמצועי שלו בתחום. ולכן גם זה לא טוב בתור מקור משני, כי יש חשש שהוא מכנסי דברים בצורה מעוותת בגלל הפרספקטיבה האידאולוגית שלו.

כמו כן, כבר יש בערך ביקורת דומה. אז אני לא רואה שום סיבה להוסיף את המאמר הזה. eman • שיחה • ♥ 17:32, 27 באפריל 2020 (IDT)

מה לגבי הנתונים העובדתיים שמובאים בכתבה, ולגבי הציטוט של חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית? משתמש:בן נחום. משתמש:בן נחום.

להשתמש במאמרים כמקור משני זה בעייתי לכשעצמו. כמו שכתבתי, זה מקור מוטה מלכתחילה, ואי אפשר לסמוך עליו שהוא מביא את הדברים בצורה והקשר נכונים. eman • שיחה • ♥ 18:46, 27 באפריל 2020 (IDT)

יש כאן משהו מהותי שלא הצלחתי להבין, למה כשעמיעד כהן מפרסם ב"השילוח" סקירה היסטורית, אנחנו פחות סומכים עליו מאשר כל כתב אחר שמפרסם סקירה היסטורית ב"הארץ" למשל? (וגם לו מן הסתם יש אג'נדה פוליטית כל שהיא)? משתמש:בן נחום

המאמר נכתב על ידי עמיעד כהן, שלדברי הכתבה [1] הקים את השילוח. ציטוט: "מנכ"ל קרן תקווה/ הפרויקט הראשון היה להקים את כתב העת 'השילוח'. הקרן היא המו"ל, יואב שורק עורך. כתב העת חוגג שנתיים. "מנסה לברר איך מלבישים את הרוח בחומר, איך הרעיונות מתלבשים במציאות. השמאל עשה ועושה את זה כל הזמן, הימין לא השכיל להבין איך מנהלים מדינה בפועל, מה זה אומר". הוא עצמו כותב ב'השילוח' מדי פעם. לא עממי/ 'השילוח' לא מנסה להתאים לכולם. המאמרים בו מצריכים ריכוז. "יש אלפי קוראים באינטרנט וקרוב ל-2,000 מנויים שמשלמים". זה מספר קרוב לפוטנציאל. "אני מתפלל שעם ישראל ירצה להעמיק בסוגיות האלה"."

eman • שיחה כתב "איך זה הופך אותו לבר סמכא? ניסיתי לחפש, ולא מצאתי שום רקע מקצועי רלוונטי. אפילו לא בתחום לימודים." אתמול חיפשתי ומצאתי את הקרע המקצועי של הכותב שממחיש שאי אפשר להגדירו כבר סמכא בנושא כלכלה. במאמר הקודם שקראתי מצאתי שגיאה בסיסית בנושא מקרו כלכלה. לו היה לומד (ומפנים את הידע) שני קורסים בסיסיים שנלמדים בשנה ב' בפקולטה לכלכלה, לא היה כותב את שכתב.

לפי הכתבה האמורה -

• לימודים/ למד בישיבה התיכונית 'נווה שמואל' שהייתה "מקום מעולה", ובכל זאת את רוב הבגרויות עשה בכיתה י"א ואז פרש.
• עלי/ הוא גדל בגוש עציון, אבל התוודע לבחור רציני בוגר עלי, שנראה "כמו שאדם בוגר צריך להיראות". בעקבותיו הגיע למכינה. "זו הייתה שנה מעניינת. למדתי גמרא, תנ"ך והרבה מורה נבוכים". הוא לא נשאר שנה שנייה במכינה.
• הדתה/ הוא החל ללמד יהדות בבתי ספר חילוניים במסגרת מדרשה, וכיום מלמד בכמה מכינות. "מאז ועד היום אני מדתה". לימד חמש שנים במכינת 'בני ציון'.
• עיתים לתורה/ לומד גמרא בבקיאות, 7-5 דפים בשבוע, כדי להיות מונח בתורה. חוץ מזה "מקשיב לשיעורים כי אני מלמד".

עמיעד כהן כתב 11 מאמרים בהשילוח [2] - מרביתם בנושאי כלכלה. הבאתי את השורות מעלה כי ברור מהכתבה המאוד אוהדת שהתפרסמה ב-INN שאין לו כל השכלה פורמלית. עזב את בית הספר לאחר כיתה יא' ומאז בעיקר למד תלמוד. אין ספק שהוא אדם מוכשר ומצליח בעסקיו, אך זה לא מכשיר אותו לכתוב מאמרים שישמשו מקור בויקיפדיה. אלו מאמרי דעה, שככל שאני קורא יותר בהשילוח, ברור לי שחלקם מענינים וחלקם לא, אך אלו מאמרים של חובבנים. אין שום הצדקה להשתמש בהם כמקור. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:04, 29 באפריל 2020 (IDT)

ולמאמר הספציפי הזה - המאמר נוגע בסוגיות ליבה כלכליות-פילוסופיות - לו היה כותב אותו פרופ' פרנקל (נגיד בנק ישראל לשעבר) או מומחה כלכלי מהשורה הראשונה, הייתי קורא אותו בעניין. אין לי שום חשק להשקיע עוד שעתיים ולקרוא מאמר שכתב בוגר יא' שנות לימוד בתיכון שלאחר מכן המשיך ללמוד תלמוד בישיבה. זה לא מכשיר אותו לכתוב מאמרים כלכליים. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:51, 30 באפריל 2020 (IDT)

מסכים עם עמדתם של eman ויואב. לא מדובר בבר-סמכא בתחום. זה טור דעה. כתוב היטב, אך עדיין טור דעה שאינו מאת מומחה לתחום, ולכן אנחנו לא יודעים עד כמה המובאות מהמקורות מייצגות את המקורות הראשוניים נאמנה. דעתי באופן כללי היא שטורי דעה לא צריכים להיות בקישורים חיצוניים בערכים, למעט בערכים על כותב הטור (ואז כמובן, במידה). Dovno - שיחה 23:36, 30 באפריל 2020 (IDT)

3

זאב שביידל, ‏"מסטלין לפוטין – ובחזרה?", השילוח, 9, אפריל 2019 - בערכים אן אפלבאום ו/או מאשה גסן ו/או הולודומור.

א. בערך אן אפלבאום - בשנת 2017 יצא לאור ספרה של אפלבאום "הרעב האדום" ("Red Famine: Stalin's War on Ukraine") על ההולודומור. זאב שביידל מתאר את ייחודיותו של הספר "זוהי עבודה היסטורית מצוינת הפורסת תמונה מקיפה ורחבה תוך שימוש יסודי, אך לא מעיק, במקורות ההיסטוריים הראשוניים והמשניים". בספר מתארת אפלבום כי התוצאות הקשות של הרבע נבעו מכך שסטלין סירב להכיר בו ולבקש סיוע בין לאומי, וזאת מכיוון שהתעקש להמשיך להציג את הקולקטיביזציה כהצלחה. אפלבאום גם מציגה בספר עדויות חדשות ונדירות על ההולודומור, בהם עדות של אולגה מנה ששהתה בגולאג הראשון עם 300 אוקראינים, ומכתב מארכיון הותיקן המתאר את ההולודומור”"...אפילו במשך היום, אסור ללכת ברחוב עם כיכר לחם כשהיא גלויה לעין כול. אנשים רעבים עלולים פשוט לעצור אותך ולחטוף אותה מידיך, לנשוך את ידיך או לפצוע אותך עם סכין... היום, בדרכי אל השוק, ראיתי שני אנשים שמתו מרעב והחיילים זרקו את הגופות על המשאית. כיצד אנו יכולים לחיות ככה?"”.

ב. בערך הולודומור אין מקור בעברית למשפט הבא: "חלק מהחוקרים המודרניים רואים את הרעב כמדיניות מכוונת של הממשל הסובייטי, בראשות יוסיף סטלין, ולא כתוצאה של תופעות טבע או כישלון התכנון המרכזי. לפי חוקרים אלה, ההולודומור תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע באופן ספציפי בלאומיות האוקראינית ובעם האוקראיני, הן ככוח פוליטי והן כישות חברתית." הכתבה יכולה לשמש לכך מקור בעברית.

