ויקיפדיה

הבדלי מין בפיזיולוגיה של האדם

ההבדלים הפיזיולוגיים בין המינים
(הופנה מהדף משתמש:David6988/הבדלים פיזיולוגיים בין המינים)

הבדלים בין המינים בפיזיולוגיה האנושית הם הבחנות של מאפיינים פיזיולוגיים שונים בין זכרים ונקבות בבני אדם. התחום, הן במחקר והן בטיפול רפואי, חדש יחסית, שכן רק בעשרות השנים האחרונות עמדו בעולם הרפואה על כך שישנם הבדלים פיזיולוגיים משמעותיים בין המינים.[1] מקורם של ההבדלים הוא בשוני של כרומוזומי המין (מולקולות המרכיבות את תאי הדנ"א), ובחשיפה שונה להורמונים במהלך ההריון ובתהליך ההתבגרות.

דוגמה לאנטומיה של זכר ונקבה מלפנים ומאחור.

למרות שיותר מ-99% מהצופן הגנטי זהה בין גברים לנשים, לשונות הקטנה, של פחות מאחוז, ישנה השפעה רבה על מכלול הפעילות של המערכת הפיזיולוגית, והיא משפיעה על ההבדלים בין המינים.[2]

בשנים האחרונות החל להתפתח תחום חדש ברפואה - ״רפואה מגדרית״, היוצאת מנקודת הנחה של הבדלים בין המינים, ומתיימר ליצור רפואה שמותאמת לצרכים השונים של המינים.[1][3][4][5] בשנת 2012 הוקם המרכז לחקר הרפואה המגדרית בבית החולים בילינסון, ובשנת 2017 התחום התווסף לתוכנית הלימודים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אם כי בסקר שנערך בפקולטות לרפואה בישראל, 74% מהנשאלים ציינו כי תוכנית הלימודים לא הכינה אותם להתמודדות עם סוגיות של מין ומגדר.[4]

תהליך ההפריה

עריכה

תהליך חלוקת גרעין התא הגנטי בתהליך ההפריה (למעט חריגים נדירים) מביא ליצירת אורגניזם חדש, העובר. בתהליך זה המין של העובר הוא תוצאה של השילובים השונים בין הכרומוזומים X ו-Y: בשילוב שני כרומוזומים מסוג X תיווצר נקבה, ואילו בשילוב של הכרומוזומים X ו-Y ייווצר זכר. ההבדלים הפיזיולוגיים באים לידי ביטוי במאפיינים גופניים שונים במערכת הרבייה, בגודל ובחוזק הגופניים, במבנה הגוף, בשיער, וכן בגובה הקול, ובגודל ובמבנה המוח.

קביעת מין ובידול

עריכה
 
המחשה של כרומוזום Y המציגה את הגן SRY, האחראי על הוויסות של ההתמיינות המינית.

הגנום האנושי מורכב משני עותקים של תאים המרכיבים את הדנ״א, הנקראים כרומוזומים, כשכל אחד מהם מורכב מ-23 זוגות (סה"כ 46).[6] סט אחד מתקבל מהאם, וסט אחד מהאב.[6] מתוך 23 זוגות הכרומוזומים, 22 הם אוטוזומים, הנייטרליים מבחינת מין, והכרומוזום ה-23 הוא כרומוזום מין,[6] כישנם שני סוגים של כרומוזומי מין: X ו-Y. בקרב בני אדם ורוב היונקים, הנקבות נושאות שני כרומוזומי X, המסומנים XX, וזכרים נושאים את הכרומוזומים X ו-Y, המסומנים XY.[6]

כרומוזומי המין בביצית הנקבה הם רק מסוג X, ואילו בזרע, חצי מהכרומוזומים הם מסוג X וחצי מסוג Y.[7] אם ביצית מתמזגת עם זרע בעל כרומוזום Y, העובר שייווצר יהיה זכר, ואם הכרומוזום הוא מסוג X, העובר שייווצר יהיה נקבה.[7] במקרים חריגים ונדירים, שילוב של XX מתפתחים כזכרים או שילוב של XY מתפתחים כנקבות.[8]

ביצית אנושית מכילה רק קבוצה אחת של כרומוזומים (23) והיא הפלואידית. לזרע יש רק קבוצה אחת של 23 כרומוזומים ולכן הם הפלואידים. כאשר ביצית וזרע מתמזגים בהפריה, שתי קבוצות הכרומוזומים מתחברות ליצירת פרט דיפלואידי ייחודי עם 46 כרומוזומים.[7]

התפתחות במהלך ההתבגרות

עריכה

למעט איברי המין החיצוניים, ההבדלים הפיזיים בין המינים לפני גיל ההתבגרות הינם מינוריים. בעשור הראשון לחיי האדם, ישנה חפיפה משמעותית בתכונות הגופניות בין ילדים משני המינים. ההתפתחות והצמיחה ההדרגתית של ההבדלים בין המינים לאורך חיי האדם היא תוצר של הורמונים שונים. טסטוסטרון הוא ההורמון הפעיל העיקרי בהתפתחות הגברית, ואילו אסטרוגן הוא ההורמון הנשי הדומיננטי. ההורמונים הללו קיימים אצל שני המינים, אם כי בשיעור שונה. [9]

גודל ומבנה גוף

עריכה
  • מבחינה חיצונית, החלקים הדימורפיים ביותר מבחינה מינית בגוף האדם הם החזה, החצי התחתון של הפנים והאזור שבין המותניים לברכיים.[10]
  • זכרים שוקלים יותר מהנקבות בממוצע.[11]
  • הזכרים גבוהים מהנקבות בכ-10% בממוצע.[11]
  • בממוצע, אצל זכרים המותניים גדולות יותר בהשוואה לירכיים (ראה יחס מותניים-ירכיים) מאשר אצל נקבות.[12][13]
  • אצל נקבות, האצבעות הקמיצה והמורה נוטות להיות דומות יותר בגודלן או שהאצבע המורה שלהן ארוכה מעט מהקמיצה, בעוד שהקמיצה של הזכר נוטה להיות ארוכה יותר.[14]

שלד ומערכת שרירים

עריכה
 
אגן זכר
 
אגן נשי
בימין: שלד זכר, בשמאל: שלד נקבה

השלד הנשי הוא בדרך כלל פחות מסיבי, חלק יותר ודליל יותר מהזכרי;[15] כלוב הצלעות שלו מעוגל וקטן יותר, העקומה המותנית שלו גדולה יותר. בדרך כלל מותניים נשיים הם ארוכים וקטנים יותר. הדבר נובע מכך שבית החזה צר יותר בבסיס, והאגן בדרך כלל אינו גבוה.[15]

האגן שונה, באופן כללי, בין מבנה השלד הנשי או הזכרי של האדם.[15][16] למרות שתיתכן מידה של חפיפה בין התכונות השונות.[15][16] האגן הוא העצם הדו-מורפית ביותר של השלד האנושי, ולכן סביר להניח שהוא יהיה מדויק כאשר משתמשים בו כדי לברר את מין האדם.[16] השוני הוא הן בצורה הכללית והן במבנה. האגן הנשי, המותאם להריון ולידה, הוא פחות גבוה, אך רחב יותר ועגול באופן יחסי מאשר אצל הזכר; העצה שלו - העצם המשולשת בחלק האחורי העליון של חלל האגן, המשמשת כבסיס עמוד השדרה - רחבה יותר.[15] אצל נקבות, האצטבולה, המשטחים הקעורים אליהם מתחברים כדורי עצם הירך באמצעות רצועות, ממוקמים רחוק יותר זה מזה,[17][18] מה שמגדיל את רוחב הירכיים.[18]

