עין קנייא

עין קנייא
	סמל המועצה
	מראה כללי של הכפר
שם בערבית	عين قنية
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	ואיל מוגרבי
גובה ממוצע	‎795 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	2,453 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	249
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	453 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	189
תחום שיפוט	5,410 דונם
- דירוג ארצי	193
	(למפת אצבע הגליל רגילה) עין קנייא33°14′13″N 35°43′54″E / 33.2369363530237°N 35.7316721537811°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	207
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4160
- דירוג ארצי	98
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0.5%; דרוזים: 99.5%; אחרים: 0%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0.5%; דרוזים: 99.5%; אחרים: 0%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.1%
גילאי 5 - 9	7.7%
גילאי 10 - 14	9.6%
גילאי 15 - 19	8.4%
גילאי 20 - 29	15.6%
גילאי 30 - 44	21.2%
גילאי 45 - 59	18.4%
גילאי 60 - 64	3.7%
גילאי 65 ומעלה	7.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	1
– יסודיים	1
תלמידים	353
– יסודי	353
מספר כיתות	16
ממוצע תלמידים לכיתה	21.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

ערך זה עוסק בכפר דרוזי בחרמון. אם התכוונתם לכפר פלסטיני בהרי יהודה, ראו עין קיניא.

עין קנייא (בערבית: عين قنية, תעתיק מדויק: עין קניה) הוא כפר דרוזי במורדות הר חרמון. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בעין קנייא 2,453 תושבים (מקום 249 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 97.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,069 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[6]

המילה "קנייא" פירושה תעלת מים – בשל תעלות המים הרבות באזור.

מיקום

הכפר שוכן על מורדות רכס החרמון מעל נחל סער, בגובה של 750 מטרים מעל פני הים.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בגבעה שמעל הכפר נמצא אתר ארכאולוגי, ח'רבת אל-חוורית (הידוע גם בשם "נבי איליה", המשמר את זכרו של אליהו הנביא המקודש גם לדרוזים), בו שרידי יישוב מתקופת ממלכת היטורים. במקום נמצאו מטבעות וחרסים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית^[7]. בראש הגבעה שבמרכז האתר נחשפה מצודה, שהיא ככל הנראה חלק ממערך ההגנה של הסולטנות הממלוכית בדמשק^[8]. בשנת 2007 הוקם במקום בית תפילה דרוזי ונסלל כביש שמוליך לאתר^[9].

הכפר קיים במיקום זה החל מהמאה ה-14. לטענת מוכתר הכפר בשנת 1968, הדרוזים הגיעו לכפר במהלך המאה ה-17^[10].

בכפר נמצא קבר שעואנה. על פי המסורת הדרוזית, קבורה בו בת מבני ישראל אשר הייתה מתלבשת בבגדי בן כדי שתוכל ללמוד את דרכי האלוהים מחבורה של קדושים^[11].

האימפריה העות'מאנית

בתקופת האימפריה העות'מאנית כללה אוכלוסיית הכפר תושבים דרוזים ונוצרים יוונים אורתודוקסים.

בשנת 1875, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שש ושלושים דקות הגעתי לעין קניא, כפר שיושבים בו דרוזים ויוונים אורתודוקסים. רואים בו שרידי מגדל עוז עתיק בנוי מאבנים עצומות. באתר הזה נובע מעיין מצוין, ומימיו זורמים באמת מים לספק את צורכי טירת חאצביא”^[12].

המנדט הצרפתי

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר, החל משנת 1920, בשטח המנדט הצרפתי על סוריה. ב-1925 הוקמה בכפר כנסייה, כנסיית מר גריס, שהוקמה על שרידי כנסייה קדומה יותר. במהלך מרד הדרוזים גלו הדרוזים מהכפר למע'אר. בשובם לכפר לאחר כחצי שנה מצאו שבתיהם נבזזו בידי שכניהם המוסלמים^[10].

סוריה

בשנת 1946, עם סיום המנדט הצרפתי הכפר נכלל בתחומה של סוריה שקיבלה אז עצמאות. רבים מבני הכפר עבדו באותן שנים בדמשק ושלחו כספים לבני המשפחה בכפר^[13].

ישראל

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה סורית לישראלית. עד אז חיו בכפר כ-600 נוצרים ו-300 דרוזים, אך עם פרוץ המלחמה נמלטו רוב הנוצרים לאזור חוות שבעא ומיעוטם למג'דל שמס. כיום כל תושבי הכפר דרוזים, למעט משפחה נוצרית אחת שנותרה בכפר. המבנה העתיק של הכנסייה המרונית נטוש^[14]. גשר אבן שחיבר את הכפר לדרך הראשית פוצץ במלחמה לא שוקם עד נובמבר 1968. בשנת 1968 הוקם בכפר רשת חשמל, אך הגנרטור הישן שהובא שבק חיים והמערכת לא סיפקה חשמל^[10]. ביולי 1969 נמסר שהושלם רשת החשמל בכפרי הדרוזים בגולן^[15], ובינואר 1971 נחנך בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שהביאה חשמל לבתי הכפר למשך שעות הערב^[16].

ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי בעין קנייא בפרט ובכלל רמת הגולן. בעקבות החוק תושבי הכפר הוכרו כתושבי קבע בישראל, אולם לא כאזרחים.

ב-2018 נערכו לראשונה בחירות לרשות המקומית בכפר^[17]. רוב תושבי הכפר החרימו את הבחירות ורק 21 מהם הצביעו^[18]. סך הכל הצביעו למועצה 21 קולות בלבד מתוך 1,618 בעלי זכות בחירה (1.3%), 20 מתוך הקולות (95.24%) ניתנו לואיל מוגרבי, שהיה לראש המועצה הנבחר הראשון בעין קנייא, וקול אחד (4.76%) ניתן לסמירה רדא עמראן. שני המתמודדים לראשות שנותרו היו גם היחידים שהתמודדו על מקום במועצה, כשרשימת סאוא (נ) בראשות מוגרבי קיבלה 15 קולות מול קול אחד לרשימת "שוויון ושינוי" (ץ) שלא עברה את אחוז החסימה וכל 5 המנדטים הוענקו לסאוא, שברשימתה נותר בפועל רק מוגרבי והוא נבחר כחבר מועצה יחיד^[19]^[20].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, בעקבות פגיעת הרקטה במג'דל שמס, נהרג נער מהמועצה.

לקריאה נוספת

מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993

קישורים חיצוניים

פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

יעקב ארז, גשר הידידות טרם הוקם, מעריב, 22 בנובמבר 1968
אליעזר ירושלמי, עין קיניה - אין פרץ ואין צווחה, דבר, 10 ביולי 1981

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ פרופיל עין קנייא באתר הלמ"ס
^ הרטל מ' ודר ש' תשמ"ז. ח' חוורית, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 3, 1987
^ רועי עסיס, ‏ח' אל-חוורית (נבי איליה), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 12 באוגוסט 2015
^ רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון : לסייר עם יד בן-צבי, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד: 141
^ ¹ ² ³ יעקב ארז, טרם הוקם, מעריב, 22 בנובמבר 1968
^ מנחם תלמי, קברה של בת המלך במורדות החרמון, מעריב, 13 במרץ 1970
^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 161
^ מנחם קפליוק, דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968
^ Last Christians of Israeli-controlled Golan Heights endure, באתר "Arab News", ‏30 ביוני 2017 (באנגלית).
^ הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969
^ פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971
^ נעה שפיגל, מסע בחירות מתחת לרדאר: הקמפיינים השקטים ברשויות הדרוזיות בגולן, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
^ ג'קי חורי, בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2018
^ עמליה דואק גלעד שלמור, ‏מנצח ראשון בבחירות - עם 20 קולות, באתר ‏מאקו‏, 30 באוקטובר 2018
^ דינה חלוץ, רצה לראשות מועצת עין־קנייא, וזכתה בקול אחד: הקול של עצמה, באתר Xnet‏, 11 בנובמבר 2018

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[6] פרופיל עין קנייא באתר הלמ"ס

[7] הרטל מ' ודר ש' תשמ"ז. ח' חוורית, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 3, 1987

[8] רועי עסיס, ‏ח' אל-חוורית (נבי איליה), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 12 באוגוסט 2015

[9] רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון : לסייר עם יד בן-צבי, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד: 141

[ארז68-10] ¹ ² ³ יעקב ארז, טרם הוקם, מעריב, 22 בנובמבר 1968

[11] מנחם תלמי, קברה של בת המלך במורדות החרמון, מעריב, 13 במרץ 1970

[12] ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 161

[13] מנחם קפליוק, דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968

[14] Last Christians of Israeli-controlled Golan Heights endure, באתר "Arab News", ‏30 ביוני 2017 (באנגלית).

[15] הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969

[16] פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971

[17] נעה שפיגל, מסע בחירות מתחת לרדאר: הקמפיינים השקטים ברשויות הדרוזיות בגולן, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018

[18] ג'קי חורי, בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2018

[19] עמליה דואק גלעד שלמור, ‏מנצח ראשון בבחירות - עם 20 קולות, באתר ‏מאקו‏, 30 באוקטובר 2018

[20] דינה חלוץ, רצה לראשות מועצת עין־קנייא, וזכתה בקול אחד: הקול של עצמה, באתר Xnet‏, 11 בנובמבר 2018

[6]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]