ויקיפדיה

עמים ילידים בקנדה

מוצא אתני
(הופנה מהדף עמים ילידיים בקנדה)

עמים ילידים בקנדה (באנגלית: Indigenous peoples in Canada, בצרפתית: Peuples autochtones au Canada) הם שם קיבוצי לעמים רבים המתגוררים בשטחי מדינת קנדה עוד מהתקופה שלפני ההתיישבות האירופאית.

עמים ילידים בקנדה
אוכלוסייה
1,807,250[1]
כ-5.0% מכלל אוכלוסיית קנדה
שפות
שפות ילידי אמריקה, אנגלית ילידית קנדית (אנ'), אנגלית קנדית, צרפתית קנדית (אנ')
דת
נצרות (בעיקר קתולית ואנגליקנית), אמונות אינדיאניות (אנ'), מיתולוגיה אינואיטית, מיתולוגיות אינדיאניות (אנ')

האדם נדד מאזור סיביר אל עבר אלסקה בתקופה בה היה חיבור קרקעי בין השתיים (ברינגיה) ומשם המשיך לנדוד אל עבר קנדה ודרומה אל שאר יבשת אמריקה. עדויות ארכאולוגיות קדומות להגעת האדם לשטחי קנדה נמצאו בביצות אולד קרואו (אנ') ובמערות בלופיש (אנ'). בהמשך התפתחו תרבויות פלאו-אינדיאניות דוגמת תרבות קלוביס, תרבויות פלאנו (Plano cultures, (אנ')) ותרבות קדם-דורסט (Pre-Dorset, (אנ')) - תרבויות עתיקות שקדמו להופעת העמים הילידיים הנוכחיים במרחב. הממצא באתרים ארכאולוגיים, ממצא דוגמת חודי כלי קליעה (אנ'), חניתות, כלי חרס, צמידים, אזמלים ומגרדים (אנ') הוא המאפשר להבחין בין תקופות ותרבויות שונות.

עם הגעת האירופאים לקנדה התקיימו בה מגוון רחב של עמים, שקיימו מגורים ביישובי קבע, חקלאות, אדריכלות,[2] היררכיות חברתיות מורכבות ורשתות מסחר.

את העמים הילידים בני ימינו נהוג לחלק לשלוש קטגוריות - האומות הראשונות (אינדיאנים), האינואיטים (המתגוררים באזורים ארקטיים),[3] והמטיסים.[4] ישנם חקיקה והסכמים רבים המסדירים את היחסים שבין הילידים לבין המדינה. קנדה מעניקה זכויות מלאות לילידים ומאפשרת להם לנהל את עניינהם בעצמם במסגרת הקהילות שלהם.

על פי נתוני מפקד האוכלוסין של קנדה 2021, האוכלוסייה הילידית ברחבי המדינה כוללת 1,807,250 נפש, שהם כ-5.0% מכלל אוכלוסיית קנדה. החלוקה הפנימית היא 1,048,400 בני העמים הנכללים תחת המושג "האומות הראשונות", 624,220 מטיסים ו-70,540 אינואיטים.[1] האוכלוסייה גדלה בקצב גבוה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית, כך שעל פי המפקד בקרב ילדים עד גיל 14, 7.7% מהאוכלוסייה הוא ממוצא ילידי.[5] קיימות יותר מ-600 רשויות ושבטים מוכרים בקרב האומות הראשונות, ביניהן קיים מגוון רב של תרבויות המתבטא בשפה, באמנות ובמוזיקה.

יום העמים הילידים הלאומי מצוין בקנדה מדי שנה ב-21 ביוני ומטרתו להביא לקדמת הבמה את התרבויות והתרומה של עמים ילידים להיסטוריה של קנדה.[6] בין הילידים ישנן דמויות בולטות המשמשות מודל לחיקוי בקרב הקהילה הילידית ועוזרות לעצב את הזהות התרבותית הקנדית.[7]

מושגים

עריכה

אבוריג'יני (Aboriginal), יליד (Indigenous)

עריכה

בסעיף 35 ל-Constitution Act, 1982 (להרחבה על חקיקה מרכזית זו ראו חוקת קנדה) המונח בו נעשה שימוש הוא "עמים אבוריג'ינים של קנדה" (Aboriginal peoples of Canada) והוא טומן בחובו התייחסות כוללנית אל האומות הראשונות, האינואיטים והמטיסים.[8] עמים אבוריג'ינים אם כן הוא מונח משפטי המקיף את כלל העמים הילידים החיים בקנדה.[9][10] עם זאת, על המושג עמים אבוריג'ינים אבד הכלח ובהדרגה הוחלף במונח Indigenous peoples (בערך זה יתורגם כ"עמים ילידים", ראו בהמשך הבחנה מ-Native). ישנו מאמץ להכיר בכל עם ילידי כעם בפני עצמו, בדיוק כפי שיש מגוון רחב של תרבויות בכל אחת מהיבשות אשר בעולם הישן.[11]

המושג אומות ראשונות (First Nations, לרוב השימוש הוא בלשון רבים), נכנס לשימוש שוטף מאז שנות ה-70 והחליף את המושגים Indians ("אינדיאנים").[9][10] עם זאת, בשמורות אינדיאנים, המושג הגנרי "האומות הראשונות" אינו בשימוש נרחב אלא נעשה שימוש ספציפי יותר - ציון ספציפי של העם או השבט שאליו מתייחסים. כך בשיחה לדוגמה, יהיה מקובל יותר לומר "אני היידה" (I am Haida) (אנ'), או "אנחנו קוונטלנים" (we are Kwantlens) (אנ'). כמו כן, מאז שנות ה-70 נכנס לשימוש שוטף המושג First Peoples המתייחס לכלל הילידים - כאמור אומות ראשונות, אינואיטים ומטיסים.

יליד (Native)

עריכה

למרות מיקומה של קנדה ביבשת אמריקה, המונח "ילידים אמריקאים" (Native American) אינו שכיח כלל ועיקר בקנדה, זאת על מנת למנוע כל בלבול בשל המשמעות המעורפלת של המילה "אמריקאי". אי לכך, המונח משמש באופן מצמצם רק בהתייחסות לעמים הילידים בארצות הברית.[12] בהקבלה קיים היה המושג "ילידים קנדים" (Native Canadians) אך זה יצא משימוש שוטף בפי הדוברים בשנות ה-80.

להבדיל מן המושג אבוריג'יני (Aboriginal) שנדון לעיל, המושג Native עלול ליצור דו-משמעות, שהרי המושג "יליד" עשוי לתאר גם אדם ממוצא אירופי נאמר בהקשר למקום מוצאו או לידתו האישי,[13] כך לדוגמה, אדם אשר נולד או גדל בקלגרי עשוי להתקרא "יליד קלגרי". דו-משמעות זו קיימת בשפה האנגלית גם עם המושג "Native American" ולכן יש הסוברים כי מוטב שלא להשתמש בו מסיבה זו. יצוין כי בדרך כלל המושג לא נחשב כפוגעני.

אינדיאני (Indian)

עריכה

חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')) הוא חוק במערכת המשפטית הקנדית בו מוגדר המונח המשפטי "אינדיאני" (Indian). החוק קובע כי "אדם שעל פי חוק זה רשום כאינדיאני או זכאי להירשם כאינדיאני...".[14] סעיף 5 לחוק זה קובע כי יש לנהל רישום "בו יירשם שמו של כל אדם אשר זכאי להירשם כאינדיאני לפי חוק זה".[14] החוק אינו מציין מונח חוקי חלופי למטרות הרישום. סעיף 4 של החוק מחריג באופן מפורש את האינואיטים מהגדרה משפטית זו. אינדיאני אם כן הוא מונח משפטי מקובל בקנדה. עם זאת, השימוש בו שלא כמונח משפטי עלול להיחשב כפוגעני.[9]

אסקימואי (Eskimo)

עריכה
 
קהילה ילידית בצפון אונטריו

המונח אסקימואי משמש ככינוי גנאי בקנדה, כך גם בגרינלנד. על כן, עמים ילידים באזורים ארקטיים נוטים להעדיף את המונח "אינואיטי",[15] אם כי עמי היופיק (אנ') של אלסקה וסיביר אינם מחשיבים עצמם לאינואיטים והאתנוגרפים אכן מסכימים כי מדובר על עם נבדל. הללו מעדיפים את המינוח יופיק (Yupik), יופיט (Yupiit) או אסקימואי (Eskimo). שפות היופיק נבדלות מבחינה בלשנית מן השפות האינואיטיות, אך קשורות הן זו לזו. לקבוצות לשוניות של אנשי המרחבים הארקטיים אין מינוח חלופי מקובל מאשר "אסקימואיות", והמושג כולל הן את האינואיטים והן את היופיקים.

קטגוריות משפטיות

עריכה

מלבד המושגים האתניים הללו, העמים הילידיים מחולקים גם לקטגוריות משפטיות על סמך יחסיהן עם הכתר הקנדי (כלומר, מדינת קנדה). סעיף 91(24) ל-Constitution Act, 1867, מעניק לממשל הפדרלי (זאת להבדיל מלפרובינציות) את האחריות הבלעדית ל"אינדיאנים, ולאדמות השמורות לאינדיאנים". הממשלה ירשה התחייבויות מהרשויות הקולוניאליות הבריטיות במזרח קנדה וחתמה בעצמה על הסכמים עם האומות הראשונות במערב קנדה (האמנות הממוספרות, (אנ'), ראו גם בהמשך הערך). חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')), אשר התקבל על ידי הפרלמנט הפדרלי ב-1876, הגדיר את היחסים שבין הרשויות לבין האינדיאנים.