האגן של הזכר האנושי מעט צר יותר.[15] אחת ההשערות היא שהמקור לכך הוא יעילות אבולוציונית, השונה בין התפקידים השונים של המינים: אצל גברים, שהיו צריכים ללכת לצוד מזון, התפתח אגן שמתאים יותר להליכה, ואילו אצל הנקבות שצריכות ללדת התפתח אגן רחב יותר.[19]אם כי[20][21] קיימת אי הסכמה לגבי עוצמת ההשערה.[20][21]

מספר הצלעות זהה בשני המינים, והוא כולל שנים עשר זוגות.[22]

ההבדלים במבנה השלד

עריכה
  • אצל זכרים באופן כללי העצמות צפופות וחזקות יותר, וכן הגידים והרצועות.[15]
  • גולגולות ועצמות הראש של נקבות שונות בצורה ובגודל מהגולגולת הזכרית, כאשר הלסת התחתונה הזכרית רחבה, גדולה ומרובעת יותר בדרך כלל.[15][23] בנוסף, אצל זכרים בדרך כלל הגבה בולטת יותר[15]
  • בקרב זכרים הגרגרת בולטת יותר, והקול עמוק יותר בגלל שמיתרי הקול גדולים יותר.[24]
  • השיניים של הזכרים גדולות יותר מאשר אלו של הנקבות, וחלק גדול יותר מהשן מורכב מדנטין, בעוד שבקרב נקבות, יש יחס גדול יותר של אמייל.[25]

מסת שריר וחוזק

עריכה

שינויים בגיל ההתבגרות אצל זכרים מובילים לעלייה של פי עשרה בכמות הטסטוסטרון. בגלל זה, ובגלל שתהליך ההתבגרות בקרב זכרים הוא ארוך יותר, מסת השריר שלהם גבוהה יותר מזו של הנקבות, הן מבחינת הכמות הכוללת, והן מבחינת הכמות היחסית.[11] זכרים ממירים יותר מצריכת הקלוריות שלהם לשרירים ולמאגרי אנרגיה מתכלים, בעוד שנקבות נוטות להמיר יותר לאזורי שומן.[26] כתוצאה מכך, גברים בדרך כלל חזקים פיזית מנשים.[11] מחקרים מראים שלמרות שאצל גברים האזורים של השרירים גדולים יותר, מספר סיבי השריר שלהם זהים לאלו של הנשים. הסיבה העיקרית לכך שזכרים חזקים יותר, הוא האזורים הגדולים יותר של שטח השריר.[27] סיבי השריר גדולים יותר אצל גברים, דבר שתורם למראה שרירי יותר. סיבי השריר הגדולים יותר גם יוצרים כח חזק יותר בשרירים.[27]

ההבדל בין המינים במסת השריר נשאר לאחר התאמה למשקל הגוף ולגובה.[27] זכרים בדרך כלל חזקים יותר מנקבות כאשר מתכוונים להבדלים במסת הגוף הכוללת, בשל היחס הגבוה יותר בין מסת שריר לגוף לגוף.[11][28] מסת השריר הגדולה יותר נובעת מיכולת גדולה יותר להיפרטרופיה שרירית כתוצאה מרמות גבוהות יותר של טסטוסטרון אצל זכרים.[29]

המחקרים מראים תוצאות מעורבות לגבי ההבדל בכוח הגוף בין המינים. שני מחקרים שנערכו ב-4 מדינות של האיחוד האירופי, שכללו 2,000 משתתפים (1000 גברים ו-1000 נשים) הראו כי הנשים חזקות ב-74% - 92% מהגברים, משום שנשים רבות (211 מתוך 1000, במחקר זה) היו חזקות יותר מאשר הגברים הממוצעים.[30][31] ההבדלים היו נמוכים יותר בחוזק של פלג הגוף התחתון וגבוהים יותר בחוזק של פלג הגוף העליון.[28] לפי מספר מחקרים, בהערכה גסה, 50-60% מקרב הנקבות היו חזקות במידה דומה לזכרים בפלג הגוף העליון, וכ-60-70% בפלג הגוף התחתון.[32] לזכרים יש כוח אחיזת ידיים גדול יותר מאשר לנקבות.[33][34] מבחינת השוני בצורה החיצונית, ההבדלים ברוחב הזרוע, הירכיים והשוקיים מופיעים החל מתהליך ההתבגרות.

מערכת הנשימה

עריכה

אצל זכרים, לרוב, קנה הנשימה והסמפון גדולים יותר ונפח הריאות גבוה יותר ביחס למסת הגוף.[35] בנוסף, הלבבות גדולים יותר,[36] וספירת תאי דם אדומים גבוהה ב-10%, ושיעור ההמוגלובין גבוה יותר דברים המביאים ליכולת קיבולת חמצן גבוהה יותר.[37][38] בנוסף, כמות גורמי הקרישה בדם ( ויטמין K, פרו תרומבין וטסיות דם) גבוהים יותר בקרב גברים. הבדלים אלו מובילים לקרישת דם מהירה יותר ולכושר סבילות גבוה יותר לכאב היקפי.[39]

עור ושיער

עריכה

עורו של הזכר עבה ושומני יותר מעור הנקבה.[40] אצל נקבות ישנה רמה גבוהה יותר של שומן תת-עורי, דבר שמסייע בשמירת חום הגוף, ועשוי לסייע לשרוד בטמפרטורות מאוד נמוכות.[41]אצל זכרים בדרך כלל העור כהה יותר מאשר אצל נקבות.[42][43] העור הבהיר יותר של הנקבות מסייע להן לסנתז כמות גדולה יותר של ויטמין D מאור השמש ולספוג יותר סידן, הדרוש במהלך ההריון וההנקה.[43]

בממוצע, לגברים יש יותר שיער גוף מאשר לנשים. לגברים יש יחסית יותר סוג שיער הנקרא Terminal hair (אנ'), במיוחד באזורים של הפנים, החזה, הבטן והגב. לנשים יש יותר שיער ולוס, שהוא דק יותר, קצר יותר ובהיר יותר, ולכן ניכר פחות.[44] למרות קצב צמיחת השיער גבוה יותר בקרב גברים, ההתקרחות נפוצה יותר אצלם מאשר אצל נשים. הגורם העיקרי לכך הוא נשירת שיער. הדבר מושפע גם מהורמונים ומנטייה גנטית.[45]

איברי המין ומערכות הרבייה

עריכה
 
מערכת הרבייה הגברית האנושית.
 
מערכת הרבייה הנשית האנושית.

