משתמש:מעט מן האור/יעקב גילינסקי
לידה |
12 בפברואר 1953 (גיל: 71) קובנה, ליטא ![]() |
---|---|
תאריך עלייה | 1971 |
שם לידה | יאשה גילינסקי |
סוגה מועדפת | תיאטרון, קולנוע חרדי |
מדינה |
![]() |
תקופת הפעילות | מ-1982 |
מקום לימודים |
האוניברסיטה הטכנית של קובנה(אנ') בית צבי |
בת זוג | עדי (זלדה) ריבין |
צאצאים | עומר ינקלביץ' |
מספר צאצאים | 2 |
יעקב (יאשה) גילינסקי (נולד בקובנה ב-12 בפברואר 1953) הוא שחקן, במאי, ותסריטאי תיאטרון וקולנוע ישראלי חוזר בתשובה.
ביוגרפיה
עריכהנולד וגדל בעיר קובנה שבליטא. למד הנדסת חשמל באוניברסיטה הטכנית של קובנה(אנ').
בשנת 1971 עלה לישראל. עבד כפועל במה בהבימה. למד במשך שנתיים וחצי הנדסת מבנים בטכניון ואז פרש לטובת גיוס לצה"ל. בצה"ל שירת ביחידת "המסרגה" (יחידת ההאזנה לסובייטים, כונתה גם "הגרצ'קואים" ע"ש שר ההגנה של ברית המועצות אנדריי גרצ'קו) בתוך יחידה 515. ביחידה הכיר את אשתו לעתיד עדי (זלדה) ריבין.
בשנת 1982 סיים לימודי משחק בבית הספר למשחק "בית צבי"[1].
ב-1990 החל תהליך של חזרה בתשובה.
בשנת 1995 שימש כשליח באודסה מטעם ישיבת אור שמח, והיה ממקימי בית הספר היהודי באודסה. בשנים 1997 - 1998 שימש כממלא מקומו של הרב קאהן בוילנא שבליטא.
משחק
עריכהתיאטרון
עריכהב-1983 גילם את זאנשטאד בהצגה עמודי החברה מאת הנריק איבסן שביים תיאודור תומא בתיאטרון באר שבע.
ב-1984 שיחק בהצגה "איש הפיל" מאת ברנרד פומרנץ שביים מיכה לבינסון בתיאטרון באר שבע, וגילם את המורה סמיון סמיונוביץ' בהצגה "השחף"[2][3] מאת צ'כוב שביים חנן שניר[4] בתיאטרון באר שבע.
ב-1985 שיחק בהצגה "השטן במוסקבה" שביימה קטלינה בוזויאנו[5] לפי מיכאיל בולגקוב בתיאטרון באר שבע; בהצגה "המיזנטרופ"[6] מאת מולייר שביים סילביו פורקרטה בתיאטרון באר שבע; בהצגה "הקומיקאים"[7] מאת טרבור גריפית שביים עמית גזית בתיאטרון באר שבע; בהצגה "צריך פיאט בחיים"[8][9] מאת דאריו פו שביים רוג'ר סמית בתיאטרון באר שבע ובהצגה "שאלה של גיאוגרפיה" מאת נלה ביילסקי וג'ון ברגר שביים יורם פאלק בתיאטרון באר שבע[10].
ב-1986 שיחק בהצגה "אותו ואת בנו"[11] מאת י"ד ברקוביץ שעיבדו שמואל הספרי ומיכה לבינסון שגם ביים.
ב-1987 שיחק בהצגה "אלמנות"[12] שעיבד (על פי רומן מאת אריאל דורפמן) וביים גדי ענבר. ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו[13].
ב-1988 כתב, ביים, יצר תפאורה מסכות ומוזיקה וגילם את מר חידה (בריגלה) בהצגה "מר חידה ומר בדיחה" לצד עמירם אטיאס. ההצגה עלתה בין השאר בצוותא[14] ובפסטיבל עכו.[15] באותה שנה שיחק בהצגה "התנין, העציץ ופטל בלי מיץ"[16] (מבוסס על הסיפורים "הגברת מרחוב בצלאל", "התנין והציפור", ומיץ פטל) שעיצב וביים זכריה טובי בתיאטרון בית ליסין. באותה שנה שיחק בהצגה "קשה להיות יהודי"[17] ("שוועאר צוזיין א איד") מאת שלום עליכם שעיבד וביים יוסף בקר בתיאטרון יידישפיל, וגילם את המן[18] בהצגה "המגילה"[19][20][21] מאת איציק מאנגר שביים שמואל בונים בתיאטרון יידישפיל.
ב-1989 שיחק (לסירוגין עם אברהם הורביץ) בהצגה "אַ שיינע מיידעלע"[22] ("ילדה יפה"), מאת ברברה לבוב שביים הווארד ריפ בתיאטרון יידישפיל. באותה שנה גילם את קישקשתא בהצגה "אני וקישקשתא הכי בעולם"[23] מאת תמר אבידר שביימה בלהה מס בתיאטרון גלתם. את המוזיקה להצגה כתב גיא מרוז[24].
ב-1990 שיחק בהצגה "החלום של שימעל'ה"[25] ("שימעלעס חלום") מאת שלום עליכם שעיבד וביים יוסף שיין בתיאטרון יידישפיל.
קולנוע וטלוויזיה
עריכהב-1989 שיחק בסרט "דרכו האחרונה של נח בארומינג"[26][27] שכתב וביים דוד אייגר[28], וגילם את בוריס ברג[29] - התפקיד הראשי[30] בסרט "הארכה"[31] מאת לינה צ'פלין (על פי סיפור מאת מרק זייצ'יק) שביים סלבה צ'פלין.
