בית הלל - הנהגה תורנית קשובה

בית הלל - הנהגה תורנית קשובה הוא ארגון רבנים ורבניות ציוני דתי ליברלי ישראלי, שהוקם בשנת 2012.

מאפייני הארגון עריכה

הארגון הוקם ביוזמתו של הרב רונן נויבירט, שהיה מנכ"ל הארגון עד שנת 2015. הארגון מגדיר את מטרתו כ"גיבוש מנהיגות תורנית שתהיה מחוברת לחברה הישראלית". הוא מזוהה עם הזרם הליברלי בציונות הדתית ומאופיין בגישה הלכתית פלורליסטית. הוא ספג על כך ביקורת מהזרמים האחרים בחברה הציונית-דתית.

הארגון כולל גם נשים בתקן "נשים תלמידות חכמים", מהלך שאין לו תקדים בארגוני רבנים אורתודוקסיים.^[^{דרוש מקור]}

הארגון קיים ערבי עיון וכנסים בנושאי דת ומדינה, לצד פרסום עמדות הלכתיות, והקמת מערך השו"ת הראשון מסוגו ברשת החברתית פייסבוק.

הארגון קרוי על שם חכמי בית הלל, שנהגו בענווה ובכבוד כלפי יריביהם הרעיוניים, ואנשי הארגון מזהים את עצמם כהולכים בדרכם.

הארגון מונה כ-170 חברים, בהם רבני קהילות, רבני מוסדות לימוד, תלמידות חכמים ואנשי חינוך^[1].

חברים בולטים בארגון:

יו"ר הארגון - הרב מאיר נהוראי, רב המושב משואות יצחק ור"מ בבית המדרש לנשים במגדל עוז
מנכ"ל הארגון לשעבר ומייסדו - הרב רונן נויבירט
מנכ"לית הארגון הנוכחית - הרבנית שלומית פיאמנטה
הרב אהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום
הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב קיבוץ לביא
הרב עמית קולא ראש בית המדרש ורב קיבוץ עלומים
הרבנית אסתי רוזנברג, ראש בית המדרש לנשים במגדל עוז
הרב שלמה ריסקין, רב המועצה המקומית אפרת
הרבנית מיכל נגן, ראש מכינת צהלי
הרב פרופ' ג'פרי וולף, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן
הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה וראש מכינת רוח השדה

כמה חברים בולטים הצטרפו לארגון בהקמתו (חלקם אף ייסדו אותו), אך פרשו ממנו לאחר מכן: הרב חיים נבון, הרב אמנון בזק, הרב אלישיב קנוהל והרב זאב וייטמן שאף שימש כראש בית המדרש^[2]. וכן פרש מן הארגון ד"ר גבריאל חזות^[3].

הארגון ממומן על ידי תרומות, שברובן מגיעות מחוץ לישראל^[4].

עמדות הארגון עריכה

הארגון מכריז כי הוא מאמין בנצחיותה של תורת ישראל ומחויב באופן מוחלט להלכה היהודית.
הארגון מדגיש כי לדעת חבריו רק יהדות ש"דרכיה דרכי נועם", תוכל להביא בשורה אמיתית לחברה הישראלית.
הארגון מאמין בשיתוף נשים בתפקידי הנהגה ציבוריים.
לארגון ביקורת על התנהלות המרחב הציבורי בישראל, אך הוא שואף להעביר ביקורת זו מתוך אהבה והזדהות.
הארגון מביט בעין יפה על העולם המודרני ועל חידושיו, בתחומי החברה, המדע, הטכנולוגיה והתרבות. הוא מעוניין לברור את הטוב מתוך הרע בתחום זה. לימודי חול חיוניים לדעת אנשי הארגון לבניין אישיותו של יהודי מאמין.
הארגון מצהיר כי הוא מסור למדינת ישראל וסבור שהמשך שגשוגה והחזון הציוני חיוניים להתפתחותו של העם היהודי.
הארגון מעודד זוגות מאורסים לחתום על הסכם קדם נישואין המכונה "הסכם לכבוד הדדי", כדי למנוע סרבנות גט^[5]. הרבנות הראשית לישראל והעמדה המקובלת בעולם הרבנות והדיינות האורתודכסי מתנגדים להסכם ופוסקים כי גיטין המבוססים עליו - נחשבים גט מעושה ופסולים^[6].
הארגון סבור כי יתומה המעוניינת לומר קדיש יכולה לומר קדיש במניין של עשרה גברים אך לא להיכנס לעימות בנושא זה.

פעילות עריכה

הארגון השיק בשנת 2013 את מיזם 'שבת ישראלית', שבו נקראים יהודים מכל גוני החברה הישראלית לארח ולהתארח זה אצל זה בשבת. המיזם הוקם בעקבות פרויקט השבת והחל משנתו השנייה הוא מתקיים בסנכרון עם פרויקט זה. המיזם שואף להפוך את השבת מסלע מחלוקת לאבן פינה מאחדת. בין השותפים במיזם של ארגון בית הלל: חברת המתנס"ים, המדרשה באורנים, תנועת תיקון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הישיבה החילונית בינ"ה, תנועת גשר, קואליציית ירו-שלם, תנועת מתחברים ועוד. לפי הערכות המארגנים, בשנתו השנייה השתתפו במיזם בערך 50000 איש. שבת ראשונה התקיימה בפרשת חיי שרה, כ"ב בחשוון תשע"ד, 26-25 באוקטובר 2013. שבת שנייה התקיימה בפרשת נח, א' במרחשון תשע"ה, 24-25 באוקטובר 2014, ושלישית בפרשת לך לך, י"א במרחשון תשע"ו, 23-24 באוקטובר 2015.

בשנת 2017 הקים הארגון את מערך שו"ת "משיבת נפש", שבו רבניות עונות לשאלות מכל התחומים^[7].

בשנת התשע"ט הארגון הוציא לאור את "ובית הלל אומרים - פסקי ההלכה של רבני ורבניות בית הלל" (ידיעות ספרים, 2018). פסקי ההלכה בספר נכתבו בידי צוותים רבניים. בספר התייחסות לסוגיות הלכתיות דוגמת הזמנה לסעודת שבת אנשים שיגיעו ברכב, עידוד לתרום לנזקקים בסוריה, חיבוק איש את אשתו נידה הסובלת מדיכאון, הכלה של זוגיות חד-מינית בקהילה, סוגיית גיוס נשים לצה"ל ועוד^[8].

לקראת פתיחת שנת הלימודים ה'תשפ"א הוציאו הפורום הדיגיטלי – שומרים על הילדים ברשת בשיתוף בית הלל קול קורא למודעות הורית לשמירה על ילדים ברשת הקורא להורים להתקין אמצעי סינון תכנים באינטרנט להגנה על הילדים מתכנים פוגעניים^[9]

בשנת 2022 לרגל עשור לפיעלות בית הלל, יזם הארגון את "מסע ההקשבה" שנועד להוות גירסה מודרנית למסע המושבות, שיזם הראי"ה קוק בשנת 1913. במהלך המסע פגשו רבני בית הילל מגוון אוכלסיות מוחלשות מהפרפריה החברתית בישראל. כגון הפזורה הבדואית, תושבי דרום ת"א, נערי גבעות, וערבים ישראלים.

בשנת 2024 בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוביל הארגון פרויקט הענקת מזוזות למפוני בארי. את בתי המזוזות תרמה משפחתו של איתן נאמן, שנהרג בקרב בשדרות ב-8. באוקטובר 2023, יום אחרי מתקפת הפתע על ישראל.