לזכרים ולנקבות יש איברי מין שונים. לנקבות יש שתי שחלות המאחסנות את הביציות, ורחם המחובר לנרתיק. איברי המין החיצוניים נקראים פות. לזכרים יש אשכים המייצרים זרע. האשכים ממוקמים בכיס האשכים מאחורי הפין.[46]

אורגזמה גברית (המורכבת גם מפליטה של זרע מהאשכים) חיונית לרבייה, ואילו אורגזמה נשית אינה חיונית לרבייה. במקור האמינו כי לאורגזמה הנשית אין שום תפקיד מלבד הנאה. הוכחות מתקופות מאוחרות יותר מצביעות על כך שהיא התפתחה ומילאה תפקיד כיתרון אפשרי בבחירת בני זוג.[47]

ישנן ראיות לשפיכה נשית מזה 2,000 שנה. זה מתייחס לשחרור נוזל שחוות חלק מהנקבות במהלך אורגזמה. מרכיבי השפיכה דומים לאלו של השפיכה הגברית. הנוזל מגיע מבלוטת הסקין, הממוקמת בתוך דפנות השופכה. הערמונית הנשית קטנה בהרבה מהערמונית הגברית אבל ככל הנראה פועלת בצורה דומה. עם זאת, השפיכת הנקבית אינה מכילה זרע.[48]

יכולת רבייה

עריכה

זכרים מייצרים בדרך כלל מיליארדי תאי זרע בכל חודש, רבים מהם בעלי כושר הפריה. נקבות מייצרות בדרך כלל ביצית אחת בחודש, עם יכולת הפריה. בהתאם, במהלך חייהם זכרים מסוגלים להביא לעולם מספר גדול יותר של ילדים. הנקבה הפורייה ביותר, על פי ספר השיאים של גינס, הייתה אשתו של פיאודור ואסילייב מרוסיה (1707–1782) שילדה 69 ילדים. האב הפורה ביותר בכל הזמנים הוא הקיסר השריפאי האחרון של מרוקו, מולאי איסמעיל (1646–1727) שלפי הדיווחים הוליד יותר מ-800 ילדים מהרמון של 500 נשים.

פוריות

עריכה

פוריות האישה יורדת לאחר גיל 30 ומסתיימת בגיל המעבר.[49][50] תופעות פיזיות של נשים משתנות בהתאם לגורמים חיצוניים כמו תזונה, דפוסי נישואין, תרבות והיבטים אחרים. במדינות מערביות השפעת הווסת אצל נשים מתחילה בגיל 13, וגיל המעבר מתחיל בסביבות גיל 51. במדינות לא מתועשות, אצל רוב הנשים המחזור מתחיל בגיל מאוחר יותר.[51] יותר הנקה במהלך חייהן של נקבות לא מערביות מעכבת את הביוץ ומאריכה את מספר שנות הפוריות.[52] הריון בשנות ה-40 ומעלה נמצא בקורלציה עם סיכון מוגבר לתסמונת דאון בילדים.[53] זכרים מסוגלים להביא ילדים לעולם עד גיל מבוגר. השפעות הגיל האבהי בילדים כוללות טרשת נפוצה,[54] אוטיזם,[55] סרטן השד[56] וסכיזופרניה,[57] וכן אינטליגנציה מופחתת.[58]

אדריאנה איליסקו מוכרת כאישה המבוגרת בעולם שילדה, בגיל 66, השיא החזיק עד שמריה דל כרמן ילדה תאומים בגיל 67, ב-29 בדצמבר 2006. בשני המקרים נעשה שימוש בהפריה חוץ גופית. האב המבוגר ביותר הידוע היה האוסטרלי לס קולי, שהוליד ילד בגיל 93.[59]

מוח

עריכה
  ערך מורחב – הבדלי מין במבנה המוח

ההנחה הרווחת זה מכבר היא כי מבנה המח שונה בין המינים.[60] עם זאת, ההתפתחויות האחרונות במדעי המוח העמידו הנחה זו בספק.[61][62][63] אחד המחקרים הגיע למסקנה נחרצת כי "במוח לא מתקיימים הבדלים משמעותיים בטווח ליניארי של זכר-נקבה."[64] בנוסף, נמצא כי כאשר לוקחים בחשבון את ההבדלים בגודל הראש, ההבדלים במוח בין המינים מיטשטשים ואינם מובהקים. בנוסף, ההבדלים אינם ניתנים להכללה גאוגרפית (כלומר, הבדלים הקיימים באירופה, לא בהכרח שימצאו באסיה).[63][61][65]

גודל המוח

עריכה
 
המוח האנושי. ההבדלים בגודל המוח של הזכר והנקבה הם ביחס לגודל הגוף.[66]

מחקר מוקדם מצא כי בממוצע המח הגברי גדול יותר מזה הנשי. המחקר הוזכר לעיתים קרובות, בכדי לבסס קביעה שנשים אינטליגנטיות פחות מגברים.[66][67] אחד החוקרים המוקדמים המשפיעים ביותר בנושא זה היה פול ברוקה. בשנת 1861 הוא בדק 432 מוחות אנושיים שהוציא מגופות ומצא שהמשקל הממוצע של מח הזכרים היה 1325 גרם, בעוד שאצל הנקבות המשקל הממוצע היה 1144 גרם. אם כי מחקר זה לא בדק את גודל הגוף ואת הגיל.[67][68] מחקרים מאוחרים יותר הראו שבעוד שמוחות הזכרים גדולים וכבדים בממוצע ב-10-15% ממוחם של נקבות, אין הבדל כשבוחנים את ההבדלים ביחס למשקל הגוף של המח הנבדק. כך שבפועל הממוצע, זהה בין המינים.[66][67] בהשוואה בין זכר לנקבה באותו משקל וגודל גוף, קיים הבדל ממוצע של 100 גרם במסת המוח, לטובת הזכרים. ההבדל קיים לגבי כל טווחי המשקל והגודל. ההנחה המוקדמת כי המח הגברי גדול יותר ניתנת להסבר בכך שבהינתן העובדה שהמדידות בחנו את הגודל הכולל ולא היחסי, המח של הנקבות נמצא קטן יותר מכיוון שבממוצע גודל הגוף שלהן קטן מזה של הזכרים.[69][70]

מבנה המוח

עריכה
 
המוח הזכרי והנקבי מראים כמה הבדלים במבנה הפנימי. הבדל אחד הוא הפרופורציות של החומר הלבן ביחס לחומר האפור.

בממוצע, במוח הנשי יש יחס גדול יותר בין החומר האפור לחומר הלבן מאשר לזכרים (במיוחד בקורטקס הקדם-פרונטלי הדורסולטרלי ובגירוס הטמפורלי העליון), גם כאשר נלקחים בחשבון הבדלי מין ביחס לנפח התוך-גולגולתי הכולל. הבדל עיקרי נוסף הוא שאצל זכרים יש כמות גדולה יותר של חומר לבן באזור הפריזילבי הקדמי והזמני, ובגזע הזמני, של ההמיספרה השמאלית, בעוד שאצל לנקבות קיימת כמות גדולה יותר של חומר אפור באזורים הבאים: בפיתול הרקתי העליון, במישור הטמפורלי, בפיתול על שם השל, בפיתול החגורה, בפיתול המצחי התחתון, ובחריץ המרכזי של ההמיספרה השמאלית.

בשונה מאצל נשים, אצל גברים מידת האסימטריה המוחית קיימת בהתאמה לגודל היחסי של כפיס המוח; עלייה באסימטריה של ההמיספרה הגברי גורמת לירידה תלוית מין זכר בקישוריות בין ההמיספרית. מחקרים רבים מצביעים על כך שבממוצע, במוח הנשי יש יותר סיבים קומיסוריים בקישוריות שבין ההמיספירות מאשר במוח הגברי. באופן ספציפי, מחקרים מראים כי:

  • הקומיסורה הקדמית גדולה יותר אצל נקבות מאשר אצל זכרים.
  • הקומיסורה האמצעית שופעת יותר אצל נקבות מאשר אצל זכרים.
  • אצל לנקבות יש יחס גדול יותר בחתך הרוחב בין שטח החתך של הקורפוס קלוסום לנפח המוח ולגודל המוח הקדמי מאשר אצל זכרים.