חברי שבטי האומות הראשונות הכפופים לחוק האינדיאנים רשומים ברשימה הנקראת "רישום האינדיאנים" (Indian Register) - אלו מוגדרים כבעלי "סטטוס אינדיאנים". אומות ראשונות רבות ללא הסכם כמו גם האינואיטים והמטיסים אינם כפופים לחוק האינדיאנים. עם זאת, שני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט הכריעו כי גם אלו ללא סטטוס רשמי לפי חוק האינדיאנים כלולים במונח אינדיאנים על פי ה-Constitution Act, 1867. פסק הדין הראשון היה "Re Eskimos" (אנ') משנת 1939, שעסק באינואיטים והשני היה Daniels v. Canada (אנ') משנת 2013, שעסק במטיסים ובאנשי האומות הראשונות שאינם בעלי "סטטוס".[16]

היסטוריה

עריכה
  ערך מורחב – היסטוריה של קנדה
 
מפה של הגירות אנושיות מוקדמות המתארת את היציאה מאפריקה של האדם המודרני. המספרים משמעותם לפני כמה אלפי שנים טרום זמננו התרחשה כל נדידה אנושית

התקופה הפלאו-אינדיאנית

עריכה
  ערכים מורחבים – יישובה הקדום של אמריקה, פלאו-אינדיאנים
 
חוד שנוצר על ידי תרבות קלוביס

על פי עדויות ארכאולוגיות וגנטיות, מלבד אנטארקטיקה, יבשת אמריקה הייתה היבשת האחרונה אליה נדד האדם הנבון (ראו יישובה הקדום של אמריקה). במהלך תקופות התקרחנות ויסקונסין (אנ'), לפני 50,000-17,000 שנים, ירידת פני הים יצרה חיבור קרקעי בין סיביר לבין צפון מערב אמריקה הצפונית (אלסקה), חיבור הקרוי ברינגיה, או הגשר היבשתי של ברינג. באותה התקופה באלסקה ירדו כמויות שלג נמוכות (בשל תופעת מדבר צל גשם), מה שאפשר לאוכלוסייה אנושית קטנה להתקיים באזור. שכבת הקרח לורנטייד (אנ') כיסתה אז את רוב קנדה וחסמה תושבים נוודים מנדידה דרומה ובכך הגבילה אותם לאלסקה (מזרח ברינגיה) במשך אלפים של שנים.[17]

מחקרים גנטיים מצביעים על כך שהתושבים הראשונים של יבשת אמריקה הם צאצאיה של אותה קבוצת אוכלוסייה, קבוצה אשר התפתחה בבידוד, ככל הנראה בברינגיה. ישנן הערכות כי הבידוד של העמים הללו בברינגיה נמשך לאורך תקופה של 10,000–20,000 שנים.[18][19] בהמשך הקרחונים החלו לסגת, מה שאיפשר לאדם הקדמון להתחיל לנוע מזרחה ודרומה אל מרחבי קנדה ואף מעבר לה.[20][21]

התושבים הראשונים של אמריקה הצפונית הגיעו לשטחי קנדה לפני לכל הפחות 14,000 שנה. מעריכים כי התושבים נכנסו לעומק יבשת אמריקה בשל היכולת לצוד שם יונקי פליסטוקן דוגמת הבונה הענק, ביזון הסטפה, כבש המושק, המסטודון והממותה הצמרית. אחד המסלולים המשוערים להתקדמות דרומה הוא דרך מסדרון נטול קרח אל הצד המזרחי של הרי הרוקי, ולאחר מכן התפשטות על פני אמריקה הצפונית לפני המשך התקדמות אל עבר אמריקה הדרומית. תאוריה אחרת משערת כי הם נדדו, אם ברגל או אם באמצעות סירות פרימיטיביות לאורך חופי האוקיינוס השקט עד לקצה אמריקה הדרומית ורק בהמשך התבצעה החצייה של הרי הרוקי והרי האנדים. עליית פני הים במאות מטרים מאז סיום עידן הקרח האחרון מקשה על מציאת עדויות.[22]

אזור ביצות אולד קרואו (אנ') היו אחד האזורים בקנדה שלא היו בהם קרחונים בעידני הקרח לאורך תקופת הפליסטוקן, ולכן שימש מסלול ומקלט לצמחים ובעלי חיים בעידני הקרח. באזור יש עדויות לחיי אנוש בקנדה כבר לפני כ-12,000 שנה. מערות בלופיש (אנ') הוא אתר ארכאולוגי ביוקון שבו נמצאה עצם ממותה שנראית שעובדה בידי אדם אשר תוארכה באמצעות תיארוך פחמן-14 לתקופה של לפני 12,000 שנה.

אתרי תרבות קלוביס המתוארכים ללפני 13,500 שנה התגלו במערב אמריקה הצפונית במהלך שנות ה-30. אנשי תרבות זו נחשבים לתושבים הפליאו-אינדיאנים הראשונים שהתפשטו לאזורים נרחבים בעולם החדש והם אבות קדמונים לכלל העמים הילידים ביבשת אמריקה. תגליות ארכאולוגיות בשנים 1979–2009 הביאו למודעות תרבויות סיתות אחרות שהתקיימו באמריקה מהמישורים הגדולים ועד לחופי צ'ילה.

תרבויות אזוריות מקומיות התפתחו בתקופת האקלים הקר של "דריאס הצעיר" מלפני 12,900 עד 11,500 שנים.[23] תרבות פולסם מאופיינת בשימוש בחודי פולסם (Folsom point, (אנ')) כקצות קליעים באתרים ארכאולוגיים. כלים אלה סייעו לפעילויות באתרי ציד והם עדות לאתרי שחיטה של ביזונים.

הגשר היבשתי של ברינג היה קיים עד לפני 13,000–11,000 שנים, זמן רב לאחר שהחלו התיישבויות של האדם בשטחי העולם החדש אשר מעבר לברינגיה.[24] מפלס הים הנמוך יותר במפרץ המלכה שרלוט (Queen Charlotte Sound, (אנ') ובמיצר הקייט (Hecate Strait, (אנ')) יצר שטחי עשב נרחבים שנקראים ארכיפלג היידה גוואי (Haida Gwaii, (אנ')).[25] ציידים-לקטים מן האזור השאירו אחריהם כלי אבן ייחודיים ושרידי יונקים גדולים, בכך ישנה עדות על שליטתם באזור בתקופה של לפני 13,000-9,000 שנים. ביולי 1992, ממשלת קנדה הכריזה רשמית על X̱á:ytem, אתר קדמונאי ליד מישן, קולומביה הבריטית (Mission, (אנ')) כאתר היסטורי לאומי, אחד מהאתרי המורשת הרוחניים של הילידים הראשונים בקנדה שהוכרו כך באופן רשמי.[26]

תרבויות פלאנו (Plano cultures, (אנ')) היו קבוצה של קהילות ציידים-לקטים שחלשה על המישורים הגדולים של אמריקה הצפונית החל מלפני 10,000 שנים עד לפני 8,000 שנים.[27] הפלאו-אינדיאנים עברו לטריטוריה חדשה כשזו הגיחה מתחת לקרחונים עם סיומו של עידן הקרח. ציד יונקים גדולים פרח בסביבה חדשה זו.[27] תרבות הפלאנו מאופיינת במגוון של חודי כלי קליעה (אנ') (שם קיבוצי לחודים של עצמים לקליעה דוגמת החץ והכידון) הנקראים חודי פלאנו (Plano point, (אנ')), ששימשו לציד ביזונים. התזונה שלהם כללה גם אנטילוקפרה אמריקנית, אייליים, דביבונים מצויים וזאבי ערבות. בתחילת התקופה הארכאית, הם החלו לעבור למגורים ביישובי קבע. באתרים בבלמונט (Belmont, (אנ')) אשר בנובה סקוטיה ובסביבתה ישנן עדויות מהתקופה התקופה הפלאו-אינדיאנית המצביעות על מחנות ציד עונתיים קטנים, שייתכן והיה בהם שימוש לאורך דורות בתקופה של 11,000-10,000 שנים לערך לפני זמננו. דגי ועופות גדולים וקטנים יותר היו מקורות למזון ולחומרי גלם. ההתאמה לסביבת המחיה הקשה כללה ביגוד מחויט ואוהלים מכוסי עור או חומר אחר על בסיסי עץ.[27]

התקופה הארכאית

עריכה
 
התפוצה של משפחת השפות נה-דנה מוצגת באדום
 
אתר של תרבות ת'ולי (אינואיטי נחושת) ליד מימי מפרץ קיימברידג' (באי ויקטוריה)
  ערך מורחב – התקופה הארכאית באמריקה הצפונית

האקלים באמריקה הצפונית התייצב לערך ב-8000 לפני הספירה, כך שבשלב זה נהיו דומים מאוד לאלו הקיימים במרחבים אלו היום. הדבר הוביל להגירה בקנה מידה רחב, לפיתוח חקלאות ובהמשך לעלייה דרמטית באוכלוסייה האנושית בכל רחבי יבשת אמריקה. החקלאים מבין העמים הילידים של אמריקה בייתו וגידלו מגוון רחב של מיני צמחים.

קנדה המודרנית היא מדינה רחבת ידיים אשר מוקפת מצפון, ממזרח וממערב בקו חוף ומאז עידן הקרח האחרון, יש בה שטחים נרחבים של יער טבעי. שטחה העצום והמגוון האקלימי והאקולוגי בה (לרבות בתחומי הפלורה והפאונה), כמו גם תצורת נוף גאוגרפיות (הרים כדוגמה), הובילו לכך שהתפתחו בה מגוון של עמים עתיקים בעלי הבדלים משמעותיים בתרבות ובלשון. השפה היא מרכיב חשוב בזהותו של עם והיא משפיעה על חיי החברה ועל הפרקטיקות הרוחניות הנהוגות בה. בדתות האינדיאניות בקנדה יש חשיבות לפילוסופיות האנתרופומורפיזם והאנימיזם.

הצבתם של חפצים וחומרים באתרי קבורה מהתקופה הארכאית מצביעה על כך שהיה קיים בידול בין שכבות שונות בחברה על בסיס מעמדי. ישנו תיעוד מתמשך של שליטה על בני העם S'ólh Téméxw על ידי עמים ילידיים אחרים בתקופת ההולוקן המוקדמת, לפני 10,000-9,000 שנים. אתרים ארכאולוגיים באזור אגם סטייב (Stave Lake, (אנ')), אגם קוקוויטלם (Coquitlam Lake, (אנ')) ופורט לנגלי (Fort Langley, (אנ')) חשפו פריטים מתקופה מוקדמת זו.