ג. בערך הולודומור - להוסיף את התיאור דלהלן בגוף הערך: אן אפלבאום חשפה במחקרה (אותו פרסמה בספר "Red Famine: Stalin's War on Ukraine") כי התוצאות הקשות של הרבע נבעו מכך שסטלין סירב להכיר בו ולבקש סיוע בין לאומי, וזאת מכיוון שהתעקש להמשיך להציג את הקולקטיביזציה כהצלחה. אפלבאום גם מציגה בספר עדויות חדשות ונדירות על ההולודומור, בהם עדות של אולגה מנה ששהתה בגולאג הראשון עם 300 אוקראינים, ומכתב מארכיון הוותיקן המתאר את ההולודומור”"...אפילו במשך היום, אסור ללכת ברחוב עם כיכר לחם כשהיא גלויה לעין כול. אנשים רעבים עלולים פשוט לעצור אותך ולחטוף אותה מידיך, לנשוך את ידיך או לפצוע אותך עם סכין... היום, בדרכי אל השוק, ראיתי שני אנשים שמתו מרעב והחיילים זרקו את הגופות על המשאית. כיצד אנו יכולים לחיות ככה?"”.

ד. בערך מאשה גסן - זאב שביידל סוקר בקצרה נקודות בולטות בביוגרפיה של מאשה גסן. חלק מהדברים מובאים בערך ללא מקור בעברית - וכדאי להוסיף את המקור + הפרטים דלהלן שאינם מופיעים בערך: גסן היא לסבית הנשואה לבת זוגה. יש לגסן ילדים ביולוגיים והיא אמצה ילדים נוספים. גסן היגרה מרוסיה בגלל שחששה שהרשויות שם יוציאו את ילדיה מחזקתה בגלל היותה נשואה לבת זוגה.

ה. בערך מאשה גסן - בשנת 2017 יצא לאור ספרה של גסן "The Future Is History: How Totalitarianism Reclaimed Russia" רוסיה בעידן הפוסט-קומוניסטי. זאב שביידל מתאר את ייחודיותו של הספר "עבודתה של גסן עיתונאית... אך גם היא נעזרת רבות במחקרים אקדמיים ותובנות פסיכולוגיות כדי להבין את התהליכים שעוברים על הגיבורים שלה ועל רוסיה כולה... גסן בוחרת בשרטוט של נרטיבים אישיים כתשתית למסירת הסיפור הרוסי הכללי". הספר מבוסס על ריאיונות שגסן ביצעה עם אישים ליברלים שפעלו בעידן הוסט-קומוניסטי ואינם מרוצים כעת משלטונו של פוטין. לפי גסן, תחת הנהגתו של פוטין, רוסיה הופכת שוב למדינה בעלת משטר טוטליטרי. ―בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני נגד כל התוספות האלה. מדובר על סקירה של ספרים, שכתב מישהו שאין לו איזה מומחיות בנושא. כלומר, זה טלפון שבור.
וגם בערכים על הכותבות, לא ברור עד כמה בכלל הספרים האלה משמעותיים. והאם זה שנזכיר בהרחבה דווקא אותם בגלל שבמקרה מישוה כתב עליהם ב"השילוח" לא ייגרום לעיוות בערך. בפרט, בערך באנגלית על אפלבאום, שהוא הרבה יותר מפורט מהערך אצלנו, אין פירוט על הספר הזה. eman • שיחה • ♥ 22:01, 29 באפריל 2020 (IDT)

מצטרף לעמדת eman - אין צורך בתוספות אלו. לגבי זאב שביידל - בבלוג שלו הוא מעיד על עצמו כ"קרימינולוג מוסמך, עוסק בטיפול ובכתיבה, פעיל בנושא של גייז דתיים" [3] - כרגיל, אין זה מאמר של מומחה לספרות אלא של חובב ספרות שהוכשר בתחום אחר. אני מקווה שהמסר הזה, של מאמרים שנכתבו על ידי מומחים בתחום יעבור, וההמלצות הבאות שלך לא ייראו כהמלצות האלו. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:28, 30 באפריל 2020 (IDT)

