נבי אליאס
אל-נבי אליאס (בערבית: النبي الياس, ידוע גם כח'רבת אל-נבי אליאס, خربة النبي الياس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן שני קילומטרים מזרחית לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית לאלפי מנשה ומערבית לקרני שומרון ושכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים[1]. הכפר ממוקם ליד מבנה מקאם המוקדש לנבי אליאס - המזוהה בידי אחדים כאלישע הנביא. עד שנת 2021 עבר הכביש הראשי, כביש 55, דרך הכפר. בעקבות התגברות מעשי טרור כלפי יהודים מצד תושבי הכפר נסלל כביש עוקף מצפון לכפר.
נבי אליאס | |
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | קלקיליה |
גובה | 170 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 1,458[1] (2016) |
קואורדינטות | 32°11′04″N 35°01′06″E / 32.184430°N 35.018391°E |
אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהבמרכז הכפר נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית. בנוסף בגבעה החולשת על הכפר ממזרח ממוקמת "ח'רבת ברת'ונה", ובצמוד לכפר מדרום מעבר ממוקמת "ח'רבת עוריץ", שבהן גם נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית[2].
הכפר מופיע ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, ככפר בסנג'ק שכם (מחוז שכם). תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, וזיתים[3].
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טולכרם.
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בשנת 1961, על פי מפקד האוכלוסין הירדני, היו בכפר 226 תושבים[4].
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, נבי אליאס עברה לשליטה ישראלית.
בשנת 1982, החלה הקמתה של ההתנחלות אלפי מנשה מדרום מערב לכפר, עבור משרתי צבא קבע[5]. לצורך הקמת ההתנחלות הופקעו 1,943 דונם של אדמה חקלאית ששימשה את תושבי הכפר[6].
בזמן האינתיפדה הראשונה אירעו מספר תקריות של יידוי אבנים על רכבים ישראלים שנסעו בכביש 55, שעבר באותו הזמן במרכז הכפר. באחת התקריות טענו פלסטינים כי מתנחל ניסה לחטוף ילד בן 12, בתגובה לזריקת אבנים על רכבו[7].
לאחר הסכמי אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B ומרבית השטח החקלאי סווג כשטח C. בתקופה זו נהנו סוחרי נבי אליאס מקונים ישראלים רבים שהגיעו בהמוניהם, בעיקר בסופי שבוע. במקום פעלו ושגשגו מרפדיות, מסעדות, מוסכים ואף מרפאות שיניים.
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, שתחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים. באזור נבי אליאס, מאחר שההתנחלויות והיישובים הפלסטינים קרובים ואין רצף טריטוריאלי לשום צד, בותרו חלק מאדמות הכפר על ידי הגדר[8]. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה גם הפסיקו הישראלים לפקוד את הכפר כמעט לגמרי. באזור נבי אליאס גדר ההפרדה נבנתה הן מצפון (סביב ההתנחלות צופים) והן מדרום (סביב ההתנחלות אלפי מנשה). ביוני 2006 הורה בג"ץ לפרק קטע בגדר ההפרדה באזור, מאחר שנקבע על בסיס תוכנית מתאר להרחבת ההתנחלות צופים ולא לצורך ביטחוני[9].
ב-2006 ומאוחר יותר שוב ב-2008, פרצו מהומות בעקבות כתובות נאצה שנמצאו על קיר מסגד בכפר בגנות האסלאם ומוחמד[10][11][12][13]. במרץ 2012 כתב אישום הוגש נגד נער גבעות שהצית כלי רכב בכפר[14].
בנובמבר 2015 אירע פיגוע דקירה בכפר, כאשר ערבי, תושב הכפר, דקר אזרח ישראלי שישב במכוניתו והגיע לכפר על מנת לערוך קניות. הנדקר נפצע באורח קשה[15] לטענת התושבים הדקירה בוצעה כנקמה על אירוע בו דרס ישראלי ארבעה תושבים באפריל 2015[16].
בתחילת שנת 2016, בעקבות התגברות אירועי הטרור בכפר, הוחל בהכנות לסלילת כביש עוקף נבי אליאס, שיסיט את כביש 55 אל מחוץ לכפר[17]. לצורך כך הוצאו צווי הפקעה ל-104 דונם של קרקע חקלאית של אנשי הכפר[18]. הליכי ההפקעה הוקפאו על ידי בג"ץ עד בירור טענות בעלי הקרקעות המופקעות[19]. בנובמבר 2016 נדחתה העתירה[20]. בינואר 2018 הסתיימו העבודות לסלילת הכביש העוקף והכביש נפתח לתנועה[21].
זמן קצר לאחר פתיחת הכביש לתנועה, הקים איש עסקים פלסטיני מקלקיליה פארק מים גדול בלתי חוקי בשטחי C, במרחק 200 מטר מהכביש ובסמוך לכפר[22].
ב-6 באוקטובר 2023 נזרק סלע על ידי מחבל פלסטיני לעבר אוטובוס בכביש עוקף נבי אליאס תוך כדי נסיעה במהירות גבוהה ואחד הנוסעים נפצע[23]. במהלך מלחמת חרבות ברזל התגבר הטרור מצד ערביי נבי אליאס כלפי תושבי היישובים הסמוכים.[24]. ב־7 באפריל 2024 בשעות הבוקר היה פיגוע ירי באזור נבי אליאס.
אתרים
עריכהקבר אלישע
עריכה- ערך מורחב – קבר אלישע
מיקומו של קברו של אלישע אינו מתואר בתנ"ך. הרב יצחק גולדהאר בספרו אדמת הקודש מציין כי הוא נקבר בנבי אליאס.[25]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). Vol. III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
- ^ An Nabi Elyas Village Profile, ARIJ, p. 4
- ^ Government of Jordan, 1964, p. 27
- ^ דני רובינשטיין, 70 במקום 10, דבר, 12 בנובמבר 1982
מוטי בן-ינאי, הצוותא הזאת לא מתקדמת, כותרת ראשית, 9 ביוני 1983 - ^ An Nabi Elyas Village Profile, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2013 (באנגלית)
- ^ אורן כהן, מיכל קדם, ״׳מתנחל ניסה לחטוף ילד בן 12״, חדשות, 12 בספטמבר 1990
- ^ ארנון רגולר, דו"ח: תוואי הגדר מעדיף הרחבת התנחלויות על ביטחון, באתר הארץ, 21 בפברואר 2006
- ^ בג"ץ: לפרק קטע בגדר ההפרדה מסביב לכפר צופין, באתר ynet, 15 ביוני 2006
- ^ שירות YNET, מהומות בכפרים בשומרון בעקבות ריסוס "מוחמד חזיר" במסגד סמוך לקלקיליה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2006
- ^ ארנון רגולר, עמוס הראל, שוב צוירה הכתובת "מוחמד חזיר" על מסגד ליד קלקיליה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2006
- ^ עמוס הראל, נעצרו שלושה פלשתינאים שהתפרעו בשל כתובות נאצה נגד מוחמד על קיר מסגד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2006
- ^ יהונתן ליס, אבי יששכרוף, כתובות נאצה רוססו על שלושה מסגדים באזור קלקיליה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
- ^ כתב אישום הוגש נגד נער מיו"ש שהצית רכוש פלסטיני לפני כשבוע, באתר ynet, 22 במרץ 2012
- ^ פיגוע דקירה סמוך לאלפי מנשה: בן 48 נדקר בבטנו, מצבו קשה, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2015
- ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, ישראלי תושב הגדה חשוד כי דרס ארבעה פלסטינים בכפר נבי אליאס ונמלט, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
- ^ אלישע בן קימון, כביש עוקף נבי אליאס, וצו ההריסה שלא נאכף, באתר ynet, 12 בינואר 2016
- ^ חגי מטר, פלסטינים וישראלים הפגינו נגד הפקעת אדמות לכביש עוקף חדש בשטחים, באתר "שיחה מקומית", 14 בפברואר 2016
- ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־30 במאי 2016
- ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־16 בנובמבר 2016
- ^ נעה לנדאו, נתניהו בחנוכת כביש בגדה: נמשיך ליישב ולפתח, ההחלטות מתוקצבות ומתבצעות, באתר הארץ, 30 בינואר 2018
- ^ "חומה ומגדל" נוסח הפלשתינים ביהודה ושומרון | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ https://t.me/newshomron55/4670
- ^ https://t.me/newshomron55/4675
- ^ יצחק גולדהר, אדמת קודש, עמ' 218, באתר היברובוקס