עמים דוברים שפות נה-דנה חלשו על חלק גדול מהשטח של צפון מערב ומרכז אמריקה הצפונית החל מ-8,000 לפני הספירה. הם היו אבותיהם הקדומים ביותר של העמים דוברי שפות אתבסקה, לרבות הנאוואחו והאפאצ'י. היו להם כפרים עם מבנים גדולים שנועדו למספר משפחות האחד, בהם היה שימוש במהלך הקיץ, מהם יצאו לצייד, דייג ואיסוף מזון לקראת החורף. עמי הוואיינדוט (Wyandot, (אנ')) התיישבו בדרום אונטריו לאורך נהר ארמוסה (Eramosa River, (אנ')) בסביבות 8,000–7,000 לפני הספירה. עיקרם התגורר בין אגם סימקו (Lake Simcoe) לבין מפרץ ג'ורג'אן (Georgian Bay, (אנ')). הואיינדוט צדו איילי צפון לשם הישרדות על אדמתם מכוסת הקרחונים. תרבויות רבות ושונות של האומות הראשונות פרנסו עצמן בציד ביזונים החל מ-6,000-5,000 לפני הספירה. ציד הביזון התבצע על ידי כך שגרמו להם ליפול מצוק. הד סמאשד אין, ליד לת'ברידג' (אשר באלברטה) הוא אתר מורשת עולמית נודע שבו התבצע ציד בשיטה זו לאורך כ-5,000 שנה.

בחוף המערבי של קנדה ב-7,000–5,000 לפני הספירה התקיימו תרבויות שונות שבהן הייתה חשיבות רבה לדיג האלתית. לערך בזמן זה עם הנו-צ'ה-נולת' (Nuu-chah-nulth, (אנ')) מן האי ונקובר החל לצוד לווייתנאים עם צלצלים ארוכים ומתקדמים. ה־Maritime Archaic היא חברה אנושית מהתקופה הארכאית שהתגוררה לאורך החוף האטלנטי של אמריקה הצפונית ועסקה בציד יונקי ים במרחבים הסאב-ארקטיים. תרבות זו שגשגה מאזור 7,000 לפנה"ס עד אזור 1500 לפנה"ס.[28] יישוביהם כללו בתים ארוכים (longhouse) לצד בתים ארעיים או עונתיים. ה־Maritime Archaic עסקו במסחר למרחקים ארוכים, כשהמטבע המקובל היה צ'רט לבן (אנ'), סלע שנחצב במרחב שבין צפון לברדור עד מיין. התרבות הפרה-קולומביאנית שנקראה אנשי הצבע האדום (Red Paint People, (אנ')), היא תרבות ילידית שהתקיימה באזורי ניו אינגלנד וקנדה האטלנטית. התרבות פרחה בין 3,000 לפנה"ס ל-1000 לפנה"ס. התרבות נקראת על שם טקסי הקבורה שלהם, שבהם היה שימוש בכמויות גדולות של אוכרה אדום לכיסוי גופות וחפצים בקבר.[29]

תרבות הכלים הקטנים הארקטית (Arctic small tool tradition או בקצרה ASTt, (אנ')) היא ישות תרבותית רחבה שהתפתחה לאורך חצי האי אלסקה, סביב מפרץ בריסטול (Bristol Bay, (אנ')), ובצד המזרחי של מיצר ברינג בסביבות 2,500 לפנה"ס. לעמים הפלאו-ארקטיים הללו הייתה ערכת כלים ייחודית של להבים קטנים שהיו מחודדים בשתי קצוותיהם ושימשו כדוקרנים בצד או בקצה של חצים או חניתות העשויות מחומרים אחרים, כגון עצמות או קרניים. גם מגרדים (Scrapers, (אנ')), כלי חריטה ולהבי קרדום נכללו בערכות הכלים שלהם. מסורת הכלים הקטנים הארקטי מתפצלת לשתי תת-קבוצות תרבותיות, הקרויות קדם-דורסט (Pre-Dorset, (אנ')) ואינדפנדנס (Independence, (אנ')). שתי הקבוצות הללו, אבותיהם הקדמונים של עם הת'ולי (Thule people, (אנ')), הוחלפו על ידי האינואיטים סביב שנת 1000 לספירה.

לאחר התקופה הארכאית

עריכה
 
תרבות הופוול

תרבות אולד קופר (הנחושת הישנה, Old Copper Culture, (אנ')) משנת 3,000 לפנה"ס – 500 לספירה היא תרבות שקדמה להופעת כלי קדרות והיא ביטוי מוקדם של תרבות וודלנד (Woodland Culture, (אנ')). עדויות שנמצאו באזורים הצפוניים של האגמים הגדולים מצביעות על כך שהתרבות הפיקה נחושת ממרבצי קרחונים מקומיים והשתמשה בה בצורתה הטבעית לשם ייצור כלים.[30]

תקופת תרבות וודלנד מתוארכת ל-1,000 לפנה"ס עד 1000 לספירה והיו לה קהילות באזורים שבימינו נמצאים באונטריו, בקוויבק ובפרובינציות הימיות.[31] השימוש בכלי חרס מבדיל את תרבות וודלנד מהתרבות הארכאית המוקדמת יותר. תרבות זו ייצרה פריטים כגון סכינים צמידים ואזמלים משיני בונה. אוכלוסייה זו הייתה חקלאית ותזונתה כללה דלעת, תירס ושעועית.

תרבות הופוול היא תרבות ילידית[32] ששגשגה לאורך נהרות מרכזיים באמריקה הצפונית בשנים 300 לפנה"ס - 500 לספירה. בשיא התרחבותה, תרבות הופוול קישרה אף בין תרבויות וחברות הנמצאות על חופי אגם אונטריו בצידו הקנדי. אתרים בקנדה בהם יש עדות לקשר עם תרבות הופוול ניתן למצוא בלורל (Laurel complex, (אנ')),[33] בחצי האי פוינט (Point Peninsula complex, (אנ')) ובסוגין (Saugeen complex, (אנ')).

האומות הראשונות

עריכה
 
צ'יף ג'ורג' מהכפר Senakw ובתו בבגדי מלכות מסורתיים, סביב 1906
  ערך מורחב – האומות הראשונות

עמי האומות הראשונות המודרניות התיישבו והקימו נתיבי סחר בשטחי קנדה המודרנית ב-500 לפני הספירה – 1,000 לספירה. הקהילות השונות פיתחו תרבויות ומנהגים שונים.

בין השבטים של האומות הראשונות היו שעסקו בחקלאות, עיצבו אדריכלות אזרחית ומונומנטלית וקיימו היררכיות חברתיות מורכבות. תרבויות אלו התפתחו והשתנו לאורך השנים ושוחזרו באמצעות חפירות ארכאולוגיות.

האירופים הוויקינגים הגיעו לראשונה לשטחי קנדה סביב שנת 1000 לספירה (ראו ל'אנס או מדוז), אך מגע ממושך בין הילידים לבין האירופאים נוצר רק לאחר שהאחרונים הקימו יישובי קבע בעולם החדש במאות ה-17–18. עדויות כתובות ממקור אירופי תיארו בדרך כלל את אנשי האומות הראשונות כידידותיים וככאלו שהרוויחו מן הסחר עם האירופאים. סחר שכזה חיזק בדרך כלל את הישויות הפוליטיות המאורגנות יותר דוגמת הקונפדרציה של האירוקוי. לאורך המאה ה-16, ציי אירופה ערכו ביקורים כמעט שנתיים בחופיה המזרחיים של קנדה כדי לנצל את הזדמנויות הדיג. תעשיית צד בדמות סחר בפרוות אף היא שגשגה.[34]

בין אנשי האומות הראשונות הבולטים בעת המודרנית ניתן למנות את ג'ו קפילאנו (Joe Capilano) אשר נפגש עם אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת בכדי לדון על הצורך ליישב תביעות קרקע ואת אובייד מרקרדי (Ovide Mercredi, (אנ')), מנהיג הן בדיונים על הרפורמה החוקתית של הסכמי אגם מיץ' (Meech Lake Accord, (אנ')) והן במשבר אוקה.[35][36][37]

האינואיטים

עריכה
 
אינוק בקיאק, סביב 1908–1914
  ערך מורחב – אינואיטים

האינואיטים הם צאצאיה של התרבות שהאנתרופולוגים מכנים "תרבות ת'ולי" (Thule, (אנ')), תרבות אשר צמחה ממערב אלסקה סביב שנת 1,000 לספירה והתפשטה מזרחה באזור הארקטי, תוך החלפת תרבות דורסט (Dorset culture, (אנ')) אשר באינוקטיטוט ידועה בשם Tuniit. האינואיטים התייחסו היסטורית ל-Tuniit כ"ענקים".[38] חוקרים משערים שלתרבות דורסט היה חסר כלבים וטכנולוגיות אשר שימשו את החברה האינואיטית המתרחבת.[39]

לאינואיטים היו קשרי מסחר עם תרבויות דרומיות יותר. סכסוכים היו נפוצים והובילו לא אחת לפעולות התקפיות.[40] לוחמה הייתה נפוצה בקרב קבוצות אינואיטים בעלות צפיפות אוכלוסין מספקת. אינואיטים, כמו הנונאטמיוט (Nunamiut, (אנ')) אשר אכלסו את אזור הדלתא של נהר המקנזי, לעיתים קרובות הגיעו לכדי לחימה. האינואיטים באזור הארקטי המרכזי חסרה צפיפות האוכלוסין כדי להגיע לעיתים מזומנות למצב לחימה.

עד שנת 1300, האינואיטים התיישבו במערב גרינלנד, ולבסוף היגרו למזרח האי במהלך המאה הבאה. עדויות נורדיות מהתקופה מועטות. עדות אחת של איבר ברדרסון, מתארת "אנשים קטנים" שכנגדם לחמו הנורדים. דיווחים מהמאה ה-14 מספרים כי התיישבות מערבית, אחד משתי נקודות התיישבות נורדית במרחב, נפלה לידי ה-Skræling, כינוי לעמים שפגשו באמריקה הצפונית.

לאחר היעלמותן של המושבות הנורדיות בגרינלנד, לא היה לאינואיטים מגע עם האירופים במשך מאה אחת לפחות. באמצע המאה ה-16, דייגים באסקים כבר עבדו בחופי לברדור והקימו תחנות לציד לווייתנאים, כמו אלה שנמצאו בחפירות ברד ביי. נראה שהאינואיטים לא הפריעו לפעילותם, אבל כן פשטו על התחנות במהלך החורף במטרה לשדוד כלי עבודה, בעיקר אלו העשויים מברזל, אותם התאימו לצורכיהם.