שאלה ליואב (שאלתי כבר במקום אחר וטרם קיבלתי מענה): מה בעיניך תנאי סף להגדרת אדם כמבקר ספרות, שיש חשיבות לביקורת שלו על ספרים? משתמש:בן נחום

אני ממש מצטער על העיכוב - (שאלתי כבר במקום אחר וטרם קיבלתי מענה) - התשובה למעלה. חלפו 17 דקות בין שאלתך הראשונה לתגובה שטרם קיבלת מענה. -‏Yoavd‏ • שיחה 10:45, 30 באפריל 2020 (IDT)

אוף, לא הייתה כוונה לומר שאתה מתעכב.
לא ידעתי איזו שאלה תקרא קודם, ולכן כתבתי גם כאן תוך ציון שכבר שאלת במקום אחר... משתמש:בן נחום

לא מתאים לערכים אלו. זו לא סקירה של האישים או של האירועים ע"י היסטוריון (או בעל ידע רלוונטי אחר), אלא סקירה של ספרים. Dovno - שיחה 23:41, 30 באפריל 2020 (IDT)

4

ביקורת ספרים - אפריל 2018, השילוח, 9, אפריל 2018

להבנתי, בערך על סופר יש חשיבות אנציקלופדית מובהקת לשים בפיסקה "קישורים חיצוניים" קישור לביקורת הספר שהוא כתב - גם אם הביקורת מורכבת מפסקאות ספורות בלבד (ומבחינות רבות עדיף קישור לביקורת תמציתית מאשר קישור לביקורת מנופחת).
כך גם נהוג בויקיפדיה זה שנים! אני יכול למצוא לך בקלות עשרות (!) ואולי אפילו מאות ערכים על סופרים, שבפיסקה "קישורים חיצוניים" יש קישור לביקורת על ספרים ספציפיים שלהם:

א. יהודה פרידלנדר - ביקורת על הספר "בכבשנו של פולמוס".

ב. חיים נבון - ביקורת על הספר "מכים שורשים"

ג. אני מאשים...! - ביקורת על חיבור שנכתב על המאמר "אני מאשים...!"

ד. בערך עידו בסוק - ביקורת על הספר "ליופי ונשגב לבו ער". כעת יש שם קישור לביקורת על הספר הזה ב"הארץ" שזמין למנויים בתשלום בלבד. לפי מדיניות ויקיפדיה נכון לשים לצידו גם את הקישור החופשי ל"השילוח".

ה. צביה גרינפילד = ביקורת על הספר "התרסקות". יש כבר קישור אחד לסקירה על הספר, אבל יש הוספה בכל אחד מהקישורים, ולכן יועיל לערך ולקוראים אם יהיה את שניהם.

משתמש:בן נחום

כתבתי לבן נחום שהקישור לא תקין. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:42, 30 באפריל 2020 (IDT)

תודה! תיקנתי. משתמש:בן נחום

בהמשך להבהרה מי בעיני מבקר ספרות ראוי, הנה תגובתי על הכותבים בהשילוח, במאמר שצרפת:

• א. פעם נוספת אני מעיר כי אלון שלו איננו מבקר ספרות כפי שבן נחום כותב פעם אחר פעם. ראה הערתי לבקשה מספר 1
• ב. יואב שורק - פובליציסט ועורך כתב העת "השילוח" - בביוגרפיה המופיעה בערך כתוב "שלוש שנים כמתכנת בחברת מטריקס" , " שותף לצוות המייסד של ערוץ התכלת" , "במהלך כהונתו השנייה של ח"כ בני אלון כשר התיירות שימש שורק כעוזרו" - בקיצור אין לו שום רקע בספרות או בביקורת ספרותית - עיין שוב בדברי בסעיף 1.
• ג. ניצן ריבלין - מנהלת המערכת של כתב עת 'השילוח'. סטודנטית לתואר ראשון בספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית - לפחות משהו בכוון הנכון. כשהיא תסיים דוקטורט אשמח שתבקש לפרסם ביקורות ספרים שלה.
• ד. צור ארליך - עיתונאי, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש ספרות, המשנה לעורך כתב העת "השילוח". בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בפסיכולוגיה ובספרות עברית ומוסמך האוניברסיטה הזו בספרות עברית. שוב משהו בכוון הנכון, עדיין לא ראוי מבחינתי.
• ה. אלון שלו - ראה סעיף א.

