ספר מלחמות ה' (מקרא)

ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד. בשאלת קיומו ותכניו עסקו הן פרשני המקרא המסורתיים והן חוקרים מאוחרים.

בנוסח המסורה ובתרגומים

ספר מלחמות ה' נזכר בספר במדבר פעם אחת בלבד, במסגרת תיאור המסעות האחרונים של בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ כנען, בשנה הארבעים למסעם:

וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. עַל-כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יהוה: אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב. וּמִשָּׁם בְּאֵרָה, הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם.

— ספר במדבר כא, י-טז

בתרגומים העתיקים למקרא, תרגום השבעים ותרגום אונקלוס משתקפת גרסה זהה לזו המופיעה בנוסח המסורה באשר למונח "ספר מלחמות ה'" (באונקלוס: ספרא קרבין עבד ה') אם כי התרגומים להמשך הפסוק משקפים את הקושי שעמד בפני המתרגמים בהבנתו.

עם זאת, עיון בתרגום ירושלמי א ו-ב מלמד כי תפיסת המתרגם הייתה כי אין במילים "ספר מלחמות ה'" כדי הפניה לספר אחר, חיצוני למקרא, אלא לספר התורה עצמו, והוראת המילה "ספר" כאן היא במשמעות סיפור. בתרגום ירושלמי א (המיוחס ליונתן) מתורגמת ראשיתו של הפסוק כך: ”על כן יתאמר בספר אוריתא דתמן כתיבין קרביא דה'” (ובתרגום חזרה לעברית: על כן יאמר בספר התורה ששם כתובות מלחמות ה'). ובתרגום ירושלמי ב' ביתר פירוט: ”בגין דין יתאמר בספר אוריתא דה' דמתיל כספר קרביא ניסיא וגבורתא דעבד ה' לעמיה” (ובעברית: על כן יאמר בספר תורת ה' המשול (או: המכונה) כספר מלחמות, נסים וגבורות שעשה ה' לעמו).

בגישה זו אשר איננה רואה ב"ספר מלחמות ה'" הפניה לספר חיצוני החזיק חוקר המקרא נפתלי הרץ טור סיני, אולם מרבית הפרשנים המסורתיים וחוקרי המקרא סוברים כי בעת כתיבת התורה התקיים ספר עצמאי בשם זה אשר עקבותיו אבדו.

בפרשנות ימי הביניים

רש"י בפירושו מפרש את המילה "ספר" במונח של סיפור דברים, כלומר על כן ייאמר כשמספרים את מלחמות ה', ולא שיש אכן ספר כזה. עם זאת, פרשני פשט אחרים ראו במונח "ספר מלחמות ה'" הפניה לספר חיצוני למקרא שאבד. רב סעדיה גאון מתרגם את המונח "ספר ניצחונות ה'". גם ר' אברהם אבן עזרא מפרש כי ”ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ה' בעבור יראיו. וייתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן, ועדו, ודברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו”. את שיטת הפשטנים מסכם הרמב"ן כך -

ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת, והנה גבורת סיחון במואב הייתה נפלאת בעיניהם וכתבוה בספר.

— רמב"ן על התורה, במדבר כא, יד-טו

עם זאת, היקף הציטוט מספר מלחמות ה' איננו מוסכם. יש מהפרשנים המזהים את פסוק יד בלבד כמצוטט מספר מלחמות ה', יש המצרפים לו גם את פסוקים טו-טז ויש המוסיפים גם את שירת הבאר (פסוקים יז-כ) ואת שיר המושלים (פסוקים כז-ל).

השערות המחקר האקדמי

מרבית חוקרי המקרא מסכימים עם פרשני ימי הביניים ורואים בספר מלחמות ה' ספר עצמאי אשר עמד בפני מחבר התורה, וליתר דיוק: מחבר פרק זה, בעת שזה נכתב. גם בקרב החוקרים קיימת המחלוקת בדבר היקף הציטוט. ניתוח תוכן הציטוטים בפרק כא והמקצב בו הם כתובים הביא רבים מהחוקרים לזהות את ספר מלחמות ה' כשירת עלילה קדומה ובה תיאור מלחמות ה' ועמו קודם כיבוש עבר הירדן המערבי. לאור זאת, יש מהחוקרים המזהים כמובאות מספר מלחמות ה' גם קטעי שירה נוספים במקרא ובהם שירת הבאר, שיר המושלים, חלקים משירת הים, קללת עמלק, שיר הארון, משלי בלעם, ברכת יעקב וברכת משה. גם ציטוטים דוגמת "ה' איש מלחמה ה' שמו" (בשירת הים) ו"כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (קללת עמלק) נתפסים כסיוע להשערה זו.

לאור זאת, ומתוך הנחתו של משה דוד קאסוטו על קדמותה של שירת העלילה ביחס לפרוזה המקראית, יש המתארכים ספר זה לתקופת השופטים, בניגוד לדעתו של יוליוס ולהאוזן ואחרים, המאחרים את זמן החיבור לאחר ימי דוד. לדעת יחזקאל קויפמן, ספר מלחמות ה' דומה באופיו לחיבור אחר הנזכר במקרא - ספר הישר, ואילו לדעת מובינקל ספר הישר וספר מלחמות ה' חיבור אחד הם.

ראו גם

• ספר הישר
• ספר דברי הימים למלכי יהודה

לקריאה נוספת

• שמריהו טלמון, "מלחמות ה', ספר מלחמות ה'", האנציקלופדיה המקראית, כרך ד, ירושלים ה'תשכ"ג, טורים 1065 - 1066.
• יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ד, תל אביב ה'תשט"ז, עמ' 33, 72, 144 - 147.
• משה דוד קאסוטו, "ראשית ההיסטוריוגראפיה בישראל", ארץ ישראל, כרך א, ה'תשי"א, עמ' 85 - 88.