אישים בולטים בקרב האינואיטים הם אברהם אולריקאב (Abraham Ulrikab, (אנ')) ומשפחתו שהיו מוצגים בתערוכה בגן חיות בהמבורג שבגרמניה (ראו גן חיות אנושי)[41] וטניה טגק, זמרת ששרה שירה אינואיטית גרונית - שיטה מסורתית. אחרים הם אברהם אוקפיק (Abraham "Abe" Okpik, (אנ')) אשר סייע לאינואיטים להשיג שמות משפחה כחלק מההזדהות הרשמית מול הממשל במקום שיטת "מספרי הדיסק" שהייתה נהוגה קודם לכן (אנ')[42] וקיויאק (Kiviaq) אשר זכה בזכות החוקית להשתמש בשמו המסורתי בעל המילה האחת.

המטיסים

עריכה
  ערך מורחב – מטיסים
 
סוחר פרוות מעורב בדם (מטיס), סביב 1870

המטיסים (Métis) הם אנשים בעלי מוצא מעורב - הן אירופאי (צרפתים בעיקר) והן אנשי האומות הראשונות[43]. ההיסטוריה שלהם מתחילה באמצע המאה ה-17. כאשר האירופים הגיעו לראשונה לקנדה, הם הסתמכו על העמים הילידים על מנת ללמוד את עסקי המסחר בפרווה ולצורך הישרדות. כחלק ממערכת הבריתות, היחסים בין סוחרי פרוות אירופאים לנשים אבוריג'יניות התגבשו לעיתים קרובות באמצעות קשרי נישואין. המולדת של המטיסים מורכבת מהפרובינציות הקנדיות של קולומביה הבריטית, אלברטה, ססקצ'ואן, מניטובה ואונטריו, כמו גם מהטריטוריות הצפון-מערביות.

המטיסים בימינו דוברים בעיקר אנגלית, עם צרפתית במקום השני, כמו גם מספר רב של לשונות ילידיות.

סעיף 35 ל-Constitution Act, 1982 מציין את המטיסים, אך היה קיים ויכוח מזה זמן רב מהי ההגדרה המשפטית המדויקת של המונח.[44] ב-23 בספטמבר 2003 פסק בית המשפט העליון של קנדה כי מטיסים הם עם נבדל עם זכויות (פסק דין R v Powley, (אנ')).[45] בניגוד לאנשי האומות הראשונות, בקרב המטיסים לא הייתה הבחנה בין בעלי סטטוס לחסרי סטטוס.[46]

בין המטיסים הבולטים ניתן למנות את הזמר והשחקן טום ג'קסון,[47] את נציב הטריטוריות הצפון-מערביות טוני ויטפורד (Tony Whitford, (אנ'))[48] ואת הפוליטיקאי והמהפכן לואי ריאל אשר הוביל שתי תנועות התנגדות: מרד הנהר האדום (אנ') של 1869–1870 והמרד הצפון-מערבי (אנ') של 1885, מרד אשר הסתיים במשפטו ובתלייתו.[49][50]

היטמעות בכפייה

עריכה

מסוף המאה ה-18, הקנדים האירופים וממשלת קנדה עודדו הטמעה תרבותית של הילידים בתוך תרבותם שלהם במה שכונה "תרבות קנדית".[51][52] ניסיונות אלו הגיעו לשיאם בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. מדיניות זו שהתאפשרה בזכות חקיקה כמו "חוק הציוויליזציה ההדרגתית" (Gradual Civilization Act)[53] ו"חוק האינדיאנים" (Indian Act, (אנ')),[54] התמקדה בהפצת אידיאלים אירופיים של נצרות, מגורים ביישובי קבע, חקלאות וחינוך.

המרת דת הילידים לנצרות

עריכה
 
תלמידים בפנימייה קתולית לאינדיאנים בפורט רזולושן אשר בטריטוריות הצפון-מערביות

עוד מן המאה ה-16 מיסיונרים אירופאים, בני צרפת בעיקרם, שמו פעמיהם אל קנדה על מנת להביא את בשורת הנצרות אל העמים הקדמונאים. כמה מהם מצאו את מותם במשימתם זו והוכרזו כקדושים מעונים. ההתנצרות כמדיניות ממשלתית הפכה לשיטתית יותר עם חקיקת חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')) בשנת 1876, חוק אשר הטיל מגבלות חדשות על מי שלא המיר את דתו לנצרות. לדוגמה, מעתה נמנע מילידים שאינם נוצרים בדתם להעיד בבית משפט או לעתור אליו, כמו גם נאסר עליהם צריכת משקאות שיכר.[55] ב-1884 נכנס לתוקפו תיקון לחוק, אשר אסר על פרקטיקות דתיות וחברתיות ילידיות מסוימות דוגמת הפוטלאץ' (אנ'). תיקונים נוספים משנת 1920 הגבילו "אנשים בסטטוס אינדיאנים" (status Indians, זו ההגדרה הרשמית בחוק) ללבוש לבוש מסורתי או לבצע ריקודים מסורתיים. מטרת החקיקה הייתה לנסות למתן את המנהגים הלא-נוצריים.[55]

מעבר למגורי קבע, שמורות ו"התאמה הדרגתית לציוויליזציה"

עריכה

ממשלת קנדה שמה דגש גם על הפיכת קהילות הילידים הנוודיות לקהילות של יושבי קבע, מכיוון שהם חשבו שזה יקל עליהן להיטמע. במאה ה-19 החלה הממשלה לתמוך בהקמת כפרים חקלאיים, על מנת לעודד שבטי ילידים בעלות אורח חיים נוודי להתיישב במקום קבוע.[56] לאחר שרוב הכפרים החקלאיים הללו נכשלו,[56] הממשלה פנתה במקום זאת להכרזה על שמורות אינדיאניות בעזרת חקיקת חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')) משנת 1876.[54] עם הקמת שמורות אלו באו חוקים מגבילים רבים דוגמת מגבלות על הזכאות להצביע בבחירות בתוך השבט, צמצום האזורים המותרים לציד ולדיג ואיסור על אנשים ב"סטטוס אינדיאנים" לבקר קבוצות אחרות בשמורות שלהם. החקלאות עדיין נתפסה כרכיב חשוב על מנת להטמיע את הילידים בשמורות, אך עד סוף המאה ה-19 הממשלה הנהיגה מדיניות מגבילה, כמו מדיניות חוות האיכרים (Peasant Farm Policy, (אנ')), שהגבילה את החקלאים בשמורות לשימוש בעיקר בכלי עבודה ידניים. המטרה הייתה לנסות והגביל את התחרותיות של חקלאות האומות הראשונות.

באמצעות "חוק הציוויליזציה ההדרגתית" משנת 1857, הממשלה עודדה אינדיאנים "לקבל זכויות" (enfranchise) - להסיר את כלל ההבחנות המשפטיות ביניהן האינדיאנים לבין היתר.[53] אם יליד בחר לעבור את ההליך החוקי, הדבר הוריד ממנו ומשפחתו את התואר "יליד", כאשר המטרה הייתה שבכך יהפכו ל"פחות פראים" ו"יותר מתורבתים", וייטמעו טוב יותר בחברה הקנדית. עם זאת, גם לאחר ההליך לעיתים קרובות האירופאים המשיכו לראות בהם לא-אזרחים (non-citizens), ומבין המעטים שעברו אותו, היו שחשו בשל כך תחושות אכזבה.

מערכת הפנימיות

עריכה
 
בית הספר התעשייתי האינדיאני של סנט פול, במידלצ'רץ' (Middlechurch) שבמניטובה, 1901
  ערך מורחב – מערכת הפנימיות של האינדיאנים הקנדים

מערכת הפנימיות של האינדיאנים הקנדים הייתה אסטרטרגיה ממשלתית של הטמעה תרבותית, שהתאפשרה על יד חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')).

החל משנת 1874 ממשלת קנדה בשיתוף עם הכנסיות הנוצריות הדומיננטיות ניהלה 130 פנימיות ברחבי קנדה עבור ילדים ילידים. בתחילה המדיניות הייתה על בסיס התנדבותי, אך ב-1920 נהייתה חובה כך שלעיתים ילדים נלקחו בכוח מבתיהם.[57] מערכת זאת נחשבת כאחראית לפשעים חמורים, ביניהם החזקת ילדים בתנאים גרועים אשר הובילו למוות של חלקם. לפחות 6,000 תלמידים מתו בזמן שהותם בפנימיות, בדרך כלל כתוצאה משהייה ארוכה במבנים רעועים, ללא חימום ובמצב תברואתי לקוי. בחלק מהפנימיות היו בתי קברות צמודים, לקליטת גופותיהם של המתים. התוכנית נמשכה עד 1996.

לפי כמה חוקרים, מערכת הפנימיות עשויה לחשוף את קנדה לתביעה בבית הדין הבין-לאומי לצדק על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם של האומות המאוחדות שעליה חתומה קנדה מאז 1949 ואשר אושרה בפרלמנט הקנדי ב-1952. בשנת 2006, תיק משפטי בנידון הביא להסדר פיצויים בהיקף של 2 מיליארד דולר קנדי. בשנת 2008 הוקמה ועדת האמת והפיוס (Truth and Reconciliation Commission, (אנ')), אשר אשררה את ההשפעה הפוגעת בילדים של מערכת זו.[58] בשנת 2008, ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר פרסם התנצלות בשם ממשלת קנדה ואזרחיה על מדיניות מערכת הפנימיות.[59]

פוליטיקה, משפט וחקיקה

עריכה

מושגים - חוק הילידים מול החוק האבוריג'יני

עריכה

המונח "חוק ילידים קנדי" (Canadian Indigenous law) מתייחס למערכות המשפט הפנימיות של העמים הילידים. המושג כולל את החוקים והתהליכים המשפטיים שפותחו על ידי הילידים בעניין מערכות יחסים, שימוש במשאבי הטבע וניהול סכסוכים.[60] להבדיל, המושג "חוק אבוריג'יני קנדי" (Canadian Aboriginal law, (אנ')) הוא תחום משפטי הקשור ליחסים שבין ממשלת קנדה לבין העמים הילידים. סעיף 91(24) ל-Constitution Act, 1867 מעניק לפרלמנט הפדרלי סמכות בלעדית לחוקק בנושאים הקשורים לאבוריג'ינים.[61]

הסכמים

עריכה
 
מדליית הצ'יפים האינדיאנים, שהוענקה להנצחת הסכמים 3, 4, 5, 6 ו-7 הנושאת את דמותה של המלכה ויקטוריה

האינטראקציה שבין העמים הילידים לבין הכתר הקנדי החלו במהלך תקופת הקולוניזציה האירופית. הסכמים רבים ביניהם אשר נחתמו לפני איחוד קנדה (1867) מוכרים בחוק הקנדי, כגון הסכמי השלום והידידות (Peace and Friendship Treaties, (אנ')), הסכמי רובינסון (Robinson Treaties, (אנ')), הסכמי דאגלס (Douglas Treaties, (אנ')) ורבים אחרים. לאחר רכישת ארץ רופרט והטריטוריה הצפון-מערבית על ידי קנדה ב-1870, נחתמו בין 1871 ל-1921 אחד-עשר מסמכי אמנה בין האומות הראשונות לבין המלוכה הקנדית, אמנות אשר נודעו בשם "האמנות הממוספרות" (Numbered Treaties, (אנ')). אמנות אלו מנוהלות על ידי החוק האבוריג'יני הקנדי ומפוקחות על ידי השר הממונה על היחסים שבין הכתר לילידים.[62]

בשנת 1973, קנדה החלה לחתום מחדש על אמנות והסכמים עם עמים ילידים על מנת להסדיר את תביעות הקרקע שלהם. האמנה המודרנית הראשונה שיושמה במסגרת החדשה הייתה הסכם מפרץ ג'יימס וצפון קוויבק (James Bay and Northern Quebec Agreement, (אנ')). בשנת 1993 נחתם הסכם תביעות הקרקע של נונאווט (Nunavut Land Claims Agreement, (אנ')). הסכם זה הוביל בהמשכו של אותו עשור לכינון טריטורית נונאווט, טריטוריה צפונית בה רוב התושבים הם מבני האינואיט. הכתר הקנדי ממשיך לחתום על הסכמים חדשים עם עמים ילידים.[63]

שמורות אינדיאניות הן מושג מוכר בחוק.[64] חלק מהשמורות נמצאות ממש בתוך ערים, דוגמת שמורת Opawikoscikan בפרינס אלברט אשר בססקצ'ואן, Wendake בקוויבק סיטי או Enoch Cree Nation 135 באזור המטרופולין של אדמונטון. ישנן יותר שמורות בקנדה מאשר עמים בקרב האומות הראשונות, משום שיש שהועברו להן מספר שמורות במסגרת ההסכם.[65]

על פי ההסכם בין האומות הראשונות לבין הכתר הפדרלי, שיתוף הפעולה יהיה אבן יסוד לשותפות בין קנדה לאומות הראשונות. עם זאת, לאורך השנים הפרה ממשלת קנדה לעיתים את התחייבויות הכתר כלפי הילידים, אך קיים טיפול במחלוקות אלו על ידי משא ומתן על תביעות קרקע ספציפיות.

חוק האינדיאנים (Indian Act)

עריכה
 
דייוויד קרומבי (בתמונה) היה השר הפדרלי לענייני אינדיאנים האחראי על C-31

חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')) הוא חקיקה פדרלית בקנדה משנת 1876. מאז בוצעו למעלה מ-20 תיקונים משמעותיים בחוק. חוק האינדיאנים מציין כיצד שמורות ושבטי ילידים (bands) פועלות מבחינה חוקית ומגדיר "מיהו אינדיאני".[66]

ב-17 באפריל 1985 נכנס לתוקפו תיקון של הפרלמנט הקנדי לחוק (מוכר בשם "C-31") שהוביל מספר שינויים מהותיים:[67]

  • ביטל הוראות מפלות במסגרת החוק, בדגש על אלו אשר הפלו נשים.[67]
  • הגדיר מחדש מי נמצא תחת "סטטוס אינדיאני". איפשר לראשונה להשיב באופן מוגבל אנשים שנשללה מהם או שאיבדו את הסטטוס הזה או את החברות בשבט אינדיאני[67]
  • מאפשר לשבטים אינדיאנים להגדיר בעצמם את כללי החברות בהן.[67]

אנשים המתקבלים לחברות בשבט אינדיאני לפי חוקי השבט עשויים שלא להיות ב"סטטוס אינדיאני". תיקון C-31 לעיל הבהיר כי סעיפים שונים בחוק האינדיאנים חלים על כלל חברי השבט. הסעיפים הנידונים עוסקים בחיי קהילה (לדוגמה - אחזקת קרקע).[67] חלקים הנוגעים לאנשי האומות הראשונות בתחום הפרסונלי (במקרה זה, צוואות ומיסוי על רכוש אישי) לא נידונו.

הוועדה המלכותית

עריכה
 
מפה עם אזורים מסומנים שבהם ועדת האמת והפיוס של קנדה השתתפה באירועי הסברה ואיסוף הצהרות על ההשפעה של מערכת הפנימיות של האינדיאנים הקנדים על העמים הילידים של קנדה

בשנת 1991 הוקמה הוועדה המלכותית בעניין עמים אבוריג'ינים (The Royal Commission on Aboriginal Peoples, (אנ')) על מנת לטפל בבעיות העמים הילידים של קנדה. הוועדה סקרה מדיניות עבר של הממשלה, דוגמת מערכת הפנימיות וסיפקה המלצות למדיניות עתידית של הממשלה. בנובמבר 1996 פרסמה הוועדה את הדו"ח הסופי שלה. דו"ח מקיף זה מורכב מחמישה כרכים, אורכו כ-3,500 עמוד והוא מכסה מגוון רחב של נושאים.[68] 440 ההמלצות שעלו מן הדו"ח קוראות לשינויים מרחיקי-לכת באינטראקציה בין ילידים, לא-ילידים והשלטונות של קנדה. הדו"ח המליץ על תוכנית בת 20 שנה לטיפול בהיבטים השונים.[69]

מדיניות בתחום הבריאות

עריכה

בשנת 1995 הכריזה ממשלת קנדה על מדיניות לפיה לילידים יש זכות לשלטון עצמי.[70] מדיניות זו מכירה בכך שלאומות הראשונות ולאינואיטים יש את הזכות החוקתית לעצב את צורות הממשל שלהן כך שיתאימו לנסיבות ההיסטוריות, התרבותיות, הפוליטיות והכלכליות התואמות להן. מדיניות Indian Health Transfer סיפקה מסגרת להעברת השליטה של שירותי הבריאות הניתנים לעמים הילידים לידיהם שלהם.[71] בהתאם לתהליך זה ההחלטה להיכנס לדיונים על העברת אחריות מול משרד הבריאות הקנדי (Health Canada, (אנ')) נתונה בידי כל קהילה. לאחר העברת אחריות, כל קהילה יכולה לנהל את תוכניות הבריאות על פי הנסיבות הרלוונטיות אליהן.[72] בשנת 2000 נוסד ארגון הבריאות הלאומי של האבוריג'ינים (National Aboriginal Health Organization או בקצרה NAHO, (אנ')). זהו גוף קנדי שלא למטרות רווח אשר תוכנן ונשלט על ידי הילידים, זאת על מנת לקדם את בריאותם ורווחתם של העמים הילידים. מימון הארגון הופסק ב-2012.

התארגנות פוליטית

עריכה

ישנם ארגונים שונים המייצגים את אנשי האומות הראשונות והאינואיטים. ארגונים אלו מגוונים מאוד בגודלם - החל מאגודות הכוללות אנשים ספורים ועד האירוקוי שפועלים כקונפדרציה הפעילה הן בארצות הברית והן בקנדה. מנהיגים מן האומות הראשונות מרחבי המדינה הקימו את אספת האומות הראשונות (Assembly of First Nations, (אנ')), שהחלה בתור "אחוות האינדיאנים הלאומית" (National Indian Brotherhood) ב-1968. המטיסים והאינואיטים מיוצגים באופן ארצי על ידי המועצה הלאומית של המטיסים (Métis National Council, (אנ')) וארגון ה-"Inuit Tapiriit Kanatami" (אנ'), בהתאמה.

תרבות

עריכה
 
אישה ילידית מכינה נעלי שלג בשיטה מסורתית, סביב 1900

מושגים ילידיים רבים, ביניהם חפצים ומשחקים, נהיו חלק מהשפה היום-יומית בקנדה של ימינו, דוגמת הקאנו והלקרוס.[73]

אתרים רבים בקנדה, הן נקודות התיישבות והן תצורות נוף טבעיות, קרויות בשמות ילידיים. הדוגמה הבולטת ביותר היא המילה קנדה עצמה שמקורה ממילה שמשמשמעותה "כפר" או "התיישבות" בשפה ילידית (ראו כאן להרחבה). הפרובינציה ססקצ'ואן קרויה על שם נהר ססקצ'ואן, אשר מקורו שמו בשפת הקרי - הוא נקרא Kisiskatchewani Sipi, משמע "נהר הזורם במהירות".[74] השם אוטווה, שמה של בירתה של קנדה, מגיע מן המונח adawe בשפה האלגונקווינית, שפירושו "לסחור".[74]

תנועות נוער מודרניות בקנדה דוגמת צופי קנדה כוללות תוכניות המבוססות על תרבות הילידים.