לסיכום נושא ביקורת ספרים - אני מקווה שתבין מי ראוי - לפחות בעיני - לכתוב ביקורת ספרים שראויה לשמש כמקור בויקיפדיה.

לטעמי אף אחד מהקישורים הללו לא ראוי. --‏Yoavd‏ • שיחה 11:05, 30 באפריל 2020 (IDT)

2 שאלות בתגובה -

(1)בערכים לגביהם הצעתי להוסיף את הביקורת:עידו בסוק וצביה גרינפילד וגם בעוד עשרות (לפחות) ערכים נוספים, מופיע 'ביקורת ספרות' של אנשים ונשים שאינם מתקרבים לרף שמציב יואב.
כך למשל בערך צביה גרינפילד מופיעה ביקורת של זהבה פישר שהתיאור שלה באתר ההוצאה לאור הוא ”אישה דתייה, אם לחמישה ילדים וסבתא לנכדים. ספר שיריה, "שירים", ראה אור בשנת 1995 בהוצאת עקד־גוונים”[4].
אז למה ביקורת של "אישה דתייה, אם לחמישה ילדים וסבתא לנכדים." שגם הוציאה ספר שירים ראויה להופיע בערך, אבל ביקורת של צור ארליך שעליו נכתב ”עיתונאי, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש ספרות, המשנה לעורך כתב העת "השילוח". בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בפסיכולוגיה ובספרות עברית ומוסמך” "עדיין לא ראוי מבחינת יואב"???
(2)ועוד שאלה קטנה: האם אדם ש-3 שנים לפחות עבד בפרסום ביקורת ספרות בכתבי עת - עדיין נחשב "שאין לו שום רקע בספרות או בביקורת ספרותית"? משתמש:בן נחום

לשאלותיך:

• 1. לגבי הביקורת של זהבה פישר - אני מסכים אתך לחלוטין ש"אישה דתייה, אם לחמישה ילדים וסבתא לנכדים" איננה הכשרה לעסוק בביקורת ספרות.
• 2. מבחינתי כלל לא משנה במה אדם עבד - הכשרה אקדמית היא בסיס לעבודה אקדמית - זה שעורך עיתון השילוח עושה את עבודתו נאמנה למעלה משלוש שנים, לא תהפוך אותו לאושיה אקדמית. הוא יכול להיות עורך מעולה, אבל לא יכול לכתוב מאמרים מקצועיים בשום תחום אקדמי שהוא. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:34, 30 באפריל 2020 (IDT)

אם התנאי הוא "הכשרה אקדמית", אז תואר ראשון בספרות (ניצן ריבלין) וקל וחומר תואר שני (צור ארליך) מהאוניברסיטה העברית צריך להספיק. נכון? משתמש:בן נחום

קרא בבקשה את שכתבתי בסעיף 1 - האם משהו לא ברור שם? האם אתה סבור ששתי הדוגמאות שנתת שקולות לאחד מארבעת האנשים שציינתי כראויים - דן מירון, גרשון שקד, יעקב בהט וגבריאל מוקד --‏Yoavd‏ • שיחה 16:32, 30 באפריל 2020 (IDT)

בסעיף 1 אתה סותר את עצמך בצורה מהותית. מצד אחד העמדת רף של 4 חוקרי משפט בולטים שמעל 90% מהביקורות ספרות בויקיפדיה לא עומדים ברף שלהם. מצד שני אתה מאשר לי למחוק ביקורות קיימות רק אם כתב אותם "אדם שבא מרקע שלא קשור לספרות" (וגם בוגר הכשרה כל שהיא בספרות כבר "בא מרקע שקשור לספרות"...)
מה שיוצא מדבריך, שאם הביקורת כתובה ב"השילוח" אז צריך שיכתוב אותה פרופסור לספרות אבל אם הביקורת כתובה ב"הארץ" למשל אז ראוי למחוק אותה רק אם היא נכתבה בידי "אדם שבא מרקע שלא קשור לספרות".
אחכה לשמוע מה דובי ועמנואל יחשבו על זה... משתמש:בן נחום.

דעתי:

1. יהודה פרידלנדר: לא מתאים. מדובר בשתי פסקאות קצרות של מי שאינו בהכשרתו מנתח ספרותי. הטקסט הקצר פשוט לא מוסיף ערך (value) מוסף לערך (article) על פרידלנדר.
2. חיים נבון: לא מתאים. סקירה שבתחילתה יש "נבון הוא קולגה שלנו" ובהמשכה "מבקש נבון להפנות את תשומת הלב של כולנו לפרויקט המשמעותי ביותר המתרחש בתרבות בת זמננו", וכל זאת כאמור ממי שאינו מומחה לניתוחים מסוג זה.
3. אני מאשים...!: לא הבנתי מה רצית להוסיף כאן. רוב הסקירה כאן היא לא של מאמרו של זולא אלא של מאמר אקדמי שצורף אליו במהדורה חדשה זו. לא מתאים לערך זה.
4. עידו בסוק: כמו יואב, אני מסכים שזה כבר יותר בכיוון הנכון, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הכותב. אולם לדעתי הקישור עדיין אינו נחוץ לערך (פשוט לדעתי הוא אינו מוסיף הרבה). לגבי ההשוואה שהבאת לביקורת הקיימת שם מ"הארץ": הכלל אליו התייחסת מדבר על העדפת שימוש במקור חופשי במקום מקור בתשלום. זה לא מדבר על קישורים חיצוניים כלליים. במקרה זה, אם הייתי יכול לקרוא את הביקורת המלאה של "הארץ" אולי הייתי חושב שגם היא אינה נחוצה. אולם (א) נראה לי שהיא ארוכה ומפורטת משמעותית מהביקורת ב"השילוח", ו-(ב) נכתבה ע"י משורר וסופר שאף עורך מזה שנים כתבי עת לספרות ושירה. אך כאן לא המקום לדון על ביקורת אחרת שאיננו יכולים לבחון בעצמנו. Dovno - שיחה 00:26, 1 במאי 2020 (IDT)
5. צביה גרינפילד: הסקריה נראית פחות ביקורת ספרותית ויותר ביקורת אידאולוגית/פוליטית (שוב: ממי שאינו מומחה לביקורת ספרותית). לא מתאים לערך.

Dovno - שיחה 00:26, 1 במאי 2020 (IDT)

5

ד"ר דוד גורביץ' (חוקר באוניברסיטה העברית התחום ירושלים ונצרות), ‏"הכנסיות, המשבר והלקח", השילוח, 9, אפריל 2018

מציע להוסיף בערך כנסיית הקבר בפסקה "התקופה הישראלית", את הקטע החשוב דלהלן:

בפברואר 2018 הורו הגורמים המנהלית את הכנסייה על סגירת הכניסיה לצליינים במחאה על כוונת עיריית ירושלים לגבות ארנונה על מבנים ואזורים מסחריים שבבעלות הכנסיות. לפי ד"ר דוד גורביץ' (חוקר באוניברסיטה העברית התחום ירושלים ונצרות) מניע נוסף לאירוע היה פוליטיקה פנים-כנסייתית בה היה מעורב הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים. לאחר 3 ימים בהם הייתה הכניסיה סגורה לצליינים, נפתח המתחם לאחר התערבות ראש ממשלת ישראל.

משתמש:בן נחום

היי Dovno ו-Yoavd, מחכה מאוד לשמוע גם את דעתכם על ההצעות הנ"ל בן נחום - שיחה 08:07, 30 באפריל 2020 (IDT)

המאמר הזה מקובל עלי. אפשר להוסיפו. אין צורך בהערה "לפי ד"ר דוד גורביץ' (חוקר באוניברסיטה העברית" כיון שזה פשוט לא נכון. בדקתי ואין חוקר כזה לא באונ' העברית ולא באף אחת אחרת. הכותב מציין ביושר כי "בעבר שימש רפרנט בעיריית ירושלים לנושא הקשרים הדיפלומטיים עם מוסדות נוצריים. מאמר זה מייצג את דעתו הפרטית בלבד." למרות שזה בעליל מאמר דעה, ההבדל בינו לבין המאמרים הקודמים שקראתי הוא שעושה רושם שהאדם יודע על מה הוא כותב. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:42, 30 באפריל 2020 (IDT)

לא כך. על האירוע המסויים הזה (סגירת הכנסייה לשלושה ימים) ראוי לכתוב בפרק על "התקופה הישראלית". אולם יש מספר בעיות בניסוח שהצעת:

1. לפי המאמר, היו שתי סיבות רשמיות לסגירת הכנסייה, ואילו אתה מציין רק אחת.
2. לפי המאמר, היו מאחורי הקלעים (ומעבר לסיבות הרשמיות) גם סיבות פנים-פוליטיות בין עיריית ירושלים למשרד האוצר וגם סיבות פנים-פוליטיות של הכנסייה. אתה בחרת לציין רק את הסוג השני.

Dovno - שיחה 00:39, 1 במאי 2020 (IDT)

רציתי לסכם את חמש בקשותיו של בן-נחום לשבוע זה - ארבעת הבקשות הראשונות נדחו פה אחד. לגבי החמישית אני לא בטוח מה החלטת Dovno ולא רואה ש- eman התייחס. אתייג את שניכם כדי לסיים עם בקשות אלו. Dovno, eman --‏Yoavd‏ • שיחה 07:35, 1 במאי 2020 (IDT)

בעמדה של יואב עלה נושא שיש לו השפעה מובהקת על עשרות ערכים ללא קשר ל"השילוח" - לגבי "ביקורת ספרות" מהו הרף המינימלי של הכותב (האם תואר ראשון בספרות, למשל, מספיק?)
נראה לי ראוי לפתוח על זה דיון ב"מזנון". מקובל עליכם? משתמש:בן נחום.

ועוד משהו לסיום השבוע הזה:
אמנם אני מאוכזב ש-4 מתוך 5 ההצעות נדחו, אבל אני מודה לכם על הזמן והסבלנות שהשקעתם לבדוק אותם ולהסביר את החלטתכם♥
מקווה שבשבוע הבא אצליח, בהתאם להערותיכם, להעלות יותר הצעות שתאשרו. משתמש:בן נחום.

המשך

משתמש:Yoavd ומשתמש:Dovno להבנתי שניכם תמכתם בנוסח דלהלן, אבל משתמש:Eman מפקפק בכך.
אודה לכם אם תכתבו בפירוש האם אתם תומכים או מתנגדים להוספת הטקסט דלהלן לפסקה "התקופה הישראלית" בערך כנסיית הקבר:

בפברואר 2018 הורו הגורמים המנהלים את הכנסייה על סגירת הכניסיה לצליינים במחאה על כוונת עיריית ירושלים לגבות ארנונה על מבנים ואזורים מסחריים שבבעלות הכנסיות עול הצע"ח פרטית שנועדה להלאים קרקעות שהכנסייה מכרה ליזמים פרטיים. מניעים נוספים שהועלו לאירוע הם פוליטיקה פנים-כנסייתית בה היה מעורב הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים וסכסוך בין משרד האוצר לבין עיריית ירושלים שהוביל להחלטה על הטלת הארנונה. לאחר 3 ימים בהם הייתה הכניסיה סגורה לצליינים, נפתח המתחם לאחר התערבות ראש ממשלת ישראל.

בן נחום - שיחה 16:51, 4 במאי 2020 (IDT)

בסדר. אני מתייג את Dovno ו-Eman ונכתוב פעם נוספת תשובה לשאלתך. --‏Yoavd‏ • שיחה 17:13, 4 במאי 2020 (IDT)

Dovno וYoavd, הניסוח הנ"ל מקובל עליכם? בן נחום - שיחה 16:39, 5 במאי 2020 (IDT)