הבדלים קיימים גם במבנה של אזורים ספציפיים במוח. בממוצע, נמצא באופן עקבי כי הגרעין הדימורפי המיני (SDN) גדול יותר אצל גברים - פי 2.2, בממוצע, ורצועת הטרמינל (BSTc) גדולה פי שניים אצל זכרים מאשר אצל נקבות. בממוצע, INAH-3 גדול משמעותית אצל זכרים מאשר אצל נקבות, ללא קשר לגיל. שני מחקרים מצאו כי אצל גברים האונה הקודקודית, האזור שאחראי על קלט חושי, כולל חישה מרחבית וניווט, גדולה יותר; עם זאת, מחקר אחר לא הצליח למצוא הבדל מובהק סטטיסטית.[71][72] יחד עם זאת, אצל נקבות יש אזורים גדולים יותר של ורניקה וברוקה, אזורים האחראים על עיבוד השפה.[73]

ההמיספרות

עריכה

מחקרים שבדקו מוחות בסריקת MRI הראו כי האזורים שקשורים לשמיעה ושפה בהמיספרה השמאלית רחבים יותר אצל נקבות. לעומת זאת, אזורי השיוך החזותיים והחזותיים-מרחביים העיקריים של האונות הקודקודיות גדולים יותר אצל גברים.[74] כפיס המוח ממוקם בחלוקה הסגיטלית והוא הקומיסורה העיקרית במוח האנושי. הוא מחבר בין ההמיספרות השמאלית והימנית של קליפת המוח, מה שמאפשר להם לתקשר זה עם זה. זכרים משתמשים בעיקר בהמיספרה השמאלית שלהם במה שקשור לשפה, ואילו נקבות משתמשות בשני חלקי ההמיספרה לשם כך. ההמיספרה הימנית שולטת ברגשות, ולכן השימוש בהמיספרה הימנית מוסיף עוד פרוזודיה לדיבור.[75] אצל זכרים, הקורפוס קלוסום גדול יותר מאשר אצל הנקבות.[76] עם זאת, הטחול (המוחי) וחלקים בתת-האזורים של הקורפוס קלוסום גדולים יותר אצל נקבות. חלקים שונים מסוג זה גדולים יותר אצל זכרים. השוני בתתי-אזורים אלו עשוי לשמש בסיס להבדלים בין המינים בשימוש בשפה.[77] עם זאת, מטא-מחקר משנת 1997 הגיע למסקנה שכשבוחנים את הגודל ביחס לגודל המח הכולל, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים.[78][79]

רקמות

עריכה

בסך הכל ובממוצע, לנקבות יש אחוז גבוה יותר של חומר אפור, לעומת הזכרים, להם יש אחוז גבוה יותר של חומר לבן.[80][81] עם זאת, מספר חוקרים טוענים כי כשלוקחים בחשבון שאצל הזכרים המוח גדול יותר בממוצע מאשר אצל נשים ובוחנים ביחס לנפח המוח הכולל, ההבדלים בחומר האפור בין המינים קטנים או לא קיימים. לפיכך, נראה שאחוז החומר האפור קשור יותר לגודל המוח מאשר למין.[82][83]

לפי מחקר שנערך בשנת 2005 אצל נשים קיימים יותר אזורים של חומר לבן הקשורים לאינטליגנציה מאשר חומר אפור, ואילו בקרב גברים המצב הפוך. המחקר הגיע למסקנה ש"גברים ונשים משיגים ככל הנראה תוצאות דומות במבחנים המודדים מנת משכל, עם אזורי מוח שונים, דבר המצביע על כך שאין מבנה נוירו-אנטומי יחיד לאינטליגנציה הכללית, וכי סוגים שונים של מבני מוח עשויים להפגין ביצועים אינטלקטואליים שווים בערכם."[84] באמצעות מיפוי מוח, הוכח שלזכרים יש יותר מפי שש כמות של חומר אפור הקשור לאינטליגנציה כללית מאשר לנקבות, ולנקבות יש כמעט פי עשרה מכמות החומר הלבן הקשור לאינטליגנציה מאשר לזכרים.[85] כמו כן, האזורים במוח המתואמים עם IQ שונים בין המינים. זכרים ונקבות ככל הנראה משיגים תוצאות דומות במבחנים של מנת משכל עם אזורי מוח שונים.[84] עם זאת, מאמר שפורסם בשנת 2019 מצא כי אין הבדל משמעותי ועקבי בחומר האפור והלבן בין זכרים ונקבות.[86]

האמיגדלה

עריכה

החלק של האמיגדלה היא המבנה המגיב למידע מעורר רגשית, מגיב לסביבה ומגיב בזמני לחץ. האמונה הרווחת בעבר הייתה כי האמיגדלה, הגדולה יותר אצל זכרים, גורמת לכך שגורם המין יהיה משמעותי בתגובות ללחץ. שהאמיגדלה הזכרית גדולה יחסית מזו שבנקבות, מה שגורם למין להיות גורם מכריע בתגובות ללחץ. אולם, אין זה נכון.[87] ההיפוקמפוס, החיוני לאחסון זיכרון ולמיפוי מרחבי של הסביבה הפיזית, נחשב גם הוא לגדול יותר אצל נקבות מאשר אצל גברים.[88]

מחקר מוח שנעשה על ידי ה-NIH הראה שלנקבות יש נפח גדול יותר בקליפת המוח הקדם-מצחית, בקליפת המוח האורביטו-פרונטלית, בקליפת המוח העליונה, בקליפת הקודקוד הצדדית ובאינסולה, בעוד שלזכרים היה נפח גדול יותר באזורי הגחון הטמפורלי והאוקסיפיטלי.[89]

מחקר שנערך בגרמניה בחן סריקות מוח של גברים ונשים שדמיינו צורות מופשטות תלת־ממדיות. למרות שמבחינת הביצועים לא נראו הבדלים בין הגברים לנשים, בכל זאת נראו הבדלים מובהקים, תלויי מין, בין המסלולים המוחיים שהפעילו הגברים והנשים לשם ביצוע המשימה.[2]

קרדיולוגיה

עריכה

למרות ההנחה הרווחת כי בעיקר גברים נמצאים בסיכון למות מהתקף לב, בפועל, שיעור הנשים שמתות מהתקפי לב הוא כפול מזה של הגברים. בנוסף, התסמינים של ההתקף שונים בין גברים לנשים: אצל גברים ההתקף יתבטא בעיקר בכאב פתאומי בחזה השמאלי המקרין ליד שמאל, ואילו אצל נשים התסמינים להתקף לב הינם קוצר נשימה (לעיתים ממושך), עייפות, זיעה וכאב עמום שמקרין ללסת או לגב. בפועל, הדיאגנוזה בתחום זה לוקה בחסר אצל נשים, שכן במקרים רבים המקרה סווג כשפעת, תופעות גיל המעבר, או היסטריה.[90] למעשה, יותר נשים מתות בעולם המערבי מדי שנה ממחלות לב וכלי דם, מאשר מכל סוגי הסרטן גם יחד.[91]

המערכת החיסונית

עריכה

חוזק וסוג התגובה של המערכת החיסונית שונים בין גברים לנשים. באופן כללי, לנשים יש תגובה חיסונית חזקה יותר מאשר לגברים.[92][93] כתוצאה מכך, לגברים יש תחלואה ותמותה גבוהים יותר ממחלות זיהומיות מאשר אצל נשים, ושיעורים נמוכים יותר של מחלות אוטו-אימוניות.[94]

רקמות והורמונים

עריכה
  • לנשים יש בדרך כלל אחוזי שומן גבוהים יותר מאשר לגברים, ואילו לגברים יש בדרך כלל יותר מסת רקמת שריר.
  • אצל נשים, בדרך כלל, לחץ הדם נמוך יותר מאשר לזכרים, וקצב פעימות הלב שלהן גבוה יותר, גם בזמן שינה.[95]
  • לזכרים ולנקבות יש רמות שונות של הורמונים מסוימים. לזכרים יש ריכוז גבוה יותר של אנדרוגנים ואילו לנקבות יש ריכוז גבוה יותר של אסטרוגנים.
  • עד כה, מחקרים על ריפוי פצעים דיווחו בעיקר על יתרון נשי בריפוי של פצעים עוריים.[96][97][98][99][100] מאידך, מחקרים מצאו יתרון גברי בשיעורי ריפוי של פצעים ברירית.[101][102] לפיכך, נראה שההבדלים בריפוי פצעים תלויים בסוג הרקמות.
  • לזכרים בוגרים יש כ-5.2 מיליון תאי דם אדומים למילימטר מעוקב של דם, בעוד שלנקבות יש כ-4.6 מיליון.[103]
  • לנקבות יש בדרך כלל יותר תאי דם לבנים, יותר גרנולוציטים ולימפוציטים מסוג B ו-T. בנוסף, התאים מייצרים יותר נוגדנים, ובקצב מהיר יותר מאשר זכרים. מה שמסייע לנקבות לפתח פחות מחלות זיהומיות ולמשך זמן קצר יותר.[39]

ביקורת

עריכה

מחקר שנערך בישראל, סקר עשרות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא הרפואה המגדרית, ומצא כי כמעט לא ניתן בהם משקל לגורמים סביבתיים. ד"ר איילת שי, מעורכות המחקר, הביעה ביקורת על כך שהמגמה לתלות את כל ההבדלים בגורמים ביולוגיים עלולה לגרום לטעויות מדעיות ולאפליה כלפי נשים.[104]

במחקר נוסף נטען כי הרפואה המגדרית מתעלמת מגילויים חדשים המראים שלמעשה לא קיים הבדל דיכוטומי בין הפיזיולוגיה של נשים וגברים, וכי מקורם של רבים מההבדלים של הרפואה המגדרית הם בנורמות חברתיות ונסיבות חיים שונות.[105]

טענה נוספת היא כי המדע מושפע מהמציאות החברתית, ובכלל זה הרפואה המגדרית. בכך, יש לומר כי הממצאים בתחום זה אינם מוחלטים, והם פרי תוצר של תהליכים חברתיים סביבתיים[90]

מאידך, הנוירופסיכיאטרית לואן בריזנדיין, דיברה בעד חיזוק ההכרה של הביולוגיה כייחודית למגדר. בספרה ״המח הנשי״ היא כותבת:[2]

הביולוגיה היא אכן הבסיס לאישיותנו ולנטיותינו ההתנהגותיות. כאשר אנו מנסים להתכחש להשפעתה של הביולוגיה על המוח בשם הבחירה החופשית והתקינות הפוליטית, אנחנו נלחמים בטבע שלנו עצמנו. אם נכיר בעובדה שהביולוגיה שלנו מושפעת מגורמים נוספים, ביניהם הורמוני המין שלנו והתנודות ברמותיהם, נוכל למנוע ממנה ליצור מציאות קבועה השולטת בנו... המודעות מאפשרת לנשים להבין את הביולוגיה הייחודית שלהן ואת השפעותיה על חייהן. הדבר משמעותי וחיוני לבריאות האישה בכל שלבי חייה.

— לואן בריזנדיין, ״המח הנשי״

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "גבר ואישה שונים במבנה הגופני, בכל תא בגוף, וגם שונים הורמונלית", באתר Forbes Israel, ‏22 במאי 2018
  2. ^ 1 2 3 דבורה כץ, המוח הנשי והמוח הגברי
  3. ^ מחלקת רפואה מגדרית בבתי החולים בישראל, באתר בתי חולים בישראל
  4. ^ 1 2 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפואה מגדרית
  5. ^ רפואה מגדרית: האם מדובר באפליה מתקנת?, באתר אינפומד
  6. ^ 1 2 3 4 Mills, Melinda C.; Barban, Nicola; Tropf, Felix C. (2020). An Introduction to Statistical Genetic Data Analysis. MIT Press. p. 9. ISBN 978-0262357449.
  7. ^ 1 2 3 Solomon, Eldra; Martin, Charles; Martin, Diana W.; Berg, Linda R. (2014). Biology. Cengage Learning. pp. 218, 240. ISBN 978-1305179899.
  8. ^ Snustad, D. Peter; Simmons, Michael J. (2015). Principles of Genetics. John Wiley & Sons. p. 100. ISBN 978-1119142287.
  9. ^ Birke 2001, pp. 314–315.
  10. ^ Gray, Henry (1918). Gray's Anatomy of the Human Body (20th ed.). Lea & Febiger. ASIN B000TW11G6.
  11. ^ 1 2 3 4 5 Robert-McComb, Jacalyn; Norman, Reid L.; Zumwalt, Mimi (2014). The Active Female: Health Issues Throughout the Lifespan. Business Media. pp. 223–238. ISBN 978-1461488842.
  12. ^ Kościński, Krzysztof (2014). "Assessment of Waist-to-Hip Ratio Attractiveness in Women: An Anthropometric Analysis of Digital Silhouettes". Archives of Sexual Behavior. 43 (5): 989–997. doi:10.1007/s10508-013-0166-1. ISSN 0004-0002. PMC 4050298. PMID 23975738.
  13. ^ Stevens, J; Katz, EG; Huxley, RR (2010). "Associations between gender, age and waist circumference". European Journal of Clinical Nutrition. 64 (1): 6–15. doi:10.1038/ejcn.2009.101. ISSN 0954-3007. PMC 5909719. PMID 19738633.
  14. ^ Halpern, Diane F. (2013). Sex Differences in Cognitive Abilities: 4th Edition. Psychology Press. p. 188. ISBN 978-1136722837.
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Patton, Kevin T.; Thibodeau, Gary A. (2018). Anthony's Textbook of Anatomy & Physiology - E-Book. Elsevier Health Sciences. p. 276. ISBN 9780323709309.
  16. ^ 1 2 3 Iscan, Mehmet Yasar; Steyn, Maryan (2013). The Human Skeleton in Forensic Medicine: (3rd Ed.). Charles C Thomas Publisher. pp. 146–147. ISBN 9780398088798.
  17. ^ Amerman, Erin C. (2021). Exploring Anatomy in the Laboratory, Second Edition. Morton Publishing Company. p. 163. ISBN 9781640431836.
  18. ^ 1 2 Delavier, Frédéric (2003). Women's Strength Training Anatomy. Human Kinetics. pp. 44–45. ISBN 9780736048132.
  19. ^ Thompson, Tim; Black, Sue (2006). Forensic Human Identification: An Introduction. CRC Press. p. 203. ISBN 9781420005714.
  20. ^ 1 2 Geller, Pamela L.; Stockett, Miranda K. (2007). Feminist Anthropology: Past, Present, and Future. University of Pennsylvania Press. pp. 58–64. ISBN 9780812220056.
  21. ^ 1 2 Warrener, Anna G.; Lewton, Kristi L.; Pontzer, Herman; Lieberman, Daniel E. (11 במרץ 2015). "A Wider Pelvis Does Not Increase Locomotor Cost in Humans, with Implications for the Evolution of Childbirth". PLOS ONE. 10 (3): e0118903. Bibcode:2015PLoSO..1018903W. doi:10.1371/journal.pone.0118903. PMC 4356512. PMID 25760381. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Lawrence E., Wineski (2018). Snell's Clinical Anatomy Rehabilitation. Lippincott Williams & Wilkins. p. 451. ISBN 978-1975107024.
  23. ^ Burns, Karen Ramey (2015). Forensic Anthropology Training Manual. Routledge. p. 198. ISBN 9781317348290.
  24. ^ Standring, Susan (2015). Gray's Anatomy E-Book: The Anatomical Basis of Clinical Practice. Elsevier Health Sciences. p. 588. ISBN 9780702068515.
  25. ^ Klales, Alexandra R. (2020). Sex Estimation of the Human Skeleton: History, Methods, and Emerging Techniques. Academic Press. p. 150. ISBN 978-0128157688.
  26. ^ Vella, Chantal; Kravitz, Len. "Gender Differences in Fat Metabolism". The University of New Mexico. נבדק ב-22 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 Legato, Marianne J. (2017). Principles of Gender-Specific Medicine: Gender in the Genomic Era. Academic Press. pp. 526, 528. ISBN 978-0128035429.
  28. ^ 1 2 Ben Mansour, Ghassen; Kacem, Asma; Ishak, Mohamed; Grélot, Laurent; Ftaiti, Foued (2021-11-28). "The effect of body composition on strength and power in male and female students". BMC Sports Science, Medicine and Rehabilitation. 13 (1): 150. doi:10.1186/s13102-021-00376-z. ISSN 2052-1847. PMC 8628437. PMID 34839825.
  29. ^ Hoeger, Wener W.K.; Hoeger, Sharon A. (2016). Fitness and Wellness. Cengage Learning. p. 250. ISBN 978-1305887282.
  30. ^ Petrov, Georgi (2012). The Human nature and The Society. Bulgarressurs. p. 55. ISBN 9789548885119. One of the most controversial topics is the difference in physical strength and weather it exist. In 2008 two independent studies, made from 6 universities in Netherlands, Sweden, France and Denmark, involving 2000 participants, of which 1000 men and 1000 women proves that adult female participants are 74 - 92 % as strong as males on average. But many women still physically stronger than average men, after 211 of females performed better than average level of males at the physical test.
  31. ^ Yankov, Yanko (2023). How our brain evolved to become human. Fakel. p. 187. ISBN 9789544113278. Cultural factors also have a large influence. Although it is widely considered that males still outperform females on average, many women are much stronger than the average man. Studies by Western European scientists of 1,000 men and 1,000 women showed that 211 of the women performed better than the men's average, proving that the evolution of physical strength in humans is still uncharted territory.
  32. ^ Miller, A.E.; MacDougall, J.D.; Tarnopolsky, M.A.; Sale, D.G. (1993). "Gender differences in strength and muscle fiber characteristics". European Journal of Applied Physiology and Occupational Physiology. 66 (3): 254–62. doi:10.1007/BF00235103. PMID 8477683.
  33. ^ Holtz, Jan Leslie (2010). Applied Clinical Neuropsychology: An Introduction. Springer Publishing Company. p. 224. ISBN 978-0826104748.
  34. ^ World Report on Ageing and Health. World Health Organization. 2015. p. 53. ISBN 978-9241565042.
  35. ^ Lomauro, Antonella; Aliboni, Lorenzo; Aliverti, Andrea (2021). "Sex Differences in the Anatomy of the Airways and the Lungs: Impact on Dysanapsis across the Lifespan". Sex-Based Differences in Lung Physiology. Physiology in Health and Disease. Business Media. pp. 13–38. doi:10.1007/978-3-030-63549-7_2. ISBN 978-3-030-63548-0.
  36. ^ Cotes, John E.; Maynard, Robert L.; Pearce, Sarah J.; Nemery, Benoit B.; Wagner, Peter D.; Cooper, Brendan G. (2020). Lung Function. John Wiley & Sons. p. 450. ISBN 978-1-11-859735-4.
  37. ^ Heuer, Albert J. (2017). Wilkins' Clinical Assessment in Respiratory Care. Elsevier Health Sciences. p. 126. ISBN 978-0-32-351166-7.
  38. ^ Dunford, Marie; Doyle, Andrew (2021). Nutrition for Sport and Exercise. Cengage Learning. p. 98. ISBN 978-0-35-744827-4.