העמים הילידיים מובחנים ביניהם בדרך החיים של אבותיהם בתקופה שלפני המגע עם בני אירופה. אזורי תרבות אלה מתכתבים באופן ישיר עם הגאוגרפיה של קנדה. בקרב העמים הילידים של החוף הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט ישנה חשיבות רבה לדיג באוקיינוסים ובנהרות. בחלק הפנימי של קולומביה הבריטית, התרבות היא של ציידים-לקטים ודיג בנהר. בשני האזורים הללו קיימת חשיבות רבה לדג האלתית. עבור השבטים מן המישורים הגדולים, הביזון הוא הציד המרכזי. ביער התת-ארקטי, מינים אחרים כמו האיילים היו חשובים יותר. שבטים המתגוררים לצד הימות הגדולות ונהר סנט לורנס, מקיימים תרבות חקלאית, בה מתקיים גידול תירס, קטניות ודלעת. עבור האינואיטים באזור הארקטי, הציד היה המקור העיקרי למזון כאשר בפרט כלבי ים הם מרכיב עיקרי בתזונתם. אייל הצפון, הדגה, יונקים ימיים אחרים ובמידה פחותה צמחים, פירות יער ואצות ים אף הם חלק מתזונת האינואיטים. אחד הסמלים הבולטים ביותר של תרבות האינואיט, אינוקשוק, היה סמל אולימפיאדת החורף בוונקובר 2010.

 
ילדים משבט Tsuu T'ina במצעד

בימינו ילידים עובדים בעיסוקים מגוונים ועשויים לחיות מחוץ למרחבי אבותיהם. התרבויות המסורתיות שלהן עדיין בעלות השפעה - החל מבתחום הרוחני ועד לתחום הפוליטי. יום העמים הילידים הלאומי הוא יום של הכרה בתרבויות ובתרומה של האומות הראשונות, האינואיטים והמטיסים בקנדה. היום נחגג מדי שנה ב-21 ביוני מאז 1996, השנה בה הוכרז על ידי המושל הכללי של קנדה רומאו לבלן.[6] יום זה הוא יום שבתון בטריטוריות הצפון מערביות וביוקון.

שפות

עריכה
  ערך מורחב – שפות ילידי אמריקה

ישנן 13 משפחות של שפות ילידיות המדוברות בקנדה, 11 מהן משפחות של שפות מדוברות[75] ו-2 משפחות של שפות סימנים. בסך הכל מדוברים בקנדה יותר מ-65 ניבים ילידיים שונים. מתוכם, רק לקרי, לאינוקטיטוט ולאוג'יבוויי יש אוכלוסייה גדולה מספיק של דוברים שוטפים כך שאין חשש לכך שהשפה תשרוד בטווח הארוך.

שתיים מטריטוריות קנדה מעניקות מעמד רשמי לשפות הילידים. בנונאווט, שפות האינוקט, המכונה גם שפות האינואיט (אינוקטיטוט ואינואינאקטון) הן שפות רשמיות לצד השפות הלאומיות של קנדה - אנגלית וצרפתית.[76][77][78] בטריטוריות הצפון-מערביות, חוק השפות הרשמיות מעניק מעמד רשמי ל-11 שפות שונות (לרבות אנגלית וצרפתית). מעמד רשמי שכזה מקנה לאזרחים את הזכות לקבל בשפות אלו שירותים על פי דרישה ולהתנהל בהן אל מול הממשל.

להלן טבלה המסכמת את השפות הילידיות הנפוצות ביותר בקנדה[79]:

שפה ילידית מספר דוברים שפת אם שפת דיבור נפוצה ביותר בבית
קרי
Cree 		99,950 78,855 47,190
אינוקטיטוט
Inuktitut 		35,690 32,010 25,290
אוג'יבוויי
Ojibway 		32,460 24,190 11,115
מונטנייה-נאסקאפי (אינו)
Montagnais-Naskapi (Innu) 		11,815 10,970 9,720
דנה
Dene 		11,130 9,750 7,490
אוג'י-קרי (אנישינינימווין)
Oji-Cree (Anihshininiimowin) 		12,605 11,690 8,480
מיקמק
Mi'kmaq 		8,750 7,365 3,985
שפות משפחת סו (דקוטה/סו)
Siouan languages (Dakota/Sioux) 		6,495 5,585 3,780
אטיקאמק
Atikamekw 		5,645 5,245 4,745
בלאקפוט
Blackfoot 		4,915 3,085 1,575

אמנות חזותית

עריכה
 
נערה מטיסית צעירה עוטה צעיף מסורתי
 
רקדנית בפסטיבל Drum Dance שהתקיים ב-Gioa Haven שבנונאווט

עמים ילידים עסקו באמנות כבר אלפי שנים עם הגעתם של בני אירופה והתבססותה של קנדה כמדינת לאום. האמנות של העמים השונים מגוונת על כן היסטוריונים של אמנוות נוהגים ליצור הבחנות על פי קווי מתאר תרבותיים, לשוניים או אזוריים: החוף הצפון-מערבי, הרמה, המישורים, יערות המזרח, האזור סובארקטי והאזור הארקטי.

באמנות ילידית יש דגש על גוף ותנועה להבדיל מן מהמסורות האירופיות בהן יש דגש על אדריכלות. באמנות חזותית ילידית לעיתים יש שילוב עם אמנויות אחרות. המסכות והרעשנים של השמאנים משמשים באופן טקסי בריקוד, בסיפור סיפורים ובמוזיקה. ישנה השפעה של המגע האירופי עם הילידים, כך בנות המיקמק (Mi'kmaq, (אנ')) אימצו את חרוזי הזכוכית לשם אומנות.[80] תרבויות המטיסים שנוצרו מיחסים בין-תרבותיים עם האירופים תורמות אמנות תרבותית-היברידית. במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 נקטה ממשלת קנדה במדיניות פעילה של מגבלות תרבותיות על העמים הילידים במטרה לשלב אותם אל תוך התרבות האירופית. כך לדוגמה חוק האינדיאנים (Indian Act, (אנ')) אסר על ביצוע ריקוד השמש (אנ'), חגיגת הפוטלאץ' (אנ') ועל יצירת אמנות המתארות מסורות אלו.

רק בשנות ה-50 וה-60 החלו אמנים ילידים דוגמת מונגו מרטין (Mungo Martin, (אנ')), ביל ריד (Bill Reid) ונורבל מוריסו (Norval Morrisseau, (אנ')) לחדש בפומבי ולהמציא מחדש את מסורות האמנות הילידית. שני אמנים ילידים, Edward Poitras ורבקה בלמור (Rebecca Belmore, (אנ')), ייצגו את קנדה בביאנלה של וונציה ב-1995 וב-2005 בהתאמה.

מוזיקה

עריכה

העמים הילידים של קנדה מקיפים קבוצות אתניות מגוונות ועל כן ישנו מגוון גם בתחום המוזיקה. מוזיקה יכולה להיות חברתית (ציבורית) או טקסית (פרטית). מוזיקה ציבורית וחברתית עשויה להיות מוזיקת ריקודים מלווה ברעשנים ובתופים. מוזיקה פרטית טקסית עשויה לכלול שירה בליווי כלי הקשה, המשמשים לציון אירועים כמו טקסי מידוויווין (אנ') וריקודי שמש (אנ').

באופן מסורתי, עמים ילידים השתמשו בחומרים שבהישג ידם על מנת ליצור כלי נגינה. אנשי האומות הראשונות יצרו מהצומח ומקרני בעלי חיים רעשנים, שהיו מגולפים בקפידה ונצבעו בצבע.[81] באזורי חורש הם יצרו קרניים מקליפת גזע השדר ומקלות תופים מקרניים מגולפות ועץ. כלי הקשה מסורתיים כגון תופים היו עשויים בדרך כלל מעץ מגולף ומעורות בעלי חיים. כלי נגינה אלו מעניקים מוזיקת רקע לשירים, והשירים הם רקע לריקודים. יש באנשי האומות הראשונות המסורתיים הרואים בשירה ובריקוד דבר מקודש.

דמוגרפיה

עריכה
 
אחוז האוכלוסייה שדיווח על זהות ילידית על פי החלוקה הגאוגרפית של המפקד, לפי נתוני מפקד 2021

כללי

עריכה

ה-Constitution Act, 1982, בסעיפים 25 ו-35 מכיר בשלוש קבוצות נפרדות של עמים ילידיים - האומות הראשונות, האינואיטים[3] והמטיסים.[4][8] בראי חוק השוויון בתעסוקה הקנדי (אנ'), עמים ילידיים הם פלח אוכלוסייה מובחן, זאת לצד נשים, מיעוטים נראים ובעלי מוגבלויות.[82] על פי הגדרה זו, הם אינם נחשבים מיעוט נראה על פי החוק היבש, כך גם על פי לשכת הסטטיסטיקה של קנדה (Statistics Canada, (אנ')).[83]

מפקד האוכלוסין הקנדי 2016 מונה 1,673,785 ילידים בקנדה, שהם כ-4.9% מכלל אוכלוסיית המדינה.[84] מספר זה כולל 977,230 בנות ובני אומות ראשונות, 587,545 מטיסים ו-65,025 אינואיטים. בשנה זו, בקבוצת הגיל 0–4 בקנדה היו הילידים 7.7%. בקרב הילדים מקבוצת גיל זו הגרים באומנה 51.2% הם ילידים.[85]

במאה ה-20 גדלה אוכלוסיית הילידים של קנדה פי עשרה.[86] בין 1900 ל-1950 גדלה האוכלוסייה ב-29% בלבד, אך בין 1951 ל-2021 האוכלוסייה גדלה פי שבעה.[86] יש לכך מספר סיבות - גם משום שאחוז תמותת התינוקות בשמורות ירד באופן דרסטי, אך גם משום שהילידים בשמורות נספרו באופן מלא יותר כמו גם בשל נטייה חזקה יותר של תושבים לדווח על זהות או מוצא ילידי.[86]

פיזור גאוגרפי

עריכה

לפי פרובינציות וטריטוריות

עריכה

להלן טבלה המסכמת את המידע. הנתונים הם על פי מפקד 2016.[87] "ילידים שלא כלולים במקום אחר" משמע אנשים שבמפקד הזדהו כאינדיאנים רשומים או כחברי שבט אינדיאני אך בשאלת הזהות האבוריג'ינית לא זיהו עצמם כאינדיאנים צפון-אמריקאים, מטיסים או אינואיטים.

פרובינציה / טריטוריה אוכלוסיית ילידים אחוז הילידים מהאוכלוסייה הכללית אומות ראשונות (אינדיאנים של אמריקה הצפונית) מטיסים אינואיטים חברים במספר קטגורויות ילידיות ילידים שלא כלולים במקום אחר
קולומביה הבריטית 270,585 5.9% 172,520 89,405 1,615 4,350 2,695
אלברטה 258,640 6.5% 136,585 114,375 2,500 2,905 2,275
ססקצ'ואן 175,020 16.3% 114,570 57,880 360 1,305 905
מניטובה 223,310 18.0% 130,505 89,360 605 2,020 815
אונטריו 374,395 2.8% 236,685 120,585 3,860 5,730 7,540
קוויבק 182,890 2.3% 92,655 69,360 13,945 2,760 4,170
ניו ברנזוויק 29,380 4.0% 17,575 10,200 385 470 755
נובה סקוטיה 51,490 5.7% 25,830 23,310 795 835 720
אי הנסיך אדוארד 2,740 2.0% 1,875 710 75 20 65
ניופאונדלנד ולברדור 45,725 8.9% 28,375 7,790 6,450 555 2,560
יוקון 8,195 23.3% 6,690 1,015 225 160 105
הטריטוריות הצפון-מערביות 20,860 50.7% 13,185 3,390 4,080 160 55
נונאווט 30,550 85.9% 190 165 30,140 55 10
קנדה - כולל 1,673,780 4.9% 977,230 587,545 65,025 21,310 22,670

לפי אזורים גאוגרפיים-תרבותיים

עריכה
 

אתנוגרפים נוהגים לחלק את העמים הילידים המתגוררים במרחבי ארצות הברית וקנדה לעשרה אזורים גאוגרפיים-תרבותיים, להם מאפיינים משותפים.[88] שישה מתוך עשרת האזורים נמצאים לפחות בחלקם בתחומי קנדה ואלו הם:

עיור

עריכה

56% מהילידים בקנדה חיים באזורים עירוניים. אוכלוסיית הילידים העירונית היא קבוצת האוכלוסייה הגדלה בקצב הגבוה ביותר בקנדה.[89]

אוכלוסייה עירונית
עִיר אוכלוסיית ילידים אחוז הילידים מהאוכלוסייה הכללית
ויניפג 92,810 12.2%
אדמונטון 76,205 5.9%
ונקובר 61,455 2.5%
טורונטו 46,315 0.8%
קלגרי 41,645 3.0%
אוטווה-גטינו 38,115 2.9%
מונטריאול 34,745 0.9%
ססקטון 31,350 10.9%
רג'יינה 21,650 9.3%
ויקטוריה 17,245 4.8%
פרינס אלברט 16,830 39.7%
הליפקס 15,815 4.0%
גרייטר סדברי 15,695 9.7%
ת'אנדר ביי 15,075 12.7%

חלוקה אתנית

עריכה

המידע שלהלן הוא על פי מפקד האוכלוסין של קנדה 2021.[90]

תשובות למוצא משפחת שפות תשובות שכללו לכל הפחות מוצא ילידי יחיד (דוגמאות - "קרי", "קרי ואנגלי", "קרי, Abenaki וצרפתי")
מוצא ילידי צפון-אמריקאי לא רלוונטי 2,204,475
מוצא ילידי צפון-אמריקאי ללא ציון קבוצה ספציפית לא רלוונטי 194,840
מוצא באומות הראשונות לא רלוונטי 1,426,950
מוצא באומות הראשונות ללא ציון שבט ספציפי לא רלוונטי 632,340
Abenaki שפות אלגונקוויאניות 18,420
מוצא Anishinaabe שפות אלגונקוויאניות 189,710
אפאצ'י שפות נה-דנה 1,265
Atikamekw שפות אלגונקוויאניות 8,400
מוצא בלאקפוט שפות אלגונקוויאניות 23,200
צ'רוקי שפות אירוקויות 10,825
שאיין שפות אלגונקוויאניות 565
Choctaw שפות מסקוגיות 685
מוצא קרי שפות אלגונקוויאניות 250,330
דלאוור (לנאפי) שפות אלגונקוויאניות 1,180
Dene שפות נה-דנה 47,565
Gitxsan שפות צימשיאניות 5,075
Haida שפת היידה (שפה מבודדת) 4,725
Haisla שפות וואקאשן 1,495
Heiltsuk שפות וואקאשן 1,620
Huron (Wendat) שפות אירוקויות 15,915
מוצא Innu שפות אלגונקוויאניות 28,960
Iroquoian (מוצא Haudenosaunee) שפות אירוקויות 55,200
Ktunaxa (Kutenai) שפת קוטניי (שפה מבודדת) 810
מוצא Kwakwaka'wakw שפות וואקאשן 2,720
Maliseet שפות אלגונקוויאניות 7,220
מוצא Mi'kmaq שפות אלגונקוויאניות 122,350
נאוואחו שפות נה-דנה 755
Nisga'a שפות צימשיאניות 5,000
מוצא Nuu-chah-nulth שפות וואקאשן 2,900
Nuxalk שפות סאלישאניות 1,055
Passamaquoddy שפות אלגונקוויאניות 560
מוצא Salish שפות סאלישאניות 25,685
מוצא סו שפות סו 16,570
Tsimshian שפות צימשיאניות 4,945
Wuikinuxv שפות וואקאשן 195
מוצא באומות הראשונות - שבטים אחרים 3,605
מוצא אינואיטי 82,010
מטיסים 560,335
לא-ילידים 35,343,280

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמים ילידים בקנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Government of Canada, Statistics Canada (2022-09-21). "Indigenous identity by Registered or Treaty Indian status: Canada, provinces and territories, census metropolitan areas and census agglomerations with parts". www12.statcan.gc.ca. נבדק ב-2022-09-21.
  2. ^ Kalman, Harold; Mills, Edward (30 בספטמבר 2007). "Architectural History: Early First Nations". The Canadian Encyclopedia (Historica-Dominion). נבדק ב-27 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Inuit Circumpolar Council (Canada)-ICC Charter". Inuit Circumpolar Council > ICC Charter and By-laws > ICC Charter. 2007. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2007. נבדק ב-18 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Todd, Thornton & Collins 2001, p. 10.
  5. ^ Findings, Government of Canada
  6. ^ 1 2 "National Aboriginal Day History" (PDF). Indian and Northern Affairs Canada. נבדק ב-18 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "National Aboriginal Achievement Award Recipients". National Aboriginal Achievement Foundation. ארכיון מ-11 באוקטובר 2009. נבדק ב-7 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Constitution Act, 1982 Canadian Charter of Rights and Freedoms". Department of Justice. Government of Canada. 1982. ארכיון מ-21 באוקטובר 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 "Terminology of First Nations, Native, Aboriginal and Metis (NAHO)" (PDF). aidp.bc.ca/. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2010. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Terminology". Indian and Northern Affairs Canada. ארכיון מ-27 באוקטובר 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "University Of Guelph Brand Guide | Indigenous Peoples". guides.uoguelph.ca. 14 בנובמבר 2019. נבדק ב-2021-06-25. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Native American". Oxford Advanced American Dictionary. אורכב מ-המקור ב-22 בנובמבר 2012. נבדק ב-27 במאי 2013. In Canada, the term Native American is not used, and the most usual way to refer to the Aboriginal peoples of Canada, other than the Inuit and Métis, is First Nations. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Terminology". Indigenous Foundations. First Nations & Indigenous Studies, University of British Columbia. 2009.
  14. ^ 1 2 Branch, Legislative Services. "Consolidated federal laws of canada, Indian Act". laws-lois.justice.gc.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-10-04.
  15. ^ ""Eskimo" vs. "Inuit"". Expansionist Party of the United States. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2007. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Court rules Metis, non-status Indians qualify as 'Indians' under Act". CTV News. 8 בינואר 2013. ארכיון מ-8 בינואר 2013. נבדק ב-23 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Pielou, E.C. (1991). After the Ice Age: The Return of Life to Glaciated North America. University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-66812-3.
  18. ^ Than, Ker (2008). "New World Settlers Took 20,000-Year Pit Stop". National Geographic Society. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2008. נבדק ב-23 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "First Americans Endured 20,000-Year Layover – Jennifer Viegas, Discovery News". אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2008. נבדק ב-18 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Tamm, Erika; Kivisild, Toomas; Reidla, Maere; et al. (5 בספטמבר 2007). "Beringian Standstill and Spread of Native American Founders". PLoS ONE. 2 (9): e829. Bibcode:2007PLoSO...2..829T. doi:10.1371/journal.pone.0000829. PMC 1952074. PMID 17786201. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Jordan, David K (2009). "Prehistoric Beringia". University of California-San Diego. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2014. נבדק ב-15 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "68 Responses to Sea will rise 'to levels of last Ice Age'". Center for Climate Systems Research, Columbia University. 26 בינואר 2009. ארכיון מ-27 באוקטובר 2009. נבדק ב-6 באוקטובר 2009 – via realclimate.org. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Kennett, D.J.; Kennett, J.P.; West, A.; et al. (בינואר 2009). "Nanodiamonds in the Younger Dryas boundary sediment layer" (PDF). Science. 323 (5910): 94. Bibcode:2009Sci...323...94K. doi:10.1126/science.1162819. PMID 19119227. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Dyke, Arthur S.; Prest, Victor K. (1987). "Late Wisconsinan and Holocene History of the Laurentide Ice Sheet" (PDF). Géographie Physique et Quaternaire. 41 (2): 237–263. doi:10.7202/032681ar.
  25. ^ "Prehistory of Haida Gwaii". Civilization.ca-Haida-The people and the land-Prehistory. Canadian Museum of Civilization Corporation. 8 ביוני 2001. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Jameson 1997, p. 159.
  27. ^ 1 2 3 Reynolds, Graham; MacKinnon, Richard; MacDonald, Ken. "Period 1 (10,000–8,000 years ago) Palaeo-Indian culture". Learners Portal. Folkus Atlantic Productions. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2011. נבדק ב-18 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Museum Notes-The Maritime Archaic Tradition". By James A. Tuck-The Rooms Provincial Art Gallery. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2006. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "The so-called "Red Paint People". Brian Robinson. University of Maine. 1997. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2010. נבדק ב-18 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Winchell 1881, pp. 601–602.
  31. ^ "C. Prehistoric Periods (Eras of Adaptation)". The University of Calgary (The Applied History Research Group). 2000. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2010. נבדק ב-15 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Price, Douglas T.; Feinman, Gary M. (2008). Images of the Past, 5th edition. New York: McGraw-Hill. pp. 274–277. ISBN 978-0-07-340520-9.
  33. ^ "A History of the Native People of Canada". Dr. James V. Wright. Canadian Museum of Civilization. 2009. נבדק ב-9 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Titley, E. Brian (1992). A Narrow Vision: Duncan Campbell Scott and the Administration of Indian Affairs in Canada. Vancouver: University Of British Columbia Press. ISBN 978-0-7748-0420-2.
  35. ^ "Ovide Mercredi installed as chancellor of Manitoba's newest university". CBC News. 7 בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2007. נבדק ב-3 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "The History of Metropolitan Vancouver's Hall of Fame Joe Capilano". אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Ovide Mercredi
  38. ^ Rigby, Bruce. "101. Qaummaarviit Historic Park, Nunavut Handbook" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 במאי 2006. נבדק ב-2 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "The Dorsets: Depicting Culture Through Soapstone Carving" (PDF). historysociety.ca. אורכב מ-המקור (PDF) ב-30 באוקטובר 2007. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Innu Culture 3. Innu-Inuit 'Warfare'". Adrian Tanner Department of Anthropology-Memorial University of Newfoundland. 1999. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2011. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Minogue, Sarah (23 בספטמבר 2005). "When Inuit become zoo curiosities "We sat there like pieces of art in a showcase on display"". Nunatsiaq News. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2009. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Hanson, Ann Meekitjuk. "Nunavut 99-What's In A Name? Names, as well as events, mark the road to Nunavut". Nunavut.com. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2016. נבדק ב-3 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "What to Search: Topics-Canadian Genealogy Centre-Library and Archives Canada". Ethno-Cultural and Aboriginal Groups. Government of Canada. 27 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-5 ביולי 2009. נבדק ב-2 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Harroun Foster, Martha (בינואר 2006). We know who we are: Métis identity in a Montana community. University of Oklahoma Press. p. 12. ISBN 978-0-8061-3705-6. {{cite book}}: (עזרה)
  45. ^ "Her Majesty The Queen vs. Steve Powley and Roddy Charles Powley (R. v. Powley, 2 S.C.R. 207, 2003 SCC 43)" (PDF). Federation of Law Societies of Canada. 2003. נבדק ב-11 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Houghton Mifflin Company (28 בספטמבר 2005). The American Heritage guide to contemporary usage and style. Houghton Mifflin Harcourt. p. 185. ISBN 978-0-618-60499-9. {{cite book}}: (עזרה)
  47. ^ "Singer Tom Jackson pitches housing complex for Winnipeg". Canada: CBC. 23 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-25 באוקטובר 2009. נבדק ב-27 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Backgrounder Biography of Anthony W. J. (Tony) Whitford – NWT Commissioner". 2005 News Releases. Indian and Northern Affairs Canada. 28 באוקטובר 2008. אורכב מ-המקור ב-13 ביוני 2011. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Stanley, George F.G. (22 באפריל 2013). "Louis Riel". The Canadian Encyclopedia. revised by Adam Gaudry. Historica Canada. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  50. ^ "Louis Riel". A database of materials held by the University of Saskatchewan Libraries and the University Archives. ארכיון מ-25 בספטמבר 2007. נבדק ב-23 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Stage Three: Displacement and Assimilation". Indian and Northern Affairs Canada. 8 בפברואר 2006. אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2003. נבדק ב-3 באוקטובר 2009 – via Government of Canada Web Archive. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Stage Three: Displacement and Assimilation". Report of the Royal Commission on Aboriginal Peoples. 8 בפברואר 2006. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2003. נבדק ב-3 באוקטובר 2009. {{cite book}}: (עזרה)
  53. ^ 1 2 "Gradual Civilization Act, 1857" (PDF). Government of Canada. נבדק ב-17 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 "Indian Act". Government of Canada. 8 באפריל 2019. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ 1 2 Armitage, Andrew (1995). Comparing the Policy of Aboriginal Assimilation: Australia, Canada, and New Zealand. Vancouver, Canada: University of British Columbia Press. pp. 77–78.
  56. ^ 1 2 Dorsett, Shaunnagh (1995). "Civilisation and Cultivation: Colonial Policy and Indigenous Peoples in Canada and Australia". Griffith Law Review. 4 (2): 219.
  57. ^ Popic, Linda (2008). "Compensating Canada's 'Stolen Generations'". Journal of Aboriginal History (December 2007 – January 2008): 14.
  58. ^ Unattributed (25 בפברואר 2012). "Canada commission issues details abuse of native children". BBC. נבדק ב-25 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Benjoe, Kerry (12 ביוני 2008). "Group gathers for Harper's apology". The Leader-Post. אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2012. נבדק ב-2 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ John Borrows (2006). "Indigenous Legal Traditions in Canada". guides.library.queensu.ca. Law Foundation Chair in Aboriginal Justice and Governance Faculty of Law, University of Victoria.
  61. ^ Christian Leuprecht; Peter H. Russell (2011). Essential Readings in Canadian Constitutional Politics. University of Toronto Press. p. 477. ISBN 978-1-4426-0368-4.
  62. ^ Hall, Anthony J. (6 ביוני 2011). "Treaties with Indigenous Peoples in Canada | The Canadian Encyclopedia". www.thecanadianencyclopedia.ca. נבדק ב-2021-08-05. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Crowe, Keith (2 במרץ 2015). "Comprehensive Land Claims: Modern Treaties | The Canadian Encyclopedia". www.thecanadianencyclopedia.ca. נבדק ב-2021-08-05. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Land Claims, Ownership, and Co-management". Developed by Ken Coates, Dean, College of Arts and Sciences, University of Saskatchewan and Greg Poelzer, Chair, Political Science Program, University of Northern British Columbia. אורכב מ-Claims, Ownership, and Co-management המקור (PDF) ב-7 ביולי 2012. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  65. ^ "The First Nations-Communities: Reserves". The Literacy Community. אורכב מ-המקור ב-18 בספטמבר 2008. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "The Indian Act" (PDF). Indian Act. Current to March 16, 2014. Department of Justice Canada. 16 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ 1 2 3 4 5 "First Nations, Bill C-31, Indian Act". Communications Branch. Department of Indian Affairs and Northern Development. אורכב מ-המקור ב-30 ביולי 2009. נבדק ב-2 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Cairns, Alan (2000). Citizens plus: aboriginal peoples and the Canadian state. UBC Press. p. 116. ISBN 978-0-7748-0767-8.
  69. ^ McCaslin, Wanda D.; University of Saskatchewan. Native Law Centre (ביולי 2005). Justice as healing: indigenous ways. Living Justice Press. p. 27. ISBN 978-0-9721886-1-6. {{cite book}}: (עזרה)
  70. ^ "Aboriginal Health & Cultural Diversity Glossary". University of Saskatchewan, College of Nursing. 2003. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2009. נבדק ב-2 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Jacklin, Kristen; Warry, Wayne (2004). "14 Then Indian Health Transfer Policy in Canada: Toward Self-Determination or Cost Containment?". In Castro, Arachu; Singer, Merrill (eds.). Unhealthy health policy: a critical anthropological examination. Oxford United Kingdom: Rowman Altamira. p. 215. ISBN 978-0-7591-0510-2.
  72. ^ Lemchuk-Favel, Laurel (22 בפברואר 1999). "Financing a First Nations and Inuit Integrated Health System A Discussion Document" (PDF). Health Canada. אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 בינואר 2013. נבדק ב-2 באוקטובר 2009 – via hc-sc.gc.ca. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Diverse Peoples – Aboriginal Contributions and Inventions" (PDF). The Government of Manitoba. נבדק ב-17 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ 1 2 "Aboriginal place names contribute to a rich tapestry". Indian and Northern Affairs Canada. אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2009. נבדק ב-17 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Aboriginal languages". Statistics Canada. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ "Inuktut". www.itk.ca. Inuit Tapiriit Kanatami. נבדק ב-17 ביוני 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ "Information". www.langcom.nu.ca. Office of the Languages Commissioner of Nunavut.
  78. ^ "Your Linguistic Rights". www.langcom.nu.ca. Office of the Languages Commissioner of Nunavut. נבדק ב-17 ביוני 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ Statistics Canada, 2006 Census Profile of Federal Electoral Districts (2003 Representation Order): Language, Mobility and Migration and Immigration and Citizenship Ottawa, 2007, pp. 2, 6, 10.
  80. ^ "Aboriginal art in Canada". The Canadian Encyclopedia. Historica-Dominion. נבדק ב-27 בנובמבר 2013. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  81. ^ "Information First Nations Music in Canada". Indian and Northern Affairs Canada. Minister of Public Works and Government Services Canada. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 ביולי 2011. נבדק ב-13 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ "Canadian Human Rights Commission :: Resources :: Frequently Asked Questions :: About Employment Equity". Canadian Human Rights Commission. Government of Canada. 27 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007. נבדק ב-18 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "Classification of visible minority". Statistics Canada. 25 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2011. נבדק ב-18 בספטמבר 2009 – via statcan.gc.ca. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ Aboriginal peoples in Canada: Key results from the 2016 Census
  85. ^ "First Nations People, Métis and Inuit in Canada: Diverse and Growing Populations". Statistics Canada. 20 במרץ 2018 – via statcan.gc.ca. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ 1 2 3 "Aboriginal peoples of Canada: A demographic profile". Statistics Canada. 2001. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2008. נבדק ב-2 באוקטובר 2009 – via statcan.gc.ca. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Aboriginal Peoples Highlight Tables, 2016 Census
  88. ^ "Gateway to Aboriginal Heritage-Culture Areas Index". Civilization.ca. Canadian Museum of Civilization Corporation. 12 במאי 2006. ארכיון מ-20 באוקטובר 2009. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ "Urban Indigenous peoples". Indigenous and Northern Affairs Canada (באנגלית). 2008-11-21. אורכב מ-המקור ב-2017-11-01. נבדק ב-2017-10-31.
  90. ^ Government of Canada, Statistics Canada (2023-06-21). "Indigenous ancestry responses by single and multiple Indigenous ancestry responses: Canada, provinces and territories, census metropolitan areas and census agglomerations with parts". www150.statcan.gc.ca. נבדק ב-2024-06-24.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמים_ילידים_בקנדה&oldid=39075425"