עין קנייא

כפר דרוזי במעמד של מועצה מקומית ברמת הגולן שבצפון ישראל

עין קנייאערבית: عين قنية, תעתיק מדויק: עין קניה) הוא כפר דרוזי במורדות הר חרמון. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בעין קנייא 2,179 תושבים (מקום 249 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לעין קנייא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 95.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,595 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

עין קנייא
סמל המועצה
New community on the Golan.jpg
מראה כללי של הכפר
שם בערבית عين قنية
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה וואיל מוגרבי
גובה ממוצע[1] ‎795 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,179 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 249
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 393 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 192
תחום שיפוט[2] 5,550 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 183
33°14′13″N 35°43′54″E / 33.2369363530237°N 35.7316721537811°E / 33.2369363530237; 35.7316721537811
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[3]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4160
    - דירוג מדד ג'יני 98
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.5%דרוזים: 99.5%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 8.8%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 16.0%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 7.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 354
 –  יסודי 354
מספר כיתות 15
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

המילה "קנייא" פירושה "תעלת מים" - בשל תעלות המים הרבות באזור.

מיקוםעריכה

הכפר שוכן על מורדות רכס החרמון מעל נחל סער, בגובה של 750 מטרים מעל פני הים.

היסטוריהעריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בגבעה שמעל הכפר נמצא אתר ארכאולוגי, ח'רבת אל-חוורית (הידוע גם בשם "נבי איליה", המשמר את זכרו של אליהו הנביא המקודש גם לדרוזים), בו שרידי יישוב מתקופת ממלכת היטורים. במקום נמצאו מטבעות וחרסים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית[5]. בראש הגבעה שבמרכז האתר נחשפה מצודה, שהיא ככל הנראה חלק ממערך ההגנה של הסולטנות הממלוכית בדמשק[6]. בשנת 2007 הוקם במקום בית תפילה דרוזי ונסלל כביש שמוליך לאתר[7].

הכפר קיים במיקום זה החל מהמאה ה-14.

בכפר נמצא קבר שעואנה. על פי המסורת הדרוזית, קבורה בו בת מבני ישראל אשר הייתה מתלבשת בבגדי בן כדי שתוכל ללמוד את דרכי האלוהים מחבורה של קדושים[8].

בתקופה העותמאניתעריכה

בתקופת האימפריה העות'מאנית כללה אוכלוסיית הכפר תושבים דרוזים ונוצרים יוונים אורתודוקסים.

בשנת 1875, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שש ושלושים דקות הגעתי לעין קניא, כפר שיושבים בו דרוזים ויוונים אורתודוקסים. רואים בו שרידי מגדל עוז עתיק בנוי מאבנים עצומות. באתר הזה נובע מעיין מצוין, ומימיו זורמים באמת מים לספק את צורכי טירת חאצביא“[9].

בתקופת המנדט הצרפתי ושלטון סוריהעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר, החל משנת 1920, בשטח המנדט הצרפתי על סוריה. ב-1925 הוקמה בכפר כנסייה, כנסיית מר גריס, שהוקמה על שרידי כנסייה קדומה יותר. בשנת 1946, עם סיום המנדט הצרפתי הכפר נכלל בתחומה של סוריה שקיבלה אז עצמאות. רבים מבני הכפר עבדו באותן שנים בדמשק ושלחו כספים לבני המשפחה בכפר. בהדרגה גם עזבה האוכלוסייה הנוצרית את הכפר[10].

לאחר 1967עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה סורית לישראלית. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי בעין קנייא בפרט ובכלל רמת הגולן. בעקבות החוק תושבי הכפר הוכרו כתושבי קבע בישראל, אולם לא כאזרחים.

ב ב-2018 נערכו לראשונה בחירות לרשות המקומית בכפר[11]. רוב תושבי הכפר החרימו את הבחירות ורק 21 מהם הצביעו[12].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  4. ^ פרופיל עין קנייא באתר הלמ"ס
  5. ^ הרטל מ' ודר ש' תשמ"ז. ח' חוורית, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 3, 1987
  6. ^ רועי עסיס, ‏ח' אל-חוורית (נבי איליה), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 12 באוגוסט 2015
  7. ^ רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון : לסייר עם יד בן-צבי, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד: 141
  8. ^ מנחם תלמי, קברה של בת המלך במורדות החרמון, מעריב, 13 במרץ 1970
  9. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 161
  10. ^ מנחם קפליוק, דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968
  11. ^ נעה שפיגל, מסע בחירות מתחת לרדאר: הקמפיינים השקטים ברשויות הדרוזיות בגולן, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
  12. ^ ג'קי חורי, בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2018