  39. ^ 1 2 Glucksman, A. (1981). Sexual Dimorphism in Human and Mammalian Biology and Pathology. Academic Press. pp. 66–75.
  40. ^ Nait-Ali, Amine (2018). Biometrics under Biomedical Considerations. Springer. p. 121. ISBN 978-9-81-131144-4.
  41. ^ Vij, Krishan (2013). Textbook of Forensic Medicine & Toxicology: Principles & Practice - e-book. Elsevier Health Sciences. p. 171. ISBN 978-8-13-123623-9.
  42. ^ Firooz, Alireza; Sadr, Bardia; Babakoohi, Shahab; Sarraf-Yazdy, Maryam; Fanian, Ferial; Kazerouni-Timsar, Ali; Nassiri-Kashani, Mansour; Naghizadeh, Mohammad Mehdi; Dowlati, Yahya (2012). "Variation of Biophysical Parameters of the Skin with Age, Gender, and Body Region". The Scientific World Journal. 2012: 386936. doi:10.1100/2012/386936. PMC 3317612. PMID 22536139.
  43. ^ 1 2 Jablonski, N.G.; Chaplin, G. (ביולי 2000). "The evolution of human skin coloration". Journal of Human Evolution. 39 (1): 57–106. doi:10.1006/jhev.2000.0403. PMID 10896812. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Giacomoni, P.U.; Mammone, T.; Teri, M. (בספטמבר 2009). "Gender-linked differences in human skin". Journal of Dermatological Science. 55 (3): 144–9. doi:10.1016/j.jdermsci.2009.06.001. PMID 19574028. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ "Male pattern baldness". MedlinePlus. United States National Library of Medicine. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "The Reproductive System | Loma Linda University Fertility". Loma Linda University Center for Fertility & IVF (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-20.
  47. ^ "The Orgasm Wars". Psychology Today.
  48. ^ Korda JB; Goldstein SW; Sommer F (במאי 2010). "The history of female ejaculation". The Journal of Sexual Medicine. 7 (5): 1965–75. doi:10.1111/j.1743-6109.2010.01720.x. PMID 20233286. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ Graph (אורכב 27.10.2007 בארכיון Wayback Machine) @ FertilityLifelines.
  50. ^ Graph @ Epigee.org.
  51. ^ Karapanou, O.; Papadimitriou, A. (30 בספטמבר 2010). "Determinants of menarche". Reproductive Biology and Endocrinology. 8: 115. doi:10.1186/1477-7827-8-115. PMC 2958977. PMID 20920296. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Schiebinger, Londa (1999). Has feminism changed science?. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. pp. 120–121.
  53. ^ "Age and Fertility: A Guide for Patients" (PDF). American Society for Reproductive Medicine. 2003.
  54. ^ Montgomery, S.M.; Lambe, M.; Olsson, T.; Ekbom, A. (בנובמבר 2004). "Parental age, family size, and risk of multiple sclerosis". Epidemiology. 15 (6): 717–23. doi:10.1097/01.ede.0000142138.46167.69. PMID 15475721. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ Reichenberg A, Gross R, Weiser M, et al. (בספטמבר 2006). "Advancing paternal age and autism". Archives of General Psychiatry. 63 (9): 1026–32. doi:10.1001/archpsyc.63.9.1026. PMID 16953005. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Choi JY, Lee KM, Park SK, et al. (2005). "Association of paternal age at birth and the risk of breast cancer in offspring: a case control study". BMC Cancer. 5: 143. doi:10.1186/1471-2407-5-143. PMC 1291359. PMID 16259637.
  57. ^ Sipos A, Rasmussen F, Harrison G, et al. (בנובמבר 2004). "Paternal age and schizophrenia: a population based cohort study". British Medical Journal. 329 (7474): 1070. doi:10.1136/bmj.38243.672396.55. PMC 526116. PMID 15501901. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Saha S, Barnett AG, Foldi C, et al. (במרץ 2009). Brayne C (ed.). "Advanced Paternal Age Is Associated with Impaired Neurocognitive Outcomes during Infancy and Childhood". PLOS Medicine. 6 (3): e40. doi:10.1371/journal.pmed.1000040. PMC 2653549. PMID 19278291. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ oldest birth parents
  60. ^ Goy, Robert W.; McEwen, Bruce S. (1980). Sexual Differentiation of the Brain: Based on a Work Session of the Neurosciences Research Program. Boston: MIT Press Classics. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  61. ^ 1 2 Joel, Daphna; Persico, Ariel; Salhov, Moshe; Berman, Zohar; Oligschläger, Sabine; Meilijson, Isaac; Averbuch, Amir (2018). "Analysis of Human Brain Structure Reveals that the Brain "Types" Typical of Males Are Also Typical of Females, and Vice Versa". Frontiers in Human Neuroscience. 12: 399. doi:10.3389/fnhum.2018.00399. ISSN 1662-5161. PMC 6204758. PMID 30405373.
  62. ^ "APA PsycNet". psycnet.apa.org (באנגלית). נבדק ב-2024-01-20.
  63. ^ 1 2 Eliot, Lise; Ahmed, Adnan; Khan, Hiba; Patel, Julie (2021-06-01). "Dump the "dimorphism": Comprehensive synthesis of human brain studies reveals few male-female differences beyond size". Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 125: 667–697. doi:10.1016/j.neubiorev.2021.02.026. ISSN 0149-7634. PMID 33621637.
  64. ^ Joel, Daphna (2021-03-01). "Beyond the binary: Rethinking sex and the brain". Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 122: 165–175. doi:10.1016/j.neubiorev.2020.11.018. ISSN 0149-7634. PMID 33440198.
  65. ^ Eliot, Lise (2021-04-22). "You don't have a male or female brain – the more brains scientists study, the weaker the evidence for sex differences". The Conversation (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-20.
  66. ^ 1 2 3 O'Brien, Jodi (2009). Encyclopedia of Gender and Society. Los Angeles: SAGE. p. 343. ISBN 978-1412909167.
  67. ^ 1 2 3 Gould, Stephen Jay (1980). The Panda's Thumb. New York: Norton. pp. 152–159. ISBN 978-0393308198.
  68. ^ Fee, Elizabeth (1979). "Nineteenth-Century Craniology: The Study of the Female Skull". Bulletin of the History of Medicine. 53 (3): 415–53. PMID 394780.
  69. ^ Kimura, Doreen (1999). Sex and Cognition. MIT Press. pp. 127–8. ISBN 978-0-262-11236-9.
  70. ^ Rushton, J. Philippe (1993). "Corrections to a paper on race and sex differences in brain size and intelligence". Personality and Individual Differences. 15 (2): 229–231. doi:10.1016/0191-8869(93)90031-W.
  71. ^ Frederikse, M.E.; Lu, A.; Aylward, E.; Barta, P.; Pearlson, G. (בדצמבר 1999). "Sex differences in the inferior parietal lobule". Cerebral Cortex. 9 (8): 896–901. doi:10.1093/cercor/9.8.896. PMID 10601007. {{cite journal}}: (עזרה)
  72. ^ Ellis, Lee (2008). Sex differences: summarizing more than a century of scientific research. CRC Press.
  73. ^ Harasty, J.; Double, K.L.; Halliday, G.M.; Kril, J.J.; McRitchie, D.A. (בפברואר 1997). "Language-associated cortical regions are proportionally larger in the female brain". Archives of Neurology. 54 (2): 171–6. doi:10.1001/archneur.1997.00550140045011. PMID 9041858. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ Brun, C.C.; Leporé, N.; Luders, E.; Chou, Y.Y.; Madsen, S.K.; Toga, A.W.; Thompson, P.M.; et al. (2009). "Sex differences in brain structure in auditory and cingulate regions". NeuroReport. 20 (10): 930–935. doi:10.1097/WNR.0b013e32832c5e65. PMC 2773139. PMID 19562831.
  75. ^ Carlson, Neil R. (2007). Physiology of Behavior. Boston: Pearson Allyn & Bacon. pp. 87–88. ISBN 978-0205467242.
  76. ^ Kitterle, F. L. (1995). Hemispheric communication: Mechanism and models. Hillsadale, N.J.: Lawrence Erlbaum Associates. ISBN 978-0805811445.
  77. ^ Hines, Melissa (2004). Brain gender. Oxford University Press. pp. 191–197. ISBN 9780195188363.
  78. ^ "Massive study reveals few differences between men's and women's brains". ScienceDaily (באנגלית). נבדק ב-2024-01-20.
  79. ^ Bishop, K.; Wahlsten, D. (1997). "Sex Differences in the Human Corpus Callosum: Myth or Reality?" (PDF). Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 21 (5): 581–601. doi:10.1016/S0149-7634(96)00049-8. PMID 9353793.
  80. ^ Marner, L.; Nyengaard, J.R.; Tang, Y.; Pakkenberg, B. (2003). "Marked loss of myelinated nerve fibers in the human brain with age". The Journal of Comparative Neurology. 462 (2): 144–52. doi:10.1002/cne.10714. PMID 12794739.
  81. ^ Gur, Ruben C.; Turetsky, Bruce I.; Matsui, Mie; Yan, Michelle; Bilker, Warren; Hughett, Paul; Gur, Raquel E. (15 במאי 1999). "Sex Differences in Brain Gray and White Matter in Healthy Young Adults: Correlations with Cognitive Performance". The Journal of Neuroscience. 19 (10): 4065–4072. doi:10.1523/JNEUROSCI.19-10-04065.1999. PMC 6782697. PMID 10234034. {{cite journal}}: (עזרה)
  82. ^ Leonard, C. M.; Towler, S.; Welcome, S.; Halderman, L. L.; Otto, R. Eckert; Chiarello, C.; Chiarello, C. (2008). "Size Matters: Cerebral Volume Influences Sex Differences in Neuroanatomy". Cerebral Cortex. 18 (12): 2920–2931. doi:10.1093/cercor/bhn052. PMC 2583156. PMID 18440950.
  83. ^ Luders, E.; Steinmetz, H.; Jancke, L. (2002). "Brain size and grey matter volume in the healthy human brain". NeuroReport. 13 (17): 2371–2374. doi:10.1097/00001756-200212030-00040. PMID 12488829.
  84. ^ 1 2 Haier, Richard J.; Jung, Rex E.; Yeo, Ronald A.; Head, Kevin; Alkire, Michael T. (במרץ 2005). "The neuroanatomy of general intelligence: sex matters". NeuroImage. 25 (1): 320–327. doi:10.1016/j.neuroimage.2004.11.019. PMID 15734366. {{cite journal}}: (עזרה)
  85. ^ Haier, R.J.; Jung, R.E.; Yeo, R.A.; Head, K.; Alkire, M.T. (בספטמבר 2004). "Structural brain variation and general intelligence" (PDF). NeuroImage. 23 (1): 425–33. doi:10.1016/j.neuroimage.2004.04.025. PMID 15325390. {{cite journal}}: (עזרה)
  86. ^ Sanchis-Segura, Carla; Ibañez-Gual, Maria Victoria; Adrián-Ventura, Jesús; Aguirre, Naiara; Gómez-Cruz, Álvaro Javier; Avila, César; Forn, Cristina (2019-07-01). "Sex differences in gray matter volume: how many and how large are they really?". Biology of Sex Differences. 10 (1): 32. doi:10.1186/s13293-019-0245-7. ISSN 2042-6410. PMC 6604149. PMID 31262342.
  87. ^ Marwha, Dhruv; Halari, Meha; Eliot, Lise (2017). "Meta-analysis reveals a lack of sexual dimorphism in human amygdala volume". NeuroImage (באנגלית). 147: 282–294. doi:10.1016/j.neuroimage.2016.12.021. PMID 27956206.
  88. ^ Tan, Anh; Ma, Wenli; Vira, Amit; Marwha, Dhruv; Eliot, Lise (2016). "The human hippocampus is not sexually-dimorphic: Meta-analysis of structural MRI volumes". NeuroImage (באנגלית). 124 (Pt A): 350–366. doi:10.1016/j.neuroimage.2015.08.050. PMID 26334947.
  89. ^ "Sex differences in brain anatomy". National Institutes of Health (NIH) (באנגלית). 2020-07-27. נבדק ב-2023-03-27.
  90. ^ 1 2 אומי לייסנר, רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים?
  91. ^ הרפואה שעושה את ההבדל, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2022-03-03
  92. ^ Klein, Sabra L.; Flanagan, Katie L. (2016). "Sex differences in immune responses". Nature Reviews Immunology (באנגלית). 16 (10): 626–638. doi:10.1038/nri.2016.90. ISSN 1474-1741. PMID 27546235.
  93. ^ Wilson, Clare (2023-02-04). "Are There Sex Differences in the Immune System?". New Scientist. 257 (3424): 40. Bibcode:2023NewSc.257...40W. doi:10.1016/S0262-4079(23)00214-2. ISSN 0262-4079. PMC 9897808. PMID 36776694.
  94. ^ Lotter, Hanna; Altfeld, Marcus (1 במרץ 2019). "Sex differences in immunity". Seminars in Immunopathology (באנגלית). 41 (2): 133–135. doi:10.1007/s00281-018-00728-x. ISSN 1863-2300. PMID 30742253. {{cite journal}}: (עזרה)
  95. ^ Bren, Linda (ביולי–באוגוסט 2005). "Does Sex Make a Difference?". FDA Consumer Magazine. אורכב מ-המקור ב-26 במרץ 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  96. ^ Ashcroft, Gillian S.; Dodsworth, Joanne; Boxtel, Egon Van; Tarnuzzer, Roy W.; Horan, Michael A.; Schultz, Gregory S.; Ferguson, Mark W.J. (בנובמבר 1997). "Estrogen accelerates cutaneous wound healing associated with an increase in TGF-β1 levels". Nature Medicine (באנגלית). 3 (11): 1209–1215. doi:10.1038/nm1197-1209. ISSN 1078-8956. PMID 9359694. {{cite journal}}: (עזרה)
  97. ^ Ashcroft, Gillian S.; Mills, Stuart J. (1 בספטמבר 2002). "Androgen receptor–mediated inhibition of cutaneous wound healing". Journal of Clinical Investigation (באנגלית). 110 (5): 615–624. doi:10.1172/JCI0215704. ISSN 0021-9738. PMC 151108. PMID 12208862. {{cite journal}}: (עזרה)
  98. ^ Jorgensen, Lars Nannestad; Sorensen, Lars Tue; Kallehave, Finn; Vange, Jakob; Gottrup, Finn (במרץ 2002). "Premenopausal women deposit more collagen than men during healing of an experimental wound". Surgery (באנגלית). 131 (3): 338–343. doi:10.1067/msy.2002.119986. PMID 11894040. {{cite journal}}: (עזרה)
  99. ^ Shimizu, Tadamichi; Nishihira, Jun; Watanabe, Hirokazu; Abe, Riichiro; Honda, Ayumi; Ishibashi, Teruo; Shimizu, Hiroshi (2 באפריל 2004). "Macrophage Migration Inhibitory Factor Is Induced by Thrombin and Factor Xa in Endothelial Cells". Journal of Biological Chemistry (באנגלית). 279 (14): 13729–13737. doi:10.1074/jbc.M400150200. ISSN 0021-9258. PMID 14736878. {{cite journal}}: (עזרה)
  100. ^ Gilliver, Stephen C.; Ashworth, Jason J.; Ashcroft, Gillian S. (בינואר 2007). "The hormonal regulation of cutaneous wound healing". Clinics in Dermatology (באנגלית). 25 (1): 56–62. doi:10.1016/j.clindermatol.2006.09.012. PMID 17276202. {{cite journal}}: (עזרה)
  101. ^ Engeland, Christopher G. (1 בדצמבר 2006). "Mucosal Wound Healing: The Roles of Age and Sex". Archives of Surgery (באנגלית). 141 (12): 1193–7, discussion 1198. doi:10.1001/archsurg.141.12.1193. ISSN 0004-0010. PMID 17178961. {{cite journal}}: (עזרה)
  102. ^ Benediktsdóttir, Ingibjörg S.; Wenzel, Ann; Petersen, Jens K.; Hintze, Hanne (באפריל 2004). "Mandibular third molar removal: Risk indicators for extended operation time, postoperative pain, and complications". Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology (באנגלית). 97 (4): 438–446. doi:10.1016/j.tripleo.2003.10.018. PMID 15088029. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ^ "Howstuffworks "Red Blood Cells"". באפריל 2000. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ ענת לב-אדלר, מהי רפואה מגדרית ולמה היא לא צריכה להתבסס רק על הבדלים ביולוגיים בין המינים?, באתר ynet, 15 בדצמבר 2021
  105. ^ האם הרפואה המגדרית מגשימה את יעודה?, באתר אוניברסיטת בר-אילן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבדלי_מין_בפיזיולוגיה_של_האדם&oldid=39128972"