פרשת נצבים

פרשת השבוע השמינית בספר דברים
(הופנה מהדף נצבים)
Disambig RTL.svg המונח "ניצבים" מפנה לכאן. לערך העוסק בליהוק, ראו ניצב (אמנות הבמה).

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'.

Arrow r.svg נצבים Arrow l.svg
פסוקים: דברים, כ"ט, ט' - ל', כ'
מס' פסוקים: 40
תוכן: הברית עם ישראל, תשובה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, ס"א, י' - ישעיהו, ס"ג, ט'
תימנים ישעיהו, ס"א, ט' - ישעיהו, ס"ג, ט'
איטלקים יהושע, כ"ד, א'-י"ח

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות[1] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.

נושאים בפרשהעריכה

הברית עם ישראלעריכה

הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.

תשובהעריכה

בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את הפשטות בקיום מצוות:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת ניצבים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת וילך:

בנפרד

הפטרהעריכה

ההפטרה של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח,[2] וכשקוראים נצבים-וילך ביחד, מפטירים ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו' עד פרק נ"ו, פסוק ח' ("דרשו ה' בהמצאו").

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כ-60.5% מכלל השנים.
  2. ^ כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים פסוק י"ג. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.