פתיחת התפריט הראשי

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים רבים - עד תקופת המשנה. במהלך השנים שבין יציאת מצרים לבין תקופת המשנה, נכתבו ספרים רבים בידי שליטים, אנשי דת ואנשים פשוטים בעם זה. חלק מהספרים אוגדו בתנ"ך, חלק נשמרו מחוצה לו, וחלק אבדו. ישנם ספרים אבודים שנמצאה ידיעה לגבי זהותם ואילו על אחרים, שאת מספרם קשה להעריך, לא נמצאה ידיעה כזו.

תוכן עניינים

רקעעריכה

חתימת התנ"ך העברי תרמה באופן משמעותי לאובדן כתבי יד רבים. מחד, לא הוכנסו כתבים אלה לספר הקודש, ומאידך, כדי להבדיל את התנ"ך מספרים אחרים, אסרו חז"ל את קריאתם או העתקתם של כתבי יד אחרים. "הברית הישנה" כפי שקרוי התנ"ך בנוסח של הנוצרים, כוללת כתבי יד נוספים, אך גם חתימתה תרמה לאובדן כתבי יד רבים, משעה שאלה לא הוכנסו אליה. "הברית הישנה" מתבססת על "תרגום השבעים" של התנ"ך העברי לשפה היוונית, והיא שונתה מעט במרוצת הדורות. כמו כן, לכל זרם בנצרות יש נוסח אחר של "הברית הישנה", כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא קידושם של כתבי יד נוספים מעבר לאלה המצויים בתנ"ך העברי. ברם, תרגומים, בחלקם משובשים, אינם יכולים להחליף כתב יד בלשונו המקורית, ואנו רק יכולים לנסות ולשחזרם לפי שעה.

בכל זאת הגיעו לידינו כתבי יד מתקופת המקרא שנחשבו אבודים עד הדורות האחרונים. אצל היהודים נאסר להשליך כתבי יד דתיים, גם אם אינם מקודשים ולכן גונזים אותם. בעת החדשה התגלו גנזכים רבים של יהודים, אולם רק שניים מאלה תרמו את מרבית הכתבים האבודים: מגילות ים המלח שנתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובגניזת קהיר מבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בפוסטאט (קהיר העתיקה). נראה שהאקלים היבש המצוי בשני המקומות שימר כתבי יד אלו. בין כתבי יד אלו נמצא למשל רובו של המקור העברי לספר יהושע בן סירא, שהיה אבוד עד אז.

ארבעה מקורות או חמישה חומשי תורה?עריכה

הדעה הרווחת בביקורת המקרא בימינו היא שחמשת חומשי תורה מורכבים מארבעה מקורות: ספר ה', ספר אלהים, ספר כוהנים וספר דברים. ספר דברים חובר בימי חזקיהו ככל הנראה, ונמצא בתקופת יאשיהו. הסברה המקובלת היא כי שלושת הספרים האחרים, אשר עדיין לא נמצאו, קדומים לו. לפי ולהאוזן "ספר כוהנים" הוא המאוחר מכל המקורות, אך קויפמן מסתייג מכך וסבור אחרת. לדעת החוקרים, הטקסט בספרים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, מקורו מצירוף חלקי כתובים מתוך שלושת הספרים האבודים, לא תמיד לפי הסדר או ההיגיון. כמו כן, החוקרים סבורים כי למרות התיקונים הקלים בכתוב נותרו בו אי התאמות.

לפי שיטתו של קאסוטו, אין מקום לביקורת זו ותפיסתו היא אחדות הצורה והיצירה של התורה. לפי שיטת המסורות בה הוא תומך, היו כל מיני סיפורי עם וכתבי יד שעברו מדור לדור והם עובדו ליצירה אחת, ומשום שסיפורים אלה נוצרו בזמנים שונים ובמקומות שונים מתגלות גם סתירות בכתוב. לדוגמה: חיבור ערך זה בוויקיפדיה מסתמך על כמה ספרים, אך בכללותו זוהי יצירה אחת שלמה וכך לפי קאסוטו יש להתייחס אליה. גם אם צודק קאסוטו ומתנגד לביקורת עצמה, הרי היו קיימים כתבי יד נוספים ואלה כיום אבודים (ראו בהמשך: כתבי יד המוזכרים במקרא).

טיעון אחד מאלה שהציגו המבקרים המציג סתירה אחת במקרא: בספר "דברים" מוזכר הציווי על איחוד הפולחן ועשייתו במקום אחד ויחיד. ואילו בספר "מלכים" (שחיבורו קדום יותר), רואה אליהו הנביא כפשע של ממש את הריסת המזבחות לאלוהי ישראל, וסבור שעשיית פולחן יכולה להתקיים בכל מקום ומקום, לבטח לא במקום אחד ויחיד.

התנ"ך הקדוםעריכה

  ערך מורחב – ביקורת נוסח המקרא

"תרגום השבעים" שונה במידת מה מהתנ"ך העברי המצוי בידינו כיום (מלבד כך שהוא מכיל גם חלק מן הספרים החיצוניים). ייתכנו שלוש סיבות לאי התאמה שנמצאה במקומות מסוימים:

  • המקור ממנו תורגם התנ"ך ליוונית היה שונה במידת מה מנוסח המסורה של התנ"ך העברי. ייתכן אף שהיו כמה מקורות השונים זה מזה - במגילות ים המלח נתגלו נוסחים לא אחידים של טקסטים מקראיים. דוגמה אחת היא תרגום השבעים לירמיהו הדומה מאוד למגילות ים המלח.
  • תרגום משובש. בכלל, תרגום הוא ניסיון לשחזר את המקור בשפה אחרת, במידת הצלחה זו או אחרת, אך לעולם לא יהיה מקביל באופן מוחלט למקור.
  • שכתוב מנימוקים דתיים או מטעמים של סגנון.

נעשו ניסיונות אחדים לשחזר את הטקסט העברי מ"תרגום השבעים" ולפיהם קובעת דעת החוקרים בימינו ש"תרגום השבעים" נעשה ממקור עתיק יותר מן התנ"ך העברי המצוי בידינו כיום. לפי המקובל עליהם, התרגום נאמן למקור באופן כללי אך לא משועבד לו. סביר להניח שהתרגום המקורי שונה מזה שמצוי בידינו כיום, משום שהשתרבבו בו טעויותיהם של הסופרים המעתיקים במרוצת הדורות. במקרים מועטים סבורים החוקרים שנעשה שכתוב, וזאת לפי בדיקת מקורות עתיקים או בשל סגנון הכתיבה השונה מהמקובל. למשל, נראה שספר משלי שוכתב מטעמים של סגנון. ישנם כמה שכתובים שעליהם אין מחלוקת שנעשו מנימוקים דתיים בעת עבודת התרגום המקורית. תאוריות קשר אחדות טוענות שחלקים מ"תרגום השבעים" שוכתבו במתכוון מנימוקים דתיים מאות שנים לאחר הפצת התרגום המקורי, אך לטיעונים הללו אין כל ביסוס עובדתי. החוקרים לא סוברים שכל אי ההתאמות שנמצאו הן פרי שכתוב ולכן מניחים את קיומו של "התנ"ך הקדום".

הספרים החיצונייםעריכה

מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.

כתבי יד המוזכרים במקרא ונחשבים כאבודיםעריכה

מגילות ים המלחעריכה

חלקים מהכתוב במגילות ים המלח ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם:

ראו גםעריכה