פתיחת התפריט הראשי

נַחַל אֲדוֹרַיִם הוא נחל אכזב הנובע בהר חברון, זורם מערבה לאורך כ-30 ק"מ עד שהוא חובר לנחל שקמה ומימיו נאספים למאגר שקמה שמצפון לרצועת עזה. הוא נקרא על שם אדוריים המקראית. בתקופת הגשמים יוצר הנחל, בזכות שטח הניקוז הגדול שלו, זרימה חזקה בערוצו. לאורך הנחל מספר אתרים היסטוריים ובתקופת החורף מתאפיין המקום בפריחה מרהיבה (במיוחד של כלניות) המושכת מטיילים רבים.

נחל אדוריים
Adurayim river bed.jpg
נחל אדוריים
אורך 30 ק"מ
גובה מוצא הנהר 800 מטרים
מוצא חלקו הדרומי של כפר דורא שבנפת חברון
שפך הים התיכון
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל  ישראל
פריחת כלניות בנחל אדוריים
הסכר בנחל אדוריים
החפירה להטיית נחל אדוריים
מערת האסורים "אל חבס" בנחל אדוריים

תוכן עניינים

גאוגרפיהעריכה

נחל אדוריים מתחיל את מהלכו, בסביבות גובה של 800 מטר מעל פני הים, בחלקו הדרומי של כפר דורא שבנפת חברון כשבין מקורותיו ניתן למנות גם את הגבעות עליהן שוכנים הכפרים השכנים אל-קוסור, אל-מראג'ם, א-טבקה ואל-מאג'ור[1]. הנחל ממשיך לאורכו של כביש 3265 וסמוך לכפר בית עווא הוא חותך את כביש 354, את הקו הירוק ואת כביש 358. בהמשך מתעקל הנחל בתוך יער אמציה, סמוך למושב אמציה. באזור זה מתחברים אליו מכוון דרום נחל דומה ובהמשך נחל כלך. לאחר מספר ק"מ עובר הנחל מתחת לכביש 6 (מצפון למחלף מאחז), סוללת הרכבת לבאר שבע, וכביש 40 (בין מושב אחוזם לשמורת פורה) ומתאחד עם נחל שקמה. נחל שקמה ממשיך משם מערבה דרך הנגב הצפוני עד שמימיו נאספים למאגר שקמה שמדרום לקיבוץ זיקים.

אתרים לאורך הנחלעריכה

לאורך הנחל מספר אתרים ומכיוון שהערוץ רדוד, ברובו הגדול, ניתן לטייל לאורכו ברגל או ברכב:

  • תל עֵיטוֹן (בקרבת הקו הירוק) - התל נחקר על ידי החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופסור אברהם פאוסט. נחשפו מבנים רבים עם שכבת חורבן מהמאה השמינית לפני הספירה כולל חומת העיר בעובי 4.5 מטרים ומבנה גדול. נתגלו בתל מאות כלים עם ממצא אורגנים כגון זיתים וענבים.
  • הסכר - נבנה ב-1963 על ידי קק"ל, בתחילת שמורת יער אמציה, ונועד לאגור את מי השטפונות.
  • תל אַגְרָה - נמצא בשמורת יער אמציה. הנחל מקיף את התל בעיקוף צפוני גדול. על התל מערות מסתור ושרידי ישוב.
  • החפיר להטיית הנחל - למרגלות תל אגרה נמצאה פירצה בערוץ הנחל ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום חושבים החוקרים שערוץ הנחל הוסט כדי למנוע הצפת שטחים חקלאיים[2]
  • מערות - במקום כ-250 מערות וחלקן הגדול טרם נחקר על ידי ארכאולוגים. חלק מהמערות נחפרו עוד בתקופת מרד החשמונאים. בתקופות מאוחרות שימשו המערות למסתור לנזירים שהיו בדרכם לאשקלון או למדבר יהודה. לחלק מהמערות ניתנו שמות (למשל מערת האסורים - מערת הפעמון בחורבת "אל חבס"[3] ועוד).
  • חורבת שלוּם - ממערב לתל אגרה. כוללת מספר מערות אגירת מים.
  • תל חֲרָקִים - מצפון מערב לחורבת שלום - שרידי חומה, חפיר ומגדל.
  • באר כֶּלֵךְ - בנקודת המפגש עם נחל כלך שבא מדרום (לפני מעבר כביש 6). באזור בורות מים וסכר.
  • באר שיקמה - נמצאת ליד מעבר הנחל מתחת כביש 40.
  • תל קֶשֶת - ממערב למעבר הנחל מתחת כביש 40. בסקר שנעשה במקום נמצאו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת עד לתקופה הביזנטית.
  • שמורת נחל שקמה (לאחר החיבור לנחל שקמה)

בתקופת החורף מספיקה כמות הגשם לפריחה עשירה לאורך ערוץ הנחל (במיוחד של כלניות) שמושכת הרבה מטיילים.

לאורך חלקו המרכזי של הנחל (מכביש 6 עד תל קשת) עובר שביל ישראל.

השילוב של מדרונות נוחים, אדמה מתאימה ומזג אוויר נכון עודדו את ענף גידול הכרמים לאורך חלקים של ערוץ הנחל באזור אמציה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחל אדוריים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בחלקו העליון מוזרמים אל הנחל חלק מהשפכים של היישובים הערביים שבסביבה
  2. ^ צבי אילן, הסטת נחל אדוריים, דבר, 7 במרץ 1980
  3. ^ פירוש המילה "אל חבס" בערבית היא בית-סוהר ונראה שבתקופת השלטון הטורקי השתמשו במערה זו להחזקת אסירים בזמן העברתם מחברון או ירושלים לאשקלון או יפו