רציתי להזכיר את הסיכום של בריאן: תחול על בן נחום חונכות לעניין עריכות שקשורות להשילוח. החונכות תתבצע על ידי 3 עורכים שהסכימו באדיבותם לפנות מזמנם וממרצם: Yoavd, Eman וDovno. בן נחום לא יוכל להוסיף קישורים להשילוח לדפים במרחב הערכים על דעת עצמו, וכן לא לבקש מעורכים אחרים לעשות זאת במקומו. במקום זאת, הוא יפתח דף משנה במרחב המשתמש שלו ושם יציג לחונכים הנ"ל (ע"י תיוגם) אלו קישורים או טקסט יש בדעתו להוסיף לערכים. החונכים יוכלו לאשר, לפסול או להציע שיפור. במקרה של אישור, בן נחום יכול להוסיף את מה שאושר. במקרה של פסילה, בן נחום לא יקיים ויכוח או משא ומתן, אלא יעזוב את ההצעה לחלוטין. הסדר זה יחול מהיום, למשך 4 חודשים ובמהלכם אנחנו מקווים שבן נחום ילמד מתי קישור הוא רלוונטי ומתי הוא מאולץ ומיותר.

אני מזכיר את הסיכום כי למרות מה שבריאן כתב, פנית אלינו במה שיכול להשתמע רק כערעור על ההחלטה. לפנים משורת הדין תייגתי את שני חברי הצוות הנוספים וביקשתי שוב לבחון את בקשתך. המינימום מבחינתך הוא לא ללחוץ לתשובה מהירה, מכיון שכבר קיבלת אותה, אך לא היית מרוצה ממנה. ובכל מקרה אני כתבתי שכותב המאמר מקובל עלי, ו-DOVNO לא תמך במאמר. אז סבלנות. Yoavd

אבהיר את עמדתי, ואני מתנצל שלא הייתי בהיר יותר: לא הבעתי התנגדות למקור אלא לפסקה (כיוון שהציגה את הדברים באופן לא מדויק). אני מציע את הניסוח המצומצם הבא:

בפברואר 2018 הורו הגורמים המנהלים את הכנסייה על סגירת הכנסייה לצליינים במחאה על כוונת עיריית ירושלים לגבות ארנונה על מבנים ואזורים מסחריים שבבעלות הכנסיות ועל הצעת חוק פרטית שנועדה להלאים קרקעות שהכנסייה מכרה ליזמים פרטיים. לאחר שלושה ימים נפתח המתחם לאחר התערבות ראש ממשלת ישראל.

הרציונאל: כיוון שכבר יש בערך פסקה על הכנסייה תחת שלטון ישראל, סביר לעדכן על אירוע משמעותי שהיה והוא חלק ממערכת היחסים המורכבת בין הכנסייה לבין השלטונות הישראליים.

לעצם קיום האירוע יש מקורות רבים שאפשר למצוא באתרי החדשות, אולם דווקא כאן לדיווח מפורט של מי שהיה גם איש הקשר של העירייה לענייני קשרים הדיפלומטיים עם מוסדות נוצריים יש ערך מוסף משל ידיעה חדשותית קצרה על אותו האירוע. את ההשערות הפרטיות שלו לגבי המניעים הנסתרים נשאיר למאמר שלו ואין סיבה שנכתוב אותם בעצמנו בערך. Dovno - שיחה 21:32, 5 במאי 2020 (IDT)

בן נחום אני מציע שתקבל את הצעת DOVNO. ערב טוב. --‏Yoavd‏ • שיחה 21:53, 5 במאי 2020 (IDT)

👍 משתמש:בן נחום

משתמש:בן נחום - אתה מוזמן להעלות את הנושא לדיון במזנון. אנא תייג אותנו אם תעשה זאת, ובבקשה צרף את חמש הדוגמאות שהבאתי שלדעתי ראויות, במקביל להצעה שלך - תואר ראשון בספרות. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:06, 1 במאי 2020 (IDT)

אני מתנגד להוספה. קודם כל אני בגלל לא בטוח שיש להזכיר את האירוע בערך. הוא לא עד כדי כך משמעותי ביותר מאלף שנות קיום הכנסיה הזו. וגם אם כן, לא מהמאמר המאוד מגמתי הזה.זה עיניין עובדתי, ואין בעיה למצוא מקורות עובדתיים. אלב כאמור, לדעתי אין סיבה. eman • שיחה • ♥ 20:28, 2 במאי 2020 (IDT)