שנה | סרט | תפקיד | בימוי | הפקה |
---|---|---|---|---|
2004 | אין כמו אבא[32][33] | תסריטאי, שחקן (סימון הקבצן) | שלום אייזנבך | נועם הפקות |
הכי אחי שיש[34] | תסריטאי, שחקן | יעקב גילניסקי | ||
קשר משולש[35] | שחקן | |||
שעת האפס[36] | שחקן | גל דיסק | ||
שעת האפס 2 | שחקן | |||
מאבק הישרדות | שחקן | |||
מאבק הישרדות 2 | שחקן | |||
הקלטת | שחקן | |||
רבי עקיבא והשודדים[37] | שחקן (רבי עקיבא) | נועם הפקות | ||
2009 | טיפות מים[38] | תסריטאי, שחקן | יעקב גילניסקי | גל דיסק |
טיפות מים 2 | תסריטאי, שחקן | יעקב גילינסקי |
ב-2017 הוציא סינגל-קליפ בשם "Revolution"[39]. את הקליפ צילם וערך בנו, בנימין גילינסקי.
חיים אישיים
עריכהגילינסקי נשוי לעדי (זלדה) ריבין, אותה הכיר במהלך שירותו הצבאי. אב לשניים (ביניהם עומר ינקלביץ').
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב גילינסקי, ברשת החברתית פייסבוק
- סרטונים בערוץ של יעקב גילינסקי, באתר יוטיוב
- יעקב גילינסקי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- יעקב הכהן, מטאור בבאר שבע, מעריב, 7 ביוני 1984
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב גילינסקי באתר בית צבי
- ^ שוש אביגל, עשוי היטב, כותרת ראשית, 21 במרץ 1984
- ^ שבח פרידלר, כנפיים אכולות, כל העיר, 6 באפריל 1984
- ^ אורה עריף, האוירה הרוסית של צ'כוב הלכה לאיבוד בבאר שבע, מעריב, 18 במאי 1984
- ^ מנחם פרי, בזאר עיתון, חדשות, 7 במרץ 1985
- ^ אמנון רבי, הפתעה, חדשות, 14 באפריל 1985
- ^ מנחם פרי, מורה זקן ואוהב מול תלמיד צעיר ושונא, חדשות, 26 בפברואר 1985
- ^ מנחם פרי, קודם יורים, חדשות, 21 באוקטובר 1985
אליקים ירון, בידור מצויין, מעריב, 20 באוקטובר 1985 - ^ יואב לורך, פיאט 500, כל העיר, 31 בינואר 1986
- ^ מנחם פרי, ילד בין אסירי סיביר, חדשות, 28 בנובמבר 1985
- ^ יואב לורך, ישן וטוב, כל העיר, 21 בפברואר 1986
- ^ תשעת המתחרים, מעריב, 7 באוקטובר 1987
- ^ אלמנות באתר פסטיבל עכו
- ^ יואב בירנברג, בדיחה, חידה וכובע, חדשות, 25 בדצמבר 1988
- ^ פסטיבל עכו, חדשות, 23 בספטמבר 1988
- ^ מופעים לילדים, חדשות, 9 בספטמבר 1988
- ^ שוש אביגל, שווער צוזיין א יידישע ראש ממשלה, חדשות, 25 בינואר 1988
- ^ אמיר פלג, שלושה מדברים, ושלושה שומעים, חדשות, 23 באוגוסט 1988
- ^ המגילה באתר תיאטרון יידישפיל
- ^ Page 46 Advertisements Column 4, מעריב, 13 באוקטובר 1988
- ^ אמיר פלג, שלושה מדברים, ושלושה שומעים, חדשות, 23 באוגוסט 1988
- ^ ילדה יפה בתיאטרון יידישפיל
- ^ קשה, קשה לעבור דירה, חדשות, 5 במרץ 1987
- ^ אני וקשקשתא הכי בעולם, סרטון בערוץ "Alon Kupererd", באתר יוטיוב (אורך: 41:19)
- ^ שוש אביגל, תיאטרון, חדשות, 2 במרץ 1990
- ^ בשם היחצנים, חדשות, 21 בנובמבר 1989
- ^ רינת פרימו, דבר נורא קרה לו בדרך למשרד, חדשות, 16 בנובמבר 1989
- ^ עירית שמגר, אהבת נח ואיזמרלדה, מעריב, 19 בנובמבר 1989
- ^ בדקה ה-91, חדשות, 25 בינואר 1990
- ^ אילנה באום, הכדור לא תמיד עגול, מעריב, 26 בינואר 1990
- ^ 1, חדשות, 20 בנובמבר 1989
- ^ אין כמו אבא באתר גרינטק מדיה
- ^ אמציה האיתן, סיפור מהחיים, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2004
- ^ אמציה האיתן, דרמה בנשימה סדירה, באתר ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004
- ^ קשר משולש באתר גרינטק
- ^ שעת האפס באתר גרינטק מדיה
- ^ יש חדש, שיחת השבוע, אפריל 2004
- ^ ישראל חבר, בחדרי חרדים, יעקב גלינסקי מציג: טיפות מים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 8 בדצמבר 2009
- ^ יעקב גילינסקי Revolution, סרטון בערוץ "בנימין גילינסקי", באתר יוטיוב (אורך: 04:18)
קטגוריה: