נורית יעקבס־ינון
במאית ומפיקת קולנוע וטלוויזיה
נורית יעקבס־ינון (נולדה ב־6 בספטמבר 1973) היא במאית ומפיקת קולנוע וטלוויזיה, בעלת 'סרטי אלומה', אמנית מיצבי וידאו, אוצרת ופעילה חברתית ישראלית.
 | |
| נורית יעקבס ינון | |
| לידה |
6 בספטמבר 1973 (בת 51) ט' באלול תשל"ג רחובות, ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| פעילות בולטת | במאית, אמנית ופעילה חברתית |
| פרסים והוקרה | הפורום הדוקומנטרי (2013); פסטיבל 'אפוס' (2016); פסטיבל Religion Today (2006) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנורית יעקבס־ינון גדלה במשפחה דתית בעיר רחובות, בתם של אלחנן ונעמי יעקבס, אחות של ירון, יהונתן וידידיה. נשואה לזהר ינון, בנו של מיכה ינון, אח של איל ינון ואם לארבעה ילדים.
בשנים 1998-1994 למדה קולנוע במעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה, במקביל ללימודי הוראת קולנוע במכללת ליפשיץ. בתקופת לימודיה שודר בערוץ 2 סרט עלילתי קצר בבימויה, 'לא דיברנו עוד על הזקנה' (1997).[1] סרט הגמר שלה 'משונה להיות אשה פשוטה' (1999)[2] הוקדש למשוררת זלדה ושודר בערוצי הטלוויזיה. בתום לימודי הקולנוע ב"מעלה" למדה עריכה בבית הספר ג'אמפ קאט בתל אביב. מאז לימודיה ולאורך שני עשורים עבדה כרכזת מגמות ומורה לקולנוע והייתה מדריכה ארצית לקולנוע במשרד החינוך - במקביל ליצירה קולנועית ואמנותית.
ב־2006 סיימה תואר ראשון בחינוך ותקשורת במכללת ליפשיץ. היא בוגרת תואר שני בתוכנית רודרמן למצטיינים בהיסטוריה של יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל באוניברסיטת חיפה; בוגרת סדנת קולנוע תל אביב-לוס אנג'לס למפיקים ויוצרים של אוניברסיטת תל אביב 2001; סדנת מנהיגות בתחום קולנוע עצמאי של מחלקת המדינה של ארצות הברית 2007; סדנת פיתוח פיצ'רים תיעודיים במסגרת 'גרינהאוס' בתמיכת האיחוד האירופי בהנהלת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה 2008; בוגרת תוכנית "גוונים" בנושא "יהדות ופלורליזם" של הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו 2014 ובוגרת תוכנית קו.לאב של הפדרציה היהודית של ניו יורק 2022.
פעילות חברתית וציבורית
עריכהיעקבס־ינון היא ממייסדות ומובילות "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל" וממנהלות קהילת הפייסבוק שלה; חברת עמותת ׳אחות גדולה׳ לקידום נשים במרחבי הקולנוע והטלוויזיה. ממייסדי ומובילי קהילת "נחת רוח",[3] מניין הלכתי משותף (אנ') לנשים וגברים בשוהם וממנהלות קהילת הפייסבוק שלה, כמו גם של קהילת 'בשותף' של המניינים השיתופיים ו'הפדלחושיה' של קהילת הפמיניסטיות הדתיות; ממגישות תוכנית הרדיו ׳הולכות בחצות׳ שמשודרת בגלי צהל, חברת מערכת כתב העת "דעות", בהוצאת 'נאמני תורה ועבודה'; חברת המועצה הציבורית של ארגון בית הלל - הנהגה תורנית קשובה; חברת עמותת ׳התחלה׳, ארגון חינוכי חברתי הומניטרי לשינוי בארץ ובעולם; עמיתת 'קרן האני' למנהיגות קהילתית פלורליסטית בישראל ומלגאית קרן פוזן לתרבות יהודית.
חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה; לקטורית, שופטת ומנהלת אמנותית של מיזמי קולנוע בפסטיבלי קולנוע שונים ובקהילה (בין היתר, מנהלת אמנותית של תחרות סרטי סטודנטים בפסטיבל 'אפוס' לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון תל אביב, 2018-2010; מנהלת אמנותית ומנחה של מיזם "ישראלים מהסרטים" - סדרות קולנוע המארחות יוצרים עם סרטיהם. מרצה לקולנוע, תרבות ואמנות, ליהדות ומגדר במסגרות שונות.
קולנוע וטלוויזיה – פילמוגרפיה נבחרת
עריכהיעקבס־ינון נעה בין התיעודי לאמנותי ועוסקת רבות בחיבור שבין נשים ודת. חלק מיצירותיה הן:
- שאלה תשובה (2021) סדרת טלוויזיה שביימה עבור תאגיד השידור הישראלי המפגישה חוזרים בתשובה עם יוצאים בשאלה.
- סולו (2018) - סדרת טלוויזיה על האירוויזיון למוזיקאים צעירים שביימה עבור תאגיד השידור הישראלי.
- האשה מהסינמטק[4][5] (2015; 52 דק') - סרט תיעודי העוקב במשך עשר שנים אחרי ספאא דאבור, מוסלמית דתייה מנצרת, שייסדה את הסינמטק הראשון בעיר ערבית במדינת ישראל.[6] הסרט זכה בתחרות הישראלית בפסטיבל הבינלאומי 'אפוס' לסרטי תרבות ואמנות 2016, והוא הבחירה הרשמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, 2015.
- מעשה באשה וחלוק (2014; 30 דק') - סרט העוסק בטבילת נשים מתגיירות, שנוצר בעקבות תערוכה (באותו שם). הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים 2014, ושודר ברשות השידור – הערוץ הראשון בשנת 2016.
- ברית: על נשים, אלוהים ומה שביניהם (2005; 52 דק')[7] - סרט העוסק בימים המתוחים שבין הלידה לברית, מנקודת מבטן של נשים – אימהות וגם עקרות. הסרט שודר בערוץ עשר, זכה לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל Religion Today באיטליה 2006.[8]
- 'ים. סוף' (2002; 30 דק') - סרט העוסק בסיפור מפרץ אילת מזווית של מי שבחרו להפוך אותו לבית. הסרט בוים עבור הסדרה 'אדם אדמה' בעריכת לוי זיני ובהפקת משה אלפי, ושודר ב־yes+.
סרטי זיכרון
עריכה- ראיתי פעם ילד השדה – לזכרו של ערן שמיר (1998) - סרט זיכרון על ערן שמיר, סגן מפקד סיירת צנחנים שנהרג במבצע מרכבות האלים ב־1997. מאז יצירתו, משודר הסרט מדי שנה בערוצי הטלוויזיה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
- ובכל נפשך – סיפורו של רועי קליין (2007) - סרט זיכרון על רב-סרן רועי קליין, שקיבל לאחר מותו במלחמת לבנון השנייה את עיטור העוז. הסרט שודר בערוץ הראשון ובערוץ השני, ובמאות הקרנות בארץ ובעולם.
- צמאה נפשי לאלחי (2017) - וידאו ארט על אלחי טהרלב, בנם של אביטל והרב אהד טהרלב, חייל גולני שנהרג בפיגוע דריסה במהלך פעילות מבצעית בכניסה לעפרה בשנת 2017.
וידאו ארט, אוצרוּת ותערוכות נבחרות
עריכה- ׳נורית יעקבס ינון: מי בפנים; מי בחוץ׳ תערוכת יחידה (גלריית הביאנלה, מתחם שערי צדק הישן בירושלים, 2022) אוצר: ד"ר דוד שפרבר
תערוכת יחידה שסיכמה מסע אמנותי אקטיביסטי בשלושה חלקים, הטרילוגיה 'מי בפנים; מי בחוץ', שעסקה בקשרים שבין נשים, דת ומדינה. מיזם רב־תחומי זה כלל תערוכות, מיצבי וידאו ארט, סרטים, ספרים, הרצאות, הופעות בתקשורת ופעילות חברתית להעלאת סוגיות הגיור, הממזרות ומקומן של נשים במרחב לשיח הציבורי וקריאה לתיקון.
- 'מעשה באשה וחלוק' (2013-2015) – בשנת 2013 יזמה יעקבס־ינון תערוכה קבוצתית שעסקה בטבילת נשים מתגיירות לעיני דייני בית הדין. התערוכה הוצגה בבית האמנים בתל אביב באוצרות של רז סמירה והוצגו בה מיצבי וידאו־ארט שיצרה יעקבס־ינון, לצד עבודות של אמנים נוספים ומדרש מודרני שכתבה טו"ר רבקה לוביץ. במקביל לתערוכה ערכה יעקבס־ינון במשותף עם האוצרת קטלוג ואסופת מאמרים בשם 'מעשה באשה וחלוק'.[9] בהמשך ביימה והפיקה סרט תיעודי באותו שם (2014), וכן הוציאה אסופת מאמרים ומארז וידאו (2015).[10]
- 'ממזרים: סימון ומחיקה (2017) – מיזם רב־תחומי המוקדש לתופעת הממזרים ביהדות, שהוצג במסגרת הביאנלה של ירושלים, 2017, באוצרות משותפת של יעקבס־ינון ואמילי ד' בילסקי. המיזם כלל מיצבי וידאו ארט של יעקבס־ינון, שיתופי פעולה עם אמנים נוספים וספר הגות דו־לשוני בנושא.[11]
- 'הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים'[12] (2019) – מיזם רב־תחומי העוסק בזכות הבחירה לנשים בארץ ישראל שהוצג במסגרת הביאנלה של ירושלים, 2019, באוצרות משותפת עם אמילי ד' בילסקי. גם כאן הציגה יעקבס־ינון מיצבי וידאו ארט שיצרה, ושיתפה פעולה עם אמנים נוספים.[13]
- אבן להחלפה (2005; 4 דק') - וידאו ארט שתיעד החלפה של אבן בכותל המערבי בשנת 2005. עבודת הווידאו שודרה בערוץ השני (2006), הוקרנה בפרויקט 'מבטים' בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים 2005, ובפסטיבלים רבים בעולם.
- עיר עולם (2023; 3 דק') - וידאו ארט על תל אביב כעיר עולם שמוצב בפתח תערוכת הקבע של מוזיאון העיר תל אביב שבבניין העירייה הראשונה בכיכר ביאליק
- עמדתי בירושלים (2007; 7 דק') - וידאו ארט על השיר 'עמדתי בירושלים' של זלדה. עבודת הווידאו הוצגה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים 2007 והוקרנה בפסטיבל אפוס 2016 ו־2021, ובפסטיבלים רבים בעולם.
- גוף הטקסט: אמנות פמיניסטית במרחבי הדת והתרבות בישראל (2021) - תערוכה מקוונת במסגרת הכנס הבינלאומי ע"ש טייגר 'פמיניזם בדתות האברהמיות'. אוצרות: נורית יעקבס־ינון וד"ר דוד שפרבר.
- תיקון חצות #MeToo.NowWhat (2021) - תערוכה קבוצתית של המחלקות לעיצוב תקשורת חזותית באקדמיות לאמנות בישראל. התערוכה הוצגה במרחב החברתי תל אביב (מועדון הפוסיקט לשעבר) ובמרחב המקוון. אוצרות: נורית יעקבס־ינון וד"ר אפרת גרוסמן.
- 'קול קוראת' תערוכה קבוצתית. הגלריה העירונית רחובות, אוצרות: יערה רז חקלאי. קטלוג התערוכה
- ''הלילה השחור' (2022) - תערוכה קבוצתית. בית אחותי בתל אביב. אוצרות: שולה קשת ויערה רז חקלאי
- 'שם בדוי, סיפור אמיתי' (2022) תערוכת יחידה של שירי אורון שהוצגה באוניברסיטת בר-אילן. אוצרות: נורית יעקבס ינון
- נשואות לעתיד (2023) (Looking Ahead) אמניות פוגשות נשים כלואות בנישואין. תערוכה קבוצתית של אמנות עכשווית: ציור, פיסול ומיצב בטכניקה מעורבת. התערוכה הוצגה בתיאטרון ירושלים ובכנסת ישראל אוצרות: נורית יעקבס־ינון.
- מאה מטר (2020) תערוכת צילום קבוצתית בתקופת הקורונה שהוצגה בשדרות רוטשילד בתל אביב. אוצרת: דין אהרוני רולנד
תיאטרון
עריכה- החבדניקים'' (2022) - מחזמר קומי בתיאטרון הקאמרי. מנהלת אומנותית. יוצר: אודי גוטדלק. בימוי: אודי גוטשלק גלעד קימחי. מוזיקה: אלעד פרץ
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע, טלוויזיה וסדרות רשת
עריכה| שם | קרדיט | סוגה | אורך | שנה | הערות |
| שאלה תשובה | תסריט, בימוי ועריכה ראשית | סדרת טלוויזיה | 10 פרקים | 2021 | טדי הפקות עבור תאגיד השידור כאן |
| רבגוניות | תסריט, בימוי והפקה | סדרת רשת | 13 פרקים | 2020 | בתמיכת קרן האני The Honey Foundation for Israel |
| סולו - האירוויזיון למוזיקה קלאסית | תסריט ובימוי | סדרת טלוויזיה תיעודית | 3 פרקים | 2018 | טדי הפקות עבור תאגיד השידור כאן |
| האשה מהסינמטק | תסריט, בימוי והפקה | תיעודי | 52 דק' | 2015 | זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית בפסטיבל הבינלאומי אפוס לסרטי תרבות ואומנות 2016. הבחירה הרשמית פסטיבל הבינלאומי לסרטים חיפה 2015 ופסטיבלים נוספים בעולם. הופק עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע ומפעל הפיס. פותח במסגרת גרינהאוס מתוכנית Euromed Audiovisual 11 בתמיכת האיחוד האירופי |
| מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות | תסריט, בימוי והפקה | תיעודי | 28 דק' | 2014 | פסטיבל הקולנוע היהודי, סינמטק ירושלים 2014. שודר ברשות השידור, הערוץ הראשון 2016 הוקרן בפסטיבלים רבים בעולם |
| ובכל נפשך – סיפורו של רועי קליין | תסריט בימוי והפקה | תיעודי | 40 דק' | 2007 | בעל שיעור הצפייה הגבוה ביותר לסרטי תעודה בערוץ הראשון 2007. שודר בערוץ הראשון בשנים 2009-2007 ובערוץ 2, רשת, 2010. הוקרן במאות פסטיבלים והקרנות בארץ ובעולם. |
| ברית: על נשים, אלוהים ומה שביניהם | תסריט ובימוי | תיעודי | 52 דק' | 2005 | זוכה פרס הסרט התעודי הטוב ביותר בפסטיבל Religion Today"" איטליה 2006. שודר בערוץ 10 באוגוסט 2008 וביולי 2009. הוקרן בעשרות פורומים ופסטיבלים בארץ ובעולם. מפיק משה אלפי, טושוט הפקות. בתמיכת קרן ת"א ע"ש יהושע רבינוביץ ובתמיכת קרן גשר, עבור הרשות השנייה. |
| ים, סוף. | תסריט ובימוי | תיעודי | 30 דק' | 2002 | פרק מתוך הסדרה 'אדם אדמה' ביזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה בעריכת לוי זיני. שודר בלוויין בערוץ YES+ 2003 ובערוץ הסרטים הישראלי 2004. הוקרן בסינמטק תל אביב ובסינמטק ראש פינה. |
| משונה להיות אישה פשוטה, זלדה | תסריט ובימוי | תיעודי | 26 דק' | 1999 | שודר בערוץ תכלת בכבלים ובלוויין 2003; בערוץ 10 2009; 2011; ובערוץ הראשון 2013. הוקרן בפסטיבל עין יהודית בבאר שבע 2005 ובפסטיבלים נוספים בעולם, הופק בסיוע קרן סנונית. |
| ילד השדה – סיפורו של ערן שמיר | תסריט בימוי והפקה | תיעודי | 30 דק' | 1997 | שודר בערוץ 2 1998, 2021, ובערוצי הוט בשנים 2001-2020 |
| לא דיברנו עוד על הזקנה | תסריט ובימוי | עלילתי | 10 דק' | 1999 | שודר בערוץ השני |
| שישה בעקבות אחד | תסריט | תיעודי | 1999 | זוכה פרס הקרן החדשה לקולנוע לתחרות תסריטים |
מיצבי וידאו ארט, קולנוע ניסיוני, וסטילס
עריכה| שם | קרדיט | סוגה | אורך | שנה | אוצרות | תערוכה וגלריה | הערות |
| גוף הטקסט | בימוי והפקה | וידאו טקסט | 60 דק' | 2021 | נורית יעקבס ינון וד"ר דוד שפרבר | 'גוף הטקסט' - תערוכה מקוונת | טקסט אוצרות מצולם |
| ימי הכתר | צילום ועיבוד | דימויי סטילס | 2020 | דין אהרוני רולנד | '100 מטר' | התערוכה הוצגה ברשתות החברתיות ובשדרות רוטשילד בתל אביב | |
| קול אשה | תסריט, בימוי והפקה | מיצב וידאו-ארט | 15 דק' | 2019 | נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי | 'הסופרג'יסטיות העבריות', הביאנלה של ירושלים, 2019 | |
| כל כבודה | תסריט, בימוי והפקה | מיצב וידאו-ארט | 13 דק' | 2019 | |||
| ממזרים: סימון ומחיקה | תסריט, בימוי והפקה | דוקו אנימציה מיצב וידאו-ארט רב מסכים | 8 דק' | 2017 | נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי | 'ממזרים' הביאנלה של ירושלים, 2017 | העבודה הוקרנה גם בפסטיבל סרטי אנימציה בסינמטק ירושלים 2018 |
| קהל השם | תסריט, בימוי והפקה | מיצב וידאו-ארט, | 8 דק'. | 2017 | |||
| מעשה באשה וחלוק / מדרש הגיורות / בית הדין | בימוי והפקה | מיצב וידאו ארט רב מסכים | 13 דק' | 2013 | רז סמירה | 'מעשה באשה וחלוק', בית האמנים בתל אביב | זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית תעודה חופשית בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2014. הוקרנה בכנסת ישראל ובעשרות הקרנות בארץ בעולם. תערוכות ופסטיבלים כמו גם פסטיבל הקולנוע היהודי, סינמטק ירושלים 2013 |
| 2019 | בנימין קרשטין | Lower Art Gallery, Buffalo University USA | |||||
| 2018 | גלית שאול ואלן גינתון | 70 שנה: פרט-מדינה׳, גלריה טרומפלדור באר שבע | |||||
| 2018 | גולדי גרוס ויונה וורנר | Detour Gallery NY USA Jewish Art Salon | |||||
| 2017 | רפי אתגר | 'לא תעשה' מוזיאון קו התפר | |||||
| מעשה באשה וחלוק | צילום ועיבוד | סדרת סטילס | 2013 | נורית צדרבוים | אתר 'בגלל' | תערוכה קבוצתית וירטואלית | |
| דיוקן והשתקפויות | צילום ועיבוד | סטילס | 2013 | נורית צדרבוים | גלריה נירהל'ה בבית לחם הגלילית | תערוכה קבוצתית | |
| עמדתי בירושלים - מחווה למשוררת זלדה | בימוי | מיצב וידאו-ארט | 7 דק' | 2006 | הוקרן בפרויקט 'סינמה ירושלים' בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים 2006. הוקרן בפסטיבל אפוס 2016 ובפסטיבלים רבים בעולם. הפקה: מיכה שגריר וסמדר קרן | ||
| אבן להחלפה | בימוי | מיצב וידאו-ארט | 4 דק' | 2005 | הוקרן בפרויקט 'מבטים' של הקרן החדשה לקולנוע בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים וטלעד 2005. שודר בערוץ השני 2006. הוקרן בפסטיבלים רבים בעולם. הפקה מיכה שגריר וסמדר קרן. | ||
| קולות מירושלים | בימוי ועריכה | מיצב וידאו, | 20 דק' | 1999 | ליווה מיצב סאונד שיצרה אילנה צוקרמן בתערוכה קבוצתית שהוצגה באוהיו - ארצות הברית, ובבית האומנים בירושלים | ||
אוצרות ותערוכות
עריכה| שם | אוצרות | גלריה | שנה | קרדיט | הערות |
| תיקון חצות #MeToo.NowWhat | נורית יעקבס־ינון וד"ר אפרת גרוסמן | המרחב החברתי תל אביב (מועדון הפוסיקט לשעבר) והמרחב המקוון | 2021 | אוצרות | תערוכה קבוצתית של המחלקות לעיצוב תקשורת חזותית באקדמיות לאומנות בישראל |
| גוף הטקסט – אומנות פמיניסטית במרחבי הדת והתרבות בישראל | נורית יעקבס־ינון וד"ר דוד שפרבר | תערוכה מקוונת תלת לשונית (עברית, ערבית, אנגלית) | 2021 | אוצרות | במסגרת הכנס הבינלאומי ע"ש טייגר 'פמיניזם בדתות האברהמיות', אוניברסיטת בר-אילן |
| הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים | נורית יעקבס־ינון ואמילי בילסקי | הביאנלה של ירושלים, 2019 | 2019 | יוזמה, הפקה ואוצרות | תערוכה קבוצתית |
| ממזרים | נורית יעקבס־ינון ואמילי בילסקי | הביאנלה של ירושלים, 2017 | 2017 | יוזמה, הפקה ואוצרות | תערוכה קבוצתית |
| מעשה באשה וחלוק | רז סמירה | בית האמנים בתל אביב | 2013 | יוזמה והפקה | תערוכה קבוצתית |
| קול קוראת | יערה רז חקלאי | הגלריה העירונית רחובות | 2022 | אמנית | תערוכה קבוצתית |
| שם בדוי, סיפור אמיתי | נורית יעקבס ינון | אוניברסיטת בר-אילן | 2022 | אוצרות | תערוכת יחידה של שירי אורון |
| לילה שחור | שולה קשת ויערה רז חקלאי | בית אחותי תל אביב | 2022 | אמנית | תערוכה קבוצתית |
עריכת וידאו
עריכה| שם | קרדיט | סוגה | אורך | שנה | במאי | הערות |
| פרפרים של שבת | בימוי ועריכה | כתבות קצרות | 2004 | עבור ערוץ הופ | ||
| אפוטרופוס | עריכה | דרמה | 30 דק' | 2004 | חורחה גורביץ' | עבור מרכז אשל |
| דוח מחצוצרה בואדי | עריכה | תיעודי | 24 דקות | 2003 | צח ניסנבוים | מאחורי הקלעים של סרט קולנוע בשם זה בבימוי סלבה ולינה צ'אפלין. שודר ערוץ 3 - ICP |
| תעלומת האוצר האבוד | עריכה | עלילתי | 28 דק' | 2001 | קלטת ילדים | |
| השמיטה הראשונה | הפקה ועריכה | עלילתי | 17 דק' | 2000 | עבור מוזיאון במזכרת בתיה | |
| דודה דיה | עריכה | דוקומנטרי | 27 דק' | 1998 | משה חורי | שודר בקשת במאי 2001. פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת תש"ס בבית הספר מעלה, ציון לשבח בפסטיבל הסרטים היהודי בירושלים. כמו כן הוקרן בפסטיבל הספרדי בניו יורק, בפסטיבל היהודי בסן פרנסיסקו, בפסטיבל הישראלי בניו יורק, לוס אנג'לס, מיאמי ושיקגו, בפסטיבל סרטי סטודנטים בבלגרד יוגוסלביה ובאילינוי ארצות הברית, בפסטיבל חיפה ובראש פינה, ובהקרנות מיוחדות בבון גרמניה, בניו דלהי הודו, ובמוזיאון היהודי בפריז. |
לקריאה נוספת
עריכה- דוד שפרבר, ביקורת נאמנה: אמנות יהודית־פמיניסטית בישראל ובארצות הברית, ירושלים: מאגנס, 2021, בפרק הרביעי: 'מעשה באשה וחלוק - נורית יעקבס־ינון'
- שולה קשת וטל דקל, אוצרות: שולה קשת ויערה רז חקלאי, יוצרות שינוי - על אמנות ואקטיביזם בישראל, אחותי - למען נשים בישראל 2021
- נורית יעקבס ינון, בין מילה לברית, בתוך ׳מאמונה למעשה׳ עורכת: לילך רוזנברג פרידמן
- ממזרים: סימון ומחיקה, עורכות: נורית יעקבס ינון ואמילי ד׳ בלסקי בהוצאת מרכז רקמן וסרטי אלומה
- מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות, קטלוג ואסופת מאמרים. עורכות: נורית יעקבס ינון ורז סמירה.
- מעשה באשה וחלוק: עיונים נוספים, עורכת: נורית יעקבס ינון.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר 'סרטי אלומה'
- נורית יעקבס-ינון, באתר IMDb
- אתר התערוכה "תיקון חצות"
- אתר התערוכה "גוף הטקסט"
נורית יעקבס-ינון, דף שער בספרייה הלאומית
נורית יעקבס־ינון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הרצאה מצולמת (36:36 דקות) על הסרט "ממזרים: סימון ומחיקה", באתר התנועה המסורתית
- אלכסנדרה לוקש וניר כהן, ממזרים חסרי מנוח: הבעיה השקופה של ישראל, באתר ynet, 19 בספטמבר 2017
- טלי פרקש, "הארון הכי עמוק בישראל": ממזרים, באתר ynet, 26 באוקטובר 2017
- "האשה מהסינמטק" - הסרט המלא (52:17 דקות), בערוץ סרטי אלומה באתר Vimeo
- האשה מהסינמטק - שיחה עם היוצרת נורית יעקבס ינון (46:53 דקות), בערוץ Docu TV באתר vimeo
- על הסרט 'האשה מהסינמטק', באתר 'החממה'
- נירית אנדרמן, כנגד כל הסיכויים: האשה שהקימה סינמטק בנצרת, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2015
נירית אנדרמן, כנגד כל הסיכויים: האשה שהקימה סינמטק בנצרת, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2015- ליאור אלפנט, האישה מהסינמטק, בבלוג 'המבקרות', 25 בספטמבר 2016
- יעל ברנר, פסטיבל חיפה: מבאבא ג'ון לאבא רבין, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015
- ריאיון מצולם על הסרט 'מעשה באשה וחלוק' (43.58 דקות), בערוץ Docu-TV באתר Vimeo
- כתבה באנגלית על הסרט 'מעשה באשה וחלוק', באתר Protocols
- טלי פרקש, מים קדושים: בחלוק פרחוני, מול שלושה רבנים, באתר ynet, 18 באפריל 2013
- "נאבקתי בכותונת כי לא רציתי שהרבנים יראו אותי עירומה", באתר מאקו, 29 במאי 2017
- ליאור אלפנט, "מעשה באישה וחלוק", בבלוג פוליטיקלי קוראת, 9 ביוני 2016
- פורום אוניברסיטאי לחקר אלימות במשפחה יוקם באוניברסיטת בר-אילן, באתר ynet, 21 בנובמבר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ הסרט פתוח לצפייה ביוטיוב
- ^ הסרט פתוח לצפייה: https://www.youtube.com/watch?v=ansM6Xfcx9U&t=893s
- ^ נורית יעקבס ינון, בנחת רוח: ביתי בית תפילה ייקרא לכל המתפללות והמתפללים, באתר גלויה, 9 באוקטובר 2020
- ^ האישה מהסינמטק, באתר הקרן החדשה
- ^ ראו על הסרט באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה: https://nfct.org.il/blog/movies/האשה-מהסינמטק
- ^ אלי אמינוב, למה נשים ערביות כבר לא מנהלות בתי קולנוע בארץ?, באתר "שיחה מקומית", 26 בספטמבר 2015
- ^ ברית – על נשים אלוהים ומה שביניהם, באתר קטלוג הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי
- ^ נורית יעקבס־ינון, ברית: על נשים, אלוהים ומה שביניהם, להיות אשה יהודייה (בעריכת טובה כהן) ד, קולך, 2007
- ^ רז סמירה ונורית יעקבס־ינון (עורכות), מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות, תל אביב, 2013
- ^ נורית יעקבס־ינון, מעשה באשה וחלוק: עיונים נוספים, ירושלים, 2015, (אסופת מאמרים ומארז וידיאו)
- ^ נורית יעקבס־ינון ואמילי ד' בילסקי (עורכות), ממזרים: סימון ומחיקה, ירושלים: מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן וסרטי אלומה, 2017
- ^ נורית יעקבס־ינון, 'הסופרג'יסטיות העבריות: מאה שנות אקטיביזם נשי בישראל', דעות 92, נאמני תורה ועבודה, פברואר 2020
- ^ צפי סער, למה מלמדים על כל אפצ'י של כל עסקן ציוני, אבל לא על הסופרג'יסטיות העבריות?, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019